בש"פ 1023/97 אלאטרש יאסר נ. מדינת ישראל

1.נגד העורר - תושב שכם - הוגש לבית משפט השלום בירושלים (ת.פ. 1009/97) כתב אישום, בו מיוחסות לו - ולארבעה נאשמים נוספים - העבירות הבאות: שהייה בישראל שלא כדין, שוטטות, החזקת כלי פריצה, התחזות לאחר, הכשלת שוטרים ושיבוש הליכי משפט.

עם הגשת כתב האישום, נתבקשה החזקת העורר - ושניים משותפיו לאישום - במעצר עד תום ההליכים; וזאת לאחר ששניים מחמשת הנאשמים המקוריים שוחררו בערובה. בית המשפט דחה את הבקשה להורות על החזקת העורר ושני שותפיו לאישום במעצר; וקבע כי כל אחד מהשלושה - לרבות העורר - יוכל להשתחרר אם יפקיד 15,000 ש"ח להבטחת התייצבותו לדין, וימלא אחר תנאים נוספים שפורטו בהחלטה.

העורר הגיש ערר כנגד גובה הפקדון. בית המשפט המחוזי דחה את הערר (ב.ש. 1092/97); ומכאן הערר הנוסף שבפני.

2.א. טענתו של העורר היא, כי אין באפשרותו להשיג את סכום הפקדון והוא מבקש להקטין סכום זה עד ל- 2000 ש"ח, אותו יוכל לאסוף. לדברי העורר, בריאותו רופפת ורעועה והחזקתו במעצר מחמירה את מצבו וגורמת לבריאותו נזק רב.

ב.ב"כ של העורר, עו"ד עליאן, חזר על טענותיו של העורר, והדגיש שכל שותפיו של העורר - בהם שלושה מחברון - כבר שוחררו ורק העורר נותר במעצר בשל חסרון כיס. הצעתו של ב"כ העורר היא, כי במקום הפקדת פקדון, יוכל העורר להשתחרר בערבות צד ג', תושב ירושלים המזרחית, אשר יערוב להתייצבותו לדין.

3.המציאות מלמדת, כי רק הפקדת סכום ממשי מבטיחה התייצבות של תושב האוטונומיה לדין פלילי בישראל; ובעקרון, אין לבא בטרוניה אל בית המשפט המחוזי על שהחליט לאשר את גובה הפקדון שנקבע בבית משפט השלום.

עם זאת, בהתחשב במצב בריאותו של העורר, החלטתי להקל בתנאי השחרור שנקבעו לגביו, על ידי העמדת סכום הפקדון שעליו להפקיד במזומנים על 5000.- ש"ח. בכפוף לשינוי זה, ישארו יתר התנאים לשחרור שנקבעו בבית משפט השלום ואושרו בבית המשפט המחוזי על כנם.

4.על מנת להבטיח את התייצבותו של העורר לדין באם ישוחרר בערובה, תדאג מזכירות בית משפט השלום למסור לידיו הזמנה לדין עם שחרורו ובסיומו של כל דיון שיתקיים בעניינו.

המזכירות של בית משפט זה תעביר העתק ההחלטה לנשיא בית משפט השלום בירושלים, על מנת להבטיח כי העורר - באם ישוחרר - יזומן לדין בצורה האמורה לעיל.