בש"פ 460/01 סרגיי מטטוב נ. מדינת ישראל

העורר מואשם בבית-המשפט המחוזי בחיפה, ביחד עם אחר, בעבירת סחר בבני-אדם לעיסוק בזנות. על-פי כתב-האישום, האחר בא בדברים עם שוטר סמוי, שהוצג כמעונין לקנות בחורה לשם עיסוק בזנות. למקום המפגש שנקבע בין האחר לבין השוטר הסמוי הגיעו אף העורר ואליונה שימקו, אזרחית רוסייה, שהוברחה דרך הגבול ממצרים לישראל, והתנהל משא-ומתן שבגידרו סוכם, כי ישולם לעורר ולאחר סכום של 6,000 דולר תמורת שימקו.

לבקשת המדינה נעצרו העורר והאחר עד תום ההליכים המשפטיים. השניים הגישו - כל אחד בנפרד - ערר. עררו של האחר נדחה על-ידי השופט יצחק אנגלרד.

בהחלטתו לעצור את השניים עד תום ההליכים, כתב סגן-הנשיא ד"ר דן ביין את הדברים הבאים:

השאלה... היא, האם נתקיימה במקרה זה עילת מעצר.

אני סבור שהתשובה לכך היא בחיוב.

מן המפורסמות הוא שאלה שעוסקים בסחר בנשים, כמוהם כסוחרי סמים, אינם פועלים באופן חד פעמי אלא מדובר באורח חיים ואכן גם במקרה הנדון... אין מדובר באיזשהו מעשה חד פעמי אלא ביבוא סחורה בצורה סיטונאית.

לאור האמור, אני סבור, שיש צורך במעצר [השניים] בשל עילת המסוכנות שמשמעותה היא בהקשר הנוכחי, החשש ש[השניים] ימשיכו בעיסוק הנדון. מה גם שאם הם ייבאו יותר מבחורה אחת, יש לחשוש שירצו לממש את השקעתם גם לגבי יתר הבחורות.

בערר שבפניי נטען, כי יש בדברים אלה משום יצירת עילת-מעצר שאינה מופיעה בחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), תשנ"ו1996-, וכן אמירה, שלפיה לעולם גם לא תיקבע חלופת-מעצר לנאשמים בעבירה זו.

לגוף העניין נטען, כי יש מקום להבחין בין העורר, שתפקידו היה פאסיבי, לבין האחר, וכי יש לקבוע לעורר חלופת-מעצר, וזאת בהתחשב בעברו הנקי ובנסיבותיו האישיות והמשפחתיות.

אין אני סבורה כי מסקנתו של הסניגור אכן עולה מדברי סגן-הנשיא ד"ר ביין.

ברור מדבריו כי הוא דן במקרה המסוים שבפניו ולא קבע עיקרון. השאלה האם לסחר בנשים מתלווה גם אלימות, שהיא הקובעת חזקת מסוכנות, חייבת להיבדק באופן אינדיבידואלי לכל מקרה ומקרה, וכך גם באשר להתאמת חלופת-המעצר.

ברם, אף ללא חזקת המסוכנות הקבועה בחוק, ניתן ללמוד מן הנסיבות על מסוכנות שמשמעותה חשש להמשך הפעילות הפלילית. כך הוא כאשר הפעילות הפלילית היא מקור פרנסתו של הנאשם והפכה לו למקצוע.

חומר הראיות בתיק שלפנינו מוכיח כי כך הדבר בעניינו של העורר. ברשותו נתפסה שורה של תצלומי בחורות ועליהם רישומים לגבי מקום הימצאן. בשיחה שהוקלטה עם השוטר הסמוי, הסביר העורר כי הוא זה אשר ייבא את הבחורות. עוד ציין, כי אינו עובד בעבודה אחרת.

בנסיבות אלה יש כדי לבסס עילת-מעצר. בדין נעצר, איפוא, העורר.

הערר נדחה.