בש"פ 2878/03 אביחי גורדון נ. מדינת ישראל

1.זהו ערר על החלטת בית המשפט המחוזי בתל-אביב מיום 11.3.03, בה הורה על מעצרו של העורר עד תום ההליכים נגדו.

2.העורר מואשם בעבירות של החזקת מקום לשם זנות, סיוע לסחר בבני אדם לצורך עיסוק בזנות, סרסרות למעשי זנות, וכן בהדחה בעדות בנסיבות מחמירות ושיבוש מהלכי משפט. על פי כתב האישום, העורר החזיק וניהל בתל-אביב שתי דירות ששמשו לעיסוק בזנות. עוד מיוחס לו סיוע בסחר באשה למטרות זנות בהקשר לעובדות הבאות: המתלוננת אזרחית מולדבה, הובאה לישראל דרך מצרים והועברה לידי אדם בשם ראובנוב והועמדה תחת שליטתו. ראובנוב העבירה למכון ליווי בהנהלת העורר במטרה שתעסוק שם בזנות ומרבית הכספים שהרוויחה הועברו לידיו, ורק מיעוט מבוטל מהם ניתנו לה. העורר קיבל מראובנוב שכר חודשי של 6,000 ₪ בעבור ניהול מכון הליווי. כחודש לאחר העברת האשה למכון הליווי של העורר היא הועברה על ידי ראובנוב למכון ליווי אחר. אשר לעבירות ההדחה ושיבוש ההליכים, העורר הוכרז עבריין נמלט לאחר שחמק מהמשטרה כאשר נדרש להתייצב לחקירה. במהלך פברואר 2003 הובאה המתלוננת על ידי אדם אחר למסעדה לצורך מפגש עם העורר וזה איים עליה כי אם לא תעזוב את הארץ ותימנע מלהעיד נגדו, יהרוג את בני משפחתה במולדובה. למחרת אותה שיחה היא הוסעה על ידי האדם האחר לשדה התעופה ועזבה את הארץ בחזרתה למולדובה.

3.בית המשפט המחוזי הורה על מעצרו של העורר עד תום ההליכים. הוא מצא כי קיימות ראיות לכאורה לביסוס העובדות הנטענות בכתב האישום. עם זאת סבר כי ספק אם מערכת היחסים בין העורר לבין ראובנוב בהקשר לאשה ממולדביה מקימה עבירה של סיוע לסחר בבני אדם. אף שכך, הגיע למסקנה כי המשקל המצטבר של שאר העבירות המיוחסות לעורר ובמיוחד עבירות ההדחה לעדות ושיבוש מהלכי המשפט מקימות עילת מסוכנות ברורה המצריכה את מעצרו של העורר עד תום ההליכים נגדו.

4.בערר טען בא כוח העורר כי אין ראיות מספיקות לעבירת ההדחה וכי אין לראות באי התייצבות העורר לחקירה משום חשש להתחמקותו מהליכי שפיטה שכן ניתן להבטיח התייצבותו למשפט בערובות מתאימות.

5.החלטת בית המשפט המחוזי לעצור את העורר עד תום ההליכים נגדו מבוססת כראוי ויש לאמצה. אין צורך לקבוע עמדה בשאלה האם העובדות בדבר ההסדר שנקשר בין העורר לבין ראובנוב לענין העסקתה של האזרחית המולדבית במכון הליווי של העורר הגיעו כדי סיוע לעבירת סחר בבני אדם, אם לאו. די במשקל המצטבר של יתר האישומים כדי להצביע על מסוכנותו של העורר לשלום הציבור ולתקינות ההליך השיפוטי באם ישוחרר. עבירות החזקת מקום לזנות וסרסרות למעשי זנות עשויות להוות, בנסיבות מסוימות, עילה למעצר נאשם גם כשהן עומדות לעצמן בשל מסוכנות לשלום הציבור. הדבר תלוי בטיבן של העבירות ובעוצמתן. במקרה זה ניהל העורר שני מכוני ליווי לשם זנות והעסיק בהם מספר בחורות בזנות. אולם בכך לא הסתכמו הדברים. הוא לקח ביודעין חלק בהעסקת אשה שהובאה מחו"ל לצורך עיסוק בזנות ונרכשה על ידי ראובנוב, והיה צד להסדר כספי עמו אשר התבסס על הנחה בדבר שיוכה של האשה לראובנוב וזכותו לנצלה משל היתה רכושו. גם אם העורר אינו אשם בעבירה של סיוע לסחר בבני אדם – וזאת יוחלט במשפט – הרי העסקת האשה בזנות על ידי העורר במסגרת אותו הסדר מכתימה את מעשיו בכתם מוסרי עמוק ביותר, החורג אף מעבר לדופי המוסרי הנילווה למעשי ניהול מקום לזנות וסרסרות לזנות. במכלול העבירות הקשורות להעסקת אדם בזנות בנסיבות האמורות הייתי רואה די לצורך מעצרו של העורר. אלא שלאלה נוספות עוד עבירות חמורות של פגיעה קשה בתקינות ההליך השיפוטי. הימלטותו של העורר מהמשטרה וסירובו להתייצב לחקירה, וכן הדחתו הבוטה את המתלוננת מלהעיד, תוך שימוש באיומים והפחדה אשר נמצאו להם ראיות מספיקות, ואשר הביאו ליציאתה החפוזה מהארץ, מגבשים עילת מעצר נוספת ועצמאית למעצר העורר בגין חשש מהימלטות ומשיבוש מהלכי משפט באם ישוחרר.

משקלם המצטבר של העבירות המיוחסות לעורר על פי אופיין ונסיבותיהן אינו מותיר ספק כי שחרורו עלול לפגוע בשלום הציבור ובתקינות ההליך השיפוטי. חלופת מעצר אינה יכולה להוות תחליף למעצר במקרה זה, ולפיכך דין הערר להידחות.