בש"פ 5849/12 מדינת ישראל נ. פלוני

בקשה שנייה להארכת מעצרו של המשיב לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), התשנ"ו-1996 (להלן: החוק ), וסעיפים 10יב ו-10יג לחוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול), התשל"א-1971, בארבעים וחמישה ימים נוספים.

2.

נגד המשיב, קטין יליד שנת 1995, הוגש ביום 4.8.10 כתב אישום המייחס לו עבירות מין שביצע בשנת 2009 בקטין יליד שנת 1999. השתלשלות העניינים מאז הגשת כתב האישום ארוכה וייחודית היא, בעיקר מן הטעם שהמשיב ביקש פעמיים לחזור בו מהסדר טיעון שהושג עימו לאחר הכרעות דין שניתנו בעניינו. את ההשתלשלות במלואה ניתן למצוא בהחלטת כבוד השופטת א' חיות בבקשה הראשונה שהוגשה מטעם המבקשת להארכת מעצרו של המשיב לפי סעיף 62 לחוק (בש"פ 5049/12 מדינת ישראל נ' פלוני (לא פורסם, 5.7.12)).

בתמצית ייאמר כי עם הגשת כתב האישום לא התבקש מעצרו של המשיב עד תום ההליכים נגדו. לאחר שהמשיב הודה במיוחס לו בחודש פברואר 2011 במסגרת הסדר טיעון, הורה בית המשפט המחוזי בבאר שבע על קליטתו במעון נעול לשם אבחון והסתכלות. מספר חודשים לאחר מכן ביקשה מפקחת ההשמה הארצית של רשות חסות הנוער (להלן: המפקחת ) כי המשיב לא יחזור למעון נוכח התנהגותו הכוחנית כלפי הנערים והצוות במעון ומסוכנותו המינית הגבוהה. בעקבות זאת הורה בית המשפט על מעצרו. בחודש יולי 2011 ביקש המשיב לחזור בו מהודאתו והכרעת הדין בוטלה. המשיב נותר במעצר. בחודש ספטמבר 2011 הודה המשיב פעם נוספת במסגרת הסדר טיעון ונקבע בשנית כי הוא ביצע את המיוחס לו. אלא שבחודש ינואר 2012 הגיש המשיב בקשה נוספת לחזרה מהודאתו. במהלך בירור הבקשה שוחרר המשיב לחלופת מעצר בתנאי מעצר בית מלא בחווה בדרום הארץ, שבה מתגורר בן זוגה של אמו (להלן: החווה ), וזאת בהמלצת שירות המבחן. בחודש מאי 2012 נעצר המשיב לאחר שהפר את תנאי חלופת המעצר, הפרה שהתבררה בעקבות תלונת אחיו הצעיר במשטרה כי המשיב תקף אותו ואיים עליו בסכין בעת ששהה בבית האם בפרדס חנה לשם הובא על-ידי בן זוגה של האם. בעקבות התפתחות זאת, ביקשה המבקשת לעיין מחדש בהחלטה לשחרר את המשיב. לאחר חמישה דיונים וארבעה תסקירים (כשבאחרונים שבהם המליץ שירות המבחן על שחרורו של המשיב לחלופת המעצר בחווה), קיבל בית המשפט את הבקשה והורה על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים נגדו. ביום 26.6.12 החליט בית המשפט לאפשר למשיב לחזור בו פעם נוספת מהודאתו והכרעת הדין בוטלה בשנית.

3.

בשלב זה, כאשר המשיב היה עצור תקופה מצטברת של למעלה משישה חודשים, הוגשה בקשה ראשונה לפי סעיף 62 לחוק להארכת מעצרו בארבעים וחמישה ימים נוספים, החל מיום 26.6.12. בית משפט זה (כבוד השופטת א' חיות, בהחלטה הנזכרת לעיל) קיבלה את הבקשה בקובעה כי באיזון בין זכותו של המשיב לחירות ובין הצורך בהגנה על ביטחון הציבור, ידו של אינטרס הציבור על העליונה. זאת, נוכח המעשים החמורים המיוחסים למשיב, תסקירי המעצר הרבים שהתקבלו בעניינו, שמהם עולה מסוכנות גבוהה ונוכח עמדת המפקחת כי לא ניתן להחזיקו במעון נעול בהינתן הסכנה הנשקפת ממנו לקטינים ולצוות השוהה במקום. צוין כי מסקנה זו מתבקשת גם נוכח העובדה שהמשיב לא השכיל לנצל את ההזדמנויות הרבות שניתנו לו וכי קיים קושי לשוב ולתת בו אמון. לצד זאת, קבע בית המשפט כי ניתן יהיה לשוב ולשקול בכל עת את סוגיית מעצרו של המשיב, ככל שתוצע חלופה הולמת.

4.

כעת מונחת לפניי בקשה שנייה להארכת המעצר, החל מיום 10.8.12. באת כוח המבקשת טוענת כי נשקפת מהמשיב מסוכנות גבוהה, הנלמדת מהמעשים המיוחסים לו ונסיבותיהם החמורות, וביתר-שאת מהתנהלותו לאחר הגשת כתב האישום, כפי שהוסבר על-ידי הגורמים המקצועיים שפיקחו עליו. באת כוח המבקשת מטעימה גם את העובדה שהמשיב הפר את תנאי השחרור במסגרת מעצר הבית בחווה, כאשר אף אחד מבני המשפחה לא דיווח על ההפרה אלא הדבר התגלה באופן עקיף בעקבות התלונה שהגיש אחיו של המשיב. היא מסבירה כי הימשכות ההליכים בתיק נובעת מהתנהלות חריגה של המשיב, אשר החליף את ייצוגו מספר פעמים וחזר בו מהודאתו פעמיים במהלך ניהול המשפט. עוד דיווחה כי התיק קבוע לשמיעת הוכחות בארבעה מועדים קרובים, מיד עם תום הפגרה, וצפויה התקדמות משמעותית בתיק.

5.

בא כוח המשיב מתנגד לבקשה. הוא מדגיש כי בכל הנוגע לקטינים, מצוות המחוקק היא כי מעצר יהיה האופציה האחרונה. הוא מסביר כי ההפרה בתנאי החלופה התרחשה על רקע תקיפה בין האחים במשפחה. הוא מבקש לשחרר את המשיב לחלופה בבית סבו עם אפשרות לשלב ערבים נוספים.

בדיון לפניי מסר המשיב כי הוא שוהה כרגע במעצר בכלא "אופק", כי התנאים שם קשים והוא אינו זוכה לטיפול, שלו הוא זקוק. הוא הוסיף כי אמו מתקשה להגיע לבקרו בבית הכלא ובקרוב עליה לשוב למדינת מוצאה וביקש כי הדבר יובא בחשבון.

6.

כידוע, שניים הם השיקולים המנחים את בית המשפט בדונו בבקשה להארכת מעצר מעבר לתקופה הסטטוטורית הקבועה בחוק: רמת המסוכנות הנשקפת מן הנאשם וקצב שמיעת המשפט (בש''פ 1461/07 מדינת ישראל נ' חכמיגרי (לא פורסם, 21.2.07); בש"פ 1693/03 מדינת ישראל נ' אבו-עסא (לא פורסם, 5.3.03)). כשמדובר בנאשם שהוא קטין, הרי שנקודת האיזון נוטה להעדפת חלופת מעצר, ככל שיש בה כדי להקהות את מסוכנותו (ראו בש"פ 264/12 פלוני נ' מדינת ישראל , פסקה 9 (לא פורסם, 25.1.12) והאסמכתאות שם). לאחר שעיינתי בבקשה ושקלתי את טענות הצדדים בדיון, ועל אף קטינותו של המשיב, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להתקבל.

עיון בכתב האישום שהוגש נגד המשיב ובדוחות והתסקירים הרבים שנערכו בעניינו על-ידי גורמים שונים מלמדים על כך שנשקפת ממנו מסוכנות גבוהה לרבות מסוכנות מינית. הדבר נלמד גם מהשתלשלות העניינים למן הגשת כתב האישום ועד היום. גורמי הטיפול דיווחו כי המשיב מהווה סכנה לנערים ולצוות במעון הנעול שבו שהה לנוכח התנהגותו המתריסה, עד כדי שהתבקש שלא להותירו במסגרת זאת. גם כאשר התאפשר לבסוף לשחרר את המשיב לחלופת מעצר בדמות החווה בפיקוח בן זוגה של אמו, הפר את תנאי המעצר הפרה בוטה וזאת בידיעת מפקחיו ואמו. דווחנו בדיון כי בעקבות זאת הוגש נגדו כתב אישום בגין הפרת הוראה חוקית. בנסיבות אלה לא יכול להיות חולק כי שחרורו של המשיב יתאפשר רק לחלופה הרמטית ונוקשה תחת מפקחים שיבינו עד תום את צרכיו של המשיב ואשר יוכלו להציב לו גבול ברור. החלופה שהוצעה אצל סבו של המשיב אינה עונה במתכונתה הנוכחית על דרישות אלה, בין היתר, בשים לב לפער בין האופן שבו תופסת המשפחה את המשיב ואת צרכיו לבין תפיסת גורמי הטיפול, כפי שעלה גם מהתסקיר האחרון שהוגש (מיום 18.6.12).

אשר לקצב שמיעת המשפט, הימשכות ההליכים עיקרה בכך שהמשיב ביקש לחזור בו מהודאתו פעמיים. לדברי המבקשת, צפויה התקדמות בתיק באשר נקבעו ארבעה מועדי דיונים בחודש הבא, הנחה שנראית סבירה. יוזכר כי בית המשפט המחוזי והמבקשת היו נכונים לקיים את דיוני ההוכחות בתקופת הפגרה אך הדבר נמנע בשל התנגדות בא כוחו של המשיב. יש לקוות כי בית המשפט המחוזי והצדדים יעשו מאמץ לקדם את המשפט במהירות במידת האפשר.

אעיר לפני סיום כי בדיון שהתקיים בפניי הביע המשיב את רצונו בקבלת טיפול ואין ספק כי הוא זקוק לו. אני מקווה בכל לב כי בעת שהותו במעצר

יתאפשר לו לקבל ולנצל את הכלים העומדים לרשותו בעת הנוכחית לצורך טיפול ושיקום עד כמה שהדבר ניתן.

עוד אבהיר כי יש מקום לבחון מחדש את שאלת שחרורו של המשיב ממעצר, ככל שתוצע חלופה שעשויה לספק מענה הולם למסוכנותו.

סיכומו של דבר, הבקשה מתקבלת. מעצרו של המשיב מוארך בארבעים וחמישה ימים החל מיום 10.8.12 או עד למתן פסק דין בתפ"ח 40543-08-10 בבית המשפט המחוזי בבאר שבע, לפי המוקדם.