בש"פ 6177/11 האדי סלאמה נ. מדינת ישראל

א.

בקשת רשות ערר על החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים (השופטת בזק רפפורט) מיום 18.8.11 בתיק עמ"ת 29584-08-11, בה נדחה ערר המבקש על החלטת בית משפט השלום (השופטת זיסקינד) מיום 22.7.11 בתיק מ"ת 16318-07-11, והמבקש – הנאשם בעבירות התפרצות וגניבה, נעצר עד תום ההליכים.

רקע

ב.

נגד המבקש הוגש כתב אישום בו יוחסו לו ארבעה אישומים, שעיקרם התפרצות וגניבה מדירות מגורים. ביום 20.7.11 הוגש לבית משפט השלום תסקיר מעצר, בגדרו המליץ שירות המבחן על שחרור למעצר בית בכפר עקב במזרח ירושלים, בהשגחת מפקחים שאושרו ובאיזוק אלקטרוני. בהחלטתו מיום 22.7.11 דחה בית משפט השלום את המלצת שירות המבחן, קבע כי "נשקפת מהמשיב מסוכנות גבוהה שאין בחלופת המעצר כדי להפחיתה באופן שהמשיב לא יסכן את הציבור", והורה על מעצרו עד תום ההליכים. ערר שהוגש לבית המשפט המחוזי נדחה ביום 18.8.11. בית המשפט הדגיש, כי בדיון בפניו התברר כי בכפר עקב אין אפשרות לאיזוק אלקטרוני, ולפיכך גם החלופה עליה המליץ שירות המבחן אינה רלבנטית. ואולם נקבע, כי "אם וכאשר תוצע חלופה המאפשרת איזוק אלקטרוני, יוכל העורר לפנות בבקשה מתאימה".

ג.

כלפי החלטה זו הוגשה הבקשה הנוכחית. במישור

הפרטני נטען, כי אילו היה שירות המבחן מודע לחוסר האפשרות להתקין איזוק אלקטרוני בכפר עקב, "היה ממליץ על שחרור בפיקוח הערבים - שנראו לו אמינים - בלי איזוק". במישור הכללי נטען, כי נאשמים שבאזור מגוריהם אין אפשרות להתקנת איזוק אלקטרוני מופלים לרעה ביחס לנאשמים אחרים; ונאמר כי הפליה זו אינה רק כלפי תושבי איו"ש, אלא גם כלפי תושבי מזרח ירושלים.

דיון והכרעה

ד.

לאחר העיון אין בידי להיעתר לבקשה. בכל הנוגע למישור הפרטני , לשיטת בית משפט השלום מדובר במסוכנות שהחלופה המוצעת, גם כשהיא כוללת איזוק אלקטרוני, אינה מספיקה; אך גם לשיטת בית המשפט המחוזי, אין כל סיבה להניח בנסיבות, כפי שטוען המבקש, כי אילו היה שירות המבחן מודע למגבלה הטכנית "היה ממליץ על שחרור בפיקוח הערבים... בלי איזוק". בסופו של יום מדובר בנאשם שמסוכנותו נקבעה נוכח עבירות לכאורה של התפרצויות וגניבה סדרתיות ומתוחכמות, וישוה כל אחד מאתנו בנפשו את תחושת אי הביטחון, החרדה והתסכול בשובו לביתו ובמצאו חלילה כי רכושו נגזל בידי רשעים, ואל נכון הזכירה המדינה בבית משפט השלום את דברי השופט עמית בבש"פ 45/10 מסארוה נ' מדינת ישראל (לא פורסם).

אין איפוא עילה להתערב בהחלטת בית המשפט המחוזי, שעמד על האיזוק האלקטרוני ושקבע כי בידי העורר להציע חלופה אחרת הכוללת איזוק אלקטרוני (מה גם שקביעה זו, כשלעצמה, הלכה כברת דרך לקראת המבקש מעבר להחלטת בית משפט השלום). על כל פנים, בחינתה של חלופה פרטנית אינה עניין לרשות ערר בגלגול שלישי.

ה.

בכל הנוגע למישור הכללי אין לכחד – והדבר דומני אולי בגדר ידיעה שיפוטית – שיש קשיים מעשיים בנושאים שונים, לרבות אכיפה, באזורי קצה במזרח ירושלים; ואין בית המשפט יכול להיות כסוי עיניים או שוטה, ולהניח כי ניתן לאכוף חלופה כמו במרבית המקומות. גם אם יש מן האמת בטרוניית המבקש, בכל הנוגע לאזורים בהם לא ניתן השירות המאפשר איזוק אלקטרוני, מדובר בתמונה מורכבת. השירות אינו זמין בשכונות מסוימות במזרח ירושלים מטעמים של נסיבות מדיניות ובטחוניות, ולא חלילה מתוך רצון להפלות; כך נסקרה התמונה העובדתית בהחלטה שניתנה בשנת 2009:

"במכתב הסבר שנכתב על ידי עו"ד צ'רניקר, סגנית מנהל היחידה לפיקוח אלקטרוני, הוסבר כי לאור המצב הביטחוני, מדיניות חברת השמירה המתפעלת את הפיקוח הינה שלא להתיר כניסה לעובדיה למזרח ירושלים ללא ליווי משטרתי, הן לצורך התקנת המכשירים למפוקחים חדשים, והן לצורך טיפול בהפרות של מפוקחים פעילים. משטרת ישראל, המעניקה את הליווי, אינה יכולה להתחייב לספק ליווי במצבים מיוחדים בגין מצב בטחוני, בשעות תפילה במסגדים בהר הבית, בחגים מוסלמיים, ובזמן הפגנות. התוצאה היא כי האפקטיביות של הפיקוח האלקטרוני נפגעת באופן מהותי עקב כך. יתר על כן, נותני שירותים נוספים, הנדרשים לצורך קיום הפיקוח האלקטרוני, כגון חברת החשמל וחברת 'בזק', אינם נותנים מענה זמין לתקלות המתעוררות באזור, וגם דבר זה מונע פיקוח אפקטיבי לפרקי זמן ממושכים" (בש"פ 5814/09 ג'עאביס נ' מדינת ישראל (לא פורסם) פסקה 17 - השופטת פרוקצ'יה).

זו איפוא מציאות עגומה ולא התנהגות שיש בה הפליה.

ו.

ומנגד, כידוע, לצורך "קביעת קיומה של הפליה יש לבחון את התוצאה הסופית, כפי שהיא מצטיירת במציאות החברתית" (בג"צ 104/87 נבו נ' בית הדין הארצי לעבודה , פ"ד מד(4) 749, 754 - השופט בך). בעניין ג'עאביס עצמו ציינה השופטת פרוקצ'יה, כי מציאות זו "מעוררת שאלות שונות במישור המערכתי" (פסקה 18). גם חברי השופט ג'ובראן נדרש לעניין זה יותר מפעם אחת בשנת 2009:

"בהקשר זה אציין כי אין זו הפעם הראשונה בה טוענת המבקשת לפניי כי אין ביכולתה של החברה אשר מתקינה אזיקים אלקטרוניים מטעם המשיבה להתקינם במזרח ירושלים... כפי שאף ציינתי בזמנו, איני מקבל עמדה עקרונית זו של המבקשת כאילו ביכולתה לעשות שימוש באמצעי זה רק בחלקים מסוימים בתחומה של מדינת ישראל, ואילו תושבי אזורים מסוימים - בכללם מזרח ירושלים - אינם יכולים לעשות שימוש באמצעי זה, אשר לעיתים מטה את הכף לטובת חלופת מעצר תחת מעצר ממושך של נאשם. על המבקשת לפעול לאלתר בכדי להבטיח כי ניתן יהיה לעשות שימוש באמצעי זה בכל חלקי מדינת ישראל, וללא יוצא מן הכלל, וגם במזרח ירושלים" (בש"פ 1170/09 סיאד נ' מדינת ישראל (לא פורסם)).

ז.

אין בידי נתונים בשאלה אם המשיבה אכן פעלה להרחבת השירות בגדרי האפשר; ואולם אני מבקש להצטרף לקריאת חברי השופט ג'ובראן, שיש לכלול בה סיוע משטרתי מתאים. לא אכחד, הטעמים הנזכרים בעניין ג'עאביס יש ממש, ובסופו של יום אל מול הרצון ללכת לקראת מי שבאזור מגוריו אין אפשרות לאיזוק אלקטרוני עומד הצורך להגן על הציבור. אכן במקרים רבים לא שפר חלקם של נאשמים שאינם יכולים להציע חלופת מעצר מסיבות שאינן תלויות רק בהם (לדוגמה מי שאינו יכול להציע מפקחים זמינים, או מי שמקום מגוריו אינו מאפשר פיקוח משטרתי); ואולם כשמדובר בבעיה מערכתית מסוג זה, ראויה היא להתייחסות מיוחדת, בפרט כשבזכויות יסוד עסקינן; והכל, כאמור, בגדרי האפשר.

ח.

בנסיבות, ובהינתן מסוכנותו של המבקש כפי שנקבעה על ידי שתי הערכאות (ולא למותר לציין, גם על ידי שירות המבחן), אינני סבור שהשאלות לגבי המצב הכללי מחייבות ביטוי מעשי במישור הפרטני. מסיבה זו אינני נעתר לבקשה, תוך שאציין שנית, כי בית המשפט המחוזי לא נעל את הדלת לחלופה בת איזוק, שתיבחן על-ידי שירות המבחן, ואף ידי תיכון עמו לעניין זה. מעבר לכך, אבקש כי עותק מהחלטתי יועבר לעיונו של פרקליט המדינה, כדי שיוכל – ככל שימצא לנכון - לבחון אם אכן נענתה קריאתו של בית משפט זה כנזכר; ושוב, הכל בגדרי האפשר, שמעגלותיו רחבים, מאלה של רשויות האכיפה.

ט.

כאמור, איני נעתר לבקשה. תרופתו של המבקש - מעבר להצעת חלופה בת איזוק כאמור -

היא גם בהחשת משפטו העיקרי ככל הניתן.