בש"פ 2865/16 מדינת ישראל נ. יצחק אברג'יל

1.

בתיק זה הוגשה בקשה מטעם המדינה לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), התשנ"ו-1996 (להלן: חוק המעצרים ) להארכת מעצרם של המשיבים, 10 נאשמים בתפ"ח 24984-07-15 המתנהל בבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו, ב- 150 ימים, החל מיום 13.4.2016 או עד למתן פסק דין בתיק, לפי המוקדם.

2.

ביום 13.7.2015 הוגש נגד המשיבים ו- 8 נאשמים נוספים כתב אישום רחב יריעה (המחזיק כ- 70 עמודים) הכולל 13 אישומים שעניינם עבירות שבוצעו במסגרת ניהול ארגון פשיעה וחברוּת בו. לצורך ענייננו בשלב זה אין צורך בפירוט האישומים ואציין רק כי מדובר בשורה ארוכה של עבירות חמורות ביותר, לרבות ניהול ומימון ארגון פשיעה, כאשר ראשי ארגון הפשיעה וחבריו מעורבים, בין היתר, בביצוע עבירות של סחר, ייצוא, ייבוא והספקה של סמים בהיקפים גדולים מאוד; מעשי רצח וניסיונות לביצוע רצח של גורמים עברייניים עמם חברי הארגון היו מסוכסכים (ניסיונות אשר הביאו גם לפציעתם ולמותם של חפים מפשע) ועבירות אלימות חמורות אחרות; רכישה והחזקה של אמצעי לחימה וכן עבירות מס ועבירות של הלבנת הון .

3.

בד בבד עם הגשת כתב האישום, הגישה המדינה בקשה למעצרם של המשיבים עד לתום ההליכים נגדם, בה נטען לקיום ראיות לכאורה ולקיומן של עילות מעצר לפי סעיף 21 לחוק המעצרים נגד המשיבים.

4.

מכאן ואילך התקיימה שורה של דיונים. בתמצית יצוין, כי ביום 13.7.2015 נערך דיון ראשון בבקשת המעצר בעניינם של המשיבים ושאר הנאשמים. המשיבים הסכימו לקיומו של "ניצוץ ראייתי" (כבסיס ל"מעצר ביניים" של הנאשמים) וביקשו לדחות את המשך הדיון בעניינם, וזאת על מנת ללמוד את חומר החקירה או לשם הסדרת הייצוג של לקוחותיהם (על ידי עורך דין פרטי או על ידי הסניגוריה הציבורית). בהמשך לכך נערכו מספר דיונים נוספים בעניינם של המשיבים, ובהם ביקשו או הסכימו המשיבים ובאי כוחם לדחות את הדיונים לשם הסדרת הייצוג של המשיבים או לשם לימוד חומר החקירה שהתקבל והמתנה לחומרי חקירה נוספים. יצוין כי חלק מבאי כוחם של המשיבים הלינו במהלך הדיונים על קצב קבלת חומרי החקירה מהפרקליטות.

בדיון שהתקיים ביום 27.3.2016 נשמעו טענות הצדדים לענין קיומן של ראיות לכאורה בעניינם של המשיבים 4 ו- 7, ובית משפט קמא קבע את המשך הדיון למתן החלטה בעניינם ליום 17.4.2016 (ובהמשך דחה את המועד ליום 2.5.2016).

דיון נוסף התקיים ביום 31.3.2016. בפתח הדיון מסר בא כוח המשיב 2 כי לקוחו מסכים למעצרו עד לתום ההליכים נוכח העובדה שהוא ממילא מרצה עונש מאסר, ומשכך הורה בית המשפט על מעצרו של המשיב 2 עד תום ההליכים. בשלב זה נשמעו טענות הצדדים באשר לראיות בעניינו של המשיב 6, ובית המשפט דחה את המשך הדיון למתן החלטה בעניינו ליום 17.4.2016. בהמשך טענו הצדדים לענין ראיות לכאורה בעניינם של המשיבים 9 ו- 10. בתום הדיון קבע בית המשפט כי ההחלטה בעניינם של משיבים 6, 9 ו - 10 תינתן במשותף ביום 2.5.2016, יחד עם ההחלטה בעניינם של המשיבים 4 ו- 7.

באשר למשיב 1 נקבע דיון תזכורת בענין ייצוגו ליום 17.4.2016, לאחר שטרם עלה בידי הסנגוריה הציבורית להסדיר את ייצוגו, ואילו בעניינם של המשיבים 3, 5 ו- 8 טרם נקבעו מועדים להמשך הדיונים.

5.

העולה מהאמור, כי בשלב זה טרם ניתנו למעשה החלטות בבקשת המדינה למעצרם של המשיבים עד לתום ההליכים נגדם, למעט כאמור בעניינו של המשיב 2, כאשר בנוגע למשיבים 4, 6, 7, 9 ו-10 צפויה החלטה ביום 2.5.2016.

6.

אשר למהלך הדיונים בתיק העיקרי. ביום 22.7.2015 הוקרא למשיבים כתב האישום. הדיונים שנערכו מאז עסקו בעיקר בהסדרת ייצוגם של חלק מהמשיבים (בדגש על המשיב 1, אשר נכון להיום מסרב לייצוג על ידי עורכי הדין שהוצעו לו מטעם הסניגוריה הציבורית) וכן בקצב העברת חומרי החקירה מהפרקליטות לבאי כוח המשיבים (מדובר בחומר החקירה בכמות גדולה באופן בלתי שגרתי - למעלה מ- 2,500 דיסקים ועוד כ- 500 קלסרים עם חומר חקירה נוסף). לאחר מספר דחיות, קבע בית משפט קמא (כב' השופטים ג' נויטל ,

מ' יפרח ו- ג' רביד ) ביום 27.1.2016 כי שמיעת הראיות בתיק תחל ביום 11.9.2016, כאשר הדיונים יערכו 3 ימים בשבוע, והחל מיום 1.11.2016 יערכו הדיונים 4 ימים בשבוע.

ביום 5.4.2016 דחה בית משפט קמא את מועד מתן התשובה לכתב האישום ליום 2.6.2016.

7.

משחלפו 9 חודשים מאז תחילת מעצרם של המשיבים, הגישה המדינה כאמור בקשתה זו להארכת מעצרם של המשיבים ב- 150 ימים או עד למתן פסק הדין. בבקשה נטען בין היתר כי "נדמה כי קשה להגזים במסוכנות הנשקפת מהמשיבים נוכח עובדות כתב האישום החמורות, איש איש על פי חלקו", המלמדות על התנהלות עבריינית מתוחכמת ברמה הגבוהה ביותר, המסכנת את שלום הציבור ואף מעלה חשש כבד לפגיעה בסדר הציבורי. כן נטען, כי המסוכנות הנשקפת מהמשיבים נלמדת מעברם הפלילי המכביד. עוד נטען, כי עבירות הלבנת ההון והמס המיוחסות לארגון מלמדות על בסיסו הכלכלי האיתן של הארגון ועל מטרתו לעסוק בפשע. לבסוף נטען, כי קיים חשש כבד להימלטותם של המשיבים ככל שיתאפשר שחרורם, שכן המשיבים, על פי עובדות כתב האישום, מילטו חלק מהמעורבים בעבירות לחו"ל ונקטו בשורה של פעולות ואמצעים שנועדו להסתיר את מעשיהם - מעשים המלמדים על יכולתם של המשיבים להימלט מהדין.

המדינה מדגישה כי היא ערה לכך שחלפו 9 חודשים מאז תחילת מעצרם של המשיבים טרם החלה שמיעת הראיות, אך הדבר נובע מהיקפו העצום של חומר הראיות בתיק שהשליך על התארכות תהליך העברת חומרי החקירה למשיבים, וזאת לצד עיכובים שנגרמו בשל בקשות דחיה של הסנגורים והמשיבים לצורך לימוד החומר ולצורך הסדרת הייצוג. לענין זה צוינה במיוחד העובדה שטרם הוסדר ייצוגו של המשיב 1, הוא הנאשם המרכזי בפרשה (ושל נאשם נוסף). לטענת המדינה, ככל שקשיים אלה ייפתרו במהלך תקופת המעצר המבוקשת ותחל שמיעת ההוכחות, ניתן להניח כי נוכח המועדים הרבים ששוריינו לשמיעת הוכחות, תחול התקדמות משמעותית בהליך.

דיון והכרעה

8.

ראשית יצוין כי קודם לדיון שהתקיים לפני, נתן המשיב 2 (שכאמור מרצה עונש מאסר) את הסכמתו להארכת מעצרו כמבוקש, וביום 6.4.2016 הוריתי על הארכת מעצרו ב- 150 ימים כמבוקש, החל מיום 13.4.2016, או עד למתן פסק דין כאמור, לפי המוקדם.

9.

בהמשך לכך, הוגשה בקשה מטעם המשיבים 3, ו- 10-5 לדחות את הדיון בבקשת המדינה להארכת מעצרם, שנקבע להיום, ב- 45 ימים וזאת מאחר וטרם ניתנה החלטה בעניינם על ידי בית משפט קמא, וזאת תוך הסכמתם להארכת המעצר עד להחלטה אחרת. המדינה נתנה הסכמתה לבקשה זו. בהחלטתי מיום 8.4.2016 אישרתי בקשה מוסכמת זו והוריתי בגדרה דחיית הדיון כאמור ועל הארכת מעצרם של משיבים אלה עד להחלטה אחרת.

10.

כיוון שכך, הוגבל הדיון לפני בבקשת המדינה בנוגע למשיבים 1 ו- 4 בלבד.

בפתח הדיון, לאחר שהחליף דברים עם מרשו, הודיע בא כוחו של המשיב 4 כי הוא מצטרף לבקשה ולהסדר עליו הסכימו המשיבים 3, ו- 10-5, כמפורט לעיל. עם זאת ביקש בא כוח המשיב 4 להבהיר כי לטענתו התשתית הראייתי בנוגע למרשו "חלשה מאוד" אך אינו רואה טעם בדיון בטרם ייתן בית משפט קמא את החלטתו.

אשר למשיב 1, לאחר ששמעתי את ההסברים מנציגת הסנגוריה הציבורית באשר למאמצים לגיוס ייצוג למשיב 1, פניתי למשיב 1 עצמו והבהרתי את מצב הדברים, והוא הודיע כי הוא מעוניין בהסדרת ייצוגו בהקדם האפשרי ואין לו התנגדות בינתיים להארכת מעצרו. בא כוח המדינה מצדו הביע בקשתו כי לא ייעשה פיצול בין עניינו של המשיב 1 לעניינם של שאר המשיבים לענין תקופת הארכת המעצר.

11.

אין ספק כי מדובר במצב חריג ביותר, כאשר אנו מצויים כ- 9 חודשים לאחר הגשת כתב האישום והבקשה למעצר המשיבים עד לתום ההליכים נגדם, והחלטה בבקשה טרם התקבלה כמפורט לעיל.

בנסיבות אלה לא היה מקום, בשלב זה, להגשת בקשה מטעם המדינה להארכת מעצר המשיבים לתקופה של 150 ימים, אלא לפרק זמן קצר בהרבה , בהתחשב בין היתר במועד הצפוי למתן החלטה בבקשה למעצר עד לתום ההליכים. טוב עשו הצדדים כולם בהסכמתם למעין "הסדר ביניים" במסגרתו יוארך מעצרם של המשיבים לפרק זמן מוגבל עד לאחר החלטת בית משפט קמא בבקשה למעצר עד לתום ההליכים.

12.

סוף דבר: מלכתחילה נקטתי בדרך שהותוותה בבקשת המשיבים, בהסכמת המדינה, של דחיית

מועד הדיון (ליום 25.5.2016) תוך הארכת המעצר "עד להחלטה אחרת." ואולם במחשבה שניה נראה לי שנדרש תיקון מסוים במתווה זה. על כן אני מחליט, במסגרת ההבנות וההסכמות בין הצדדים, כדלהלן:

א.

כמצוין לעיל, בנסיבות בהן טרם ניתנה החלטת בית משפט קמא לגוף הבקשה למעצר עד לתום ההליכים, לרבות לענין קיומן של ראיות לכאורה, אין מקום להארכת מעצר למלוא התקופה המבוקשת של 150 ימים, אלא לתקופה קצרה בהרבה.

ב.

במקרה דנן - נוכח ההסכמות בין הצדדים כמפורט לעיל והמועד הצפוי בהחלטה בבקשה למעצר עד לתום ההליכים - מעצר המשיבים יוארך ב- 45 ימים בלבד, החל מיום 13.4.2016, היינו עד ליום 27.5.2016; זאת למעט באשר למשיב 2 בעניינו הוחלט כאמור, בהסכמתו, עוד ביום 6.4.2016, על הארכת מעצרו ב- 150 ימים.

ג.

בכך מוצה ותם הדיון בבקשה זו.

ד.

לקראת תום התקופה האמורה יהא על המדינה להגיש בקשה חדשה לפי סעיף 62 לחוק המעצרים להארכת תקופת מעצרם של המשיבים, אשר תתייחס גם להתפתחויות ולהחלטות עד לאותו מועד. הדיון שנקבע ליום 25.5.2016 בהחלטתי מיום 8.4.2016 מבוטל בזה. בקשה חדשה שתוגש כאמור תידון על פי הסדר הרגיל, כפי שייקבע.