החלטה5 עמודיםנכלל בחיפוש

בש"פ 2411/13 מדינת ישראל נ. פלוני

ניתן ביום

בקצרה

מעצרים · הארכת מעצר קטין עד תום ההליכיםבקשה רביעית להארכת מעצר לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה-מעצרים) ולפי סעיפים 10יב ו-10יג לחוק הנוער

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

בית המשפט העליון הורה על הארכת מעצרו של קטין המואשם ברצח ובעבירות נשק בארבעים וחמישה ימים או עד מתן פסק דין, לפי המוקדם. נקבע כי מסוכנותו הגבוהה והעובדה שהוא העומד בראש האירוע מצדיקים את ההארכה, אף שקצב התקדמות ההליך בעייתי. ההכרעה נשענה על קיומם של חמישה מועדים בתקופת ההארכה ועל החובה לקבוע מועדים נוספים.

העובדות

למשיב, קטין, מיוחסים עבירות רצח, ניסיון לרצח, חבלה חמורה ונשיאת נשק בקשר לאירוע ירי בסופרמרקט וברחבת הכניסה ליישוב. המשיב נעצר מאז 2012, ומשפטו טרם הסתיים, וההארכות הקודמות ניתנו בשל מסוכנותו ומועדים שנקבעו. קצב התקדמות ההליך נמצא בעייתי.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש להאריך את מעצרו של קטין המואשם ברצח ובניסיון לרצח עד תום ההליכים, נוכח מסוכנותו וקצב התקדמות ההליך?
  2. 2.האם יש מקום לבחון חלופת מעצר עבור המשיב בשל קטינותו וקצב ההתקדמות של המשפט?

הלכות

  1. 1

    הסמכות להאריך מעצר קטין בארבעים וחמישה ימים ניתנת לשופט בית המשפט העליון במקרים חריגים ויוצאי דופן, כאשר מידת המסוכנות גבוהה עד שאין מנוס מההארכה.

    ״הסמכות להאריך מעצר בארבעים וחמישה ימים, בכל פעם, לפי סעיף 62 לחוק המעצרים וסעיפים 10יב ו-10יג לחוק הנוער, ניתנה לשופט בית המשפט העליון לצורך הפעלתה במקרים חריגים ויוצאי דופן״
    לציטוט במסמך ←
  2. 2

    בבחינת הארכת מעצר של קטין יש להעמיד לנגד עיניו את היותו קטין, ולכן האיזון שונה מהאיזון בהליך הארכת מעצרו של בגיר.

    ״אולם – על בית המשפט להעמיד אל מול עיניו לאורך כל העת את עובדת היות הנאשם קטין ועל כן האיזון שייערך הוא שונה מהאיזון בהליך הארכת מעצרו של בגיר.״
    לציטוט במסמך ←
  3. 3

    שיקולי קצב התקדמות ההליך ומסוכנות הנאשם נשקלים יחד, ונוכח מועדים שנקבעו בתקופת ההארכה ניתן להיעתר לבקשה, תוך חובה לקבוע מועדים נוספים.

    ״מכיוון שבתקופת הארכת המעצר המבוקשת קבועים חמישה מועדים, מצאתי, ולא בלי היסוס, כי יש מקום להיעתר לבקשה.״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • הארכת מעצר
  • קטין
  • מסוכנות
  • קצב התקדמות ההליך
  • חלופת מעצר
  • רצח
  • ניסיון לרצח
  • עד תום ההליכים
  • מועדים
  • סעיף 62

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון

בש"פ

2411/13

לפני:

כבוד השופט ס' ג'ובראן

המבקשת:

מדינת ישראל

נ ג ד

המשיב:

פלוני

בקשה

להארכת מעצר רביעית לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים),

התשנ"ו-1996, ובהתאם לסעיפים 10יב ו-10יג לחוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי

טיפול), תשל"א-1971

תאריך הישיבה:

ל' בניסן

התשע"ג

(10.4.2013)

בשם המבקשת:

עו"ד עדי מנחם

בשם המשיב:

עו"ד נועם אליגון; עו"ד ארז שלו

החלטה

לפניי בקשה, רביעית, לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה-מעצרים), התשנ"ו-1996 (להלן: חוק המעצרים ) ובהתאם לסעיפים 10יב ו-10יג לחוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול), התשל"א-1971 (להלן: חוק הנוער ) להארכת מעצרו של המשיב בארבעים וחמישה ימים, החל מיום 19.4.2013 או עד למתן פסק דין בתפ"ח 7858-06-12 בבית המשפט המחוזי בבאר שבע, לפי המוקדם.

נגד המשיב הוגש כתב אישום המייחס לו ולחמישה נוספים עבירות רצח, על פי סעיף 300(א)(2) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין); ניסיון לרצח, על פי סעיף 305(1) לחוק העונשין; חבלה חמורה בנסיבות מחמירות, על פי סעיף 333 בנסיבות סעיף 335(א)(1) ו-(2) לחוק ועבירות נשיאה והובלת נשק שלא כדין, על פי סעיף 144(ב) לחוק. להלן בפירוט עובדות המעשים המיוחסים למשיב כפי שפורטו בכתב האישום: ביום 4.5.2012 תקף נאשם 2 בכתב האישום את מח' על ידי כך שסטר לו פעמיים. בעקבות כך, הגיע מח', כשהוא מלווה באחר לסופרמרקט השייך לאחיו של המשיב. המשיב שהה באותה העת במקום ביחד עם הנאשם 3 והנאשם 5 וכן נוספים. בין המשיב למח' התפתח עימות מילולי במהלכו צעק המשיב כי הוא לא מוכן שאנשי הפלג המשפחתי אליו משתייך מח' (להלן: פלג א ' ) יכנסו אל הסופרמרקט. מח' נעמד ברחבת הכניסה למקום בעוד המשיב ניסה להתקרב אליו אולם האחרים וביניהם נאשם 3 מנעו ממנו לעשות כן. מח' סירב לצאת מהמקום ואל הסופרמרקט נכנסו שניים נוספים, ביניהם אחד בשל סאלח, ונעמדו לצידו (להלן: האחרים ). ברחבת הכניסה למקום התפתחה קטטה במהלכה תקף המשיב את האחרים בכך שהיכה אותם בידיו, נטל מאחד מהם את המעיל שאחז והניפו באוויר. אז, השליך המשיב את המעיל, רץ אל עבר קופת הסופרמרקט, שלף מתיקו אקדח אותו נשא שלא כדין וחזר בריצה אל עבר רחבת הכניסה שם המשיכו הניצים להתקוטט. המשיב הניף את האקדח לכיוון מעלה וקדימה וירה מספר יריות באוויר ולאחר מכן כיוונו אל עבר האחרים. כתוצאה מהירי יצאו האחרים מהסופרמרקט והמשיב המשיך לנופף באקדח לכיוונם תוך שהוא יורה מספר פעמים באוויר. אחיו של המשיב הצטייד אף הוא באקדח אותו החזיק שלא כדין, הצטרף אליו בכניסה לסופרמרקט והחל מנופף באקדח ומאיים על האחרים להסתלק מהמקום. אדם בשם בדר אשר הבחין במהומה פגש בסאלח ובאחרים וצעק עליהם על מנת להרחיקם מהמקום. האחרים התרחקו לבסוף מהמקום כאשר סאלח נוסח ברכבו. המשיב יצא מהסופרמרקט בריצה כשהוא מנופף לעבר האחרים את אקדחו ויורה לעברם. הנאשם 3, הנאשם 5, אחיו של המשיב אשר נשא את אקדחו, וכן נוסף הצטרפו אל המשיב במרדף רגלי אחרי סאלח והאחרים. בדר, כשהוא נוסע ברכבו, פגש במשיב ובנאשם 3 בעת המרדף ופנה אל המשיב בניסיון לשכנעו לחדול ממרדפו. בתגובה, כיוון המשיב לעברו את אקדחו וירה מספר יריות. בשל פחדו, נטש בדר את רכבו סמוך למקום ונמלט. האחרים הגיעו אל כיכר הכניסה ליישוב ובאותה שעה הגיעו למקום גם הנאשם 2 כשהוא מצויד באקדח והנאשם 4 כשהוא מצויד ברובה. הנאשמים 2 ו-4 כיוונו את נשקיהם אל עבר האחרים וירו לעברם מספק יריות. במקביל, המשיכו המשיב ונאשמים 3 ו-5, יחד עם אחיו של המשיב ונוספים לדלוק אחרי סאלח וחבריו בריצה, בעוד המשיב ואחיו יורים לעברם באקדחיהם. סאלח והאחרים הצליחו להימלט והגיעו לאוהל המפגש של משפחת פלג א'. באותה העת, חבר הנאשם 6 לחמשת הנאשמים האחרים והם כולם הצטיידו באקדחים. אנשי פלג א' החלו להתקבץ באזור שאינו רחוק מהאוהל וביניהם גם היה א' ע' (להלן: המנוח ). הנאשמים ונוספים ירו יריות רבות מאוד אל עבר אנשי פלג א' באקדחיהם. המנוח נפגע מכדור אקדח בפניו והקטין מ' נפגע מפגיעת קליע בצווארו ומפגיעת קליע נוסף בכתפו. בבית החולים נקבע מוות של המנוח. כן נמצא שם כי מ' סובל משבר בעמוד השדרה ומשיתוק מצווארו ומטה והקליע נותר נעוץ בצווארו.

בד בבד עם הגשת כתב האישום הגישה המבקשת בקשה למעצרו של המשיב עד לתום ההליכים המשפטיים המתנהלים בעניינו. ביום 16.7.2012 הורה בית המשפט המחוזי (מ"ת 7876-06-12, כבוד השופט א' אינפלד ) על מעצרו של המשיב עד לתום ההליכים המשפטיים המתנהלים נגדו. בית המשפט קבע כי באשר לאירועים ההתחלתיים, אשר שהתרחשו בסופר וברחבת הכניסה אליו, "יש ראיות לכאורה טובות" להוכחת חלקו של המשיב באירוע. באשר לאירוע הירי אל עבר בדר, בגינו הואשם המשיב בעבירת ניסיון לרצח, ציין בית המשפט כי "איני בטוח כי הנסיבות מלמדות על כוונה כה מחמירה בשלב הזה, שכן למרות המרחק הקצר, יחסית, אין נפגעים [...] יש להעמיד את המעשה כמעשה אומנם חמור ומסוכן של ירי לעבר בני אדם, אך ללא הכוונה המיוחדת". באשר לאירוע הירי הקטלני בו נפח את חיוו המנוח, ציין בית המשפט כי הוא "נראה מוכח היטב". בנוגע לחלקו של המשיב באירועים ציין בית המשפט כי "למרות שהוא צעיר [הוא] ומלהיב את הכל לצאת ולעשות. הוא הראשון שיורה בסופר, ראשון שיורה בחוץ הוא גם יורה לכיוונו של בדר כאשר זה מנסה לפשר [...] הוא נראה יורה באירוע המרכזי [...] יש ראיות טובות מאוד שהמשיב 1 אכן היה בין היורים ולמעשה מנהיג האירוע" (התוספת שלי – ס' ג'' ). לפיכך, קבע בית המשפט כי סדרת המעשים מלמדת לכאורה על מסוכנות גבוהה ביותר של המשיב. לעניין חלופת המעצר קבע בית המשפט כי מדובר במקרה ברור של מסוכנות לציבור, וכי הוא לא שוכנע שניתן להשיג את מטרות המעצר באמצעות חלופה,

זאת, חרף קטינותו.

משלא הסתיים משפטו של המשיב בתוך שישה חודשים, הוארך מעצרו בהסכמה בארבעים וחמישה ימים נוספים (בש"פ 8505/12). ביום 24.1.2013 הארכתי את מעצרו של המשיב בארבעים וחמישה ימים נוספים (בש"פ 419/13). בהחלטתי קבעתי כי אין מנוס מהארכת המעצר, על אף היות המשיב קטין, נוכח העבירות החמורות המיוחסות לו ונסיבות ביצוען. ציינתי בהחלטתי כי קצב התקדמות ההליכים אינו משביע רצון, אך בשל מספר מועדים שנקבעו לדיון במהלך תקופת המעצר, הכף נוטה אל עבר העדפת אינטרס ההגנה על הציבור. ביום 27.2.013 הוארך מעצרו של המשיב פעם נוספת (בש"פ 1414/13). השופטת ד' ברק-ארז ציינה כי לא חל שיפור ממשי בקצב התקדמות ההליך, כי לא צפוי להתקיים אף דיון במהלך תקופת המעצר המבוקשת וביקשה להבהיר כי לא ניתן להשלים עם האופן בו מתמשך ההליך. עם זאת, השופטת קבעה כי שחרור של המשיב יפגע באינטרס הציבורי.

משפטו של המשיב לא הסתיים, ולכן בחלוף תקופת ההארכה השלישית שניתנה, הוגשה בקשה זו שלפניי.

המבקשת טוענת כי המשך מעצרו של המשיב, חרף קטינותו, מתחייב נוכח המסוכנות הנשקפת מהעבירות המיוחסות לו ומנסיבות ביצוען הכוללות את היותו העומד בראש האירוע, שקרה מלכתחילה בשל סכסוך פעוט, וכן בשל כך שהוא הראשון לפתוח בירי . לטענתה, ניתן ללמוד מכך על דפוסי העבריינות הקשים במשיב. באשר לקצב התקדמות ההליך טוענת המבקשת כי קבועים 11 דיונים נוספים מתוכם חמישה במהלך תקופת הארכת המעצר המבוקשת. עוד מציינת המבקשת כי היא פעלה לקביעת מועדים נוספים במהלך תקופת הארכת המעצר שחלפה.

מנגד, טוען המשיב כי בתיק ישנם כ-54 עדים וכי הוא לא צפוי להסתיים במהלך הארכות המעצר הקרובות ועל כן יש לבחון חלופה. בהקשר זה טוען כי חלופת המעצר המוצעת רחוקה ממקום האירוע נשוא הבקשה, וכן שורר שקט בין שתי המשפחות המעורבות בסכסוך. עוד טוען כי הוא קטין אשר זהו מעצרו הראשון ולכן יש להתחשב בו. עוד לטענתו, אחד הנאשמים בפרשה, שאינו קטין, נשלח ביום 21.3.2013 (בש"פ 1693/1) על ידי כבוד השופט א' רובינשטיין לבדיקה של חלופת מעצר על ידי שירות המבחן.

לאחר שעיינתי בבקשה ושמעתי את טיעוני הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להתקבל.

כפי שציינתי בהחלטתי הקודמת, הסמכות להאריך מעצר בארבעים וחמישה ימים, בכל פעם, לפי סעיף 62 לחוק המעצרים וסעיפים 10יב ו-10יג לחוק הנוער, ניתנה לשופט בית המשפט העליון לצורך הפעלתה במקרים חריגים ויוצאי דופן, ואולם, יש ומידת המסוכנות היא כה גבוהה עד שאין מנוס אלא מלהעתר לבקשה. בדומה לבחינת הארכת מעצרו של בגיר, השיקולים העיקריים אותם יש לשקול על מנת להכריע בשאלה זו הם קצב התקדמות שמיעת הראיות בתיק ואופייה של העבירה ומידת המסוכנות הנשקפת מן המשיב (ראו למשל בש"פ 926/06 מדינת ישראל נ' מחמיר (6.3.2006); בש"פ 1461/07 מדינת ישראל נ' חכמיגרי (21.2.2007)). אולם – על בית המשפט להעמיד אל מול עיניו לאורך כל העת את עובדת היות הנאשם קטין ועל כן האיזון שייערך הוא שונה מהאיזון בהליך הארכת מעצרו של בגיר.

אודה, שהתלבטתי רבות שכן שני השיקולים, קצב התקדמות ההליך, שאינו מהיר כלל, אל מול מידת מסוכנות המשיב הגבוהה, הם בעלי משקל ניכר בתיק זה. מחד, מסוכנותו של המשיב ברורה ונלמדת מהעבירות החמורות המיוחסות לו ומנסיבות ביצוען. כפי שצוין, המשיב היה מוביל האירוע הטראגי, החל מראשיתו ועד לסיומו. שימוש כה פזיז בכלי נשק קטלני מצביע על דפוסי עבריינות קשים אשר מהווים סכנה לציבור. מנגד, קצב ההתקדמות בתיק הינו בעייתי עד מאוד. אכן, המבקשת עושה מאמצים ניכרים בכדי לזרז את התקדמות הדיונים, אך בכך לא די. יחד עם זאת, מכיוון שבתקופת הארכת המעצר המבוקשת קבועים חמישה מועדים, מצאתי, ולא בלי היסוס, כי יש מקום להיעתר לבקשה. בית משפט זה "בתוך עמו הוא חי" ומודע לעומס הגדול והרב המוטל על כל הערכאות, כולל בית המשפט המחוזי בבאר שבע. עם זאת, ומאחר ומדובר בנאשם קטין, יש לעשות את מירב המאמצים כדי לקבוע מועדים נוספים על אלה שכבר נקבעו במהלך תקופת הארכת המעצר המבוקשת.

עיינתי בהחלטתו של חברי השופט א' רובינשטיין הנוגעת לבחינת חלופת מעצר עבור אחד הנאשמים ומצאתי כי יש לאבחן בינה ובין מקרה זה. זאת, משום שבמקרהו עוצמת הראיות לעניין הירי היא חלשה בהרבה מאשר במקרה של המשיב וכך גם חלקו באירוע.

לאור האמור לעיל, אני מורה על הארכת מעצרו של המשיב בארבעים וחמישה ימים, החל מיום 19.4.2013 או עד למתן פסק דין בתפ"ח 7858-06-12 בבית משפט המחוזי בבאר שבע, לפי המוקדם.

ניתנה היום, ל' בניסן התשע"ג (10.4.2013).

ש ו פ ט

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

הלכות

  1. 1הסמכות להאריך מעצר קטין בארבעים וחמישה ימים ניתנת לשופט בית המשפט העליון במקרים חריגים ויוצאי דופן, כאשר מידת המסוכנות גבוהה עד שאין מנוס מההארכה.
  2. 2בבחינת הארכת מעצר של קטין יש להעמיד לנגד עיניו את היותו קטין, ולכן האיזון שונה מהאיזון בהליך הארכת מעצרו של בגיר.
  3. 3שיקולי קצב התקדמות ההליך ומסוכנות הנאשם נשקלים יחד, ונוכח מועדים שנקבעו בתקופת ההארכה ניתן להיעתר לבקשה, תוך חובה לקבוע מועדים נוספים.