פרטי ההליך
בבית המשפט
העליון
בש"פ 2435/14
לפני:
כבוד השופט צ' זילברטל
המבקשת:
מדינת ישראל
נ ג ד
המשיבים:
1. אילן שפק
2. כפיר חיים מויאל
בקשה
להארכת מעצר לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים),
התשנ"ו-1996
תאריך הישיבה:
ז' באייר התשע"ד (7.5.2014)
בשם המבקשת:
בשם המשיב 1:
בשם המשיב 2:
עו"ד ע' לינדר; עו"ד ל' בכור; עו"ד י'
זילברברג; עו"ד ז' עזרן
עו"ד ל' שובל; עו"ד ג' אשכנזי
עו"ד א' גולדמן; עו"ד מ' כשכאש
החלטה
בקשה
לפי
סעיף 62
לחוק
סדר
הדין
הפלילי (סמכויות
אכיפה-מעצרים) התשנ"ו-1996, בגדרה
מתבקשת
הארכת
מעצרם
של המשיבים
ב-150 ימים, החל
מיום 10.4.2014 או
עד
למתן
פסק
דין
בת " פ 21218-07-13 בבית
המשפט
המחוזי
בתל אביב-יפו, לפי
המוקדם .
הבקשה הוגשה ביום 1.4.2014 והדיון בה נקבע ליום 6.4.2014. ביום 3.4.2014 הגישו הצדדים הודעה מוסכמת, בה נאמר כי המשיבים מסכימים להארכת מעצרם בשלושים יום לצורך קידום הליך הגישור המתנהל במקביל להליך העיקרי. לפיכך, בוטל הדיון שנקבע ותחתיו נקבע דיון ליום 9.5.2014, תוך הארכת המעצר בהתאם.
הליכי המעצר
1.
נגד המשיבים (המשיב 1 יכונה להלן: אילן ; המשיב 2 יכונה להלן: כפיר ) וארבע חברות הוגש כתב אישום לבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו, בו נטען כי המשיבים יחד עם שניים נוספים לקחו חלק בהוצאתה לפועל של תוכנית עבריינית רחבת היקף אשר תכליתה הייתה החדרת זהב ללא תיעוד (להלן: הזהב השחור ) מהרשות הפלסטינאית וממקומות נוספים, ומכירתו בישראל ליצואני זהב. על עיקרי פרשה מסועפת זו, עמדתי בהחלטתי מיום 20.10.2013 (בש"פ 6393/13 שפק נ' מדינת ישראל ( 20.10.2013 ) (להלן: בש"פ 6393/13 )), לפיכך תובא להלן תמצית הדברים בלבד.
בכתב האישום נטען כי אדם בשם סמי כוכב (להלן: כוכב ) רכש זהב שחור שמקורו מחוץ לישראל ומכר אותו למשיבים, והם מכרו אותו הלאה ליצואני זהב ישראליים. בכדי ליתן מעטה חשבונאי לגיטימי לרכישת הזהב השחור, נטען, כי המשיבים הוציאו חשבוניות מס פיקטיביות על שמם של אחרים שלא ביצעו את העסקאות וניכו חשבוניות אלו בדיווחיהם לרשויות המס. לשם כך, בין היתר, נטען כי המשיבים וכוכב קשרו קשר עם שלושה נוספים להוצאת חשבוניות פיקטיביות בהן נרשם כי הם סיפקו את הזהב השחור באמצעות החברות המנויות בכתב האישום (כאחת עשר במספר, להלן יכונו: החברות ). חשבוניות אלו, נרשמו בכרטיסי הנהלת החשבונות של הנאשמות 5-3, שהן חברות שבבעלות המשיבים, ובהתאמה בכרטיסי הנהלת החשבונות של החברות, משל שיקפו עסקאות אמת. כמו כן, מתאר כתב האישום שורה ארוכה של פעולות שונות ומגוונות בהם נקטו המשיבים וכוכב לצורך הסוואת והסתרת בעלי הזכויות בתשלומים שהתקבלו בגין הזהב, מקורם ומקורם של סכומי המע"מ ומיקומם, תנועותיהם והפעולות שנעשו בהם. נטען כי התשלומים, סכומי המע"מ והזהב השחור מהווים רכוש אסור כהגדרתו בחוק איסור הלבנת הון התש"ס-2000 (להלן: חוק איסור הלבנת הון ). נוכח המעשים המתוארים יוחסו למשיבים עבירה של קשירת קשר לביצוע פשע; ביצוע עבירות שונות ורבות על חוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975, פקודת מס הכנסה וחוק איסור הלבנת הון.
2.
יחד עם הגשת כתב האישום הגישה המשיבה בקשה למעצרם של המשיבים עד תום ההליכים המשפטיים נגדם. ביום 26.7.2013 קבע בית המשפט המחוזי (כב' השופטת ד' קרת-מאיר , מ"ת 21259-07-13) כי קיימת תשתית ראייתית "כבדת משקל" להוכחת אשמתם של המשיבים וכן קמה עילה למעצרם. במסגרת החלטה זו אף הורה בית המשפט על הגשת תסקירי שירות המבחן בעניינם של המשיבים. תסקיר המעצר שהוגש בעניינו של אילן כלל המלצה לשחרורו לחלופת מעצר. ואולם, בית המשפט (כב' השופט הבכיר צ' גורפינקל ) דחה בהחלטתו מיום 29.8.2013 את המלצת שירות המבחן והורה על מעצרו של אילן עד תום ההליכים. עררו של אילן על החלטות המעצר בעניינו נדחה בהחלטתי מיום 20.10.2013 (בש"פ 6393/13 הנ"ל). במקביל, ביום 13.8.2013 נערך דיון בעניינו של כפיר, במסגרתו הומלץ לו על ידי בית המשפט (כב' השופט צ' קאפח ) ליתן את הסכמתו למעצר נוכח המלצתו השלילית של שירות המבחן בתסקיר המעצר שהוגש בעניינו. בסופו של דבר, החלטה בדבר מעצרו של כפיר עד תום ההליכים ניתנה על ידי השופט צ'
קאפח ביום 12.9.2013. ביום 5.2.2014 התקיים דיון בבקשתו של כפיר לעיון חוזר במעצרו בשל הולדת בנו. באותו היום ניתנה החלטה בבקשה לעיון חוזר, בה נכללה אף התייחסות להחלטה בעניין מעצרו של כפיר עד תום ההליכים.
3.
להשלמת התמונה יצוין, כי כוכב הורשע על פי הודאתו וביום 15.12.2013 נגזר דינו. ביום 8.9.2013 קבע כב' השופט ח' כאבוב כי יאוחד הדיון במשפטם של המשיבים ומעורב נוסף בפרשה – יצחק אביתר. כמו כן, כתב האישום תוקן וצורף אליו כתב אישום שהוגש לבית משפט השלום נגד כפיר וחברה נוספת (ת"פ 34984-02-11) כך שהוסף פרק הכולל אישומים בעניינם בלבד.
מהלך הדיונים בתיק העיקרי
4.
כפי שעולה מהבקשה, במהלך החודשים אוקטובר 2013 - פברואר 2014 התקיימו תשעה דיונים מקדמיים בהם הוסדרו סוגיות הקשורות בייצוגם של המשיבים ובהעברת חומרי החקירה, וכן תוקן כתב האישום. לאחר מכן התקיימו שישה דיוני הוכחות וקבועים 14 דיונים נוספים לחודשים אפריל-יולי 2014. עוד צוין בבקשה כי בהחלטה מיום 14.1.2014 קבע בית המשפט כי "ההוכחות יישמעו למעט חריגים פעמיים בשבוע בימים א' ו- ג' ... ". כמו כן, בית המשפט הבהיר כי על הצדדים להיערך לכך שדיוני ההוכחות יימשכו "מעבר לשעות העבודה המקובלות". נמסר, כי נשמעו כעשרה עדי תביעה מתוך למעלה ממאתיים עדים הרשומים בכתב האישום. כמו כן התקיים "משפט זוטא" בעניין קבילות הודאותיו של כפיר ובסיומו ניתנה החלטה על קבלת ההודאות כראיה.
משחלפו תשעה חודשים ומשפטם של המשיבים מצוי אך בראשיתו הגישה המבקשת בקשה להארכת מעצרם של המשיבים ב-150 ימים.
הבקשה
5.
בבקשה נטען כי היא נסמכת על עילת המעצר שעמדה ביסוד מעצרם של המשיבים עד תום ההליכים. כך נטען כי נגד המשיבים קיימת תשתית ראייתית לכאורית להוכחת אשמתם המצויה ברף הגבוה, אשר התחזקה באופן משמעותי עם הרשעתו של כוכב בביצוע המעשים והחלטת בית המשפט בדבר קבילות הודאתו של כפיר. לעניין המסוכנות טוענת המבקשת כי היא נלמדת מחומרת המעשים, אופן ביצועם, התחכום והתכנון שלווה להם. זאת, לצד העובדה ששני המשיבים הואשמו בביצוע עבירות מס דומות גם במסגרת פרשות אחרות. כך גם מציינת המבקשת את הקביעות השונות שנקבעו בעניינם של המשיבים בהחלטות שעסקו במעצרם עד לתום ההליכים, לפיהן אין מקום לשחררם לחלופת מעצר. באשר לקצב התקדמות ההליכים טוענת המבקשת כי לאחר שמוצו ההליכים המקדמיים, ההליך העיקרי "עלה על הפסים הנכונים" וכי הליך ההוכחות מתנהל באופן סדיר ותדיר. לטענת המבקשת, תיק זה הוא "מגה תיק", ההליך צפוי להיות ארוך ומורכב, עתיר ראיות ועדים, ולפיכך יש להאריך את מעצרם של המשיבים ב-150 ימים.
בדיון שהתקיים בפניי הוסיפה המבקשת כי בפרשה פלילית מורכבת ומסועפת כבמקרה דנא, לצד עילות המסוכנות, מתקיימות אף עילות של שיבוש והימלטות מן הדין הנובעות ממאפייני המעשים ומהעונש הצפוי למשיבים אם יורשעו בדין. באשר לקצב התקדמות ההליך נטען כי לתיק בסדר גודל כזה דרוש מאמץ רב על מנת להעלותו "על הפסים", ולכך הוקדש פרק הזמן מאז הגשת כתב האישום, אך עתה החלה שמיעת העדויות והיא צפויה להתקדם בצורה ראויה. עוד הוסיפה המבקשת כי בין עדי התביעה הרבים כלולים לא מעט "עדים טכניים", אשר ניתן לוותר על העדתם במידה שתושג הסכמת המשיבים לכך, הסכמה שעד כה לא ניתן היה להשיגה.
6.
המשיבים מתנגדים לבקשה.
לטענת אילן אין מקום לקבל את הבקשה כאשר נראה שהמשפט אינו צפוי להסתיים במהלך ההארכה המתבקשת אלא יידרשו בוודאות עוד הארכות מעצר נוספות. לעניין זה טוען אילן כי בגדר התיקונים השונים שבוצעו בכתב האישום ואיחוד הדיון בכתב האישום עם הדיון בעניינו של יצחק אביתר צורפו להליך אישומים ועדים שאינם קשורים בו, אשר יביאו להתארכות ולהימשכות ההליך בצורה ניכרת. לעניין מסוכנותו טוען אילן כי בהתאם לנטען בכתב האישום, הוא אינו מצוי בראש הפירמידה. לטענתו, כל עיסוקו היה במכירת זהב בחנות קטנה אשר נסגרה, ולפיכך כיום אין לו כל דרך לבצע את העבירות המיוחסות לו, מה גם שההתארגנות העבריינית לה טוענת המבקשת "נופצה" עם מעצר המעורבים השונים ואין היתכנות פיסית להמשך ביצוע העבירות על-ידי אילן. כך גם הוזכר התסקיר שהוגש בעניינו אשר המליץ על שחרורו לחלופת מעצר. לטענת אילן מכלול זה מצדיק, בעת הזו, את שחרורו לחלופת מעצר.
לטענת כפיר אין יסוד לעילת השיבוש הנטענת בעניינו. בעניין זה ציין כפיר כי במהלך מעצרו הוא כבר שוחרר פעמיים לצורך חתונתו ולרגל הברית של בנו. כפיר אף דחה את הטענות בדבר המסוכנות המיוחסת לו. לטענתו, הגורם המרכזי בפרשה הוא כוכב המצוי במאסר. כך גם צוין תיקון כתב האישום בעניינו שבמסגרתו הופחת באופן משמעותי סכום המס שנטען כי לא שולם על-ידו. לשיטתו, נתון זה משליך אף על מידת המסוכנות הנטענת לגביו. עוד טוען כפיר כי אין לקבל את בקשת המדינה להאריך את המעצר לתקופה של 150 ימים. לטענתו מדובר ב"חריג כפול" אשר אין הצדקה במקרה זה לעשות בו שימוש (בהסתמך על האמור בפסקה 18 לבש"פ 1002/ 13 מדינת ישראל נ' שירזי (28.2.2013)). כמו כן, מבקש כפיר להסתמך על שתי החלטות אשר ניתנו על ידי (בש"פ 8914/13 מדינת ישראל נ' ביטון (13.1.2014), (להלן: עניין ביטון ); 2399/14 מדינת ישראל נ' רסולי (6.4.2014), (להלן: עניין רסולי )) בהן היה מדובר במשיבים שהואשמו בעבירות מס שונות, ובמסגרתן דחיתי את בקשות המדינה להארכת המעצר לאחר שמשפטם לא הסתיים, כאשר היה ברור שמדובר בהליך שצפוי להיות ממושך. לטענת כפיר יש לנהוג באופן דומה אף בעניינו.
דיון והכרעה
7.
לאחר העיון בבקשה ולאחר ששמעתי את טענות הצדדים הגעתי למסקנה כי דין הבקשה להתקבל. במסגרת בקשה להארכת מעצר מעבר לתשעה חודשים על בית המשפט לבחון את האיזון בין חירות הנאשם ובין ההגנה על שלום הציבור. במסגרת בחינה זו תישקל המסוכנות הנשקפת מהנאשם מחד גיסא, וקצב התקדמות הדיונים מאידך גיסא (ראו למשל: בש"פ 6484/07 מדינת ישראל נ' פלוני (12.8.2007)). סבורני כי בענייננו האיזון האמור מוביל למסקנה כי יש לקבל את בקשת המדינה. על המסוכנות הנלמדת מהמעשים המתוארים בכתב האישום עמדתי בהחלטתי בבש"פ 6393/13 בו, כאמור לעיל, נדון עררו של אילן על ההחלטה בדבר מעצרו עד תום ההליכים, אולם דברים אלו נכונים אף ביחס לכפיר:
"על אף שהעבירות המיוחסות לעורר ( אילן – צ.ז.) הן בעיקרן עבירות כלכליות, סבורני, כי אופן ביצוען, התחכום, התכנון והמערך שלווה לביצוען מלמדים על מסוכנותו של העורר. במשך תקופה ארוכה העורר היה שותף, לכאורה, להוצאתה לפועל של תוכנית עבריינית מסועפת ומורכבת שהתפרשה על פני אזורים שונים, אשר דרשה שיתוף פעולה מלא ומתמיד של כלל המעורבים בפרשה וגלגלה סכומי כסף בהיקפים עצומים, של מאות מיליוני שקלים, תוך מגמה ברורה להונות את שלטונות המס ובניגוד להוראות חוק איסור הלבנת הון . כך שאין מדובר במעשה חד פעמי של העורר, במעידה נקודתית, אלא הוא היה לכאורה שותף למסכת פעולות מורכבת ומתמשכת אשר יש בה ללמד ולהעיד על מסוכנותו. כבר נפסק, כי עילת מסוכנות עשויה להתקיים אף בעבירות כלכליות ובעבירות רכוש, זאת כאשר העבירות מבוצעות באורח שיטתי או בהיקף ניכר או תוך התארגנות של כמה עבריינים או תוך שימוש באמצעים מיוחדים ומתוחכמים ( בש"פ 11136/03 מדינת ישראל נ' איטח , פ"ד נח (5) 337, 340 (2003); בש"פ 8082/12
אוסקר נ' מדינת ישראל , פסקה 20 (23.12.2012)). כל הסממנים האמורים מתקיימים בעניינו של העורר".
יודגש, כי הדברים נכונים אף עתה וביתר שאת לאחר הרשעתו של כוכב והקביעה בדבר קבילות הודאתו של כפיר. כאן המקום אף להבהיר כי אין לגזור גזירה שווה בין עניין ביטון ועניין רסולי לבין עניינם של המשיבים. אומנם, גם פרשות אלו עסקו בעבירות מס ועבירות כלכליות, ואכן בהחלטת אלו נדחו בקשות המדינה להארכת המעצר בהתחשב, בין היתר, במשכם הצפוי של ההליכים. אולם, בשונה מהמקרה דנא, בפרשות הנ"ל חומרת העבירות והמסוכנות שיוחסה למשיבים היתה פחותה מזו המיוחסת לאילן וכפיר. בענייננו, בנוסף לעבירות המס הרבות והמתוחכמות המשיבים היו חלק ממערך מורכב ומסועף של ייבוא ומכירת זהב שחור, פעילות עבריינית רחבת היקף ורבת משתתפים ולצד כל אלו ביצוען של עבירות הקשורות בהלבנת הון. נמצא, כי המעשים המיוחסים למשיבים מתאפיינים ב"מימד עומק" נוסף של חומרה שלא נמצא במעשים שיוחסו למשיבים בעניין ביטון ובעניין רסולי .
8.
באשר לקצב התקדמות ההליכים. אומנם, חלפו תשעה חודשים וטרם נרשמה התקדמות משמעותית בשמיעת העדויות. אולם, יש לזכור כי בתיקים רבי היקף, כמבקרה דנא, נדרש זמן בכדי "להתניע" את ההליך. חודשים אלו נוצלו להסדרת הייצוג ולהעברת חומרי החקירה הרבים מאד. בנקודת זמן זו שמיעת התיק החלה, כאשר לצד מועדי הדיונים שנקבעו, קבע בית המשפט כי התיק ישמע באופן קבוע בימים א' ו-ג' בשבוע. בהנחה שאלו יהיו פני הדברים, ניתן לצפות כי על אף היקפו הגדול מאוד של התיק ומורכבותו, תחול בתקופה הקרובה התקדמות משמעותית בשמיעתו. בעניין זה אציין, כי טוב יהיה אם באי כוח הצדדים , בסיוע בית המשפט אם הוא נדרש, יעשו כל מאמץ על מנת להגיע להסכמות ביחס לכל אותם העדים "הטכניים" ובכך לייתר את העדתם ולחסוך זמן רב ויקר לצדדים כולם.
9.
אכן, במסגרת בקשה להארכת המעצר לאחר חלוף פרק הזמן שנקבע בחוק לצורך סיום משפטו של נאשם שנעצר עד לתום ההליכים, בוחן בית המשפט האם נקודת האיזון נעה באופן שתועדף חזקת החפות על פני הטעמים שחייבו מעצר. לשם כך נבחנים בעיקרו של דבר רכיבי המקרה הרלבנטיים, ובהם משקל עילות המעצר ואופיין וקצב התקדמות ההליך, בהתחשב בטיבו ומידת מורכבותו. באשר למשיבים נקבע, כמפורט לעיל, שיש מקום למעצרם עד לתום ההליכים וקביעה זו, כשלעצמה, לא נחלשה. בצד זאת, אכן מדובר בהליך שצפוי עוד להיות ממושך, אך בשלב הנוכחי לא ניתן להצביע על עיכובים מיותרים או תקלות בקידומו, או על היערכות לקויה לצורך שמיעת המשפט בהמשך. כמובן שהיבט זה ייבחן גם בעתיד ככל שמשפטם של המשיבים לא יסתיים במהלך הארכת המעצר הנוכחית. נפסק לא פעם כי כאשר מדובר בתיקים רבי היקף, כתיק דנא, לוח הזמנים שקבע המחוקק אינו תמיד מעשי גם כאשר ננקטים כל הצעדים הסבירים לקידום התיק. בעניין דומה נאמרו על-ידי לא מכבר הדברים הבאים:
"אין גם לשכוח כי מדובר בהליך מורכב ומרובה עדים, וגם אם יתכן שניתן היה לייעל במשהו את בירור המשפט, תקופת תשעת החודשים שנקבעה על-ידי המחוקק אינה ריאלית תמיד ביחס להליכים מהסוג הנדון. כבר נפסק בעבר, שאל מול בחינת קצב התקדמות ההליך ופרק הזמן הצפוי להשלמתו, יש להביא בחשבון את אופי התיק שבו מדובר. כאשר מדובר בתיקים מורכבים, מרובי אישומים או נאשמים, אמת המידה לבחינת התקדמות התיק אינה בהכרח זהה לאמת המידה לבחינת קצב ההתקדמות בתיקים אחרים (בש"פ 8840/11 מדינת ישראל נ' זגורי , פסקה 8 (13.12.2011)). עוד נפסק, כי 'המציאות מוכיחה כי תקופה של תשעה חודשים היא 'מיטת סדום', שלא ניתן להתאים אליה את הדיון בתיקים אלה' ( בש"פ 7173/06
מדינת ישראל נ' שורפי (11.9.2006)). ביטוי לכך ניתן אף למצוא בתיקון לחוק המעצרים, במסגרתו הורחבה סמכותו של בית משפט זה להאריך מעצר לפי סעיף 62 לחוק המעצרים לתקופות של 150 יום 'בשל סוג העבירה, מורכבותו של התיק או ריבוי של נאשמים, עדים, או אישומים'" (בש"פ 2459/14 מדינת ישראל נ' בדיר (10.4.2014)).
לפיכך אני גם סבור שמדובר במקרה מתאים להארכת המעצר לתקופה של 150 יום, על אף הזהירות שבה יש לנקוט כאשר מתבקשת הארכת המעצר לתקופה חריגה זו.
מעצרם של המשיבים מוארך, אפוא, ב- 150 ימים החל
מיום
10.4.2014 או
עד
למתן
פסק
דין
בת " פ 21218-07-13 בבית
המשפט
המחוזי
בתל אביב-יפו, לפי
המוקדם .
ניתנה היום, י"א באייר התשע"ד (11.5.2014).
ש ו פ ט