בש"פ 582/16 בש"פ 582/16

בקשה שניה להארכת מעצרו של המשיב, לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה –מעצרים), התשנ"ו-1996 (להלן: חוק המעצרים ).

1.כתב האישום : נגד המשיב ונאשמים נוספים הוגש כתב אישום המפרט מסכת ארוכה ומסועפת של עבירות מס חמורות, הלבנת הון ומרמה. פרטי כתב האישום תוארו בהרחבה בהחלטות קודמות בעניינו של המשיב (בש"פ 2995/15

ו-בש"פ 7164/15 ) וכאן נסתפק בתמצית שבתמצית.

בבעלותו של המשיב חברה העוסקת בשיווק ובמסחר בדלקים – גולד-פאר דלקים בע"מ (להלן: גולד-פאר ). על פי כתב האישום, החל משנת 2012 פעל המשיב באמצעות גולד-פאר ובשיתוף עם גורמים נוספים להנפקת חשבוניות מס פיקטיביות בסכומים של כ-270,000,000 ₪ ולהלבנת כספים בסדרי גודל עצומים של למעלה מ-200,000,000 ₪. בנוסף פעל המשיב, בשיתוף עם אחרים, למהילת דלקים שנמכרו ללקוחות כסולר או נפט תקינים, ובדרך זו שלשלו לכיסם לכל הפחות 6,000,000 ₪.

2.הליכי המעצר : בד בבד עם הגשת כתב האישום, הוגשה לבית המשפט המחוזי מרכז-לוד בקשה להורות על מעצרו של המשיב עד לתום ההליכים בעניינו. בדיון שנערך ביום 25.2.2015 הסכים ב"כ המשיב לקיומן של ראיות לכאורה להוכחת האשמה, ובהחלטה מיום 1.4.2015 הורה בית המשפט המחוזי (כב' השופטת מ' ברק נבו ) על מעצרו של המשיב עד לתום ההליכים. בהחלטה זו צויין כי המעשים המיוחסים למשיב כשלעצמם אינם מובילים בהכרח למסקנה שאין בנמצא חלופת מעצר הולמת, אך מאפייניו האישיים של המשיב, כפי שהם משתקפים בתסקיר שירות המבחן, מעידים על "רמת סיכון גבוהה ועל יכולת מניפולטיבית". בית המשפט התרשם כי אין ליתן במשיב את האמון הדרוש לצורך שחרורו לחלופת מעצר, וכן נדחתה הטענה להפליה בין המשיב לבין חברו לכתב האישום, ששוחרר ממעצר.

החלטתו של בית המשפט המחוזי נתקפה בערר שהוגש לבית משפט זה (בש"פ 2995/15). בהחלטה מיום 26.5.2016 הדגישה השופטת ד' ברק-ארז

כי העילות למעצרו של המשיב – מסוכנות וחשש לשיבוש הליכי משפט – מבוססות היטב. נקבע בהחלטה, כי בשים לב לאופי העבירות המיוחסות למשיב ולהיקפן ונוכח הקושי ליתן בו אמון, אין מקום להורות על שחרורו לחלופת מעצר, ולפיכך נדחה הערר. לצד זאת צויין בהחלטה כי יתכן שבחלוף הזמן יחול שינוי באיזון בין עילות המעצר לבין עוצמת הפגיעה בחירותו של המשיב.

בחלוף תשעה חודשים מיום הגשת כתב האישום, הוגשה בקשה ראשונה להארכת מעצרו של המשיב לפי סעיף 62 לחוק המעצרים. בהחלטה מיום 5.11.2015 נעתר בית המשפט (השופטת ד' ברק-ארז ) לבקשה והורה על הארכת המעצר, תוך הבהרה כי עילות המעצר עומדות בתוקפן (בש"פ 7164/15).

ביני לביני הוגשה בקשה לעיון חוזר בהחלטת המעצר, שנמחקה בשלב מאוחר יותר מן הטעם שב"כ המשיב לא הגיש עיקרי טיעון במועד, חרף העובדה שניתנו לו מספר ארכות (החלטתה של כב' השופטת ד' מרשק מרום מיום 16.11.2015).

3.ההליך בתיק העיקרי : הקראת כתב האישום נערכה ביום 5.3.2015, אך רק ביום 19.8.2015 ניתנה תשובתו המפורטת של המשיב לאישומים. העיכוב חל, בין היתר, בשל בקשות דחיה מצד ההגנה ומחלוקת לגבי העברת מלוא חומרי החקירה. בתוך כך הועבר התיק למותב אחר ובמקביל מתנהל בפני כב' השופטת ברודי הליך גישור, אשר טרם נשא פרי. עד כה התקיימו בתיק העיקרי כ-11 ישיבות הוכחות, ו-5 מועדים נוספים נקבעו לחודשים ינואר-מרץ 2016. כעת, משעומדת לחלוף תקופת הארכה הראשונה, הגישה המבקשת את הבקשה דכאן, להאריך מעצרו של המשיב ב-90 יום נוספים.

4.המשיב התנגד לבקשה. לטענתו, על אף שהמשפט מתנהל תוך שיתוף פעולה מופתי בין ההגנה לתביעה, תוך שההגנה מסכימה לכל מועד דיון שנקבע, ניתן לצפות כבר כעת כי המשפט יתארך הרבה מעבר לארכה שנתבקשה. עוד נטען כי אין חשש לשיבוש הליכי משפט, באשר העסק כבר אינו פעיל, המשאיות חולטו ונמכרו, וחלק מהמעורבים כבר שוחרר לחלופות מעצר. עוד נטען, כי המשך מעצרו של המשיב פוגע ביכולתו להתגונן, מאחר שנבצר ממנו לעבור עם סניגוריו על החומר הרב לקראת המשך הדיונים. המשיב הדגיש כי בהחלטתה האחרונה של השופטת ברק-ארז, נאמר כי "ההכרעה בבקשה דנן לא הייתה קלה", ואם כך הדבר בהארכת מעצר ראשונה, הרי שבהגיענו להארכה השניה, הגיעה העת להורות על שחרורו של המשיב.

4.ההלכות לגבי הארכת מעצר במסגרת סעיף 62 לחוק המעצרים והשיקולים הצריכים לעניין, מוכרים וידועים, ואיני רואה טעם להידרש להן בכל פעם מבראשית. לטעמי, עילות המעצר שעמדו ביסוד ההחלטה לעצור את המשיב עד לתום ההליכים ולהאריך את מעצרו – מצדיקות גם את הארכת מעצרו בתשעים ימים נוספים. ענייננו בפעילות עבריינית שיטתית ומתוחכמת אשר מיוחסת למשיב, בהיקפים עצומים, ועדיין קיים חשש של ממש לשיבוש הליכי משפט. כפי שציינה המבקשת בבקשתה, טרם מעצרו ניסה המשיב לשבש את חקירת רשות המיסים, ואחד המעורבים בפרשה יצא מן הארץ. גם תסקיר המעצר בעניינו של המשיב אינו מלהיב, בלשון המעטה. בנסיבות אלה, יפים לענייננו הדברים הבאים:

"על אף שהעבירות המיוחסות לעורר הן בעיקרן עבירות כלכליות, סבורני, כי אופן ביצוען, התחכום, התכנון והמערך שלווה לביצוען מלמדים על מסוכנותו של העורר. במשך תקופה ארוכה העורר היה שותף, לכאורה, להוצאתה לפועל של תוכנית עבריינית מסועפת ומורכבת שהתפרשה על פני אזורים שונים, אשר דרשה שיתוף פעולה מלא ומתמיד של כלל המעורבים בפרשה וגלגלה סכומי כסף בהיקפים עצומים, של מאות מיליוני שקלים, תוך מגמה ברורה להונות את שלטונות המס ובניגוד להוראות חוק איסור הלבנת הון . כך שאין מדובר במעשה חד פעמי של העורר, במעידה נקודתית, אלא הוא היה לכאורה שותף למסכת פעולות מורכבת ומתמשכת אשר יש בה ללמד ולהעיד על מסוכנותו. כבר נפסק, כי עילת מסוכנות עשויה להתקיים אף בעבירות כלכליות ובעבירות רכוש, זאת כאשר העבירות מבוצעות באורח שיטתי או בהיקף ניכר או תוך התארגנות של כמה עבריינים או תוך שימוש באמצעים מיוחדים ומתוחכמים ( בש"פ 11136/03 מדינת ישראל נ' איטח , פ"ד נח (5) 337, 340 (2003); בש"פ 8082/12

אוסקר נ' מדינת ישראל , פסקה 20 (23.12.2012)). כל הסממנים האמורים מתקיימים בעניינו של העורר" (החלטתו של השופט זילברטל בבש"פ 2435/14 מדינת ישראל נ' אילן שפק (11.5.2015)).

המשפט מתקדם בקצב סביר ואיני סבור כי נקודת האיזון נעה בשלב זה לכיוון המשיב, עד כדי הטיית כף המאזניים למעצר באיזוק אלקטרוני, בהינתן אופי העבירות המיוחסות למשיב ומסוכנותו הלכאורית לציבור.

5.סוף דבר שאני נעתר לבקשה ומורה על הארכת מעצרו של המשיב לפי סעיף 62 לחוק המעצרים בתשעים יום החל מיום 5.2.2016 או עד למתן פסק דין בת"פ 16449-02-15 בבית המשפט המחוזי מרכז-לוד, לפי המוקדם.