בש"פ 3433/06 מדינת ישראל נ. מרואן נאצר

1.בבקשה שבפניי עותרת המשיבה, בפעם השנייה, להארכת מעצרם של המשיבים מעבר לתשעה חודשים. תקופת ההארכה המבוקשת הינה של תשעים ימים.

2.כנגד המשיבים (ואנשים נוספים וכן שלוש חברות) הוגש ביום 3.5.05 כתב אישום, הכולל שישה עשר אישומים שונים. המסכת העובדתית העומדת ביסוד כתב האישום פורטה בהרחבה רבה בהחלטתה של חברתי, השופטת מ' נאור (בש"פ 6206/05 מרואן נאצר נ' מדינת ישראל (לא פורסם)), ואזכיר אותה אך בתמצית שבתמצית. על פי הנטען בכתב האישום, היו המשיבים חברים, במשך תקופה של כארבע שנים, באירגון פשיעה. במסגרת פעילותם באירגון ביצעו המשיבים עבירות שונות שניתן לחלקן לשני סוגים: עבירות כלכליות ועבירות אלימות. החלק ה"כלכלי" בפעילותו של האירגון התבטא בהנפקת חשבוניות מס כוזבות לשם העלמת מס, וכן בהלבנת הון שהושג מהנפקת החשבוניות ומפעילויות נוספות, כגון הלוואות בשוק האפור וניכיון שיקים. חלקה האחר של פעילות האירגון בא לידי ביטוי בהפעלת אלימות, איומים וסחיטה כלפי אנשים שנטען כי הם חייבים כספים לחברים באירגון. על פי הנטען, פעל האירגון במתכונת היררכית תוך חלוקת תפקידים מוגדרת. המשיב 1 עמד בראש האירגון, המשיבים 4-2 נשאו בתפקידי ניהול והכוונה באירגון והמשיב 5, יחד עם נאשמים נוספים שאינם בעלי דין בהליך דנא, היה חבר באירגון. סכום חשבוניות המס הכוזבות שהונפקו הינו בלתי ידוע ועומד על סך של לפחות 84,068,258 ש"ח, סכום המבטא העלמת מס של 12,457,342 ש"ח. כתב האישום מונה גם שורה של מקרים בהם הפעילו המשיבים, או חלקם, איומים וסחיטה על חייבים בצד הפעלתה של אלימות. אחד מהמקרים (נשוא האישום התשיעי) הסתיים בהתאבדותו של הקורבן.

3.בד בבד עם הגשת כתב האישום הוגשה גם בקשה לעצור את המשיבים עד תום ההליכים נגדם. בית המשפט המחוזי (כבוד השופטת נ' אהד) נעתר לבקשה והורה על מעצרם של המשיבים עד לתום משפטם. ערר שהוגש לבית משפט זה נדחה, בהחלטה מיום 21.8.05 (בש"פ 6206/05

הנ"ל). בהחלטתה קבעה השופטת נאור כי קיימות כנגד המשיבים ראיות לכאורה בעוצמה מספקת, למעט לעניין מעורבותו של המשיב 4 בפרשה נשוא האישום התשיעי. עוד נקבע, כי חלקם של המשיבים בעבירות האלימות מקים כלפיהם עילת מעצר, וזאת בלי להיזקק לשאלה האם מעורבותם בעבירות הרכוש מספקת לעניין קיומה של עילת מעצר. לגבי המשיבים 4-2 נקבע כי חלקם בעבירות האלימות היה נמוך ביחס ליתר המשיבים, ולמעשה קיימות ראיות לכאורה נגדם אך ביחס לפרשה אחת (אישום 14). אולם, כך נפסק, די במעורבותם באישום זה, שעניינו סחיטה באיומים, כדי להעמידם בחזקת מסוכנות ולהקים כנגדם עילת מעצר. בקשתה הראשונה של המדינה להארכת מעצרם של המשיבים בתשעים ימים מעבר לתשעה חודשים נענתה בחיוב ביום 2.2.06 (בש"פ 597/06 מדינת ישראל נ' מרואן נאצר (לא פורסם)). חברי השופט ס' ג'ובראן ציין בהחלטתו כי חומרת המעשים המיוחסים למשיבים, העבר הפלילי של חלקם וכן עצם השתייכותם לאירגון פשיעה מצדיקים את הארכת מעצרם. להשלמת התמונה יצוין, כי ביום 9.4.06 נדחתה בקשתו של המשיב 4 לעיון מחדש בהחלטה לעוצרו עד תום ההליכים. בית המשפט המחוזי (כבוד השופט ד' רוזן) קבע, כי לא חלו בתיק שינויי נסיבות שלא עמדו לנגד עיני בית המשפט העליון ולפיכך אין הצדקה לשינוי ההחלטה לעצור את המשיב 4 עד לתום ההליכים. אף המשיב 2 הגיש בקשה לעיון חוזר. בקשתו הייתה אמורה להידון בבית המשפט המחוזי ביום אתמול (יום לאחר הדיון בפניי בבקשה דנא).

4.עד כה נערכו שש עשרה ישיבות לשמיעת ראיות. עד עתה העידו במשפט שלושים וארבעה עדים. עד לימיו הראשונים של חודש יולי הקרוב אמורות להיערך שלוש עשרה ישיבות נוספות (ישיבת הוכחות אמורה להיערך היום). באת כוחה של המבקשת מסרה, כי מטעם התביעה צפויים להעיד כשלושים עדים נוספים. הערכתם של הסניגורים באשר למספרם של עדי התביעה הנוספים שונה היא. הם מעריכים שהתביעה תעיד עוד כחמישים עד שבעים עדים.

5.חברי השופט ג'ובראן נתן את החלטתו בעניין הארכת המעצר הראשונה מעבר לתשעה חודשים ביום 2.2.06. כבר באותה עת היה ברור כי משפטם של המשיבים לא יסתיים בתקופת הארכה של שלושה חודשים. שעה שניתנה ההחלטה היו קבועות עשרים וחמש ישיבות, אשר שלוש עשרה מתוכן בתקופת ההארכה. משמע, הנתונים העיקריים בכל הנוגע לסוגיה של הארכת מעצר לא השתנו מאז הארכת המעצר הראשונה, למעט עצם חלוף הזמן. יוער, כי השאלה האם חל כירסום בראיות אינה מתעוררת בהליך דנא אלא מקומה בבית המשפט המחוזי (וכאמור, בקשה של המשיב 2 בנושא זה הייתה אמורה להידון אתמול). מתיאור הדברים בכל הנוגע להתנהלותו של המשפט ברור, כי קצב השמיעה משביע רצון, ואולי אף יותר מכך. בתשעים הימים הקרובים צפוי שתתקיימנה שלוש עשרה ישיבות. על יסוד מהלך המשפט עד היום, ואם אמנם תתממש הערכתה של המבקשת בנוגע למספרם של עדיה שעוד צפויים להעיד, יש לקוות כי פרשת התביעה תסתיים במהלך התקופה של ההארכה הנוספת.

6.בכל הנוגע למשיבים 4-1, ניתן להניח שאילו היה מדובר בעבירות כלכליות ועבירות אלימות "רגילות", לא היינו מגיעים למצב בו התביעה מבקשת הארכת מעצר לאחר שנה שלמה בין כותלי בית המעצר. ואולם העבירה של פעילות באירגון פשיעה, שנמצאו לביסוסה ראיות לכאורה, מוסיפה מימד מיוחד של חומרה למסכת הפלילית המיוחסת להם. אף שלמשיב 5 לא מיוחסת עבירה לפי חוק מאבק באירגוני פשיעה, התשס"ג-2003, הרי הוא מואשם בעבירות אלימות רבות וחמורות. התמונה הכללית המתקבלת הינה חמורה ומעוררת חשש לשלומם של העדים. דעתי היא שלעת הזו יש להיעתר לבקשה.

7.אשר על כן יוארך מעצרם של המשיבים בתשעים ימים החל מיום 4.5.06.