בש"פ 6581/09 מדינת ישראל נ. פלוני

רקע והליכים

א.

בקשה לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה-מעצרים), התשנ"ו-1996 להארכה רביעית של מעצר המשיב, בתשעים ימים החל מיום 30.8.0.9, או עד מתן פסק הדין בתפ"ח 1061/08 בבית המשפט המחוזי בבאר שבע, לפי המוקדם.

ב.

העבירות המיוחסות למשיב וההליכים מפורטים בהחלטות קודמות של בית משפט זה (ראו החלטות השופט דנציגר מיום 8.7.08 בבש"פ 5881/08, ומיום 3.6.09 בבש"פ 4413/09; החלטתי מיום 11.1.09 בבש"פ 11046/08; והחלטת השופטת חיות מיום 8.3.09 בבש"פ 1733/09). בתמצית אציין, כי נגד המשיב הוגש ביום 3.4.08 כתב אישום בו יוחסו לו בין היתר עבירות אינוס, מעשה סדום, מעשים מגונים, תקיפת קטין, התעללות, איומים, היזק בזדון וכליאת שוא. בתמצית נטען, כי המשיב כפה יחסי מין על קטינה בת פחות משש עשרה במספר רב של אירועים, תוך שימוש באלימות ובאיומים. עם הגשת כתב האישום הוגשה בקשה להארכת מעצר עד תום ההליכים. בדיון הראשון בבקשה נקבע, כי קיימות ראיות לכאורה, אולם נוכח עברו הפסיכיאטרי של המשיב הורה בית המשפט על קבלת חוות דעת פסיכיאטרית בענייננו. הפסיכיאטר המחוזי התקשה להגיע למסקנה חד משמעית באשר לכשירותו, ובית המשפט הורה (ביום 10.4.08)

על אשפוזו בבית חולים פסיכיאטרי לצורך הסתכלות. ביום 15.5.08 התקבל תסקיר, שהצביע על מסוכנות המשיב, ולא ניתנה בו המלצה לחלופת מעצר. באותו יום קבע בית המשפט (השופטת דברת), כי קמה תשתית ראייתית לכאורה נגד העורר, וביום 29.5.08 נקבע, בהסתמך על התסקיר וחוות הדעת הפסיכיאטרית, כי המשיב ייעצר עד תום ההליכים. ערר שהוגש לבית משפט זה נדחה ביום 8.7.08 (השופט דנציגר).

ג.

ביום 28.12.08 הגישה המבקשת בקשה להארכת מעצר בתשעים ימים. בהחלטתי מיום 11.1.09 נעתרתי באופן חלקי לבקשת המדינה, והוריתי על הארכת מעצרו של המשיב בשישים ימים. בהחלטה ציינתי, כי "נוכח הרקע...וההשתלשלות עד כה טרם נעה נקודת האיזון לכיוון חלופה", אולם נוכח ההתרשמות כי ההליך המשפטי לא ימשך לאורך זמן, לא ראיתי לנכון להאריך את ימי המעצר כבקשתה. סמוך לאחר מתן ההחלטה בעניינו, דחה בית המשפט המחוזי (ביום 26.2.09) את בקשת המשיב לעיון חוזר בהחלטה על מעצרו עד תום ההליכים.

ד.

ביום 8.3.09 נעתרה השופטת חיות לבקשת המבקשת, והורתה על מעצרו של המשיב בתשעים ימים נוספים. בהחלטה צויין, כי אמנם קצב התנהלות הדיונים בבית המשפט המחוזי אינו משביע רצון, ברם, כך נקבע, חלק ניכר מהעיכוב נגרם באשמו של המשיב. בקשה שלישית להארכת מעצר (מיום 21.5.09) התקבלה אף היא, בנימוק כי חלופת מעצר לא תאיין את מסוכנות המשיב, ושהמשפט מתקרב לסיומו (החלטת השופט דנציגר מיום 3.6.09).

ה.

זו, כאמור, בקשה להארכה רביעית של מעצר המשיב בתשעים ימים נוספים. בבקשה גוללה השתלשלות העניינים במשפטו של המשיב, ממנה עולה כי הימשכות ההליכים נובעת בעיקרה מחילופי ייצוג רבים שלו. נטען, כי פרשת התביעה החלה להישמע ביום 14.12.08, וביום 17.2.09 הסתיימה הבאת הראיות מטעם התביעה. מנגד, כך נטען, שמיעת פרשת עדי ההגנה נדחתה מספר פעמים, ואף כי נקבע מועד הוכחות (ליום 8.7.09), נאלץ בית המשפט לדחותו, בין היתר, נוכח אי התייצבותם של עדי ההגנה. בנימוקי הבקשה נטען, כי מעשיו של המשיב, עברו הפלילי וחוות הדעת מעידים על מסוכנותו הרבה.

נטען איפוא, שאין ליתן אמון במשיב, וכי חלופת מעצר לא תאיין את מסוכנותו. לבסוף נטען, כי אם ישוחרר המשיב ממעצר יש חשש ממשי פן יפגע במתלוננת ויימלט מן הדין.

ו.

בדיון טענה באת כוח המדינה למסוכנות העורר, והגישה את הרישום הפלילי, שבו הרשעות קודמות רבות, באלימות כלפי בת זוג. עוד נטען, כי מרבית הדחיות באו מטעם ההגנה, בעיקר בשל חילופי ייצוג; פרשת ההגנה קבועה ל-10.9.09, ועל כן יש להיענות לבקשה.

ז.

לשיטת בא כוחו של המשיב, יש לשקול שחרור אל מול ההארכות; ראשית, המסוכנות כורסמה בעדות המתלוננת, שדיברה על 4-3 אירועים ולא על פגיעות פעמים רבות כפי שנטען; כתב האישום הוגש באפריל 2008, שנה וחצי לאחר האירוע האחרון המתואר בו (אוקטובר 2006), ולא נטען כי במהלך התקופה שחלפה נעברו עבירות נוספות כלפי המתלוננת, וחלוף הזמן מקהה מסוכנות. עו"ד רוזה הוסיף, כי ביקש להחיש את המשפט; אמנם, אין לומר כי ב-10.9.09 תיגמר פרשת ההגנה, שכן ישנם קשיים באיתור עדים ובהזמנתם (המדובר בעדי תביעה שהמדינה ויתרה עליהם). מוצעות שתי חלופות - אצל רב שהמשיב למד אצלו, ובאילת; כתובת המתלוננת אינה ידועה.

ח.

המשיב עצמו טען כי לא בגללו נדחו הדיונים, וכי רישומו הפלילי ישן.

הכרעה

ט.

עיינתי בתסקיר שירות המבחן מיום 15.5.08. התסקיר - המתבסס גם על חוות דעת פסיכיאטרית - זיהה רמת סיכון גבוהה ביותר להישנות התנהגות פורצת גבולות, וסבר כי המשיב "יתקשה לשהות לאורך זמן בכל חלופה פתוחה באשר היא". בהמשך נבדקה חלופה, אך בסופו של יום לא ראה בית המשפט ליתן אמון במשיב (החלטה מיום 29.5.08).

י.

מאז התסקיר וההחלטה בחודש מאי 2008, חלפה שנה ורבע, ומתבקשת - כאמור - הארכה רביעית של המעצר. נוכח רקעו הפסיכיאטרי של המשיב, סבורני כי יהא זה מן המידה אם יוכן תסקיר עדכני, שיידרש למצבו של המשיב כיום (גם תוך קבלת חומר מגורמי המקצוע בשב"ס). תסקיר זה יוכן תוך 21 יום, ואני מקדים תודה לשירות המבחן. על פי האמור בתסקיר, ישקול הסניגור אם יש מקום לבקשה לעיון חוזר, ככל שעדיין יהא בכך צורך, והארכת המעצר בהחלטתי זו אינה פוגעת בכך. ער אני לעברו הפלילי המכביד מאוד של המשיב, שעמד עד תיק זה חמש עשרה פעמים לפני בתי המשפט, מגיל 13 (1989) עד 2005, בעבירות רכוש, סמים, אלימות מינית כלפי קטינה, תקיפות שונות - רבות מהן של בת זוג, איומים ועוד, וריצה עונשי מאסר. עם זאת, גם מן הרישום הפלילי עולה רקע פסיכיאטרי, ועל כן יש מקום לעדכון ראוי.

י"א.

אשר להארכה, סבורני - בגדרי תפקידו של בית משפט זה בתיקים לפי סעיף 62, שהוא בקרת ההליך - כי יש מקום לקביעת מועדים נוספים בבית המשפט המחוזי מעבר למועד האחד הקבוע ל-10.9.09; זאת לשם סיום התיק בהקדם האפשרי (פרשת התביעה הסתיימה עוד לפני למעלה ממחצית השנה, ב-17.2.09). הצדדים יביאו משאלה זו לידיעת בית המשפט.

י"ב.

לעת הזאת מוארך המעצר בששים יום מיום 30.8.09.