בש"פ 1957/19 מדינת ישראל נ. פלוני

בעניין המשיבים 7 ו-18

1.

לפניי בקשה להארכת מעצרם של המשיבים 7 ו-18, לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996

(להלן: חוק המעצרים ), ב-88 יום

החל מיום 29.3.2019

וב-90 יום החל מיום 27.3.2019, בהתאמה, או עד למתן פסק דין בתפ"ח 27442-01-18 ובת"פ 5333-10-17 בבית המשפט המחוזי בתל אביב, לפי המוקדם .

רקע והליכים קודמים

2.

נגד המשיבים 18,7 (להלן גם: פריג' ו- אלשער

בהתאמה) ו-20 אחרים הוגש ביום 11.2.2018 כתב אישום מאוחד המונה 30 אישומים, אשר חלקם מיוחסים למשיבים שלפניי.

3.

במסגרת כתב האישום, יוחסו לפריג' שתי עבירות רצח, לפי סעיף 300(א)(2) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין ); עבירת קשירת קשר לפשע, לפי סעיף 499(א)(1) לחוק העונשין; וכן עבירה של נשיאה והובלת נשק, לפי סעיף 144(ב) לחוק העונשין.

כמו כן, לאלשער יוחסו עבירה של קשירת קשר לפשע במסגרת ארגון פשיעה, לפי סעיף 499(א)(1) לחוק העונשין וסעיף 3 לחוק מאבק בארגוני פשיעה, התשס"ג-2003 (להלן: חוק המאבק ) ; עבירת נשיאת נשק במסגרת ארגון פשיעה, לפי סעיף 144(ב) לחוק העונשין וסעיף 3 לחוק המאבק; עבירת מרמה, ערמה ותחבולה בכוונה להתחמק ממס במסגרת ארגון פשע, לפי סעיף 220(5) לפקודת מס הכנסה [נוסח חדש], התשכ"א-1961 וסעיף 3 לחוק המאבק; וכן איסור הלבנת הון ועשיית פעולה ברכוש אסור במסגרת ארגון פשע, לפי סעיפים 3(א) ו-4 לחוק איסור הלבנת הון, התש"ס-2000 וסעיף 3 לחוק המאבק.

4.

הרקע העובדתי לעניינם של אלשער ושל פריג' פורט בהרחבה בהחלטת השופט י' עמית בבש"פ 1161/19 אלשער נ' מדינת ישראל (26.2.2019) (להלן: עניין אלשער ), ובהחלטת השופט א' הימן במ"ת 27310-01-18 מדינת ישראל נ' עודה ואח' (24.3.2019) (להלן: עניין עודה ), ומשכך אציג בתמצות את עיקרי הדברים בלבד.

על-פי הנטען, אלשער היה חבר בארגון פשיעה שפעל באזור מרכז הארץ החל מסוף שנת 2015 (להלן: הארגון ) . עובר ליום 27.2.2019, חלק מחברי הארגון, וביניהם אלשער, קשרו קשר לגרום למותו של אדם בשם אמסלם. במסגרת זו, הצטייד אלשער באקדחים לצורך ביצוע הרצח, ואף סיפק אופנוע ולוחיות רישוי מזויפות לחברי הארגון.

כמו כן, כחלק מההכנות לביצוע הרצח, שהה אלשער מספר פעמים במקומות מסתור בתל אביב-יפו, כשהוא מצויד באקדח, והמתין לעדכונים מתצפיתן לגבי מיקומו של אמסלם. משלא קיבל מידע מהתצפיתן, שב לג'לגוליה.

עוד נטען כי אלשער, יחד עם יתר חברי הארגון, פעל בעורמה ובמזיד על מנת להתחמק מתשלום מס על הכנסות הארגון בסך של כ-18.5 מיליון ₪, ואף ביצע פעולות בניגוד להוראות לחוק איסור הלבנות הון בהיקף של כ-42 מיליון ₪ יחד עם חברי ארגון נוספים.

אשר למעשיו של פריג', בתמצית ייאמר כי כטייר עודה (להלן: כטייר ) אשר על-פי הנטען עמד בראש הארגון הורה לו ולשניים נוספים לעקוב אחרי בהא עראר (להלן: בהא ) כחלק מתכנית לרצחו.

ביום 30.5.2017 עדכנו פריג' ואֲחר (נאשם 6 בכתב האישום, להלן:

סעיד ) את כטייר ואֲחרים במיקום רכבו של בהא. בסמוך לשעה 23:50 ירו כטייר ואֲחרים בשניים שישבו ברכבו של בהא וגרמו למותם, בעת שפריג' וסעיד המתינו ברכבם בסמוך למקום. לאחר הרצח, נמלט פריג' מן המקום.

5.

יחד עם הגשת כתבי האישום נגד פריג' ואלשער הוגשה בקשה למעצרם עד תום ההליכים המשפטיים המתנהלים נגדם.

לאחר דחיות רבות של הדיון בעניינו של פריג, אשר נבעו בחלקן מבקשותיו של בא-כוחו לקבל את מלוא חומרי החקירה בעניינו מידי המבקשת, הורה בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (השופט

א' הימן ) בהחלטה מיום 24.3.2019 בעניין עודה על מעצרו של פריג' עד תום ההליכים המשפטיים המתנהלים נגדו.

במסגרת החלטה זו, קיבל בית המשפט המחוזי את עמדת המשיבה כי קיימות ראיות לכאורה הקושרות את פריג' למעשה הרצח.

עוד נקבע כי קיימת עילה למעצרו של פריג' לנוכח עבירת הרצח המיוחסת לו המקימה חזקת מסוכנות סטטוטורית לפי סעיף 21(א)(1)(ג)(1) לחוק המעצרים, וכן מאחר שקיים חשש כי ינסה לשבש הליכי משפט ולהימלט מאימת הדין.

לנוכח זאת, דחה בית המשפט את המלצת שירות המבחן להמשך מעצרו של פריג' בתנאי איזוק אלקטרוני.

6.

ביום 5.2.2019 הורה בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו על מעצרו של אלשער עד תום ההליכים המשפטיים המתנהלים נגדו.

בהחלטה צוין כי קיימת תשתית ראייתית לכאורית המקימה סיכוי סביר להרשעתו, וכי אין מחלוקת על קיומן של עילות מעצר נגד אלשער נוכח מסוכנותו, הנלמדת גם מעבירת נשיאת הנשק המיוחסת לו אשר מקימה חזקת מסוכנות סטטוטורית לפי סעיף 21(א)(1)(ג)(2), והחשש כי ימלט מן הדין וישבש הליכי משפט.

כן נקבע כי לאור המסוכנות הגבוהה הנשקפת ממנו אין מקום לבחון את התאמתה של חלופת מעצר.

7.

ערר על החלטה זו נדחה על-ידי בית משפט זה בהחלטתו של השופט י' עמית , תוך שנקבע כי מסוכנותו של אלשער מצדיקה את המשך מעצרו מאחורי סורג ובריח.

8.

לבית משפט זה הוגשו מאז תחילת ההליך שתי בקשות להארכת מעצרם של פריג' ואלשער, לפי סעיף 62 לחוק המעצרים, אשר התקבלו בהסכמת הצדדים.

9.

אשר להליך בתיק העיקרי, בהחלטתו מיום 14.1.2019 קבע בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו "תכנית משפט" מפורטת לשמיעת התיק. בין היתר, פורט כי דיון בבקשות לקבלת חומרי חקירה יתקיים ביום 25.6.2019; דיון בטענות המקדמיות יתקיים ביום 17.9.2019; וכי שמיעת הראיות בתיק תחל בחודש נובמבר 2019 תוך קיום דיונים פעמיים בשבוע.

להשלמת התמונה יצוין כי בהחלטה מיום 25.3.2019 קבע בית המשפט המחוזי רשימת מועדי ההוכחות בתיק החל מחודש אוקטובר 2019 ועד לחודש יולי 2020.

טענות הצדדים

10.

לטענת המבקשת, יש להורות על הארכת מעצרם של המשיבים פריג' ואלשער לנוכח מסוכנותם, שכן חלק מהעבירות המיוחסות למשיבים – נשיאת נשק ורצח – מקימות חזקת מסוכנות סטטוטורית מכוח סעיפים 21(א)(1)(ג)(1) ו-21(א)(1)(ג)(2) לחוק המעצרים, וביצוע העבירות המיוחסות להן התאפיין בתעוזה ובתחכום המעידים על מסוכנתם הגבוהה.

כמו כן, סברה המבקשת כי שחרור המשיבים לחלופת מעצר מעלה חשש ממשי כי הם ינסו לשבש את הליכי המשפט בדרך של השפעה על העדים, ואף ינסו להימלט מאימת הדין.

עוד נטען בדיון שנערך לפניי ביום 10.4.2019 כי בהתחשב בהיקף החומר הרב שבתיק ובמורכבותו קצב ניהול המשפט הינו סביר, וכי "תכנית המשפט" שנקבעה להמשך ניהול ההליך הינה "מסודרת ויעילה", כלשון באת-כוח המבקשת.

11.

פריג' ואלשער התנגדו לבקשה.

בדיון שנערך לפניי, טען בא-כוחו של פריג' כי אין להאריך את מעצרו של מרשו מאחורי סורג ובריח, וזאת לנוכח הזמן הרב בו שהה פריג' במעצר עד כה; הערכתו כי ההליכים בתיק יימשכו עוד זמן רב; והערכת שירות המבחן מיום 27.2.2019 לפיה המסוכנות הנשקפת מפריג' היא בינונית.

כמו כן, נטען כי אין להאריך את מעצרו של פריג' מאחר שבית משפט זה הורה על עריכת תסקיר מעצר לצורך בחינת חלופת מעצר בעניינו של סעיד, אשר לטענת בא-כוח המשיב המעשים המיוחסים לו "זהים" ואף חמורים ממעשי פריג' (בש"פ 1088/19 מדינת ישראל נ' פלוני

(26.2.2019)).

בא-כוחו של אלשער הלין אף הוא על תקופת המעצר הממושכת בה שהה מרשו מאחורי סורג ובריח, ועל קצב התקדמות ההליכים בתיק, וביקש כי אלשער יישלח לשירות המבחן לצורך קבלת תסקיר מעצר ובחינת אפשרות השמתו במעצר בתנאי איזוק אלקטרוני.

דיון והכרעה

12.

לאחר עיון בבקשה ובאסמכתאות שצורפו לה, ולאחר ששמעתי את באי-כוח הצדדים בדיון, הגעתי לכלל למסקנה כי דין הבקשות להתקבל.

13.

כלל הוא כי במסגרת בקשה להארכת מעצר לפי סעיף 62 לחוק המעצרים בית המשפט נדרש לאזן בין זכותו של הנאשם לחירות לבין אינטרס השמירה על שלום הציבור וביטחונו והצורך להגן על תקינות ההליך הפלילי (בש"פ 3847/18 מדינת ישראל נ' דסוקי (22.5.2018)).

במסגרת עריכת האיזון נדרש בית המשפט להביא בחשבון, בין היתר את המסוכנות הנשקפת מן הנאשם – כפי שהיא נלמדת מהעבירות המיוחסות לו בכתב האישום ומנסיבות ביצוען – ואת עוצמת הפגיעה בחירותו הנגזרת ממשך התקופה בה הוא מצוי במעצר ומקצב התקדמות ההליך בעניינו (בש"פ 3790/18 מדינת ישראל נ' טחימר ( 21.5.2018)).

כפי שנפסק לא אחת, בין השיקולים השונים מתקיימת מעין "מקבילית כוחות" לפיה ככל שקצב התנהלות ההליכים מתארך כך תנוע המטוטלת לעבר זכותו של הנאשם לחירות ותגבר הנטייה לשחררו לחלופת מעצר. יחד עם זאת, חלוף הזמן כשלעצמו אינו מאיין את משקל האינטרסים הציבוריים (ראו למשל: בש"פ 3878/18 מדינת ישראל נ' כחלון

(22.5.2018); בש"פ 4744/15 מדינת ישראל נ' חאלד ג'בארין פסקה 6 (20.9.2015)).

כן נקבע כי בתיק מורכב ומסועף

העוסק בעבירות שהתבצעו במסגרת התארגנות עבריינית מתוחכמת אמת המידה לבחינת קצב התנהלותו של ההליך העיקרי תהיה שונה מתיקים שאינם כאלה (ראו: בש"פ 3877/18 מדינת ישראל נ' אבו כאטר פסקה 19 (28.5.2018)) .

14.

בנסיבות המקרה דנן,

המסוכנות הנשקפת מן המשיבים הינה משמעותית וגבוהה.

מסוכנותו של פריג' נלמדת מחומרת העבירות המיוחסות לו, ובכלל זה עבירת הרצח, ולעניין זה אפנה לקביעת בית המשפט קמא כי מעשיו בממסגרת ביצוע הרצח היו "אקטיביים ומרכזיים" כלשון ההחלטה.

יתירה מזו, שתיים מן העבירות המיוחסות לפריג' בכתב האישום – רצח ונשיאה והובלת נשק – מקימות חזקת מסוכנות סטטוטורית לשלום הציבור וביטחונו.

בהקשר זה יש לציין גם כי בהחלטת בית המשפט המחוזי נקבע באופן מנומק ומשכנע כי המסוכנות הנשקפת ממנו היא גבוהה, וכי אין מקום לחלופת מעצר בעניינו.

אף עוצמת המסוכנות הנשקפת מאלשער היא גבוהה. מיוחסות לו עבירות חמורות, וביניהן, עבירת נשיאת הנשק המקימה נגדו חזקת מסוכנות סטטוטורית. העובדה כי המעשים המיוחסים לו בוצעו במסגרת ארגון פשיעה, וכן הערכתו של שירות המבחן כי הוא נוטה לקחת סיכונים ולנהוג באופן אימפולסיבי, מעצימה את רמת המסוכנות הנשקפת ממנו.

15.

אשר להתקדמות ההליך המשפטי, אכן, חלף פרק זמן ניכר מאז החל ההליך המשפטי בעניינם של המשיבים, ודעתי בהחלט אינה נוחה מכך.

יחד עם זאת, סבורני כי אין בחלוף הזמן ובקצב התקדמות ההליכים המשפטיים

בנסיבות האמורות בכדי להטות את הכף לטובת שחרורם של המשיבים ממעצר. זאת, בעיקר לנוכח מורכבותו הרבה של התיק, הכולל נאשמים רבים להם מיוחסות עבירות שהתבצעו במסגרת ארגון פשיעה, ולנוכח "תכנית המשפט" הסדורה שנקבעה על-ידי בית המשפט המחוזי להמשך התנהלותו של התיק.

16.

לבסוף, אין בידי לקבל את ההיקש שמבקש בא-כוח המשיב 7 לבסס בין מרשו לבין סעיד, שכן סעיד היה קטין בעת ביצוע המעשים המיוחסים לו, ועל כן אין הנדון דומה לראייה.

17.

אני מורה אפוא על הארכת מעצרו של המשיב 7 ב-88 יום החל מיום 29.3.2019, ועל הארכת מעצרו של המשיב 18 ב-90 יום החל מיום 27.3.2019, או עד למתן

פסק דין בתפ"ח 27442-01-18 ובת"פ 5333-10-17 בבית המשפט המחוזי בתל אביב, לפי המוקדם .