בש"פ 3915/12 מדינת ישראל נ. כרם חמודה

א.

בקשה להארכת מעצר עד תום ההליכים החל מיום 31.5.12 או עד למתן פסק דין בתפ"ח 10942-09-10 בבית המשפט המחוזי בנצרת, לפי המוקדם.

רקע והליכים

ב.

המשיב (יליד 1974, תושב נצרת) הוא נאשם 1 בכתב האישום (מיום 7.7.10) ונאשמים 3-2 הם אחיו. ברקע למעשים שבכתב האישום סכסוך נמשך בין משפחת הנאשמים (משפחת חמודה ) לבין משפחת המנוח (משפחת שתיווי ). בבעלותם של משפחת המשיב אטליז. על פי האישום הראשון, ביום 18.8.10 בשעה 11:00 עברו עלי

ו עבדאללה , בני משפחת שתיווי, עם משאיתם ליד האטליז, והחליפו מבטים ותנועות ידיים עם נאשם 3. בהמשך התקשרו נאשמים 3-2 לעלי מספר פעמים ואיימו עליו. על רקע אירועים אלה החליטו הנאשמים לפגוע בבני משפחת שתיווי. בשעה 12:47 נסעו שלושת הנאשמים ל עימאד שתיווי, קרוב משפחה של עלי ועבדאללה. השלושה נכנסו לעסקו של עימאד והכו אותו. המשיב הכה אותו - כנטען - במפתח שוודי שהיה במקום. לעימאד נגרמו חבלות בפניו ובגבו, ונשברו משקפי הראיה שלו. הנאשמים דרשו מעימאד שימסור לאביו - מראשי משפחת שתיווי וועדת הסולחה – מיהם בני וליד חמודה. כן איימו על בן משפחה נוסף שהיה באזור. בגין המעשים יוחסו למשיב עבירות של איומים, תקיפה הגורמת חבלה ממשית בנסיבות מחמירות, והיזק בזדון.

ג.

על פי האישום השני, לאחר המעשים שתוארו, חזרו שלושת הנאשמים לאטליז נחושים לפגוע בכל בן משפחת שתיווי שיפגשו. בסמוך לשעה 13:28 עברו המנוח (יליד 1955) ובנו, המשתייכים למשפחת שתיווי, ברכבם בסמוך לאטליז. נאשם 2 יצא מן האטליז, ניגש לרכב, שאל את בנו של המנוח מדוע עוברים הם ליד האטליז, פתח את דלת רכבו, והחל תוקף את בנו של המנוח. המשיב יצא מן האטליז - כנטען - ובידו אקדח. המנוח יצא מרכבו, והמשיב ירה לעברו יריה אחת, ובהמשך ירה שתי יריות נוספות לעבר המנוח. אחת היריות פגעה בירכו של המנוח והוא נפל על הכביש. נאשם 3 צפה במתרחש. בהמשך ירה המשיב יריה נוספת לעבר רכבו של המנוח וזו פגעה בפח הרכב. נאשמים 3-2 המשיכו לתקוף את בנו של המנוח, והמשיב צעק עליו שיסתלק מן המקום. בהמשך גרר נאשם 2 את המנוח כשבטנו משתפשפת בכביש. נאשמים 3-2 הרימו את המנוח - בעודו בחיים - והניחו אותו ברכבו של אדם אחר, ללא ציוד רפואי, אשר לקח אותו לבית החולים. בשל איבוד דם, מת המנוח בדרכו לבית החולים. המשיב ונאשם 2 החליפו חולצות. נאשם 3 עזב את המקום. משהגיעה המשטרה יצא נאשם 2 מן האטליז כשבידו סכין ואקדח. שוטר שהיה במקום פתח במרדף אחריו, שבמהלכו זרק נאשם 2 את הסכין, ולאחר שניתק קשר עין בינו לבין השוטר, העלים את האקדח.

ד.

בגין המעשים יוחסו למשיב עבירות של רצח בכוונה תחילה, תקיפה שגרמה חבלה בנסיבות מחמירות, תקיפה בנסיבות מחמירות, החזקה ונשיאה של נשק ללא רשות כדין, סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה, קשירת קשר לביצוע פשע, שיבוש הליכי משפט, וחבלה במזיד לרכב.

ה.

עם הגשת כתב האישום הוגשה בקשה להארכת מעצרם של הנאשמים עד תום ההליכים. ביום 3.3.10 נתן בא כוחו של המשיב דאז הסכמתו למעצרו עד תום ההליכים נגדו וביקש לשמור את הזכות להגיש בקשה לעיון חוזר. בית המשפט הורה על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים. משלא נסתיימו ההליכים, ביום 5.6.11 הורה בית משפט זה (בש"פ 4027/12, השופט מלצר) על הארכת מעצרו של המשיב בתשעים ימים. בהמשך הוארך מעצרו של המשיב שלוש פעמים נוספות (בש"פ 6204/12, השופט רובינשטיין; בש"פ 8787/11, השופטת ארבל; בש"פ 1493/12 השופטת חיות).

ו.

אשר לתיק העיקרי, ביום 3.10.10 הוקרא כתב האישום. ישיבות שנקבעו לחודש ינואר בשנת 2011 - בוטלו. עד לחודש יוני העידו 9 עדי תביעה. ביום 30.10.11 העידו עדי תביעה נוספים. בחודש נובמבר נתקיימו שלוש ישיבות נוספות. ישיבה אחת שנקבעה לחודש ינואר בוטלה בשל מחלתו של הסנגור וסירובו של המשיב לייצוג מטעם סניגור אחר. ביום 25.1.12 נשמעה עדותם של עדיה האחרונים של המשיבה. במקביל, בחודשים ינואר ופברואר נתקיימו שתי ישיבת גישור בתיק. ביום 25.3.12 החלה פרשת ההגנה. באותה ישיבה העיד המשיב, כי ירה שתי יריות שלא פגעו במנוח, ומסר פרטים על מיקומו של האקדח. בליווי משטרתי הוביל המשיב את השוטרים למקום הימצאו של האקדח, וזה הועבר לבדיקת מז"פ. ביום 4.4.12 נסתיימה שמיעת עדותו של המשיב. הסנגור הודיע על קיומה של חוות דעת מומחה. ביום 19.4.12 הורה בית המשפט להעביר את תוצאת חוות דעת המומחה למבקשת תוך שבעה ימים, והתיר הגשת השלמות לחוות דעת מומחה לאחר שיתקבלו תוצאותיה של בדיקת המז"פ. בימים 3.5.12 ו-6.5.12 נשמעה עדותם של נאשם 2 ו-3 והושלמה חקירתם הנגדית.

הבקשה

ז.

נטען, כי המעשים מעידים על מסוכנותו של המשיב, וכי קיים חשש לשיבוש הליכי משפט, ובפרט נוכח המשכו של סכסוך בין המשפחות. צוין, כי ביום 2.5.12 הושלכו רימוני הלם לעסקם של בני משפחת שתיווי, וביום 19.2.12 הונחה מכונית תופת בבית שבבעלות משפחת חמודה (אשר עלתה באש אך לא התפוצצה). נטען עוד, כי הדיונים בבית המשפט המחוזי מתקיימים בליווי משטרתי כבד נוכח המתח בין המשפחות, וכי ביום 25.1.12 הסתיים דיון בהתפרעות קשה באולם בית המשפט, שהחלה בהתגרות הנאשמים במשפחת המנוח. כן נטען, כי חלקו של המשיב הוא העיקרי בהיותו היורה בפועל. לפיכך נטען, כי אין תחליף למעצרו של המשיב.

הדיון

ח.

עו"ד בן ארויה טען למדינה, כי כיום קבוע מועד אחד – 10.6.12 – לשמיעת עדות מומחים מטעם ההגנה, ולא הוברר אם יהיו עדי הגנה נוספים, ויתכן גם צורך בעדי הזמה. נאמר עוד, כי העיכובים שהיו אינם לפתחה של המדינה, וככל שמדובר בטענות על כרסום בראיות יש לפנות לבית המשפט המחוזי בבקשה לעיון חוזר.

ט.

עו"ד יפתח טען למשיב, כי ההגנה הציגה חוות דעת מומחים שלפיה לא נפגע המנוח מאקדח המשיב אלא מאקדח בנו שלו. התביעה מבקשת לחקור את המומחים, וביקשה שלושים יום להכנה, אך אם יהיו עדי הזמה יימשך הדבר עד לפגרה. כן הפנה לבש"פ 3692/12 מדינת ישראל נ' פלוני (לא פורסם), תיק אינוס, שם נמצאת פרשת ההגנה בעיצומה, ובית משפט זה (השופטת נאור) החליט לאפשר פניה לתסקיר לשם מעצר בית.

הכרעה

י.

החלטתי להיעתר לבקשת המדינה בחלקה, כפי שיפורט, וזאת גם מטעמי שכל ישר. המדובר בתיק רצח המצוי לכל הדעות בישורת האחרונה, קרי, בסיום פרשת ההגנה. כשלעצמי, כפי שגם כתבתי בשעתו בבש"פ 6204/11 מדינת ישראל נ' חמודה (לא פורסם), שם נפתחה הדלת לשחרור אחד הנאשמים בתיק זה לחלופה, סבורני כי השאלה היא מסוכנותו של המשיב ולא – כשיקול מרכזי – מתח בין המשפחות היריבות, אף שאין לעצום עיניים למולו (ראו להרחבה בש"פ 5886/10 מדינת ישראל נ' אלטורי (לא פורסם) וכן בש"פ 6204/11 הנזכר). אכן, היו גם מקרי שחרור לחלופה בתיקי רצח, אך המסוכנות הטבועה הופכת כגון דא לנדיר. המקרה דנא, על פי הנטען בכתב האישום ובראיות לכאורה, כל עוד לא כורסמו כטענת המשיב (ואז המדובר בעיון חוזר, המצריך פניה לפי הדין לבית המשפט המחוזי), הוא בקטגוריה קשה, של טענת רצח בדם קר, מה שמשדר מסוכנות. כדי להפיס דעת הסניגור המלומד, עיינתי בהחלטה בבש"פ 3692/12 - אך הסיטואציה, ככל שיכולתי ללמוד, שונה.

יא.

תפקידו של בית משפט זה בתיקים אלה הוא בעיקר בקרת ההליך, כעולה מן הפירוט שבבקשה לגבי הדיונים בפרשת ההגנה, הרי היא מתנהלת כסדרה וקרובה לסיום. כאמור, השכל הישר אינו מניח לפתוח בהליכי שחרור בשלב זה, ככל שלא ישתנו הנסיבות כגון הימשכות נוספת בלתי סבירה שלא תהא תלויה בהגנה. אוסיף, כי גם אם יהיו בקשת לעדויות הזמה, חזקה על בית המשפט שיקבע לוח זמנים צפוף, לרבות לסיכומים, ואני מזכיר כי המשיב מצוי במעצר מזה כ-21 חודש - פרק זמן ארוך לכל הדעות, והפגרה קרבה. על כן מאריך אני את המעצר ב-60 יום מ-31.5.12, מתוך הנחה כי בפרק זמן זה יפעל בית המשפט לזירוז ההליך ככל הניתן.