בש"פ 5080/06 פלוני נ. מדינת ישראל

1.כנגד המבקש הוגש ביום 27.2.06 כתב אישום לבית המשפט המחוזי לנוער בבאר-שבע בו הוא מואשם בשורה ארוכה של עבירות כנגד בטחון המדינה וביניהן מספר נסיונות לרצח, קשירת קשר לביצוע פשע, אימונים צבאיים אסורים, עבירות נשק, חברות בארגון טרור, והסתננות מזויינת. בפרט האישום השביעי מיוחסת למבקש כניסה לשטח ישראל כשהוא נושא על גופו חגורת-נפץ. הוא נעצר בישראל בסמוך לגבול בטרם הצליח לממש את תכניתו.

2.בהליך זה הוצאה תעודת חסיון על ידי שר הבטחון ביום 9.6.09 המטילה חסיון על ראיות ופרטי מידע העלולים לפגוע בבטחון המדינה. טעמי החסיון מתייחסים למקורות מידע של שירות הבטחון הכללי וכל פרט העלול לחושפם; שיטות ודרכי פעולה של שירות הבטחון הכללי, ואמצעים טכניים להשגת חומר מודיעיני וחומר חקירה. כן הוטל חסיון על כל פרט העלול לחשוף נושאי תפקידים, שמות ומשימות של עובדי שב"כ או לגלות בדרך כלשהי את זהותם.

3.בקשה זו הינה להסרת חסיון מכל פרט בחומר הראיות החסוי אשר יש בו כדי לסייע להגנת הנאשם, או לתרום להבנה רבה יותר של המהלכים, העשויה לסייע להגנתו, כאמור. לפיכך, עותר המבקש כי בית המשפט יורה על גילוי ראיות חסויות החשובות להגנתו, משהצורך לגלותן לשם עשיית צדק, עדיף על הענין שלא לגלותן.

4.סעיף 44(א) לפקודת הראיות

(נוסח חדש), התשל"א-1971 מסמיך את שר הבטחון להוציא תעודת חסיון לגבי ראייה אשר מסירתה עלולה לפגוע בבטחון המדינה. יש מקום להורות על גילוי הראייה, חרף חסיון שהוצא לגביה, מקום "שמצא

שופט של בית המשפט העליון על פי עתירת בעל דין המבקש גילוי ראיה, כי הצורך

לגלותה לשם עשיית צדק עדיף מן הענין שיש שלא לגלותה".

הטלת חסיון על ראייה הינו בבחינת חריג לכלל הרחב המחייב הצגה במשפט של מכלול הראיות שנאספו בהליך השיפוטי, כדי לרדת לחקר האמת ולהבטיח עשיית משפט צדק. בהליך פלילי קימת חשיבות מיוחדת לחובת גילוי של כלל הראיות כדי להגשים הליך שיפוטי הוגן, בבחינת אינטרס ציבורי כללי, ובמטרה לגונן על אינטרס הפרט הנאשם מפני עיוות דין העלול להיגרם בעקבות הסתרת ראייה העשויה לסייע לו בהגנתו (בש"פ 4857/05 טלי פחימה נ' מדינת ישראל, תק-על 2005(3) 479 (פסקה 5); ב"ש 838/84 לבני נ' מדינת ישראל, פד"י לח(3) 729, 737-8).

החריג לכלל זה, המאפשר חסיון ראיות לצורך הגנה על בטחון המדינה, נועד לקדם אינטרס ציבורי כללי של הגנה קיומית על בטחונם של תושבי הארץ. משהחסיון מהווה יוצא מן הכלל לעקרון הרחב המחייב גילוי, הפעלתו היא במשורה, ומצטמצמת לאותם עניינים שהם בבחינת הכרח להגנה על בטחון המדינה.

5.כבר נפסק לא אחת, כי משמתבקשת הסרת חסיון שהוצא משיקולי בטחון הציבור לגבי חומר ראיות העשוי להיות חשוב להגנתו של הנאשם, אין עליונות לשיקולי בטחון כאמור על פני שיקולי הצדק. חומר ראיות חיוני להגנת הנאשם יהא עדיף במשקלו אף על פני שיקולי בטחון, ובמצב של ניגוד בין השניים, יכריעו שיקולי הגנת הנאשם והשגת משפט צדק (בש"פ 9086/01 רביב נ' מדינת ישראל, פד"י נו(3) 163; בש"פ 4796/02 חאטר נ' מדינת ישראל ). על בית המשפט לשקול את זכותו של הפרט והציבור כאחד לקיום הליך שיפוטי הוגן ולהשגת תוצאת אמת במשפט, לבין אינטרס הציבור בבטחון המדינה. במסגרת שקילות זו, יש ליתן עדיפות לעניינו של הנאשם בהוכחת חפותו על פני חסיון הראייה להגנה על בטחון המדינה (ע"פ 621/01 מדינת ישראל נ' דרויש, פד"י נה(2) 823; בש"פ 3671/05 קהמוז נ' מדינת ישראל ).

6.בית המשפט נדרש על פי סעיף 44 לפקודת הראיות

להעריך את ערכן של הראיות החסויות, בבחינת החוליה האחרונה בשרשרת בדיקת הראיות, הכוללת בדיקה ראשונית בידי הגורם המוסמך להוציא את תעודת החסיון, ובחינה וביקורת של גורמי התביעה, המופקדים על ניהול המשפט. אך טבעי הדבר, כי מאחר שהחומר החסוי אינו חשוף לעיני הנאשם, על בית המשפט לנקוט הקפדת-יתר בבדיקתו בהפעלת שיקול דעתו באשר לאיזון הראוי בין אינטרס הציבור הטמון בחסיון לבין משקלו של החומר באשר לתרומתו להגנת הנאשם (עמ"ם 8607/04 טלי פחימה נ' מדינת ישראל ; פרשת חאטר , שם).

7.הועבר לעיוני במעמד צד אחד מלוא חומר החקירה המתייחס למבקש, החוסה תחת תעודת החסיון. לבחינת חומר זה על ידי קדמו הסברים מקיפים של גורמי הבטחון והפרקליטות במעמד צד אחד. נשאלו שאלות וניתנו תשובות הקשורות לטיבו של חומר החקירה החסוי. בעקבות דיון זה, בקשתי כי תיערך בחינה נוספת ברשויות התביעה והבטחון ותינתן התייחסות נוספת של הגורמים המקצועיים לשאלות שונות שנשאלו. בעקבות זאת, התקיים דיון נוסף, ובו נסקרו במעמד צד אחד הערכות גורמי התביעה והבטחון בעקבות הבחינה המחודשת שנערכה. בהמשך לדיונים אלה, הועבר לעיוני בלשכתי מלוא החומר החסוי. חומר זה הינו בהיקף משמעותי, ומקיף מספר קלסרים. בדקתי את חומר הראיות החסוי כולו לפרטי פרטיו, ובאתי לידי המסקנות הבאות:

(א) החומר החסוי בכללו נופל למסגרת העניינים המנויים בתעודת החסיון שאי גילוים נדרש למען שמירה על בטחון המדינה. הוא כורך פרטים באותם עניינים המנויים בתעודה שחשיפתם עולה לפגוע באינטרסים בטחוניים חיוניים, ובכללם, מקורות מידע חסויים, שיטות פעולה, ונוהלי עבודה שאין לגלותם.

(ב) החומר נבחן בבחינה מעמיקה במגמה לבדוק האם מצויים בו אלמנטים ראייתיים כלשהם שהינם מהותיים להגנתו היעילה של המבקש. באתי לכלל מסקנה כי אין בחומר החסוי עניינים העשויים לשרת את אינטרס ההגנה של הנאשם. לעומת זאת, החומר כורך עניינים רגישים ביותר שגילויים עלול להסב נזק רב לציבור.

8.על יסוד בחינת החומר החסוי על פי אמות המידה שהובהרו לעיל, ובהתייחס לטיבן של הראיות החסויות וצרכי ההגנה של הנאשם, אינני רואה מקום להתערב בהחלטת שר הבטחון המעוגנת בתעודת החסיון שהוגשה.