בש"פ 5151/08 מרקו שרעבי נ. מדינת ישראל

זהו ערר

על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כב' השופט ד' רוזן), אשר קיבל את ערר המדינה על החלטת בית משפט השלום בתל אביב-יפו (כב' השופט ע' דרויאן) והורה על מעצרו של העורר

עד

תום

ההליכים

נגדו.

1.

נגד העורר

הוגש כתב אישום המייחס לו עבירות של התפרצות למגורים לבצע עבירה, גניבה, שימוש ברכב ללא רשות ונהיגה ברכב מנועי ללא רישיון. על-פי הנטען בכתב האישום, התפרץ העורר לדירה דרך פתח החלון, גנב מסך טלויזיה ותכשיטים, העמיס את הציוד הנגנב על קטנוע מבלי שקיבל את רשות בעליו, ונהג על הקטנוע בלא שהיה בידיו רישיון נהיגה.

2.

בד בבד עם הגשת כתב האישום, הוגשה לבית משפט השלום בתל אביב-יפו בקשה להורות על מעצרו של העורר

עד

תום

ההליכים

נגדו. בית המשפט, באין שירות מבחן לסייע בעדו בשל עיצומים, העריך את מסוכנות העורר ובחן את חלופת המעצר, ודחה את הבקשה. בית המשפט הורה על שחרורו של העורר אשר יהיה נתון במעצר בית מוחלט בבית אביו בפיקוחם של הוריו, וכן על הפקדת ערבות עצמית וערבות צד ג'. כן הורה בית המשפט על עיכוב ביצוע החלטתו ביום אחד על מנת לאפשר למשיבה להגיש ערר על החלטתו.

3.

המשיבה הגישה לבית המשפט המחוזי ערר על החלטת בית משפט השלום. נקבע, כי העורר הינו בעל עבר מכביד ביותר, כי הוא מכור לסמים וכי לחובתו מאסרים על תנאי ברי הפעלה. בית המשפט הוסיף כי לפני כשנתיים וחצי השתחרר העורר ממאסר של מספר שנים וכי מאז נערמו לחובתו מספר רישומים פליליים, וברור אפוא כי העורר הוכיח כי הוא לא למד את לקחו. עוד ציין בית המשפט, כי בית משפט השלום דחה את הדיונים בעניינו של העורר במסגרת תיק אחר המתנהל נגדו על מנת ליתן לו הזדמנות להשתקם במסגרת קהילה טיפולית, אך תקווה זו נכזבה לנוכח התנהגותו והקהילה הטיפולית החליטה להרחיקו. לפיכך, בית המשפט קבע כי אין ליתן בעורר אמון וניתנה הוראה לעצרו עד תום ההליכים. עוד נקבע כי משיתקבל תסקיר מבחן, תשקול הסניגוריה הציבורית, על-פי הצורך, לפנות בבקשה לעיון נוסף לבית משפט השלום.

4.

בערר

שלפניי מצביעה באת כוח העורר

על נסיבותיו האישיות הקשות של העורר אשר בעקבותיהן התמכר לסמים משחר נעוריו, ועל כי לראשונה בחייו הוא עבר הליך גמילה משמעותי. מוסיפה באת כוח העורר ומציינת כי העורר פתח דף חדש בחייו, הוא נישא ורעייתו מצויה בהיריון. לטענתה, לאור תהליך השיקום שעבר העורר ביטל בית משפט השלום (כב' השופטת ח' כוחן) במסגרת תיק אחר המתנהל נגד העורר את תנאי השחרור המגבילים שלו, אולם לצערה הדבר היה בטרם עת, והעורר מעד ועבר, לכאורה, את העבירה בגינה הינו נתון במעצר. באת כוח העורר טוענת כי שירות המבחן פגש את העורר בבית המעצר ואת בני משפחתו, והמליץ לאפשר לאלו האחרונים לשמש חלופת מעצר בעניינו, אך עקב עיצומי שירות המבחן לא הוגש התסקיר לבית המשפט. כן טוענת באת כוח העורר כי שגה בית המשפט המחוזי משהתעלם מהחלטת בית משפט השלום, אשר התרשם מהוריו של העורר באופן בלי אמצעי ומיכולתם לשמש חלופת מעצר ראויה. באת כוח העורר מדגישה כי הוריו של העורר מוכנים לתמוך בו כלכלית ולסייע לו בתהליך הגמילה. בסוף דבריה אף מציעה באת כוח העורר להוסיף, במידת הצורך, רכיב פיקוח נוסף של איזוק אלקטרוני, ולשלב את העורר ביחידה לנפגעי סמים בה היה מטופל, אשר מוכנה לקלוט אותו חרף מעידתו.

5.

מנגד, טוענת באת כוח המדינה כי בנסיבות העניין אין הצדקה לשחרורו של העורר ממעצר, לנוכח ההפרה הבוטה באמון אשר ניתן בו. באת כוח המדינה מצביעה על עברו הפלילי העשיר של העורר, המסובך, לדבריה, מזה שנים בעבירות שונות. לדידה, בית משפט קמא אמנם נתן בעבר את אמונו בעורר והסיר את תנאי ההגבלה על שחרורו, אך העורר ביצע את העבירות המיוחסות לו תקופה קצרה לאחר שבוטל מעצר הבית בו היה נתון, ובעודו ממתין לתסקיר במסגרת תיק אחר התלוי ועומד נגדו בבית משפט השלום. באת כוח המדינה אף מפנה לתסקיר שירות המבחן האחרון בעניינו של העורר, במסגרתו חזר בו שירות המבחן מהמלצתו להאריך את עונש המאסר על-תנאי התלוי ועומד נגד העורר, עקב מעצרו בגין העבירות המיוחסות לו בתיק נשוא דיוננו. לנוכח האמור, טוענת באת כוח המדינה כי העורר מיצה את האמון אשר ניתן בו ואין מנוס מלהותירו במעצר עד תום ההליכים נגדו.

6.

לאחר שעיינתי בערר ובהחלטותיהן של הערכאות דלמטה ושמעתי את טיעוני הצדדים, מצאתי, לא בלי התלבטות, כי דין הערר להתקבל. אמנם, לחובתו של העורר עבר פלילי מכביד הכולל עבירות רכוש וסמים, אשר הרקע לו, כפי שהוסבר, הינו התמכרותו שלו, כמו של אביו, לסמים. בנוסף, את העבירות המיוחסות לו בתיק דנן ביצע העורר, לכאורה, לאחר שחרורו ממעצר בית, בעוד תלוי ועומד נגדו מאסר על תנאי ובהמתינו לתסקיר שירות מבחן בעניינו. בכל אלה יש, בדרך כלל, כדי להטות את הכף לחובת העורר ולהוביל למסקנה כי יש להותירו במעצר עד תום ההליכים, וברי כי טענתה של המשיבה לפיה מיצה העורר את האמון שניתן בו יש לה על מה להתבסס.

יחד עם זאת, לאחר שהתרשמתי כי מאמציו של העורר לנסות ולשקם את חייו כנים הם, וכי משפחתו מוכנה לסייע לו ולתמוך בו במשימה זו, שוכנעתי כי בנסיבות המקרה דנן יש באלו כדי להכריע את הכף לזכותו של העורר, למען תינתן לו הזדמנות נוספת ואף אחרונה לעלות על דרך הישר, ולהציל עצמו ואת משפחתו. העורר, צעיר בן 25, בעל רקע משפחתי וחברתי קשה, בן לאב אשר היה מכור לסמים, התמכר אף הוא לשימוש בסמים וחייו הידרדרו לחיי עבריינות. לטענתו של העורר, וכפי שעולה מתסקירי שירות המבחן וממכתבו של מנהל המרכז לטיפול בנפגעי סמים, העורר נמצא בעיצומו של הליך שיקומי במסגרתו עבר תהליך של גמילה מסמים, ובשמונת החודשים האחרונים אף שמר על ניקיון מוחלט משימוש בסמים. תסקירים אלו מצביעים על מוטיבציה כנה מצידו של העורר להמשיך בהליך השיקום, ועל רצון אמיתי להתנתק מעולם הפשע ולהשתלב בחיים נורמטיביים. אמנם, בתסקיר שירות המבחן האחרון מיום 11.5.2008, חזר בו שירות המבחן מהמלצתו להאריך את עונש המאסר על תנאי התלוי ועומד נגד העורר, זאת לנוכח עבירות הרכוש בגינן נעצר בתיק שלפנינו. ואולם, תסקיר שירות המבחן נמנע מלחזור באופן מוחלט מהמלצתו הקודמת, וביקש לקיים שיחה עם העורר בעקבותיה תוגש הערכה מחודשת בעניינו. דע עקא, שירות המבחן נוקט מזה כחודש ימים בעיצומים, ושיחה זו טרם יצאה אל הפועל.

לטעמי, אין להקל ראש בתמונה המצטיירת מתסקירי שירות המבחן ומדבריו של מנהל המרכז לטיפול בנפגעי סמים, לפיה העורר מצוי בעיצומו של מסע שיקומי משמעותי ואמיתי. אכן, דרך השיקום והגמילה היא ארוכה, מפרכת ורבת מהמורות, ותיתכנה מעידות במהלכה. העורר שב ומעד וביצע, לכאורה, עבירת רכוש, והוא מעמיד בסימן שאלה את האמון הרב אשר ניתן בו. יחד עם זאת, אני סבורה כי חרף עברו הפלילי של העורר, בחינת מצבו בעת הזו מעידה כי כוונתו להשתקם היא כנה, ולנוכח ניסיונו של העורר להיגמל משימוש בסמים, השארתו במעצר עד תום ההליכים נגדו עלולה להקשות עד מאוד על הליכי הגמילה והשיקום שלו, ויש מקום לחשש כי הוא ישוב וידרדר אל מעגל הסמים והפשע. נסיבות נוספות המחזקות, לטעמי, את ההתרשמות לפיה העורר עושה מאמצים לעלות על דרך המלך, מצאתי בעובדה כי העורר נישא לאחרונה ובעתיד הקרוב אף צפוי להפוך לאב, ובהתרשמותי מנכונותם הכנה של הורי העורר לערוב למענו, בהם אביו של העורר אשר מזה 17 שנה שומר על ניקיון מוחלט משימוש בסמים. גם נכונותו של המרכז לטיפול בנפגעי סמים לשוב ולקלוט את העורר למרות מעידתו ולאפשר לו השלמת ההליך הטיפולי בו התמיד, והתרשמותו של מנהל המרכז כי העורר הראה רצון אמיתי לפתיחת דף חדש בחייו, מצביעה לטעמי, על רצינותו של העורר לבצע שינוי משמעותי בחייו ולפרוץ את מעגל הסמים והפשע.

בהתחשב בכל האמור, מצאתי, כאמור, להעניק לעורר הזדמנות נוספת ולאפשר לו לשהות בחלופת מעצר תוך המשך טיפול (ראו: בש"פ 723/08 ישראל נ' מדינת ישראל (לא פורסמה, 4.2.2008); בש"פ 8092/04 חביב נ' מדינת ישראל (לא פורסמה, 19.10.2004); בש"פ 10029/03 לוי נ' מדינת ישראל (לא פורסמה, 14.12.2003)).

עם זאת, לשם הבטחת קיום תנאי המעצר המגבילים, יתווסף אמצעי פיקוח נוסף ויותקן לעורר אזיק אלקטרוני, באופן אשר יאפשר את המשך השתתפותו בהליכי הטיפול במרכז לטיפול בנפגעי סמים. החלטת בית משפט השלום (כב' השופט ע' דרויאן)

מיום 29.5.2008 תושב, אפוא, על כנה, בכפוף לאמור לעיל, דהיינו העורר ישוחרר בתנאים שנקבעו על-ידי בית משפט השלום בהחלטתו כאמור, בהתאם לתנאים שנקבעו בהחלטה זו.