בש"פ 6592/08 פלוני נ. מדינת ישראל

בפניי שני עררים המופנים כנגד החלטות בית המשפט המחוזי מרכז מיום 23.7.2008, האחת בתיק ע"ח 10043-07-08 והשנייה בתיק עמ"ת 10051-07-08, במסגרתן הורה על הותרתם של העוררים במעצר עד 29.7.2008, על מנת שעד מועד זה יתקבלו תסקירי מעצר בעניינם.

הרקע העובדתי וההליכים

1.

העורר בבש"פ 6591/08, פלוני, הינו קטין יליד שנת 1990 (להלן: פלוני ) ואחיו של העורר בבש"פ 6592/08, פלוני, יליד שנת 1983 (להלן: פלוני ב' ).

2.

נגד שני העוררים הוגשו כתבי אישום המייחסים להם עבירות של תקיפת שוטר בנסיבות מחמירות [לפי סעיף 274(1) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין )]; איומים (לפי סעיף 192 לחוק העונשין) ותקיפה הגורמת חבלה של ממש (לפי סעיף 380 לחוק העונשין). לפלוני אף יוחסה בכתב האישום עבירה של הכשלת מעצר חוקי (לפי סעיף 47 לחוק סדר הדין הפלילי, התשמ"ב-1982). כתב האישום נגד פלוני הוגש לבית המשפט לנוער בפתח-תקווה (להלן: בית המשפט לנוער ) ואילו כתב האישום נגד פלוני ב' הוגש לבית משפט השלום בפתח-תקווה (להלן: בית משפט השלום ).

3.

על פי עובדות כתבי האישום, ביום 20.7.2008 בשעה 3:00 או בסמוך לכך, נתפס פלוני על ידי שני שוטרים כשהוא נוהג ברכב, בראש העין, ללא רישיון נהיגה וללא תעודה מזהה. מאחר שנראה צעיר, עוכב פלוני לצורך זיהוי, והשוטרים נסעו עמו לביתו. כשהגיעו שני השוטרים עם פלוני לבית, החלו פלוני ב' ואמם של שני העוררים לצעוק "מה השוטרים עושים בדירה". פלוני תקף את אחד השוטרים בכך שדחף אותו בחוזקה בכתפו וכן איים על השוטרים בכך שאמר להם "אני אזיין אותכם", ואילו פלוני ב' נעמד בצורה מאיימת בסמוך לשוטרים כאשר חגורה מעור בידו, וזאת על מנת להפחידם או להקניטם. פלוני התנגד למעצר תוך שהוא השתולל כל העת, תפס את ידו של אחד השוטרים ולא איפשר את ביצוע המעצר. פלוני הורד לניידת המשטרה, סירב להיכנס לניידת וגם לאחר שהוכנס בכח לניידת ניסה להימלט ממנה תוך שהוא מכה את אחד השוטרים באמצעות האזיק שעל ידו ובאמצעות רגליו ואילו פלוני ב' החל מכה בחוזקה את אותו שוטר באמצעות חגורה בכל חלקי גופו ובראשו מספר פעמים. כתוצאה מהתקיפה נזקק השוטר לטיפול רפואי ונגרמו לו חבלות.

4.

עם הגשת כתבי האישום נגד העוררים, ביקשה המשיבה לעצרם עד תום ההליכים נגדם.

5.

בדיון שהתקיים בבית המשפט לנוער ביום 20.7.2008 בבקשה למעצר עד תום ההליכים, עמד בא כוחו של פלוני על דחיית הדיון על מנת ללמוד את חומר הראיות כדי שיוכל לטעון לגופן. בית המשפט לנוער (כבוד השופטת ע' רון) נענה לבקשתו והורה כי דיון בעניינו של פלוני יתקיים ביום 21.7.2008. כן הורתה כבוד השופטת רון על מעצרו של פלוני עד להחלטה אחרת.

6.

לאחר שמיעת הצדדים בדיון ביום 21.7.2008 ציינה כבוד השופטת רון כי "המעשים המיוחסים לכאורה ל[פלוני] בכתב האישום מעלים מידה בלתי נסבלת של מסוכנות". עוד ציינה כי "לא ניתן כבר עתה להסתפק בחלופת מעצר מבלי לקבל מגורם מקצועי תמונה מלאה בעניינו של המשיב", ועל כן התבקש שירות המבחן ליתן חוות דעת בעניינו של פלוני, לרבות לגבי האפשרות של חלופת מעצר. עוד נקבע כי פלוני ייעצר עד להחלטה אחרת וכי דיון בעניינו יישמע ביום 29.7.2008 בפני שופט תורן, ועד לאותו מועד יתבקש שירות המבחן להכין את התסקיר בעניינו.

7.

פלוני ערר על החלטה זו לבית המשפט המחוזי מרכז (להלן: בית המשפט המחוזי ). בית המשפט המחוזי (כבוד השופט א' טל) הסכים לאופן בו הגדיר בית משפט השלום את מעשיו של פלוני כ"מעלים מידה בלתי נסבלת של מסוכנות". עוד נקבע, כי במקרה דנן צדק בית המשפט לנוער כאשר החליט שלא לשחרר את פלוני לפני קבלת תסקיר מעצר, וזאת לאור חומרת התנהגותו כמתואר בכתב האישום. לפיכך, נדחה הערר.

8.

גם בעניינו של פלוני ב' נקבע על ידי בית משפט השלום (כבוד השופטת ע' רון) כי הוא ייעצר עד להחלטה אחרת, כי דיון בעניינו יתקיים ביום 29.7.2008 וכי עד למועד זה יינתן תסקיר מעצר בעניינו. ערר שהגיש פלוני ב' על החלטה זו לבית המשפט המחוזי, נדחה אף הוא על ידי כבוד השופט טל, אשר מצא כי החלטתו של בית משפט השלום היא סבירה ואין מקום להתערב בה.

9.

כעת מונחים בפניי שני העררים המופנים כנגד החלטותיו של בית המשפט המחוזי.

טענות העוררים

10.

לטענת ב"כ העוררים - עו"ד שלומי לוי - על אף בקשתו, בשני התיקים לא הועמד לרשותו חומר הראיות עובר לדיונים שהתקיימו ביום 21.7.2008. בנסיבות אלה, על מנת שלא להביא לדחייה נוספת של הדיונים, הוסכם על קיומן של ראיות לכאורה, על אף שהעוררים כופרים מכל וכל במיוחס להם.

11.

לטענת העוררים, אין מדובר באירוע חמור במיוחד ויש לתת את הדעת לכך שהראיות בתיק הן גרסת השוטרים בלבד, בעוד גרסתם של שני העוררים הינה הפוכה (לגרסתם השוטרים הם שהכו אותם וכתוצאה מכך הם אף נחבלו).

12.

לטענת העוררים, שגו בתי המשפט קמא בהחלטתם בדבר מעצרם עד תום ההליכים מבלי לבדוק חלופות מעצר כבר בשלב זה, שכן הלכה היא כי חובתו של בית המשפט לשקול חלופת מעצר, וחובה זו מתחדדת עת עסקינן בקטינים.

13.

פלוני טוען עוד, כי שגה בית המשפט המחוזי כשלא נתן את המשקל הראוי להיותו קטין, לרקע המשפחתי הנורמטיבי שלו, לנזק שעלול להיגרם לקטין בשהייה במעצר בחברת עבריינים, להעדר עבר פלילי ולכך שאין מדובר בעבירות מן החמורות ביותר.

14.

פלוני ב' טוען אף הוא, כי בית המשפט המחוזי שגה בכך שלא נתן את המשקל הראוי לנזק שעלול להיגרם לו בשהייה במעצר בחברת עבריינים, להיותו אדם נורמטיבי, חסר עבר פלילי כלשהו ולכך שאין מדובר בעבירות מן החמורות ביותר.

15.

לטענת העוררים, ניתן לאיין את מסוכנותם על דרך של חלופת מעצר הכוללת מעצר בית מלא, ערבות צד ג' וערבות עצמית, אשר יבטיחו כי לא יפרו את תנאי השחרור.

16.

בדיון שבפניי, טען עו"ד לוי, כי חומר הראיות הגיע לידיו כבר אתמול, אולם מדוחות הפעולה שבחומר הראיות עולה כי ישנן סתירות בגרסאות השוטרים. לעומת זאת, לטענת עו"ד לוי, גרסת העוררים כמו גם גרסת אמם, הינה הגיונית וקוהרנטית. גרסתם של העוררים הינה כי השוטרים הם שנהגו כלפי העוררים באלימות, וכל האירוע "יצא מפרופורציות". לדבריו, הסיטואציה שנוצרה היא שפלוני ביקש מהשוטרים שלא להתלוות אליו אל הקומה השנייה בה לנו הוריו, אולם אלה עלו עמו לקומה השנייה, ובני המשפחה התעוררו, וכך נוצרה מהומה. לדבריו, פלוני ב' החזיק בידיו חגורה רק משום שהתכוון ללבוש את בגדיו שכן התעורר משינה. עו"ד לוי הביע תמיהה כיצד ייתכן שבאירוע של תקיפת שוטרים לא הוזעקה תגבורת. עו"ד לוי הוסיף וציין כי האישום היחיד נגד העוררים נוגע לתקיפת השוטרים, שכן בסופו של דבר התברר כי פלוני הינו אכן בעל רישיון נהיגה תקף, אשר לא היה עליו בעת שנתפס.

17.

ב"כ העוררים חזר וטען כי לאור נסיבותיו החריגות של המקרה, העובדה כי מדובר בקטין (כשמדובר בפלוני) ובאדם נורמטיבי לחלוטין (כשמדובר בפלוני ב', שהינו תלמיד ישיבה), היה על בית המשפט קמא לבחון בעצמו חלופת מעצר ולא להמתין לקבלת תסקיר. יצויין, כי לפלוני אמנם אין הרשעות קודמות, אולם תלויים ועומדים נגדו תיקי משטרה נוספים, חלקם בגין עבירות דומות, אולם לטענתו משקלם של אלה אפסי.

טענות המשיבה

18.

ב"כ המשיבה, עו"ד ג' שפירא, הדגישה כי אין מדובר בהחלטה על מעצר עד תום ההליכים, אלא אך ורק במעצר עד לקבלת תסקיר מבחן, שאז תתקבל החלטה בעניינם של העוררים. עו"ד שפירא חזרה והדגישה את חומרת המעשים המיוחסים לעוררים, שעניינם תקיפת שוטרים במהלך ביצוע תפקידם.

19.

עו"ד שפירא טענה כי יש לסמוך על החלטותיהם של בתי המשפט דלמטה אשר חשו צורך לקבל תסקיר בעניינם של העוררים, במיוחד כאשר עצם המעשים המיוחסים להם מעידים על החשש כי אין הם סרים למרות.

20.

אשר לפלוני, טענה ב"כ המשיבה, כי מדובר בבחור על סף בגירות, ויתרה מכך מהתנהגותו עולה כי הוא אינו נוהג כקטין. כך, כאשר ביקשו השוטרים להתלוות אליו לקומה השנייה בדירה, אמר להם כי אין להם סמכות לעשות כן שכן אין בידיהם צו. הדבר מעיד על היכרות קודמת עם מערכת החוק. אשר לתיקים התלויים ועומדים כנגד פלוני, טענה עו"ד שפירא כי חשיבותם של אלה בכך שהם מעידים על "מפגשים" קודמים של פלוני עם החוק, כאשר מדובר בעבירות דומות.

21.

עו"ד שפירא הוסיפה וטענה כי מהודעות השוטרים כמו גם מהחלטת מחלקת חקירות שוטרים מיום 21.7.2008, שהוצגה לעיוני על ידי ב"כ העוררים, עולה כי קיימות ראיות לכאורה להוכחת האשמה של העוררים.

דיון והכרעה

22.

עיינתי בחומר החקירה שנמסר לי על ידי ב"כ העוררים, הכולל הן את הודעותיהם של החשודים במשטרה (יצויין כי פלוני ב' שמר על זכות השתיקה) והן את דוחות הפעולה של השוטרים המעורבים, וכן החלטת המחלקה לחקירות שוטרים, שלא לפתוח בחקירה נגד השוטרים המעורבים במקרה. אמנם ישנה מחלוקת באשר לעובדות המקרה, אולם סבורני כי חומר החקירה כפי שהוצג לי מעלה כי אכן קיימות בשלב זה ראיות אשר יש בהן כדי להוות תשתית לכאורית נכון לשלב זה של ההליכים. מחומר הראיות עולה תמונה לכאורית של התפרעות מצד העוררים ונקיטה באלימות כלפי השוטרים, וזוהי התנהגות חמורה ביותה שאין לעבור עליה לסדר היום.

23.

אשר לקיומה של עילת מעצר, לא יימצא חולק כי העבירות המיוחסות לעוררים מקימות, לכל הפחות, עילת מעצר בדמות מסוכנות.

24.

יחד עם זאת, השאלה העומדת בפניי הינה האם מן הראוי להורות על מעצרם של שני העוררים, בטרם נבחנה חלופת מעצר בעניינם, או שמא ראוי לשחררם לחלופת מעצר כבר עתה. כפי שציינתי לאחרונה בבש"פ 5871/08 פלוני נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 8.7.2008), סעיף 21א לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), התשנ"ו-1996 נוקט לשון "רשאי בית המשפט" ביחס לקבלת תסקיר מעצר. ואכן נפסק, כי לבית המשפט סמכות לשחרר (ולו זמנית) לחלופה, גם ללא תסקיר מעצר, שהוא ככלל רשות [ראו: בש"פ 4519/08 פלוני נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 23.5.2008)]. אולם, את הסמכות להורות על שחרור נאשם אף מבלי להיזקק לתסקיר מעצר יש להפעיל תוך בחינה קונקרטית של החלופות המוצעות ועריכת האיזונים המתאימים [בש"פ 8576/07 סלאמה נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 16.10.2007)].

25.

במקרה דנן, השיקולים הבאים הביאוני לכלל מסקנה כי עוד בטרם קבלת תסקיר מעצר בעניינם של העוררים, יש לשחררם לחלופת מעצר כפי שתפורט להלן, וזאת עד לקבלת תסקיר מעצר ובחינתו על ידי הערכאה הדיונית. אשר לפלוני ב', הלה הינו אדם ללא עבר פלילי, תלמיד ישיבה, אשר זוהי לו הסתבכותו הראשונה עם החוק. אין ספק בלבי, כי כל יום במעצר ירע עם אדם שכזה.

26.

אשר לפלוני, השיקול המרכזי שהעמדתי לנגד עיניי הינו היותו של הלה קטין. אמנם מדובר בקטין על סף בגירות, אולם אין לשנות מן העובדה כי "חזקת הקטינות" עדיין עומדת לו. בהחלטתי הנזכרת לעיל בבש"פ 5871/08, עמדתי על כך שחובתו של בית המשפט לשקול חלופת מעצר מתחדדת ומתחזקת עת עסקינן בקטינים (ראו למשל: בש"פ 6840/05 פלוני נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 4.8.2005); בש"פ 10698/05 פלונים נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 24.11.2005); בש"פ 1232/07 פלוני נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 13.2.2007); בש"פ 5400/08 מדינת ישראל נ' פלוני (לא פורסם, 17.6.2008) ועוד). אמנם אין זו לפלוני הסתבכותו הראשונה עם החוק, אולם תיקיו הפליליים הקודמים טרם התבררו, ולכן חזקת החפות עודנה עומדת לזכותו בכל הנוגע לאלה.

27.

כמו כן, איפשרתי לאמם של העוררים לשאת דברים בפניי, והתרשמתי כי מדובר באשה נורמטיבית, מורה במקצועה, אשר עושה ותעשה כמיטב יכולתה על מנת למנוע מבניה להסתבך שנית עם החוק.

28.

בהתחשב באמור לעיל, החלטתי להורות על קבלת הערר באופן חלקי, כפי שיפורט להלן:

28.1.

העוררים ישוחררו למעצר בית מלא בבית הוריהם בראש העין, בפיקוח צמוד של שני ההורים, וזאת עד להחלטה אחרת של בית המשפט לנוער ובית משפט השלום בעניינם של העוררים, לאחר קבלת תסקיר שירות המבחן.

28.2.

שירות המבחן יעשה כל מאמץ להגיש לבית המשפט לנוער ולבית משפט השלום תסקיר מעצר בעניינם של העוררים בהקדם האפשרי, ובמידת האפשר אף לפני יום 29.7.2008, על מנת שניתן יהיה לקיים דיון בעניינם של העוררים עוד קודם למועד זה.

28.3.

שחרורם של העוררים ממעצר יותנה בהפקדת ערבות כספית בסך של 20,000 ₪ על ידי הוריהם ובחתימת כל אחד מהם על ערבות בסך של 15,000 ₪, להבטחת תנאי שחרורם.

29.

החלטה זו תובא לידיעת בית המשפט לנוער בפתח תקווה ובית משפט השלום בפתח תקווה. כמו כן, הנני מורה לעו"ד לוי להביא החלטה זו לידיעתו של שירות המבחן בהקדם האפשרי.