בש"פ 2203/11 מדינת ישראל נ. שירין רחאב עיסאוי

זוהי בקשה להארכה שניה של מעצר המשיבים בתשעים ימים על פי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), תשנ"ו-1996 (להלן: חוק המעצרים ).

1.

המשיבים, אחים תושבי מזרח ירושלים, עומדים לדין בבית המשפט המחוזי בירושלים בעבירות של איסור פעולה ברכוש למטרות טרור לפי סעיף 8(א) לחוק איסור מימון טרור, התשס"ה-2005 ובעבירות של מרמה בנסיבות מחמירות, מתן שוחד, ושימוש במסמך מזויף. כן מיוחסת למשיבה 1 עבירה של מתן שירות להתאחדות בלתי מותרת לפי סעיף 85(ג) לתקנות ההגנה (שעת חירום), 1945. על פי המתואר בכתב האישום המשיבים היו מעורבים בהעברת כספים שלא כחוק מארגוני טרור לחשבונות של אסירים בטחוניים כגמול על פעילות הטרור שבגינה נאסרו, והפקידו סכום העולה על שני מליון ש"ח לטובת אסירים המשתייכים לארגוני טרור. מערך זה הופעל, כך על פי הנטען, בניגוד לנהלים העוסקים בהפקדות כספים עבור אסירים המגבילים את סכום ההפקדה, ותוך מתן שוחד ומרמה. בנוסף, המשיבה 1, שהינה עורכת-דין במקצועה, העבירה מסרים והנחיות מהנהגת ארגון החמאס לחברי הארגון הכלואים בבתי כלא בישראל ולגורמים חיצוניים.

2.

עם הגשת כתב האישום עתרה המבקשת למעצרם של המשיבים עד תום ההליכים נגדם (תחילה הוגש כתב האישום ביום 24.5.2010 נגד המשיבים 1-2 ושני נאשמים נוספים, וביום 3.6.2010 תוקן כתב האישום והוא הופנה גם נגד המשיב 3 ויחד עם תיקון זה התבקש גם מעצרו). ביום 21.6.2010 נעתר בית המשפט המחוזי (השופטת ח' ב-עמי) לבקשה בכל הנוגע למשיבים 1-2 בקובעו כי קיימות ראיות לכאורה להוכחת המעשים המיוחסים להם וכי קמה נגדם עילת מעצר של מסוכנות, ועוד קבע כי נוכח אופי המעשים אין בחלופות המעצר שהציעו כדי להפיג את המסוכנות הנובעת מהם.

ביום 8.8.2010 הורה בית המשפט המחוזי (השופט י' נועם) על מעצרו של המשיב 3 עד תום ההליכים המשפטיים נגדו. עררים שהגישו המשיבים 1 ו-3 על ההחלטה לעוצרם עד תום ההליכים נדחו על ידי בית משפט זה (ראו החלטותיו של השופט ע' פוגלמן מיום 19.9.2010 (בש"פ 6378/10) ומיום 7.10.2010 (בש"פ 6738/10)), וכן נדחו בקשות שהגישו המשיבים 1 ו-2 לעיון חוזר בבקשה לעוצרם נוכח ביטולה של ישיבת הוכחות שנקבעה ליום 6.12.2010, בעקבות שביתת הפרקליטים (החלטה מיום 14.12.2010, השופט א' פרקש). בקשה נוספת לעיון חוזר שהגיש המשיב 3 בשל כרסום הנטען על ידו בתשתית הראייתית טרם נדונה.

3.

משחלפו תשעה חודשים ומשפטם של המשיבים לא הסתיים עתרה המבקשת להארכת מעצרם על פי סעיף 62 לחוק המעצרים. בהחלטתו מיום 22.2.2011 הורה בית משפט זה (השופט א' לוי, בש"פ 1288/11) על הארכת מעצרם של המשיבים בשלושים יום בלבד בציינו כי העבירות המיוחסות למשיבים אמנם "אינן פשוטות כלל ועיקר" וקיים חשש שאם יתהלכו חופשי הם ישובו לסורם, אולם, כך הוסיף וקבע, "משפטם אינו מתנהל בקצב סביר וסופו אינו נראה באופק". משכך הורה השופט א' לוי כי בית המשפט המחוזי יבדוק את האפשרות לקבוע מועדים קרובים נוספים לברור עניינם של המשיבים בתקופת ההארכה (מעבר לשלושה מועדים שנקבעו), ועוד הורה כי ככל שלא יהיה בידי בית המשפט המחוזי לעשות כן, המשיבים יהיו רשאים "לבקש לבחון בשנית את שאלת המשך מעצרם".

4.

משפטם של המשיבים לא הסתיים גם בתום תקופת ההארכה כאמור ומשכך שבה המבקשת ועותרת להארכת מעצרם של המשיבים בשנית בתשעים ימים. המבקשת טוענת כי יש להורות על ההארכה הנוספת נוכח מסוכנותם הרבה של המשיבים לבטחון הציבור והמדינה, בהדגישה כי הם שימשו חוליה משמעותית במסלול העברת כספים לאסירים בטחוניים כגמול על פעילותם במסגרת ארגוני טרור, וכי עשו כן מספר פעמים רב ולאורך תקופה ניכרת באמצעות מעשי מרמה ומתן שוחד. המבקשת מוסיפה כי לגבי המשיבה 1 אף קיימות ראיות לכאורה לכך שהסכימה להיות גורם מקשר בין הנהגת החמאס לאסירים החברים בארגון. המבקשת מדגישה כי מעשים אלו מלמדים כי המשיבים אינם יראים מהחוק ומגורמי האכיפה ואין ליתן בהם אמון, ובנוסף כיוון שחלק מן העבירות בוצעו על ידי שימוש במחשב הם עלולים לשוב ולבצען אם ישוחררו ממעצר. אשר לקצב ניהול המשפט מציינת המבקשת כי אמנם הוא אינו משביע רצון (והיא עומדת על עיכובים שונים שאירעו בשל חלופי ייצוג, שביתת הפרקליטים ותקלה שבעקבותיה לא הובאו לדיון האחרון שהיה קבוע ליום 15.3.2011 המשיב 2 ושני עדי תביעה), אך היא מדגישה כי בעקבות בקשה שהגישה לבית משפט קמא נקבעו חמישה מועדי דיון נוספים בתיק (ארבעה מהם בתוך תקופת ההארכה המתבקשת כעת) ועוד עדכנה המבקשת כי בדיון הוכחות שהתקיים ביינתים ביום 22.3.2011, נשמעה עדותו של עד תביעה נוסף. מכל מקום, לטענת המבקשת המסוכנות הנשקפת מן המשיבים והחשש מפני ביצוע עבירות נוספות על ידם מכריעים את הכף ומצדיקים את המשך מעצרם והיא מוסיפה ומציינת כי חלופות מעצר "הדוקות" בעניינם כלל לא הוצגו.

המשיבים מצידם סבורים כי אין מקום להארכה נוספת של המעצר והם טוענים כי אין כל סיכוי לסיים ולו את שמיעת פרשת התביעה במהלך הישיבות הנוספות שנקבעו אשר חלקן נקבעו מן השעה 13:00 ואילך. המשיבים מוסיפים ומפנים להחלטתו של השופט לוי ומציינים כי פניית המבקשת לקביעת מועדי הוכחות נוספים נעשתה אף היא בחלוף כחודש ימים מעת הינתן החלטה זו וכי בהתאם לאמור בה יש לבחון עתה חלופת מעצר.

5.

לאחר שעיינתי בטיעוני הצדדים הגעתי לכלל מסקנה כי אין להיעתר לבקשת ההארכה

במלואה אלא בחלקה בלבד, כפי שיפורט להלן.

כבר נפסק לא אחת כי בדונו בבקשה להארכת מעצר לפי סעיף 62 לחוק המעצרים, על בית המשפט לבחון את מכלול השיקולים הצריכים לעניין ולאזן בין זכותו של הנאשם לחירות לבין השיקולים התומכים בהמשך המעצר ובהם, בין היתר, מסוכנותו לציבור, החשש להימלטות מאימת הדין והחשש משיבוש מהלכי משפט. העובדה כי משפטו של הנאשם טרם הסתיים בחלוף תשעה חודשים מיום הגשת כתב האישום נגדו נושאת משקל ממשי לטובת שחרורו וככל שחולף זמן נוסף, עשויה נקודת האיזון להשתנות ולהכריע את הכף לטובת שיחרור הנאשם (ראו: בש"פ 6484/07 מדינת ישראל נ' פלוני , פסקה 4 (טרם פורסם, 12.8.2007); בש"פ 10817/08 מדינת ישראל נ' טהא , פסקה 17 (טרם פורסם, 31.12.2008)).

במקרה שלפנינו מיוחסות למשיבים עבירות הנוגעות למימון פעילי טרור והמשיבה 1, עורכת דין במקצועה, הגדילה לעשות על פי הנטען והיא מואשמת גם במתן שירות לארגון החמאס. דומה כי אין צורך להכביר מילים על החומרה הנלווית למעשים המיוחסים למשיבים. יחד עם זאת, וכפי שציין השופט א' לוי בהחלטתו מיום 22.2.2011, משפטם של המשיבים מתארך וסיומו לצערי אינו נראה באופק. זאת גם אם מביאים בחשבון את מועדי ההוכחות הנוספים שנקבעו בינתיים. עמדת המשיבים לפיה אין לזקוף לחובתם את התמשכות המשפט (שנבע בחלקו הגדול מאילוצים שלא

בשליטתם) מקובלת עלי. בנסיבות אלה, נראה כי באיזון בין מכלול השיקולים הצריכים לעניין, הגיעה העת לבחון את אפשרות שחרורם של המשיבים לחלופת מעצר.

אשר על כן אני מורה כי שירות המבחן יגיש לבית המשפט המחוזי בתוך 30 ימים תסקירי מעצר בעניינם של המשיבים, והיה ותמצאנה חלופות מעצר מתאימות יבחן בית המשפט המחוזי את האפשרות לשחרורם כאמור.

6.

בשלב זה ועל מנת לבחון את האפשרות לשחרורם של המשיבים לחלופות מעצר, לאחר קבלת תסקירים של שירות המבחן, אני מורה על הארכת מעצרם של המשיבים בשלושים ימים (בעניינם של המשיבים 1 ו-2 החל מיום 26.3.2011 ובעניינו של המשיב 3 החל מיום 2.4.2011), או עד למתן פסק דין בתפ"ח 36187-05-10 המתנהל בבית המשפט המחוזי בירושלים, לפי המוקדם.