בש"פ 1657/04 מדינת ישראל נ. חיים בן-ישי

שני הליכים הם המונחים לפניי: האחד, בש"פ 1657/04, והוא בקשת המדינה (בקשה חמישית) להארכת מעצרו של חיים בן-ישי ( המשיב ) בתשעים ימים. והאחר, בש"פ 2192/04, והוא ערר המשיב על החלטתו של בית-המשפט המחוזי אשר דחה את בקשתו לעיון חוזר בהחלטה לעוצרו עד תום ההליכים המשפטיים נגדו. שמעתי שני הליכים אלה בהמשך אחד ואף החלטתי החלטה אחת היא.

2.המשיב עומד לדין לפני בית-המשפט המחוזי תל-אביב-יפו, בצוותא-חדא עם נאשם אחר, בעבירות של רצח, ניסיון לרצח והיזק בחומר נפיץ. עיקרי הדברים המתוארים בכתב האישום הם אלה, שיום אחד בשנת 1999 קשרו המשיב ואחרים - בהם יחיא תורכ - לגרום בכוונה תחילה למותו של אשר אילוז על דרך הצמדת מיטען חבלה רב עוצמה לריכבו של אילוז. התיכנון היה זה, שעם תחילת הנסיעה יופעל ויתפוצץ המיטען וכך יביא למותו של אילוז. אמרו הקושרים ועשו. ביום המיועד נכנס אילוז לרכב ועימו בנו הקטון, ילד כבן שלוש. מטען הנפץ הופעל וכתוצאה מכך נהרג הילד במקום ואילו אשר אילוז עצמו נפצע קשה.

3.כתב האישום הוגש לבית-המשפט באמצע חודש אוגוסט לשנת 2002, ומאז ועד היום עבר גלגולים מגלגולים שונים שילאה העט מתארם. בראשי פרקים נאמר אך זאת: ביום 26.11.02 הורה בית-המשפט המחוזי על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים (ב"ש 92170/02), וערר שהגיש המשיב לבית-המשפט העליון - נדחה (בש"פ 719/03). בחודש מאי 2003 הגיש המשיב בקשה לעיון חוזר בהחלטה לעוצרו עד תום ההליכים, וביום 15.5.03 נדחתה הבקשה (ב"ש 91088/03). המשיב ערר על החלטה זו, וערר זה נדון בצוותא חדא עם בקשת המדינה להאריך את מעצרו של המשיב בתשעים ימים נוספים (לאחר שעברו תשעה חודשים והמשיב במעצר). בית-המשפט העליון החליט לדחות את עררו של המשיב ולקבל את בקשת המדינה (בש"פ 4160/03 ובש"פ 4336/03). המשיב הגיש בקשה נוספת לעיון חוזר בהחלטה לעוצרו עד תום ההליכים, ובקשה זו נדחתה ביום 14.7.03 (ב"ש 91600/03). המשיב ערר על החלטה זו אך בית-המשפט העליון דחה את הערר (בש"פ 60505/03). משפטו של המשיב לא נסתיים עד תום התקופה של הארכת המעצר, ובית-המשפט העליון נעתר לבקשת המדינה והחליט על הארכת המעצר בעשרים ימים נוספים (בש"פ 6803/03 מיום 12.8.03). המדינה הגישה בקשה נוספת להארכת מעצרו של המשיב בתשעים ימים, ובית-המשפט העליון נעתר לבקשה והחליט כפי שנתבקש (בש"פ 7584/03 מיום 4.9.03). משלא נסתיים משפטו של המשיב בתום תקופת ההארכה השלישית ביקשה המדינה פעם רביעית להאריך את מעצרו בתשעים ימים. בקשה זו נתקבלה גם היא בהחלטה ארוכה ומנומקת של השופט טירקל (בש"פ 10150/03 מיום 16.12.03). משתמו תשעים הימים של ההחלטה האחרונה הגישה המדינה את בקשתה החמישית להאריך את מעצרו של המשיב, והיא הבקשה המונחת לפני.

4.הארכתי במניין ההליכים שהיו עד כה, ואין בדעתי לחזור על תיאורם של ההליכים לגופם כפי שעשו מי שקדמו לי. אין צורך להסביר כי ההליכים עד כה היו מורכבים אף מסובכים משהו, וכתוצאה מכך נשתהה והלך סיום משפטו של המשיב. על רקע אותם הליכים ניזומו שני ההליכים שלפני: האחד, כאמור, בקשת המדינה כי אורה על הארכת מעצרו של המשיב, והאחר, בקשת המשיב מבית-משפט קמא כי יעיין מחדש בהחלטה לעוצרו עד תום ההליכים, ומשנדחתה בקשה זו הוגש הערר המונח לפני.

5.בבקשו לאשש את עררו ובהתנגדות לבקשת המדינה להאריך את מעצרו של מרשו, ניסה בא-כוח המשיב לשכנעני כי מאז תחילת ההליכים ועד הנה נתחולל כרסום בתשתית חומר הראיות המפליל את המשיב, ומכאן ששומה עלי לשחרר את המשיב ממעצרו כדבר ההלכה. לתמיכה בטיעוניו אלה הכביר עלי בא-כוח המשיב מסמכים רבים ושונים שלטענתו יש בהם כדי לייסד את גירסתו כי אכן חל כירסום בחומר הראיות כדי כך שיש ונכון לשחרר את המשיב ממעצר. שמעתי את טיעוניו הארוכים של בא-כוח המשיב והוספתי ועיינתי בחומר בכתובים שהגיש. דעתי היא כי גם אם יש באותו חומר ראיות כדי לייסד טענות אלו ואחרות הראויות להיטען לפני בית-המשפט בו נערך משפטו של המשיב, אין בחומר הראיות ובטיעוני בא-כוח המשיב כדי "לכרסם" בראיות התביעה כדי שיחרורו של המשיב ממעצרו.

6.הנחת יסוד היא, לענייננו, כי יש בו בתיק המשטרה חומר ראיות המוכיח לכאורה את אשמתו של המשיב כמפורט בכתב האישום. כך נקבע מייד בסמוך לאחר הגשת כתב האישום, ועל החלטה זו חזרו בתי-המשפט מאז בלשון זו או אחרת. חייבים אנו להבין, כי "כירסום" בחומר ראיות העשוי להביא לשיחרורו של נאשם ממעצר פירושו הוא, הלכה למעשה, פגיעה אנושה בתשתית חומר הראיות כדי-כך, שלו לעת הבקשה למעצר עד תום ההליכים היה נפרש לפני בית-המשפט חומר הראיות הנפרש לפניו לעת הבקשה לעיון חוזר, כי-אז היתה נדחית הבקשה למעצר. אינני בטוח שהמושג "כירסום" מושג מוצלח הוא בהקשר ענייננו עתה, אלא אם נאמר כי "כירסום" פירושו כירסום משמעותי, שינוי מהותי בחומר הראיות ועוד תיאורים כיוצא באלה המצביעים על תפנית דרמטית שאירעה בחומר הראיות, או, למיצער, שינוי שאירע בחומר הראיות כדי כך שאין בו במיכלול כדי להצדיק מעצרו של נאשם עד תום ההליכים. אם זה המיבחן לצירוף התיבות "נתגלו עובדות חדשות" או "נשתנו נסיבות" כפירושן בסעיף 52 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), תשנ"ו-1996 - ולדעתי זה הוא המיבחן - כי-אז לא נמצא לי שחל כירסום בחומר הראיות כדי השמטת תשתיתן. מסקנתי היא אפוא זו שלא חל כירסום בחומר הראיות כדי שיחרורו של המשיב ממעצרו.

7.נותרה העילה העיקרית המדברת בזכותו של המשיב והעומדת למיכשול על דרכה של המדינה. עילה זו עניינה בהתמשכות ההליכים מעבר למקובל. ואומנם, אין זה מעשה שבכל יום שהמדינה מבקשת פעם חמישית על מעצרו של נאשם מעבר לתשעה חודשים. המשיב נעצר ביום 18.7.02 ושוהה הוא במעצר כתשעה-עשר חודשים וחצי. ואולם, לא זו בלבד שהמשיב שוהה במעצר תקופה כה ארוכה, אלא שיקשה עלינו לדעת אימתי יסתיים משפטו. טעם הדבר הוא, שהמדינה מבקשת להעיד נגד המשיב את יחיא תורכ, שותפו לקשר, אך הדבר נמנע ממנה הואיל ויחיא תורכ עומד לדין במשפט נפרד בגין אותה פרשה עצמה, והילכת קינזי מונעת את המדינה מהעידו לאלתר נגד המשיב. אכן, המדינה ביקשה מבית-המשפט כי יתיר להעיד את תורכ נגד המשיב, אך בית-המשפט סירב להיעתר לבקשה. עגלת משפטו של המשיב כמו תקועה היא במקומה. להמשיך בדרכה לא תוכל עד אשר יסתיים משפטו של תורכ, ומשפטו של תורכ לא ידענו אימתי יסתיים. מוסכם על הכול כי משפטו של תורכ קבוע לחמישה מועדים לחודש אפריל הקרוב, ולטענת בא-כוח המדינה יסתיים המשפט באותם מועדים. בא-כוח המשיב חולק על כך בכל תוקף, ולהערכתו לא יסתיים משפטו של תורכ לא בחודש אפריל, לא בחודש מאי, לא בעשרה החודשים הקרובים וגם לא בשנה וחצי הקרובות. ולמותר לומר שאנו לא נבקש להתנבא.

8.הילכת קינזי מכה בנו שוב ושוב וכמו אין מושיע. בבש"פ 7971/01 מדינת ישראל נ' דני טיקמן (לא פורסם) נדרשתי להילכת קינזי והשוויתי אותה ל"קוקטייל תרכובות כימיות הקרוי 'מי-מלך'". קוקטייל זה מעורבות בו חומצה גופרתית ( H 2 SO 4 ) וחומצה מילחית ( HCL ), ותכונתו העיקרית היא שבכוחו להמיס (כמעט) כל חומר שהוא. בענייננו-שלנו נתערבבו להם שני אלה: הילכת קינזי והעומס הכבד המוטל על בתי-המשפט. תערובת זו של השניים בכוחה להמיס צדק, ואכן ממיסה היא צדק. אם יש צורך בדוגמה, כך אמרנו באותו הליך בש"פ, הרי היא לפנינו. נוכל לחזור על ענייננו-שלנו כדוגמה נוספת. ועוד הוספתי ואמרתי באותו הליך בעניינה של הילכת קינזי:

שנים רבות שהעושים במלאכה מנסים להביא לביטולה של "הלכת קינזי" או, למיצער, להגמשתה. כך בהצעות חוק שמשום מה לא באו לכלל בשלות וכך בהלכה. חבל שהמדינה אינה מביאה את "הלכת קינזי" לפני בית-המשפט העליון, לבחינתה אם תמשיך בחייה כבעבר; אם תאבד ואיננה; ואם תשנה את מסלולה. בין כך ובין אחרת, בענייננו שלנו אתקשה להיעתר לבקשת המדינה על החלק.

כך כתבתי ביום 2.12.01 ואחזור על אותם דברים עצמם לאחר עבור שנתיים ימים.

9.ואולם הצורך באיוורורה של הילכת קינזי לא יקדם אותנו בענייננו, שכן שומה עלינו להחליט בבקשת המדינה להארכת מעצר ובערר המשיב על דחיית בקשתו לעיון חוזר. וכך, בשוקלי את כל השיקולים שלעניין, מכאן ומכאן, דעתי היא כי יש לדחות את ערר המשיב ולקבל את בקשת המדינה. המעשה הנפשע שהמשיב עומד עליו לדין - מעשה נפשע מכל תיאור, מעשה שיש ראיות לכאורה להפללתו של המשיב בו - הוא כה מזוויע עד שבכוחו להכניע את כל השיקולים שכנגד. סמכותו של בית-המשפט עומדת לו להאריך את מעצרו של המשיב בתשעים ימים - על כך אין חולק. ואם בעניינו של המשיב לא יוארך המעצר בתשעים ימים - ולו הארכה חמישית היא (ובזוכרנו כי אחת ההארכות היתה לעשרים ימים) - סמכות להארכת מעצר מה היא, לא ידעתי. אכן, אדם שיש ראיות לכאורה כי עשה כמעשה המשיב, אדם מסוכן הוא עד-למאוד ליחיד ולכלל. שיחרורו לעת הזו ממעצרו תלווה אותו מסוכנות מאין כמותה, וכזאת לא אוכל לעשות.

10.אני מחליט לדחות את עררו של המשיב ולהיעתר לבקשת המדינה. אני מורה להאריך את מעצרו של המשיב בתשעים ימים, החל ביום 3.3.04 או עד למתן פסק-דין בתפ"ח 1164/02 (מחוזי, תל-אביב), לפי המוקדם.

11.דבר אחרון: בקשתי שטוחה לפני נשיא בית-המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו, כי יעשה את כל הניתן ומשפטו של יחיא תורכ יימשך ויילך עד גמירא במהירות, ולו על חשבון משפטים אחרים. יסולח לי אם אזכיר דבר-חוק נשכח ונעזב השוכן בהוראת סעיף 125 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ"ב-1982. הורנו המחוקק כי במקום בו הוחל בגביית הראיות, ימשיך בית-המשפט "ברציפות יום יום עד גמירא", והוא, "זולת אם ראה, מטעמים שיירשמו, כי אין כל אפשרות לנהוג כך". סבורני כי יש אפשרות לנהוג כמיצוות המחוקק, ואם יש מקום להחלתה של הוראת חוק קוגנטית זו - זה המקום.

היום, י"ד באדר תשס"ד (7.3.04).

ש ו פ ט

________________________

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.

04016570_G03.doc

מרכז מידע, טל' 02-6750444 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il