בש"פ 2672/15 יעקב בן יששכר נ. מדינת ישראל

1.

בסיפא להחלטתי מיום 27.4.2015 נכתב "אשר לטענתו של המבקש כי מצבו הרפואי מדרדר, חזקה על שירות בתי הסוהר כי המבקש יקבל את הטיפול הרפואי הנחוץ".

בהמשך להחלטתי הנ"ל הגיש המבקש ביום 1.5.2015 בקשה עליה נכתב "בהול ביותר" שכותרתה "בקשה דחופה לפי צו לביזיון בית המשפט המורה על שחרור של המבקש בשל עיוות דין ואף סירוב ליתן טיפולים רפואיים על פי החלטת בית המשפט מיום ה-27.4.2015". בסיפא לבקשה עותר המבקש להורות על מעצרם של מפקד השב"ס ומפקד כלא רימונים למשך 10 ימים ולחייבם בתשלום הסך של 50,000 ₪ בשל בזיון החלטת בית המשפט. בבקשה נטען כי המבקש אינו מקבל כל טיפול רפואי וכי מצבו הבריאותי הדרדר עקב כך. בהזדמנות זו, חוזר המבקש גם על טענות שהעלה בבקשותיו הקודמות לגבי אי עיכוב ביצוע עונש המאסר שהושת עליו.

2.

אקדים ואומר כי ככל שהמבקש סבור שלא ניתן לו הטיפול הרפואי הנחוץ, פתוחה בפניו הדרך להגיש עתירת אסיר. מכל מקום, מתגובת המשיבה ומכתב מרפאת ביס"ר רימונים מיום 3.5.2015, עולה כי המבקש מקבל את התרופות הרגילות אותם הוא נוטל ונמצא במעקב לחץ דם ודופק במרפאת הכלא. לא עולה מהמסמך כל אינדקציה להדרדרות הנטענת במצבו הרפואי של המבקש.

לא למותר לציין את האמור בסיפא למכתב, כי "עצם העובדה שהאסיר נמצא רוב הזמן בנסיעות (עקב הדיונים בבתי המשפט בבקשותיו – י"ע) לא מאפשרת לבצע את המעקב באופן סדיר". לכן, וככל שהמבקש חושש באמת ובתמים לבריאותו, ראוי כי ימתין עד לשמיעת ערעורו ביום 10.5.2015 בבית המשפט המחוזי בתל אביב ולא יגרום לטלטולו והעברתו בין בתי המשפט לערכאותיהם השונות.

3.

סוף דבר שהבקשה נדחית.