בש"פ 319/20 פלוני נ. מדינת ישראל

בהחלטתי מיום 21.1.2020 נעתרתי חלקית לבקשת המבקש והארכתי את המועד להגשת בקשה לדיון נוסף על פסק דינו של בית משפט זה מיום 30.12.2019 בע"פ 229/19, וזאת עד ליום 2.2.2020.

יוער כי הארכה שניתנה הינה קצרה מזו שנתבקשה, בשים לב לכך שהנימוקים שעמדו בבסיס בקשת הארכה הועלו באופן לקוני ובהתחשב בכך שנוכח מאפייניו הייחודיים של הליך הדיון הנוסף, הדרישה לקיום "טעם מיוחד" לצורך הארכת מועד להגשת הליך כאמור מיושמת באופן קפדני ומצמצם (למשל, בש"פ 4620/07 שובר נ' מדינת ישראל (11.6.2007); בש"א 6180/09 פלונית נ' פלוני (13.9.2009)).

בבקשה שבכותרת אשר הובאה לעיוני רק לאחר מתן החלטתי מיום 21.1.2020, טוען המבקש כי הארכה שניתנה בהחלטה זו אינה מאפשרת לבאי-כוחו "ללמוד את החומר ולאפשר הגשת בקשה מבוססת ומנומקת כהלכתה".

אין בטעם זה כשלעצמו, במתכונת בו הועלה, כדי להצדיק מתן ארכה נוספת (ממילא אף אין מקום למתן זכות תגובה לתשובת המדינה, משניתנה ביום 21.1.2020 החלטתי בבקשת הארכה, ויובהר כי בהליך של דיון נוסף לא מוקנית ככלל זכות תגובה לתשובה; השוו, דנ"א 548/19 ניסנוב נ' שבתי (13.5.2019)).

עם זאת, בהתחשב במהות ההליך מושא הבקשה לדיון נוסף וחרף האמור בהחלטתי מיום 21.1.2020, אני מאפשר למבקש להגיש עד ליום 28.1.2020 בקשת ארכה מנומקת. לבקשה תצורף עמדת המשיבה. ככל שתוגש בקשה כאמור היא תיבחן, כמובן, בהתאם לאמות המידה המצמצמות המפורטות לעיל. יובהר כי אין באמור בהחלטה זו כדי להביע עמדה באשר לסיכוייה של בקשה כאמור ככל שתוגש.

ככל שלא תוגש בקשת ארכה נוספת, יעמוד על כנו המועד להגשת הבקשה לדיון נוסף כאמור בהחלטתי מיום 21.1.2020.