בש"פ 4026/06 מדינת ישראל נ. אליהו סגלוביץ'

בפני בקשה לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה-מעצרים), תשנ"ו-1996 (להלן: חוק המעצרים), להארכת מעצרו של המשיב בתשעים ימים או עד למתן פסק-דין בת"פ 3580/05 בעניינו, בבית-משפט השלום בנצרת, לפי המוקדם.

5129371

ביום 16.10.2005 הוגש לבית-משפט השלום בנצרת כתב אישום מתוקן כנגד המשיב ונאשם נוסף, המייחס למשיב, בחמישה-עשר סעיפי אישום, מספר רב של פרשות שונות ומגוונות של מרמה, גניבה וזיוף.

בד-בבד עם הגשת כתב האישום, הוגשה לבית-משפט השלום בנצרת בקשה להורות על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים המשפטיים המתנהלים כנגדו. בתאריך 27.9.2005 קיבל בית-משפט השלום (כבוד הנשיא ת' כתילי) את הבקשה בציינו, כי קיימות בתיק ראיות לכאורה לחובתו של המשיב וכי אינו רואה כל אפשרות לשחרורו לחלופת מעצר.

על החלטתו של בית-משפט השלום, הגיש המשיב ערר לבית-המשפט המחוזי בנצרת.

ביום 30.11.2005 דחה בית-המשפט המחוזי (כבוד השופט ז' הווארי) את הערר בקובעו, כי לאור אופיין של העבירות המיוחסות למשיב ולאור עברו הפלילי ותסקיר שירות המבחן השלילי שנערך בעניינו, אין כל מקום לשחררו לחלופת מעצר.

משעברו תשעה חודשים ומשפטו של המשיב טרם נסתיים, פנתה המבקשת לבית-משפט זה בבקשה להארכת מעצרו בתשעים ימים, היא הבקשה שבפני.

לטענת בא-כוח המבקשת, נסיבותיהם של המעשים המיוחסים למשיב וטיבם מקימים חזקה בדבר מסוכנותו היתרה, כשלכך יש להוסיף את עברו הפלילי של המשיב ואת המלצתו השלילית של שירות המבחן בעניינו. כן טוען בא-כוח המבקשת, כי בתיק קבועים מספר רב של מועדים, שבהם אמורים להסתיים הן פרשת התביעה והן פרשת ההגנה.

מנגד, מתנגדת באת-כוח המשיב לבקשה, וטוענת, כי לא מתקיימות בעניינו של המשיב נסיבות אשר יצדיקו את המשך מעצרו מעבר לתשעה חודשים.

לאחר שעיינתי בבקשה ושמעתי את טיעוני הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה, כי דין הבקשה להתקבל.

כפי שציין בית-משפט זה בבש"פ 9921/02 מדינת ישראל נ' סבג (לא פורסם), בדונו בסוגיית הארכת המעצר לאחר תום התקופה של תשעה חודשים, בהתאם לסעיף 62 לחוק המעצרים, "חזקה עלינו מצוות המחוקק שבסעיף 61 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), התשנ"ו-1996, כי נאשם שהיה נתון במעצר תשעה חודשים ומשפטו לא נגמר בהכרעת דין ישוחרר מן המעצר, אלא אם קיימות נסיבות מיוחדות המצדיקות את הארכת המעצר" (וראו גם בש"פ 7833/99 מדינת ישראל נ' אלפקיר (לא פורסם); בש"פ 5068/02 מדינת ישראל נ' כילאני (לא פורסם)).

כאמור, ישנם מקרים, שבהם רשאי בית-משפט זה לעשות שימוש בסמכותו לפי סעיף 62 לחוק המעצרים ולהאריך את מעצרו של נאשם בתשעים ימים נוספים, מפעם לפעם. השיקולים העיקריים אותם יש לשקול על-מנת להכריע בשאלה זו הם, מחד גיסא, קצב התקדמות שמיעת הראיות בתיק ומאידך גיסא, אופייה של העבירה ומידת המסוכנות הנשקפת מן הנאשם (ראו בש"פ 1693/03 מדינת ישראל נ' עינאד אבו עסא (לא פורסם)).

במקרה שבפנינו, מדובר במשיב, אשר היה לו חלק מרכזי ביותר בביצוע שיטתי ורב היקף של פעולות מרמה, גניבה וזיוף, במספר רב של מקרים וכנגד קורבנות רבים. מדובר במעשים שנעשו לשם בצע כסף, תוך פגיעה רבה באחרים ואשר הפיתוי הכלכלי לחזור עליהם הנו רב. לאור זאת, עולה מאליה המסוכנות הגלומה במי שנטל חלק בביצוע מעשים מסוג זה. לעניין זה, קובעת ההלכה, כי הגם שעבירות רכוש, כשלעצמן, אינן מקימות את חזקת המסוכנות שבסעיף 21(א)(1)(ג) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), תשנ"ו-1996 (להלן: חוק המעצרים), הרי שבנסיבות מסויימות, עבירות מסוג זה עשויות להקים עילת מסוכנות בהתאם לסעיף 21(א)(1)(ב) לחוק המעצרים. לגבי נסיבות אלו, נקבע בבש"פ 5431/98 רוסלן פרנקל נ' מדינת ישראל , פ"ד נב(4), 268 , 271-272, כי:

"מטעמים אלה ניתן לקבוע כי עבירות רכוש המבוצעות באורח שיטתי, או בהיקף ניכר, או תוך התארגנות של מספר עבריינים, או תוך שימוש באמצעים מיוחדים ומתוחכמים, עלולות לפי מהותן ונסיבות ביצוען לסכן את בטחון האדם ואת בטחון הציבור.

לפיכך, אין לשלול קיומה של עילת מעצר בכל מקרה של עבירות המבוצעות נגד הרכוש, ויש לבחון את מכלול הנסיבות כדי לקבוע אם נתקיימה עילת מעצר, היינו - לבחון אם נשקף מן העבריין אשר לו מיוחסת העבירה סיכון לבטחון במשמעותו האמורה."

לא ניתן להתעלם אף מעברו הפלילי המכביד של המשיב, הכולל עבירות מרמה ומהתסקיר השלילי שנערך בעניינו על-ידי שירות המבחן, אשר ממליץ שלא לשחררו לחלופת מעצר.

יתרה מכן, נראה שקצב התקדמות הדיונים בעניינו של המשיב הינו משביע רצון, כאשר מאז הגשת הבקשה ועד היום התקיימו שבעה דיונים בתיק וקבועים עוד שבעה מועדים בתאריכים הבאים: 6.7.2006, 7.7.2006, 12.7.2006, 13.7.2006, 14.7.2006, 16.7.2006, ו-17.7.2006 ונראה, כי סיומו של המשפט נמצא בעתיד הנראה לעין.

לאור האמור לעיל, אני מאריך בזה את מעצרו של המשיב בתשעים ימים נוספים, החל מיום 22.5.2006 או עד למתן פסק-דין בת"פ 3580/05 בבית משפט-השלום בנצרת, לפי המוקדם מבין המועדים.