החלטהעליון2 עמודיםנכלל בחיפוש

בש"פ 2907-24 בש"פ 2907-24

ניתן ביום

בקצרה

תוצאה: נדחה
סדר דין פלילי · העברת דיון בין בתי משפט לתעבורהבקשה להעברת דיון לפי סעיף 78 לחוק בתי המשפט

הבקשה עסקה בהעברת דיון בתיק תעבורה מאילת לירושלים בשל מגוריו של הנאשם. בית המשפט דחה את הבקשה מפני שהנאשם כופר בחלק מהעובדות, וכלל הוא שהעברה במקרה כזה נעשית רק במקרים חריגים. נוחות הנאשם לא גברה על הצורך בהגעת עדי התביעה.

העובדות

המבקש מתגורר בירושלים. הדיון בתיק התעבורה מתנהל בבית משפט השלום לתעבורה באילת. הקראת כתב האישום נקבעה ליום 17.4.2024, והמבקש הודיע כי יכפור בחלק מהעובדות.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש להעביר דיון בתיק תעבורה מבית משפט השלום לתעבורה באילת לבית משפט בירושלים, כאשר הנאשם מתגורר בירושלים וכופר בחלק מהעובדות?

הלכות

  1. 1

    ככלל, כאשר נאשם כופר בעובדות כתב האישום, תהיה נטייה שלא להעביר את הדיון למקום אחר, בשל הצורך בשמיעת ראיות ובהגעת עדי תביעה.

    ״תהא הנטייה שלא להיעתר לבקשתו. הטעם לכך נעוץ בצורך בשמיעת ראיות, לרבות הגעת עדי תביעה״
    לציטוט במסמך ←
  2. 2

    העברת דיון כאשר הנאשם כופר בעובדות תיעשה רק במקרים חריגים ויוצאי דופן.

    ״לפיכך, העברת הדיון מקום בו כופר הנאשם בעובדות כתב האישום תיעשה רק במקרים חריגים ויוצאי דופן״
    לציטוט במסמך ←
  3. 3

    אי הנוחות שנגרמת לנאשם מהמרחק אינה מספיקה כדי להעדיף את נוחותו על פני נוחות עדי התביעה ולסטות מכללי הסמכות המקומית.

    ״לא מצאתי טעם להעדיף את נוחותו של המבקש על פני נוחותם של עדי התביעה״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • העברת דיון
  • בית משפט לתעבורה
  • סמכות מקומית
  • עדי תביעה
  • שמיעת ראיות
  • חריגים ויוצאי דופן

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

החלטה בתיק בש"פ 2907/24

בבית המשפט העליון

בש"פ 2907/24

לפני:

כבוד השופט י' כשר

המבקש:

לידור טויטו

נ ג ד

המשיבה:

מדינת ישראל

בקשה להעברת מקום דיון

בשם המבקש:

בעצמו

החלטה

1.לפניי בקשה לפי סעיף 78 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, להעברת הדיון ב-תת"ע 2700-01-24 מבית משפט השלום לתעבורה באילת לבית משפט השלום לתעבורה בירושלים.

2.המבקש טוען כי הוא מתגורר בירושלים וכי יקשה עליו להגיע לבית המשפט לתעבורה באילת בשל המרחק הרב ממקום מגוריו.

3.כעולה מן הבקשה, הקראת כתב האישום נקבעה ליום 17.4.2024 והמבקש הודיע כי בכוונתו לכפור בחלק מהעובדות המיוחסות לו בכתב האישום.

4.דין הבקשה להידחות.

5.על פי הכלל, כאשר נאשם מבקש את העברת הדיון בהליך נגדו, אך אין הוא מודה בעובדות כתב האישום, תהא הנטייה שלא להיעתר לבקשתו. הטעם לכך נעוץ בצורך בשמיעת ראיות, לרבות הגעת עדי תביעה, בהם גורמי אכיפה, לבית המשפט אליו הועבר הדיון. לפיכך, העברת הדיון מקום בו כופר הנאשם בעובדות כתב האישום תיעשה רק במקרים חריגים ויוצאי דופן (בש"פ 4344/12 טאובליב נ' מדינת ישראל (8.7.2012); בש"פ 507/18 מילר נ' מדינת ישראל (5.3.2018); בש"פ 6395/18 ויין נ' מדינת ישראל (12.9.2018); בש"פ 6927/22 טישלר נ' מדינת ישראל, פסקה 6 (10.11.2022)).

6.בנסיבות ענייננו, חרף אי הנוחות הכרוכה, מבחינתו של המבקש, בניהול ההליך בבית משפט השלום לתעבורה באילת, לא מצאתי טעם להעדיף את נוחותו של המבקש על פני נוחותם של עדי התביעה, באופן המצדיק סטייה מכללי הסמכות המקומית הרגילים.

ניתנה

היום, א' בניסן התשפ"ד (9.4.2024).

ש ו פ ט

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

מצוטט על ידי (1 מסמכים)

הלכות

  1. 1ככלל, כאשר נאשם כופר בעובדות כתב האישום, תהיה נטייה שלא להעביר את הדיון למקום אחר, בשל הצורך בשמיעת ראיות ובהגעת עדי תביעה.
  2. 2העברת דיון כאשר הנאשם כופר בעובדות תיעשה רק במקרים חריגים ויוצאי דופן.
  3. 3אי הנוחות שנגרמת לנאשם מהמרחק אינה מספיקה כדי להעדיף את נוחותו על פני נוחות עדי התביעה ולסטות מכללי הסמכות המקומית.