פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בש"פ
4024/08
בפני:
כבוד השופט א' רובינשטיין
המבקשת:
מדינת ישראל
נ ג ד
המשיב:
עמאד עלי (כפארנה)
בקשה להארכת מעצר לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי
(סמכויות אכיפה-מעצרים) תשנ"ו-1996
בשם המבקש:
עו"ד זכי כמאל
בשם המשיב:
עו"ד אבי וסטרמן
החלטה
א.
זו בקשה (חמישית) להארכת מעצרו של המשיב בתשעים ימים מיום 14.5.08 לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה-מעצרים), תשנ"ו-1996. המשיב הוא תושב רצועת עזה, שביום 17.8.06 הוגש נגדו כתב אישום בגין קשירת קשר לעבירת פשע ועבירה של סחר בנשק. על פי הנטען, שימש המשיב כקצין משטרה ברשות הפלסטינית ובשנת 2001 קשר עם אחרים לספק נשק לארגון החזית העממית לשחרור פלסטין, ארגון טרור, תוך ניצול קשריו ברשות. במועדים שונים בחורף 2002-2001 סיפק לארגון רובים, תחמושת, מדים וחומרים שונים ליצירת מטעני חבלה, עד שחדל מפעולותיו לאחר סכסוך שנתגלע בינו לבין אנשי הארגון בדבר מחיר הסחורות.
ב.
עם הגשת כתב האישום התבקש מעצרו של המשיב עד לתום ההליכים נגדו, בנימוק של קיום ראיות לכאורה להוכחת האשמה, והחשש כי אם ישוחרר המשיב יסכן את בטחון הציבור וימשיך לבצע עבירות; עוד נטען, כי בהיות המשיב תושב עזה, קיים חשש שאם ישוחרר לא יתייצב למשפטו, ולכן אין בנמצא חלופת מעצר הולמת. ביום 28.8.06 הורה בית המשפט המחוזי בבאר שבע (השופט ואגו) על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים נגדו (ב"ש 21453/06). ביום 16.5.07 האריך בית משפט זה (השופט לוי) את מעצרו של המשיב בתשעים ימים נוספים החל מיום 20.5.07 (בש"פ 4036/07), ומעצרו הוארך כך עוד שלוש פעמים נוספות (השופטת ארבל בבש"פ 6853/07; השופט אלון בבש"פ 9446/07; השופט לוי בבש"פ 1117/08). עתה מתבקשת הארכת מעצרו של המשיב בפעם החמישית בתשעים ימים נוספים, לאחר שהסתיימה פרשת ההגנה, ומועד מתן הכרעת הדין נקבע ליום 23.6.08.
ג.
(1) לטענת המבקשת, מסוכנותו של המשיב נלמדת מן המעשים המיוחסים לו בכתב האישום, החשש להישנות מעשי העבירה ולהתחמקות מהליכי המשפט גדול, ואין קיימת חלופת מעצר העשויה להפיג חששות אלה. עוד נטען, כי התמשכות ההליכים נבעה בין היתר מבקשתו של המשיב לדחות את המשך המשפט עד למתן החלטה בעתירה לגילוי ראיה ומשינוי קו הגנתו במהלך המשפט, וכי המשפט צפוי להסתיים במהלך ההארכה המתבקשת.
(2) בתגובת המשיב נטען, כי אין בהיותו תושב עזה כדי להצדיק את המשך מעצרו. עוד נטען, כי אין ביטחון שהכרעת הדין תינתן במועד שנקבע (23.6.08), ויש אפשרות לשחרור בתנאי הגבלה אצל קרובים בראמאללה או בירושלים המזרחית, ובהפקדה כספית.
ד.
(1) בדיון טען בא כוח המדינה כי המסוכנות והחשש להימלטות מוחשיים, וכי חלק מהימשכות ההליכים נובע מהתנהלות ההגנה, משפט זוטא וכדומה.
(2) בא כוח המשיב ציין כי אין מקום לטרוניה על כך שהמשיב ניצל את זכויותיו הדיוניות. לגופם של דברים, יתכן - כאמור - שהכרעת הדין לא תבוא במועד הקבוע לה, ולשיטת הסניגור המלומד יש סיכוי לזיכוי, שכן יש הבדל בין ההודאות בעברית לבין גירסת המשיב בשפתו. המדובר בהארכה חמישית, ואין בשלב כזה מקום – לטעמו של הסניגור – לומר כי לגבי אדם מן השטחים אין מקום לחלופה; ועוד, המשיב דנא פעל ללא מניע אידאולוגי. יש אפשרות, לשיטת המשיב, אף לחלופה בנגב.
ה.
לאחר העיון החלטתי להיעתר לבקשה. אכן, אין מקום לומר, בודאי לא באופן גורף, כי תושב שטחים הנאשם בעבירות אחת דינו מעצר ללא חלופה, גם כשלישראלי היתה ניתנת חלופה; והדבר תלוי, בין השאר, בסוג העבירה המיוחסת, במיהות העצור – קרי המסוכנות, ובשאלה אם ניתן להבטיח כי ישוב לעמוד בדינו. ועם זאת פשיטא, בשכל הישר ובמציאות החיים, שהחשש להימלטות רב כשמגורי הקבע של העצור אינם בשליטת ישראל, והאינטרס לכבד חלופה נמוך יותר, וממילא גם המוטיבציה בקשר לכך. במקרה דנא המדובר באדם מבוגר יחסית (כבן 42), המואשם בעבירות בטחוניות קשות של סחר בנשק וקשירת קשר לפשע, שיש בהן מסוכנות טבועה אף אם נעברו לפני זמן רב למדי. בעיני במיוחד רלבנטי במקרה דנא החשש, כי נוכח אפשרות למאסר (אם יורשע המשיב), יגבר הסיכון להימלטות מן הדין. והעיקר בסופו של יום – ישנו מועד להכרעת הדין, דבר שכמובן יש להביאו בעליל בחשבון במקרה זה. נוכח כל אלה איני רואה מנוס מקבלת הבקשה, מתוך תקוה גדולה שאכן לוח הזמנים יאפשר לסיים את המשפט במהלך הארכה זו.
ניתנה היום, ח' באייר תשס"ח (13.5.08).
ש ו פ ט