החלטה2 עמודיםנכלל בחיפוש

בשג"ץ 4455/18 עו"ד נתן שכטר נ. ראש ממשלת ישראל

ניתן ביום

בקצרה

סדר דין אזרחי · הארכת מועד להגשת בקשה לדיון נוסףבקשה להארכת מועד להגשת בקשה לדיון נוסף על פסק דין של בית המשפט העליון בבג"ץ

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

בית המשפט העליון דחה בקשה להארכת מועד להגשת בקשה לדיון נוסף על פסק דין בבג"ץ, שהוגשה באיחור של כשלושה שבועות. נקבע כי המועד נמנה מיום מתן פסק הדין ולא מיום המצאתו, וכי הארכתו דורשת טעם מיוחד המיושם בקפדנות. לא נמצא נימוק מבורר לאיחור, ונוכח סיכויי הבקשה הנמוכים לא נעשה צו להוצאות.

העובדות

המבקש הגיש בקשה להארכת מועד לדיון נוסף על פסק דין של בית המשפט העליון מיום 1.5.2018, כשלושה שבועות לאחר תום המועד. המבקש נודע על פסק הדין מספר ימים לאחר מתנו, והמתין להמצאת עותק מהמזכירות לפני שהורידו ממאגר פסיקה ביום 27.5.2018. הבקשה הוגשה ביום 7.6.2018.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש להאריך מועד להגשת בקשה לדיון נוסף על פסק דין של בית המשפט העליון כשהבקשה הוגשה באיחור של כשלושה שבועות?
  2. 2.האם מניין המועד להגשת בקשה לדיון נוסף נעשה מיום מתן פסק הדין או מיום המצאתו?

הלכות

  1. 1

    מניין המועד להגשת בקשה לדיון נוסף נעשה מיום מתן פסק הדין ולא מיום המצאתו, והארכתו מותנית בטעם מיוחד שמיושם באופן קפדני ומצמצם.

    ״פרק הזמן הקצר, כמו גם מנייתו החל מיום מתן פסק הדין, ולא מיום המצאתו, נובעים מייחודו של הליך הדיון הנוסף״
    לציטוט במסמך ←
  2. 2

    איחור ניכר ללא נימוק מבורר, בנסיבות שבהן המבקש עורך דין שנודע לו על פסק הדין וניתן היה לאתרו בנקל, אינו מצדיק הארכת מועד.

    ״לא ניתן כל הסבר מדוע בחר המבקש להמתין משך מספר שבועות להמצאת פסק הדין לידיו״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • בקשה לדיון נוסף
  • הארכת מועד
  • טעם מיוחד
  • מועד להגשת עתירה
  • מתן פסק הדין
  • המצאת פסק הדין
  • איחור ניכר

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון

בשג"ץ

4455/18

לפני:

כבוד הרשם גלעד לובינסקי זיו

המבקש:

עו"ד נתן שכטר

נ ג ד

המשיבים:

1. ראש ממשלת ישראל

2. השרה לשוויון חברתי

בקשה להארכת מועד

לנקיטת הליך

החלטה

לפניי בקשה להארכת מועד להגשת בקשה לדיון נוסף על פסק דינו של בית משפט זה מיום 1.5.2018 בבג"ץ 9163/17. בקשת הארכה הועברה לטיפולי אתמול בשל חילופים בלשכת הרשמים.

לאחר שבחנתי את מכלול נסיבות העניין, החלטתי לדחות את בקשת הארכה.

בהתאם לתקנה 4 לתקנות סדר הדין בדיון נוסף, התשמ"ד-1984, המועד להגשת עתירה לדיון נוסף על פסק דין של בית המשפט העליון הוא "תוך חמישה עשר ימים מיום מתן פסק הדין " (ההדגשה שלי - ג'ל'). לעניין זה נפסק כי "פרק הזמן הקצר, כמו גם מנייתו החל מיום מתן פסק הדין, ולא מיום המצאתו, נובעים מייחודו של הליך הדיון הנוסף, אשר סוטה מהרעיון של סופיות הדיון עם מתן פסק הדין בערעור, ויוצר נדבך שיפוטי נוסף" (בש"א 7155/06 בן-יונה נ' עו"ד יניב

אינסל (3.10.2006)). המועד להגשת עתירה לדיון נוסף ניתן אמנם להארכה בהתקיים "טעם מיוחד" לכך ( תקנה 4 הנזכרת לעיל), ואולם על רקע מאפייניו הייחודיים של הליך הדיון הנוסף, הדרישה לקיומו של "טעם מיוחד" מיושמת באופן קפדני ומצמצם (למשל, בש"א 6180/09 פלונית נ' פלוני

(13.9.2009) ).

בענייננו, הבקשה להארכת מועד (בצירוף הבקשה לדיון נוסף גופה) הוגשה ביום 7.6.2018, כשלושה שבועות לאחר חלוף המועד לכך. בשים לב לסד הזמנים הקצר הקבוע בדין להגשת בקשה לדיון נוסף, מדובר באיחור ניכר וממשי. איני סבור כי ניתן נימוק מבורר לאיחור האמור. מתצהירו של המבקש עולה כי נודע לו על אודות פסק הדין מספר ימים לאחר נתינתנו, וזאת מבירור יזום אותו ערך. המבקש הוסיף וציין כי המתין להמצאת עותק מפסק הדין על ידי המזכירות, וכי משזה בושש להגיע, הוריד את פסק הדין ביום 27.5.2018 מאחד ממאגרי הפסיקה המסחריים. ואולם לא ניתן כל הסבר מדוע בחר המבקש להמתין משך מספר שבועות להמצאת פסק הדין לידיו, וזאת בשים לב לכך שהמועד להגשתה של הבקשה לדיון נוסף נמנה כאמור ממועד מתן פסק הדין, ולא ממועד המצאתו. לא למותר לציין בהקשר זה, כי המבקש הוא עורך דין, כך שחזקה עליו שהיה מודע להוראות הדין בעניין זה, ושהיה יכול בנקל לאתר את פסק הדין בסמוך למועד שנודע לו עליו.

לאמור עד כה מתווסף הנתון, כי לאחר עיון במכלול החומר ובשים לב למבחנים הנוקשים החלים בכל הנוגע למתן דיונים נוספים, דומני כי סיכוייה של הבקשה לדיון נוסף נחזים להיות נמוכים עד מאוד.

התוצאה היא כי הבקשה להארכת מועד נדחית. משלא התבקשה תשובה, לא ייעשה צו להוצאות.

ניתנה

היום, כ"ט בתמוז

התשע"ח

(12.7.2018).

גלעד לובינסקי זיו, שופט

ר ש ם

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

הלכות

  1. 1מניין המועד להגשת בקשה לדיון נוסף נעשה מיום מתן פסק הדין ולא מיום המצאתו, והארכתו מותנית בטעם מיוחד שמיושם באופן קפדני ומצמצם.
  2. 2איחור ניכר ללא נימוק מבורר, בנסיבות שבהן המבקש עורך דין שנודע לו על פסק הדין וניתן היה לאתרו בנקל, אינו מצדיק הארכת מועד.