בש"פ 5306/06 מדינת ישראל נ. שלום (צ'רלי) שטרית

1.זוהי בקשה להארכת מעצר שביעית של המשיבים לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), התשנ"ו-1996 (להלן: חוק המעצרים ), למשך תשעים ימים. המשיב 2 הסכים להארכת המעצר ועל כן הוריתי ביום 27.6.2006 על הארכת מעצרו כאמור .

2.המשיבים עומדים לדין, יחד עם שניים אחרים – אמיל קיג (להלן: קיג ) וגיא חסיד (להלן: חסיד ), בבית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו (תפ"ח 1070/04). כתב האישום מייחס למשיבים בין היתר עבירות של ניסיון לרצח, שורה של עבירות בנשק, וכן עבירות של זיוף והתחזות. עובדות כתב האישום הכולל שישה אישומים פורטו בהרחבה בהחלטות בית משפט זה בבקשות הקודמות להארכת מעצרם של המשיבים, החל מן ההחלטה להארכת המעצר הראשונה מיום 11.1.2006 שניתנה בבש"פ 12046/04. תמצית האישום הראשון היא כי על רקע סכסוך בין מפעילים של בתי הימורים בלתי חוקיים בישראל קשרו המשיבים 1-2 יחד עם קיג, חסיד ואדם אחר (להלן: החמישה ) קשר לרצוח את יעקב אלפרון, את אחיו ניסים אלפרון ואת עזרא גבריאלי באמצעות רוצחים שכירים. במסגרת הקשר הובאו המשיבים 3-6 ואדם נוסף בשם סרגיי קורדטסו (להלן: הנאשמים הזרים ) מבלארוס ארצה, שלא כדין ובהסתננות ממצרים. החמישה הכינו לנאשמים הזרים דירת מסתור בה הוחזקו כלי נשק רבים וציוד הסוואה, ושם התגוררו הנאשמים הזרים במשך מספר חודשים שבמהלכם סיפקו להם החמישה כלי רכב גנובים שלוחיות הזהות שלהם הוחלפו, וקיג אימן אותם בצליפה ובהכנת מטעני חבלה. החמישה אף סיפקו לנאשמים הזרים תעודות ומסמכים מזויפים להסתרת זהותם. שלושה אישומים נוספים מתייחסים לניסיונות התנקשות ביעקב אלפרון, בניסים אלפרון ובעזרא גבריאלי בשלוש הזדמנויות שונות. אישומים אלה מופנים כנגד קיג וחסיד וכנגד כל המשיבים (למעט המשיבים 5 ו-6 אשר להם מיוחסים שניים מתוך שלושה ניסיונות ההתנקשות). האישום החמישי מייחס למשיב 1 החזקת רימון רסס וחומר נפץ וניסיון להעבירם לאחר על דעתם ובהסכמתם של יתר המשיבים. האישום השישי נוגע לקיג בלבד והוא אינו רלוונטי לבקשה שבפניי.

3.עם הגשת כתב האישום עתרה המבקשת למעצרם של המשיבים ושל חסיד וקיג ובית המשפט המחוזי נענה לבקשה. עררים שהוגשו על החלטה זו על ידי חסיד וקיג והמשיבים 5 ו-6 נדחו (ראו בש"פ 8208/04, 8252/04 ו-7376/04). ביום 23.6.2004 הוגשו בבית משפט המחוזי בתל אביב כנגד המשיבים 1-2 כתבי אישום בפרשה אחרת של רצח כפול וניסיונות לרצח (תפ"ח 1120/04, 1119/04), ואף בפרשה זו נעצרו משיבים אלה עד תום ההליכים, בהסכמתם.

משחלפו תשעה חודשים מיום מעצרם של חסיד,

קיג והמשיבים בהליך נשוא בקשת ההארכה שבכאן ומשפטם טרם הסתיים, הורה בית משפט זה על הארכת מעצרם בתשעים ימים (ראו החלטה מיום 11.1.2005 בבש"פ 12046/05). מאז הוארך מעצרם של המשיבים חמש פעמים נוספות (בש"פ 3065/05, בש"פ 6210/05, בש"פ 9033/05, בש"פ 11846/05, בש"פ 2204/06), ואילו חסיד וקיג שוחררו לחלופת מעצר בעקבות בקשה לעיון חוזר שהגישו בעניין מעצרם (בש"פ 3138/05 ו-2871/05). גם לאחר הארכת המעצר השישית טרם נסתיים משפטם של המשיבים ומכאן בקשת ההארכה השביעית שבפניי.

4.המבקשת מציינת כי במהלך תקופת ההארכה השישית נמשכה שמיעת פרשת התביעה, התקיימו שתיים עשרה ישיבות נוספות בהן נשמעו 19 עדים והוגשו כ- 300 מוצגים ובסך הכל נשמעו עד כה 180 עדים, הוגשו 1,200 מוצגים והתקיימו 59 ישיבות. עוד מציינת המבקשת כי במהלך פגרת הקיץ (מיום 16.7.2006 עד 21.7.2006) נקבעו שש ישיבות לשמיעת הוכחות אשר במהלכן יעידו תשעה עדי תביעה נוספים ובכך תסתיים פרשת התביעה. המבקשת מדגישה כי משפט הזוטא שניהל המשיב 2 עיכב את התקדמות ההליך במידה לא מבוטלת, והיא מציינת כי ההליכים במשפט הזוטא הסתיימו אך טרם ניתנה החלטה בעניין זה. התפתחות נוספת אשר גרמה לעיכוב בשמיעת ההוכחות קשורה אף היא למשפט הזוטא ועניינה בכך שבמסגרת סיכומיו של המשיב 2 במשפט הזוטא נחשף ככל הנראה בית משפט קמא לחומר שלא הוצג בפניו כראיה במהלך המשפט והקשור למשיב 1. בעקבות כך הגיש המשיב 1 בקשה לפסילת הרכב השופטים. בקשה זו נדחתה (ראו החלטה מיום 7.5.2006) וערר שהוגש על אותה החלטה נדון על ידי נשיא בית משפט זה ונדחה בהחלטתו מיום 10.7.2006 (ע"פ 3957/06). המבקשת מציינת כי בשל ההליכים הנוספים שתוארו לעיל, ובשל אילוצים שונים של בית המשפט המחוזי ושל אחד הסניגורים בוטלו שבעה דיונים שנקבעו בתיק לחודש מאי 2006. עוד מציינת המבקשת כי הסניגורים אף עתרו לדחיית מועדי הדיונים שנקבעו לפגרת הקיץ כמפורט לעיל, אך בקשות אלה נדחו על ידי נשיא בית המשפט המחוזי וכן על ידי המותב הדן בתיק.

5.המבקשת טוענת כי נוכח ההתקדמות בשמיעת ההליך ונוכח מסוכנותם הרבה של המשיבים לשלום הציבור הנלמדת מהמעשים המיוחסים להם, יש להיעתר לבקשת ההארכה גם הפעם שכן חלופת מעצר אינה יכולה להשיג את מטרות המעצר במקרה הנדון. המבקשת מוסיפה וטוענת כי המשיבים 3-6 הינם תושבי בלארוס אשר הסתננו לישראל שלא כדין, ועל כן קיים חשש ממשי להימלטותם אם ישוחררו וחשש זה מועצם נוכח השימוש במסמכים מזויפים המיוחס למשיבים אלה וכן נוכח העונש הכבד הצפוי להם אם יורשעו. עוד טוענת המבקשת כי מדובר בפרשה מורכבת הנוגעת לפשיעה מאורגנת ובעניינים כגון אלה נדרשות לא אחת הארכות מעצר בשל היקף חומר הראיות וריבוי הנאשמים.

6.המשיבים מצידם טוענים כי אף שהם שוהים במעצר מזה כשנתיים וחצי, טרם נסתיימה פרשת התביעה וכי המשפט אינו צפוי להסתיים בעתיד הקרוב. לטענתם יארך המשפט כשנה נוספת בשל הצורך להעיד במסגרת פרשת ההגנה את שמונה הנאשמים ועדי הגנה נוספים וכן בשל הצורך לבצע חיקור דין בליטא ובמצרים. המשיב 1 מוסיף וטוען כי מן הראוי לקבל תסקיר מעצר לבחינת חלופה בעניינו נוכח העובדה כי לארבעת ילדיו נגרם נזק עצום כתוצאה מהיעדרותו הממושכת. המשיבים 3-6 מבקשים אף הם כי ייערך תסקיר מעצר בעניינם ותיבחן חלופת מעצר תוך פנייה מתאימה אל קונסול בלארוס בישראל. המשיבים 5-6 טוענים כי חלקם באישומים קטן מזה של יתר המשיבים וכי נוכח התמשכות ההליכים יש לבחון חלופת מעצר בעניינם.

7.אכן, משפטם של המשיבים נמשך מזה זמן רב בעוד הם נתונים במעצר. עם זאת, ניכר כי הן המבקשת והן בית המשפט המחוזי עושים מאמץ גדול לקדם את שמיעת המשפט ולהביא לסיומו. מדובר בהליך מורכב וסבוך, המופנה כנגד שמונה נאשמים והמצריך שמיעת מאות עדים והצגת אלפי מוצגים. על הליכים פליליים בהיקף כזה כבר פסקנו בעבר כי אף שחוק המעצרים ביקש להגביל את תקופת מעצרו של נאשם לתשעה חודשים מתוך הנחה כי בתוך פרק זמן זה ניתן וראוי לסיים את שמיעת המשפט, ישנם מקרים בהם מורכבות העניין והיקפו אינם מאפשרים את סיום המשפט בתוך פרק זמן זה, וזאת גם כאשר המשפט מתנהל במהירות וביעילות. מכאן הסמכות שהוקנתה לבית משפט זה בסעיף 62 לחוק המעצרים להאריך מעת לעת את תקופת מעצרו של נאשם אף מעבר לתשעה חודשים, מקום ששוכנע, לאחר עריכת האיזונים המתאימים, כי שיקולים הנוגעים לאינטרס הציבור גוברים על אינטרס הפרט ועל זכותו הבסיסית לחירות כמי שעומדת לו חזקת החפות (ראו בש"פ 8793/04 מדינת ישראל נ' קקון , תק על 2004(4) 133 (2004)). נקודת האיזון בין השיקולים השונים עשויה להשתנות ככל שחולף הזמן והמשפט טרם נסתיים, אך בכל נקודת זמן שבה נבחנת שאלת המשך המעצר יש לשוב ולבחון את מכלול השיקולים תוך עריכת איזון ראוי ביניהם. חלוף הזמן לבדו אינו יכול להכריע את הכף.

8.במקרה שלפנינו נראה כי בחינת השיקולים כולם מחייבת את המשך מעצרם של המשיבים גם בנקודת הזמן הנוכחית ולא ניתן להסתפק בחלופת מעצר לגבי מי מהמשיבים אף שעניין לנו בהארכת מעצר שביעית. זאת, נוכח מסוכנותם המופלגת של המשיבים הנלמדת מן המעשים הקשים המיוחסים להם בכתב האישום ומן ההתארגנות העבריינית המיוחסת להם המתאפיינת בתכנון ובשיטתיות. כמו כן קיים חשש ממשי להימלטות מן הדין בייחוד לגבי הנאשמים הזרים, וחשש זה מתעצם נוכח השימוש בזהות בדויה ובמסמכים מזויפים, המיוחסים להם בכתב האישום. כפי שכבר צוין, שמיעת המשפט מתקדמת בקצב ראוי ובית המשפט המחוזי עושה מאמץ ניכר להביא לסיום המשפט לרבות על דרך של שמיעת דיונים במהלך הפגרה. יש לקוות כי המשיבים מצידם יירתמו אף הם להאיץ את קצב שמיעת ההוכחות ובייחוד את שמיעת פרשת ההגנה שבפתח.

מכל הטעמים המפורטים לעיל אני מורה על הארכת מעצרם של המשיבים 1 והמשיבים 3-6 בתשעים ימים נוספים, החל מיום 1.7.2006 או עד למתן פסק דין בעניינם בתפ"ח 1070/04 בבית המשפט המחוזי בתל אביב, לפי המוקדם.