בש"פ 6393/13 אילן שפק נ. מדינת ישראל

1.

ערר, לפי סעיף 53 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), התשנ"ו-1996, על החלטות בית המשפט המחוזי בתל אבי ב-יפו (מ"ת 21259-07-13) מיום 26.7.2013 (כבוד השופטת ד' קרת - מאיר ) ומיום 29.8.2013 (כבוד השופט הבכיר צ' גרופינקל ), בהן נקבע כי קיימת תשתית ראייתית לכאורית להוכחת אשמתו של העורר, וכן כי קיימת עילת מסוכנות בעניינו, אשר לא ניתן לאיינה באמצעות חלופת מעצר.

2.

כנגד העורר, אדם נוסף (כפיר חיים מויאל, להלן: כפיר ; ביחד יכונו להלן: הנאשמים ) ושלוש חברות הוגש ביום 10.7.2013 כתב אישום (ת"פ 21218-07-13) בו נטען כי העורר וכפיר לקחו חלק בהוצאתה לפועל של תוכנית עבריינית רחבת היקף. במסגרתה, בין היתר, הוצאו ונוכו חשבוניות פיקטיביות על מנת ליתן מעטה חשבונאי לגיטימי לרכישת זהב, ללא תיעוד, מידי סוחרים שהגיעו משטחי הרשות הפלסטינאית (להלן: הזהב השחור ) לשם מכירתו ליצואני זהב בישראל. נטען, כי במעשים אלו העורר וכפיר התחמקו בעצמם וסייעו לאחרים להתחמק מתשלום מס, פעלו להלבנת ההון אותו צברו, קשרו קשר לביצוע פשע וביצעו עבירות רבות ומגוונות על חוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975, פקודת מס הכנסה וחוק איסור הלבנת הון, התש"ס-2000. יצוין כי

ביום 2.9.2013 קיבל בית המשפט המחוזי את בקשת המשיבה ואיחד את הדיון במשפטם של העורר וכפיר עם הדיון בכתב אישום אחר שהוגש נגד מעורבים נוספים בפרשה במסגרת ת"פ 3643-08-13. בתיק הנ"ל הואשם יצחק אבי תר (להלן: אבי תר ) וכן חברות שהיו קשורות עימו.

בתמצית ייאמר, כי במועדים הרלוונטיים לכתב האישום, אדם בשם סמואל כוכב (להלן: כוכב ) רכש זהב ללא תיעוד שמקורו היה ברשות הפלסטינאית ובמקומות נוספים ומכרו לנאשמים, ואלה מכרו אותו, כאמור, ליצואני זהב ישראליים. בכדי לאפשר את החדרת הזהב השחור לשוק המקומי הישראלי, ואת מכירתו וייצואו, כמו גם את רכישתו על ידי החברות שבבעלות הנאשמים, קשרו הללו קשר עם כוכב לביצועה של תוכנית אשר תכליתה היה ליצור מצג כוזב ולגיטימי לסחר ביניהם. בהמשך לאמור, קשרו השלושה קשר להוצאת חשבוניות מס על שמם של אחרים אשר לא ביצעו את העסקאות וניכו חשבוניות אלו בדיווחיהם למס הכנסה ולמע"מ. כמו כן, קשרו הללו קשר עם שלושה נוספים, יעקב אברג'יל (להלן: אברג'יל ), יניב פרשה (להלן: פרשה ) ודוד אסולין (להלן: אסולין ), באופן שהוצאו חשבוניות פיקטיביות בהן נרשם בכזב כי אברג'יל, פרשה ואסולין סיפקו את הזהב השחור באמצעות חברות שונות (כתב האישום מונה אחת עשרה חברות שונות אשר שימשו לשם כך, להלן: החברות ). חשבוניות אלו, נטען, נרשמו בכרטיסי הנהלת חשבונות של החברות שהיו בבעלות הנאשמים ובהתאמה בכרטיסי הנהלת החשבונות של אברג'יל, פרשה ואסולין "משל שיקפו עסקאות אמת מול מוציאן, וכנגדן נרשמו תשלומים שבוצעו לכאורה בגין אותן העסקאות".

עוד נטען, כי על מנת להסתיר את הקשר בין הנאשמים לבין כוכב, כמו גם את זיקתו של כוכב לזהב השחור, הופעלו "שליחים" שפעלו מטעמו של כוכב באופן נסתר להבאת הזהב השחור לישראל והעברת הכספים לכוכב. כך גם, הנאשמים פעלו באופן שיטתי אצל מספר נותני שירותי מטבע אשר באמצעותם, בין היתר, שילמו הנאשמים לכוכב עבור הזהב השחור, תוך שהם יוצרים מצג לפיו העברת התשלומים היא ביניהם לבין החברות, כשבפועל היא יועדה לכוכב. לשם כך, נטען, הנאשמים השתמשו אצל נותני שירותי המטבע בחשבונות ובכרטיסים על שמות החברות, וניתנו לשליחים הרשאות ויפויי כוח לפעול מטעמם.

3.

יחד עם הגשת כתב האישום הגישה המשיבה בקשה למעצרו של העורר וכפיר עד תום ההליכים המשפטיים נגדם. לאחר שהתקיים דיון בבקשה, ביום 26.7.2013 קבע בית המשפט (כבוד השופטת ד' קרת-מאיר ) כי "קמה תשתית כבדת משקל של ראיות לכאורה לביצוע העבירות המיוחסות למשיבים בכתב האישום". בית המשפט עמד על מרכזיותה של גרסתו המפלילה של כוכב ודחה את הטענות הקשורות במצבו הנפשי בעת מסירת הודעותיו לחוקרים. נקבע, כי התמונה המתקבלת מעדותו היא שכוכב התקשר עם תושבי הרשות לשם רכישת זהב והעברתו לישראל, חתניו – השליחים – הגיעו עם אסולין למחסום בכביש 443 והעבירו את הזהב, בין היתר, לנאשמים על פי הזמנתם. את החשבוניות, אשר עולה בבירור כי הן היו פיקטיביות, היו מוציאות החברות השונות, כאשר כפיר והעורר דאגו לכיסוי החשבונאי אשר נעשה בצורה מסודרת לחלוטין. בית המשפט אף בחן את גרסאותיהם של מעורבים נוספים בפרשה (אברג'יל, אסולין ומוטי חביב) אשר קשרו באופנים שונים את העורר וכפיר למעשים, וסבר כי על אף טענתם של העורר וכפיר כי החשבוניות המופיעות בספרים מייצגות עסקאות אמת ושאין להם קשר לרכישת הזהב, הרי שישנה תשתית ראייתית "כבדת משקל" להוכחת אשמתם.

עם מתן החלטה זו הורה בית המשפט על הגשת תסקירי מעצר. בתסקיר המעצר שהוגש בעניינו של העורר בחן, בין היתר, שירות המבחן את החלופה שהוצעה והמליץ על שחרורו של העורר לחלופת מעצר בבית הוריו ובפיקוחם של הוריו ואחיו, וכן על הטלת צו פיקוח למשך שישה חודשים.

4.

בהחלטה מיום 29.8.2013 דחה בית המשפט (כבוד השופט צ' גורפינקל ) את המלצת שירות המבחן וקבע כי אופן ביצוע העבירות, התכנון והתחכום שלווה להן, לצד ההיקף הכספי הגדול, מעידים על המסוכנות הגבוהה הנשקפת מהעורר ולפיכך קמה עילת מעצר בעניינו. כך גם סבר בית המשפט כי אין מקום, לעניין זה, להבחין בין כפיר לעורר.

כלפיי החלטות אלו הוגש הערר שלפניי.

טענות הצדדים

5.

במסגרת הערר משיג העורר הן על הקביעה בדבר קיומה של תשתית ראייתית לכאורית בעלת משקל כנגדו, כשטענתו היא לחולשה בעוצמת הראיות, והן באשר לקביעה בנוגע למסוכנותו שאינה מאפשרת שחרור לחלופת המעצר עליה המליץ שירות המבחן. לטענת העורר, התשתית הראייתית מלמדת דווקא על חולשתן של הראיות כנגדו, ועל כך שהוא לא היה חלק מהקשר העברייני למכירת ורכישת זהב שחור והוצאת חשבוניות פיקטיביות כנגדה. בגדר כך מצביע העורר, בין היתר, על כך שעל אף מעקבים והאזנות מסיביים שביצעה המשטרה לא כולל חומר זה ראיות מפלילות כלפיו. לטענתו, במסגרת עסקיו החוקיים הוא רכש זהב כדין מסוחרים, ובהם אסולין ופרשה, לא ידע על היותו "שחור" ושילם עבורו תמורה מלאה שכנגדה נמסרו לו חשבוניות מס שמבחינתו היו תקינות. כמו כן, שב ומעלה העורר את הבעייתיות המצויה, לטענתו, בהודעתו של כוכב מיום 23.6.2013, שכן תוכנה הוא חלק ממשא ומתן לקראת אפשרות של הפיכתו של כוכב לעד מדינה, וככזו אינה ראויה להתקבל כראיה. כן נטען, כי הודעה זו נגבתה כשכוכב היה שרוי במצב נפשי וגופני קשה. לעניין מסוכנותו, טוען העורר כי במצב הדברים הנוכחי, כאשר המעורבים השונים בפרשה עצורים, רכושו וחשבונותיו תפוסים והציוד שהיה בחנותו נמכר, לא נשקפת ממנו כל מסוכנות המצדיקה את המשך מעצרו מאחורי סורג ובריח. בהקשר זה טוען העורר כי לא היה מקום להשוות בינו ובין כפיר בשל מעמדם וחלקם השונה בביצוע המעשים, כפי שהוא נלמד מחומר הראיות; העובדה שכנגד כפיר מתנהל הליך משפטי נוסף בעבירות דומות, ובשונה מכפיר – לגבי העורר נתן שירות המבחן המלצה חיובית.

בדיון שהתקיים בפניי, אישר העורר כי הוא עסק במכירת זהב וכי בבעלותו הייתה חנות לממכר זהב ותכשיטים. העורר אף לא הכחיש את דבר רכישות זהב מידי מעורבים בפרשה. אולם, לטענתו כל העסקאות שביצע היו עסקאות אמת, הוא רכש זהב וכנגדו הוציא חשבוניות. לטענתו הוא כלל לא היה מודע לקשר הפלילי סביב מכירת הזהב, ואף ניתן לעקוב אחר הכספים אותם העביר במסגרת אותן העסקאות, שכן התשלום נעשה באמצעות העברות בנקאיות ולא במזומן.

6.

המשיבה טוענת כי יש לדחות את הערר. לשיטתה, המצע הראייתי הקיים כנגד העורר מקים תשתית ראייתית לכאורית מוצקה. לטענת המשיבה די בהודעתו של כוכב על מנת לבסס תשתית ראייתית כנגד העורר. כך נטען, כי בהודעת כוכב מיום 23.6.2013 הסביר ותיאר כוכב את האופן בה התבצעה הברחת הזהב, הוא מנה את שמות המעורבים השונים ותיאר את חלקם. מהודעה זו אף ניתן להסיק בבירור על עומק מעורבותו של העורר וחלקו. המשיבה מוצאת חיזוק ראייתי לחלקו של העורר אף בהודעתו של מוטי חביב, אותו הכניס העורר לעסקי הזהב, ומהודעתו זו ניתן ללמוד בבירור כי העורר לא עסק במסחר "תמים" של זהב, אלא באופן מודע לקח חלק במנגנון הפלילי. לעניין המסוכנות, טענה המשיבה כי זו נלמדת מהמעשים עצמם, המקימים חשש אינהרנטי להימלטות ולשיבוש וכי מכלול נסיבותיו של העורר מלמד כי לא ניתן לתת בו אמון.

לאחר העיון בהודעת הערר, בטענות הצדדים ובחומר הראיות ולאר ששקלתי את מכלול הנתונים והטיעונים הגעתי לכלל מסקנה כי דין הערר להידחות.

ראיות לכאורה

7.

לשם הכרעה בשאלה האם קיימת כנגד נאשם תשתית ראייתית לכאורית יש לבחון האם אותן "ראיות גולמיות אשר לגביהן קיים סיכוי סביר שעיבודן במהלך המשפט - תוך בחינתן בחקירות, בקביעת אמינות ומשקל - יוביל לראיות (ר גיל ות) אשר מבססות את אשמת הנאשם מעל לכל ספק סביר" (בש"פ 8087/95 זאדה נ' מדינת ישראל , פ"ד נ(2)133, 144 (1996)). ככלל, אין מקום בשלב זה להידרש לשאלות הקשורות במהימנות העדים ולסתירות המצויות בהודעותיהם (בש"פ 2607/10 פיניאן נ' מדינת ישראל , פסקה 13 ( 18.4.2010)) . בעניינו, לב המחלוקת בין הצדדים מצוי בשאלה האם בחומר הראייתי הקיים מצויה תשתית ראייתית לכאורית ברמה הנדרשת, ממנה ניתן להסיק כי העורר היה מעורב בקשר הפלילי להברחת זהב ולהוצאת חשבוניות פיקטיביות, ולא עסק אך בסחר בזהב באופן תמים, ומבלי שהיה מודע לפליליות בו נגוע הזהב ולחשבוניות הפיקטיביות שהוציאו אחרים בגינו.

לאחר עיון בחומר הראיות, סבורני, כי קיימות אינדיקציות ראייתיות משמעותיות המלמדות על מעורבותו של העורר בקשר הפלילי וביצירת המצג החשבונאי הפיקטיבי לשם הסוואת מקורו של הזהב המוברח והעסקאות שנעשו בו. אכן, בהודעתו מיום 26.3.2013 קושר כוכב את העורר בבירור למעשים. כוכב תיאר בהודעה זו את השתלשלות העניינים שבעקבותיה הוכנס העורר על ידי כפיר לעסקי הזהב, ואת תפקידו וחלקו של העורר בשרשרת אספקת הזהב והוצאת החשבוניות הפיקטיביות. ביטויים לכך ניתן למצוא לכל אורכה של החקירה, דוגמא לכך:

חוקר:

... אילן שפק [העורר, צ.ז.], הוא מרכז בעצם את כל ה... מה שאתה לא שולח ליצואנים, הוא מרכז הכל ממך? לוקח?

כוכב:

לוקח ומעביר להם.

חוקר:

אז למה אתם צריכים אותו באמצע למשל? שיקנה ישר ממך?

כוכב:

שחור? ...

חוקר:

אתם לא רוצים שחור, אז הם שמים אותו שמה?

כוכב:

אה... וזה הכי... זה הכיסוי בחשבונית....

חוקר:

כמה זמן אתה עובד אילן עם ככה?

כוכב:

שנים.

חוקר:

שנים אחורה?

כוכב:

כן.

חוקר:

ושנים הם מקבלים כיסוי חשבונאי מאילן...

כוכב:

כן.(עמ' 78 לתמליל חקירת כוכב מיום 23.6.2013).

בהמשך, נשאל כוכב את מי אילן שפק מכסה והשיב: "גם את שריקי [כינויו של כפיר, צ.ז.] וגם את עצמו" (עמ' 83). כוכב שב וחזר על כך שהעורר, אילן, נתן כיסוי חשבונאי גם לכפיר (שריקי) וגם מכר בעצמו:

כוכב:

אילן הוא הכיסוי של שריקי

חוקר:

אילן הוא הכיסוי של שריקי?

כוכב:

כן

חוקר:

אבל אילן עובד. זה לא ... אבל רק במקרה שאתה מביא זהב בשחור, זה ...

כוכב:

לא, לא. או

חוקר:

לשריקי.

כוכב:

אילן גם מוכר.

חוקר:

נו?

כוכב:

פעם הוא היה הגיבוי שלו. ועכשיו נהיה עצמאי.

....

כוכב:

פעם הוא היה נותן לו גיבוי, לשריקי. עכשיו הוא נהיה עצמאי ... (עמ' 102-101 להודעת כוכב מיום 23.6.2013).

כוכב אף מסר כי "את כל הבשר" עשו בעלי החברות (עמ' 74 להודעת כוכב מיום 23.6.2013), כאשר בעניין זה הוא מזכיר בפירוש את שמו של העורר, וכן הוא אומר כי העורר היה מודע לכך ש"הכל מזויף" ו"הכל בלוף":

כוכב:

כולם יודעים שהכל בלוף. שם וחמישה אחוז בכיס שלו. הוא משלם לנו שלוש וחצי, לא ... פיקס

חוקר:

כן

כוכב:

... הכל .. כולם בשביל לעשות, אה .. כסף.

חוקר:

וכולם יודעים שזה מגיע לאילן...

כוכב:

כולם יודעים.

....

חוקר:

אילן

כוכב:

שהכל מזויף. יודעים שהכל ...

חוקר:

אז מה אתה אומר עכשיו? זה אילן שפק? או כפיר בויאן? מי זה?

כוכב:

אילן שפק בנפרד...

חוקר:

כן?

כוכב:

וכפיר, כפיר בנפרד.

טענתו של העורר כי כל העסקאות שביצע היו אמיתיות והוא לא היה מודע לפליליות בה היו נגועים הזהב והחשבוניות, אף אינה מתיישבת עם הודעתו של מוטי חביב מיום 25.6.2013. בהודעה זו מצויות אינדיקציות ראייתיות חזקות באשר לחלקו של העורר בקשר הפלילי הנטען. חביב מסר, בין היתר, כי הוא ביקש מהעורר להכניסו לעסקי הזהב, ולשם כך הורה לו העורר "לפתוח חברה" כאשר בפועל חברה זו שימשה את העורר כגורם ביניים לעסקאות זהב אותן ביצע העורר עם גורם שלישי. מהודעתו של מוטי חביב ניתן ללמוד על אופי הפעילות העסקית בה מדובר, שלא היתה פעילות מסחרית אמיתית והתאפיינה בשורה של מהלכים פיקטיביים שנועדו לעטות על העסקאות לבוש חוקי, כביכול.

אני סבור, כי די באלו כדי להקים תשתית ראייתית ברמה הנדרשת. זאת אף מבלי להידרש לאמור בהודעותיהם של אברג'יל ואסולין, שלטענת העורר יש בו כדי להחליש את משקל הראיות נגדו. אכן, מדובר בפרשה מורכבת ולא כל הגרסאות מוליכות לאותן מסקנות בכל דבר ועניין. אלא שעניינים אלה יכולים להתברר רק במהלך המשפט. בשלב הנוכחי ניתן להגיע למסקנה כי חומר החקירה כולל ראיות לכאוריות להוכחת המיוחס לעורר. אעיר, כי במסגרת הערר שב והעלה העורר טענות התוקפות, לכאורה, את קבילותה של הודעת כוכב מיום 23.6.2013 ואת כשירותו הנפשית של כוכב בעת גבייתה. סבורני, כי צדק בית המשפט משקבע כי דבריו של כוכב לא נאמרו במסגרת משא ומתן בעניין הפיכתו לעד מדינה. אכן, כוכב חזר על בקשתו להיות עד מדינה לאורך החקירה. אולם, הובהר לו פעם אחר פעם על ידי החוקרים כי הוא לא יהיה עד מדינה. כך גם איני מוצא ממש בטענות הקשורות במצבו הנפשי, בייחוד נוכח חוות הדעת הפסיכיאטרית שהוגשה בעניינו של כוכב. גם צפייה בתיעוד החקירה בסרט וידאו אינה מצביעה, לכאורה, על מצב נפשי חריג או בעייתי של כוכב. נהפוך הוא, נראה אדם נינוח לחלוטין, המנסה להשיג מעמד של עד מדינה, אך העונה לחוקריו בנחת, גם אם דבריו לעיתים קטועים ולא תמיד ברורים, יתכן שעקב רצונו שלא למסור את מלוא המידע שברשותו ללא תמורה נאותה.

עילת מעצר

8.

על אף שהעבירות המיוחסות לעורר הן בעיקרן עבירות כלכליות, סבורני, כי אופן ביצוען, התחכום, התכנון והמערך שלווה לביצוען מלמדים על מסוכנותו של העורר. במשך תקופה ארוכה העורר היה שותף, לכאורה, להוצאתה לפועל של תוכנית עבריינית מסועפת ומורכבת שהתפרשה על פני אזורים שונים, אשר דרשה שיתוף פעולה מלא ומתמיד של כלל המעורבים בפרשה וגלגלה סכומי כסף בהיקפים עצומים, של מאות מיליוני שקלים, תוך מגמה ברורה להונות את שלטונות המס ובניגוד להוראות חוק איסור הלבנת הון. כך שאין מדובר במעשה חד פעמי של העורר, במעידה נקודתית, אלא הוא היה לכאורה שותף למסכת פעולות מורכבת ומתמשכת אשר יש בה ללמד ולהעיד על מסוכנותו. כבר נפסק, כי עילת מסוכנות עשויה להתקיים אף בעבירות כלכליות ובעבירות רכוש, זאת כאשר העבירות מבוצעות באורח שיטתי או בהיקף ניכר או תוך התארגנות של כמה עבריינים או תוך שימוש באמצעים מיוחדים ומתוחכמים (בש"פ 11136/03 מדינת ישראל נ' איטח , פ"ד נח(5) 337, 340 (2003); בש"פ 8082/12 אוסקר נ' מדינת ישראל , פסקה 20 ( 23.12.2012)). כל הסממנים האמורים מתקיימים בעניינו של העורר.

להשלמת התמונה יצוין, כי ערר המדינה בעניינו של אבי תר, שבית המשפט המחוזי ראה לנכון לשחררו בתנאים, התקבל בבית משפט זה (בש"פ 6573/13 מדינת ישראל נ' אבי תר (10.10.2013)). יוטעם כי בעניינו של

אבי תר נוספה גם עילת מעצר בעלת משקל עצמאי בשל חשש מפני הימלטות.

9.

באשר לאפשרות שחרור העורר לחלופת מעצר – כידוע חובה על בית המשפט לשקול, בכל מקרה, את האפשרות לשחרר נאשם ממעצר אם ניתן להשיג את מטרות המעצר בדרך שפגיעתה בנאשם פחותה. אכן, יש משקל להמלצת שירות המבחן, אך כנגדה עומדים לחובת העורר מספר נתונים בעלי משקל לא מבוטל: ראש וראשון לכל היא הפרשה שכתב האישום מייחס לעורר מעורבות בה. כאמור, לכאורה מדובר בפרשה מסועפת ומתוחכמת של הונאת מס והלבנת הון בסדר גודל עצום. מדובר בשיתוף פעולה בין גורמים עברייניים רבים, כשמעשים אלה, מטבעם, מחייבים תחכום ותעוזה. זאת ועוד – כמעט שלא ניתן למנוע עשייתם במסגרת חלופת מעצר, הדוקה ככל שתהיה, ומי שהיה מעורב בהם יתקשה ליהנות מאותה מידה מינימאלית של אמון המתחייבת כאשר נשקלת האפשרות לשחרור בתנאים, שהרי פעילותו מתאפיינת בתחבולה ובתחכום המנוצלים להפרת חוק. בנוסף, בצד ההמלצה שבתסקיר המעצר, מצא שירות המבחן כי העורר הוא אדם בעל דפוסי חשיבה והתנהלות שליליים שהרווחים הכספיים המהירים היוו עבורו מקור לתחושת ערך ובטחון. שירות המבחן העריך כי קיים סיכון להישנות התנהלות עבריינית ופורצת גבולות.

משכך, איני סבור כי, בעת הזו, יש מקום לשחרר את העורר לחלופת מעצר, על אף המלצתו של שירות המבחן והתרשמותו לחיוב מהחלופה.

הערר נדחה.