בש"פ 2490/07 משה טולדנו נ. מדינת ישראל

בפני בקשה לפי סעיף 78 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 (להלן: חוק בתי המשפט ), להעברת מקום הדיון בת.פ. 2895/05 מבית משפט השלום בבאר-שבע לבית משפט שלום במחוז הצפון.

נגד המבקש הוגש על-ידי המשיבה כתב אישום לבית משפט השלום בבאר-שבע, המייחס לו ביצוע עבירות של תקיפת עובד ציבור והפרעה לעובד ציבור. המתלוננים בתיק הם עובדי לשכת ההוצאה לפועל בבית משפט השלום בבאר-שבע. על-פי עובדות כתב האישום, המבקש תקף את המתלוננים בעת שרשמו את מיטלטליו של המבקש במסגרת עבודתם בלשכת ההוצאה לפועל, חסם את דרכם ומנע מהם להשלים את עבודתם. בבקשתו טוען המבקש כי נוכח העובדה שהמתלוננים בתיק הם עובדי לשכת ההוצאה לפועל של בית משפט השלום בבאר-שבע, מן הראוי שעניינו של המבקש לא יתברר לפני בית משפט זה אלא במקום אחר. מאחר שהמבקש העתיק את מקום מגוריו לעיר טבריה, מעדיף הוא כי הדיון בתיק יועבר לבית משפט שלום במחוז הצפון.

המשיבה מתנגדת לבקשה. לטענתה, העובדה כי המתלוננים בתיק הם עובדי בית המשפט אין בה כדי להקים עילת פסלות כללית אשר בעטייה נדרשת העברת הדיון בתיק לבית משפט אחר. המשיבה מדגישה בהקשר זה כי היכרות מקצועית גרידא בין אדם לשופטי בית המשפט, אינה מצדיקה, ככלל, את העברת הדיון בתיק. המשיבה מציינת עוד כי כל עדי התביעה בתיק מתגוררים בדרום הארץ, וכי המבקש לא הציג כל אסמכתא לפיה העתיק את מקום מגוריו לעיר טבריה. טוענת המשיבה כי ממילא הכרות מקצועית כלשהי בין אדם לבין שופטי בית המשפט, כגון הכרות של עורך-דין המופיע תדיר בפני בית משפט מסוים עם השופטים בבית משפט זה, אינה מהווה, ככלל, עילה מוצדקת להעברת הדיון בתיק.

לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובת המשיבה לה, הגעתי לכלל מסקנה כי דינה להדחות. כפי שקבעתי בהקשר זה בבש"פ 2422/07 זאב בודנה נ' מדינת ישראל (טרם פורסם):

"עצם עבודתה של עדת תביעה בבית המשפט וכן העובדה שיש לעד מגע עם בית משפט בגדר העבודה, אין בה כדי להקים עילת פסלות כללית, המצדיקה

העברת הדיון בתיק לבית משפט אחר; עוד יש לזכור כי בקשה להעברת מקום דיון לפי סעיף 78 לחוק אינה יכולה להוות תחליף להגשת בקשה לפסילת שופט, מקום שמתקיימת עילה לכך (ראו בש"פ 5562/03 מדינת ישראל נ' ליאורה גלאט-ברקוביץ' (לא פורסם); בש"פ 11038/03 מדינת ישראל נ' ליאורה גלאט-ברקוביץ' (לא פורסם); בש"פ 8398/04 גזמאוי נ' מדינת ישראל

(לא פורסם))".

בענייננו, העובדה כי המתלוננים בתיק הם עובדי לשכת ההוצאה לפועל בבית משפט השלום בבאר-שבע אין בה די כדי להקים עילת פסלות כללית, המחייבת את העברת מקום הדיון בתיק. המבקש לא הרים את הנטל המוטל עליו להראות כי כל שופט שיישב לדין יהא נגוע בחשש ממשי למשוא פנים. גם הטענה לפיה העתיק את מקום מגוריו לעיר טבריה ועל כן יקשה עליו להגיע לדיונים בבית משפט השלום בבאר-שבע אינה יכולה לסייע למבקש, נוכח העובדה כי בכוונתו לנהל הוכחות בתיק, וכי עדי התביעה בתיק מתגוררים כולם באזור הדרום. בנסיבות אלה, אין הצדקה להעברת הדיון בתיק מבית משפט השלום בבאר-שבע למחוז שיפוט אחר.

אשר על כן, הבקשה נדחית.