בש"פ 1524/01 מדינת ישראל נ. אלי אקרמן

1.המדינה עררה על החלטת בית המשפט המחוזי בבאר-שבע (השופטת ש' דברת) לשחרר את המשיב בתנאים של חלופה למעצר.

המשיב הועמד לדין ביחד עם שבעה נאשמים נוספים, ובכתב האישום יוחסו לו מספר אישומים שעיקרם סרסרות לזנות, שידול למעשה זנות והחזקת מקום לשם זנות. כן הואשם המשיב באונס בנסיבות מחמירות ובמעשה סדום בנסיבות של אינוס בנסיבות מחמירות. מעשי הסרסרות המתוארים בכתב האישום הם מעשים שלפי טיבם, הוגדרו לאחר תיקון חוק העונשין ביולי 2000, כעבירות של "סחר בבני אדם לעיסוק בזנות", וכתב האישום מתייחס לארועים שקדמו לתיקון החוק.

כתב האישום חושף פרשה מזעזעת בחומרתה של רכישת המתלוננת, צעירה שהגיעה לישראל ממולדביה תוך שימוש בדרכון מזוייף שניתן לה, כדי לעבוד כמסז'יסטית והועברה מיד ליד בתמורה כספית גבוהה, תוך אילוץ לעסוק בשירותי מין.

על פי כתב האישום, הנאשמים שמכרו את המתלוננת כסחורה עוברת לסוחר "השכירו" את שירותיה ללקוחות ואף ביצעו בה עצמם מעשים מיניים העולים כדי אינוס ומעשי סדום בנסיבות של אינוס.

2.עם הגשת כתב האישום, שהוגש תחילה נגד 4 נאשמים בלבד, והמשיב שהוא נאשם 3 ביניהם; הוגשה בקשה למעצרם של הנאשמים עד תום ההליכים. שופטת בית המשפט המחוזי בבאר-שבע דנה בבקשה, ובהחלטתה המתייחסת בפירוט לחומר הראיות בתיק קבעה כי מעשיהם של הנאשמים, כפי שבאו לידי ביטוי באישום הראשון (האישום המתייחס לעבירות הסרסרות בזנות) מקימים עילת מעצר. השופטת אף ציינה, כי בעבירות של סחר בבני אדם למטרת עיסוק בזנות, יש לנהוג כמו בעבירות של סחר בסמים ולנפץ את שרשרת ההפצה בדרך של מעצר. עוד ציינה, כי חלופה בנסיבות אלה צריכה להיות כזו שתמנע מן הנאשמים מלחזור לעיסוקם. לגבי שלושה מארבעת הנאשמים שהיו בפניה, קבעה השופטת, כי לא נמצאה חלופת מעצר מתאימה. כך קבעה גם ביחס למשיב, לאחר שהוגש לה תסקיר מעצר. ימים מספר לאחר החלטה זו הוגש לבית המשפט המחוזי תסקיר מעצר נוסף בעניינו של המשיב, ובו המלצה לשחרורו של המשיב בתנאי חלופה של מעצר בית מלא בביתה של גרושתו, שיש לה עם המשיב - כך נאמר בתסקיר - "מערכת יחסים אידיאלית". השופטת של בית משפט קמא שוכנעה כי החלופה שהוצעה לה הפעם מתאימה, ולפיכך הורתה על שחרורו של המשיב בתנאים שקבעה בהחלטתה מיום 21.2.2001.

על החלטה זו הוגש ערר המדינה בפניי.

3.בא-כוח המדינה טען לפניי, כי המשיב עוסק בסחר בנשים למחייתו, וכיוון שמדובר בעיסוק שהמסוכנות בו רבה, אין החלופה שנקבעה על ידי בית המשפט מתאימה להשגת תכלית המעצר. באת-כוחו של המשיב עשתה כל שניתן כדי לשכנעני לא להתערב בהחלטת בית המשפט קמא, משנמצאה חלופה מתאימה להנחת דעתו. הסנגורית הדגישה בטיעוניה כי למשיב אין עבר פלילי, כי המתלוננת לא הביעה פחד מהמשיב וכי שופטת בית המשפט קמא סברה כי אין די ראיות לכאורה לעבירות האינוס המיוחסות למשיב. עוד העלתה באת-כוחו של המשיב טענה, כי נאשמים נוספים בפרשה זו שוחררו בהסכמת התביעה, ולפיכך תיווצר הפליה אם ייעצר המשיב. לעניין זה, ציינה את שחרורו של נאשם 6.

4.לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, הגעתי למסקנה כי העבירות המיוחסות למשיב באישום הראשון אכן מצביעות על מסוכנותו, וכי אין בנסיבות העניין חלופה למעצר אשר יהיה בה כדי להבטיח את הפסקת פעילותו העבריינית של המשיב ומניעת הסיכון הנשקף ממנו. המתלוננת בגירסתה המפלילה פרשה יריעה רחבה ממנה עולה לכאורה כי המשיב ביחד עם הנאשמים 1 ו2- לכתב האישום, עסק דרך קבע בסרסרות לזנות והיה פעיל בקניה, מכירה ותיווך ביחס למתלוננת כחלק מעיסוקו המסחרי. לפי הנטען בכתב האישום, נאשם 1 שילם עבור המתלוננת 6,500 דולר, ולאחר מכן, העבירה לעבוד במכון "קלאסה" שבבעלותם של הנאשמים 2 ו3-, תמורת 3,000 דולר. בעלי המכון, שהמשיב הוא אחד מהם, דרשו מהמתלוננת להעביר להם את דמי האתנן ואילצוה בכפיה, באיומים ובמרמה למלא אחר הוראותיהם. אכן צדקה השופטת של בית המשפט קמא בקבעה, כי העבירות המיוחסות למשיב מקימות עילת מעצר בשל מסוכנות, ובכך הלכה בעקבות שורה של החלטות אשר יצאו מלפני בית משפט זה. (ראו: בש"פ 7542/00 חנוכוב נ' מדינת ישראל (טרם פורסם) - השופט חשין; בש"פ 291/01 ריבאי נ' מדינת ישראל

(טרם פורסם) - השופט אנגלרד; בש"פ 460/01 מטטוב נ' מדינת ישראל (טרם פורסם) - השופטת דורנר). אולם, משקבעה השופטת כי ניתן להשיג את מטרת המעצר בדרך של חלופה, שעה שהמשיב ישהה בבית גרושתו, לא נתנה ביטוי הולם למסקנה המתחייבת מההלכה שיצאה מלפני בית משפט זה. כעולה מן הראיות, פעילותו הפלילית של המשיב היא עיסוקו הקבוע. פעילות זו כרוכה במעשים פליליים מן הסוג המסוכן והמתועב ביותר. מעשים אלה מתאפיינים באכזריות , בפגיעה, בביזוי ובהשפלה של האישה שהיא קרבן העבירה וברמיסת כבודה.

כבר נאמר בבית משפט זה כי בתי המשפט מצווים להעלות תרומה למלחמת החורמה בסחר בבני אדם לעיסוק בזנות (ראו: בש"פ 7542/00 הנ"ל). בדרך כלל, לא ניתן למנוע את המשך העיסוק הפלילי בסרסרות לזנות ובסחר בנשים, אלא בדרך של מעצר. אמנם, לעולם חייב בית המשפט לבדוק קיומה של חלופה הולמת למעצר ולבחון אם יש בה כדי להשיג את מטרת המעצר, אולם בעבירה מסוג זה תימצא חלופה רק בנסיבות חריגות ויוצאת דופן. העיסוק המתמשך בפרנסה הפלילית ושל סרסרות וסחר בנשים, מלווה בהשקעה כספית ובאפשרות להפקת רווחים ניכרים. ככלל ניתן לעסוק במלאכת הקניה, המכירה והתיווך בבני אדם גם מתוך הבית כך שכמעט ולא ניתן להבטיח את הפסקת הפעילות, אלא מאחורי סורג ובריח. אשר למשיב, נאמר בתסקיר המעצר לגביו, כי סיבות שונות אשר פורטו בתסקיר, "יש בהן כדי להצביע על קיומה של מסוכנותו להתנהגות פוגעת", משמע לא רק העבירות עצמן, נסיבות ביצוען ומידת המעורבות של המשיב עם חבריו בפרשה זו מצביעים על סיכון, אלא גם נסיבותיו האישיות מצביעות על הסיכון הנשקף ממנו. בהתקיים כל אלה, קשה לקבל את הנחת שירות המבחן, אשר נתקבלה על ידי בית המשפט קמא, כי מערכת היחסים הטובה אשר בינו לבין אשתו לשעבר, יש בה כדי להבטיח את מטרת המעצר. אוסיף עוד, כי הטענה היחידה שהטרידה אותי מבין טענות באת-כוח המשיב, היא טענת האפליה בינו לבין נאשם 6, אשר נמסר לי כי שוחרר בהסכמת התביעה. בא-כוח המדינה טען, כי נאשם 6 שוחרר על ידי המשטרה בעת החקירה, וכי בנסיבות שנוצרו כבר לא היה טעם לבקש את מעצרו עם הגשת כתב האישום. הנימוק לשחרורו של נאשם 6 אינו ברור. לנאשם זה מיוחס כי "רכש" את המתלוננת בתיווכו של המשיב שלפנינו, תמורת 4,000 דולר, ולאחר מכן העבירה לעסוק בזנות אצל אחר. עניינו של נאשם 6 לא נפרש בפניי במלואו, אך לכאורה אף הוא חוליה בשרשרת המעשים המסוכנים והמכוערים. עם זאת, אין ספק כי בפרשה הקשורה במתלוננת מהווים הנאשמים 1,2 והמשיב חוליה מרכזית והם בבחינת הגרעין הקשה שעסק בסחר במתלוננת ולהם מיוחסות גם עבירות חמורות נוספות. המשיב היה אחד מן הצירים המרכזיים בהעברתה של המתלוננת מיד ליד ובניצולה. אשר על כן, איני רואה כי יש בשחרורו של נאשם 6 כדי להצדיק את שחרורו של המשיב ממעצר.

אשר על כן, החלטתי לקבל את הערר ולהורות על מעצרו של המשיב עד לתום ההליכים.