פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בשג"ץ
5485/18
לפני:
כבוד השופט ד' מינץ
המערערת:
פלונית
נ ג ד
המשיבים:
1. הוועדה למינוי דיינים - לשכת השר יובל
שטייניץ יו"ר הוועדה
2.
הרה"ר
הרב ברוך דוד לאו
ערעור על החלטתו של כב' רשם בית המשפט העליון ג' לובינסקי
זיו מיום 3.7.2018 בבג"ץ 5067/18
פסק-דין
ערעור על החלטת הרשם ג' לובינסקי זיו בבג"ץ 5067/18 מיום 3.7.2018, במסגרתה נדחתה באופן חלקי בקשת המערערת לפטור מתשלום אגרה, וסכום האגרה הופחת לסך של 1,300 ש"ח. בהחלטתו ציין הרשם כי המערערת לא פרשה תשתית עובדתית מלאה ועדכנית להוכחת מצבה הכספי. אף על פי כן, בשים לב לאינדיקציות מסוימות למצבה הכלכלי, החליט הרשם להפחית מתשלום האגרה, כאמור.
המערערת מציינת בערעורה פרטים נוספים אודות מצבה הכלכלי והתחייבויותיה הכספיות אשר מצדיקים, לשיטתה, התערבות בהחלטת הרשם ומתן פטור מלא מאגרה.
לאחר עיון בטענות המערערת ובמסמכים שצורפו לבקשת הפטור, הגעתי למסקנה כי דין הערעור להידחות.
כידוע, שיקול דעתו של הרשם רחב, ולא בנקל תתערב בו ערכאת הערעור (ראו, למשל: בשג"ץ 4943/17 מזרחי נ' משטרת ישראל – הממונה על הגמלאות (22.6.2017)). בענייננו, לא מצאתי שנפל כל פגם בהחלטת הרשם, והמערערת לא הציגה תשתית עובדתית חדשה ולא הצביעה על נימוקים אשר יצדיקו התערבות בהחלטתו. אוסיף כי בכל מקרה ערכאת הערעור אינה האכסניה המתאימה לשמיעת טענות חדשות שלא נטענו קודם לכן. למעלה מכך, בהחלטתו הפחית הרשם את סכום האגרה אותה נדרשת המערערת לשלם לסך של 1,300 ש"ח, והפחתה כאמור מהווה אף היא שיקול נוסף נגד התערבות בהחלטת הרשם (ראו: בשג"ץ 5877/16 קטש נ' היועץ המשפטי לממשלה (4.8.2016)).
הערעור נדחה אפוא.
ניתן
היום, ו' באב
התשע"ח
(18.7.2018).
ש ו פ ט