בש"פ 6646/07 מדינת ישראל נ. אליהו אריש

בקשה שלישית במספר להארכת מעצר מעבר לתשעה חודשים לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה-מעצרים), התשנ"ו-1996.

1.

לבית המשפט המחוזי בירושלים הוגש ביום 12.7.06 כתב אישום מתוקן המייחס למשיבים עבירות של קשירת קשר לביצוע פשע (בהתייחס למשיבים 1-4,6,7), סחר בנשק (בהתייחס למשיבים 6 ו-7), רכישת נשק, תחמושת ואביזרי נשק (בהתייחס למשיבים 1-4), הובלת נשק, תחמושת ואביזרי נשק (בהתייחס למשיבים 1-6) ואחזקת נשק, תחמושת ואביזרי נשק (בהתייחס למשיב 6), עבירות לפי סעיפים 499, 144(ב2), 244(א), 144(ב) ו-144(א) לחוק העונשין, התשל"ז-1977. האישום הראשון ייחס למשיבים 1-4 (להלן: הקבוצה הירושלמית) קשירת קשר לביצוע פשע עם המשיבים 6,7 ונאשמים אחרים בפרשה (להלן: הקבוצה הנתנייתית) שעניינו רכישת נשק, תחמושת ומתאמים למשתיקי קול על ידי הקבוצה הירושלמית מהקבוצה הנתנייתית. בסמוך לאחר מכן נדברו המשיבים 6 ו-7 עם שניים אחרים למכור לקבוצה הירושלמית כלי נשק, תחמושת ומתאמים. ביום 27.4.06 כנטען, נתפסו על ידי המשטרה כלי נשק מסוג עוזי, מתאם למשתיק קול לנשק זה, מחסנית כדורים ושני מתאמים לכלי נשק נוספים אשר הובלו מנתניה לירושלים על ידי חברי הקבוצה הירושלמית, קרי – המשיבים 1-4 באמצעות המשיב 5. לפי עובדות האישום השני החזיק המשיב 6 יחד עם נאשם 10 בפרשה, בביתו של האחרון, מחסן נשק בו אוחסנו כלי נשק שונים. בהזדמנויות שונות במהלך התקופה הרלוונטית הוביל המשיב 6 כלי נשק שונים, תחמושות ואביזרי נשק אל ביתו של נאשם 10 וממנו.

2.

בד בבד עם הגשת כתב האישום עתרה המדינה למעצרם של המשיבים עד תום ההליכים. המשיב 1 הסכים ונעצר עד תום ההליכים. המשיב 6 נתן גם הוא את הסכמתו למעצרו עד תום ההליכים, בכפוף לשמירת זכותו לפנות לבית המשפט ולבקש כי יתקיים דיון לגופו של עניין. המשיבים 2-5 ו-7 נעצרו עד תום ההליכים לאחר שנערך דיון בעניינם. ערר שהוגש לבית משפט זה (כב' השופט ד' חשין ) על ידי המשיבים 2 ו-3 נדחה.

משחלפו תשעה חודשים ומשפטם של המשיבים טרם הסתיים, האריך בית משפט זה (בש"פ 1119/07, כב' השופטת ע' ארבל ) לבקשת המדינה, את מעצרם של המשיבים בתשעים ימים . בקשה להארכת מעצרם של המשיבים בתשעים ימים נוספים הוגשה ונתקבלה על ידי בית משפט זה (בש"פ 3923/07, כב' השופט א' א' לוי ), וכעת עסקינן בבקשה שלישית להארכת מעצרם של המשיבים מעבר לתשעה חודשים, בתשעים ימים נוספים.

אשר להתמשכות המשפט – התמשכות ההליכים נבעה, מטבע הדברים, מן העובדה שמדובר בתיק מורכב המאגד בגדרו את עניינם של לא פחות מעשרה נאשמים שונים. לכך יש להוסיף את פרק הזמן שלקח למשיבים להסדיר את סוגיית ייצוגם, ואת הקושי שבתיאום מועדי דיונים עם הסנגורים הרבים המופיעים בתיק. בצד האמור, בית המשפט המחוזי (כב' השופטת ח' בן עמי ) עשה מאמץ ראוי לציון לזרז את עניינם של המשיבים עד כמה שניתן, וישיבות הדיונים התנהלו ברציפות ובתכיפות. בימים אלה מצוי התיק בשלביו הסופיים – סיכומי הצדדים מוגשים במהלך חודש זה, ויום 4.9.07 נקבע לשמיעת הסיכומים בעל פה.

3.

בבקשה טענה המדינה כי מסוכנותם של המשיבים נלמדת מן העבירות החמורות המיוחסות להם, ובאשר למשיבים 1-3 ו-5 גם מעברם הפלילי המכביד. כך מצוין כי למשיב 1 הרשעות קודמות בעבירות אלימות, סמים וסחיטה באיומים, וכן כי העבירות המיוחסות לו בכתב האישום בוצעו בסמיכות לאחר שנגזר עליו עונש מאסר בגין עבירות סחיטה ואיומים אשר עוכב לבקשתו; למשיב 2 הרשעות רבות בעבירות אלימות, רכוש, סמים וסחיטה באיומים; למשיב 3 הרשעות קודמות בעבירות אלימות, סמים וסחיטה באיומים, אשר בוצעו בסמיכות לשחרור ממעצר שריצה בגין עבירות נשק, וכן העבירות המיוחסות לו בכתב האישום בוצעו כאשר מצוי היה במעצר בית; למשיב 5 הרשעות בעבירות תקיפה בתנאים מחמירים וחבלה בנסיבות מחמירות, וכן תלוי ועומד נגדו מאסר על תנאי בן 24 חודשים. בנוסף טענה המדינה כי קיים בעניינם של המשיבים חשש ממשי לשיבוש מהלכי משפט ולהטרדת עדים המצדיק את מעצרם עד לתום ההליכים נגדם. עוד נטען כי התמשכות ההליכים נבעה רובה ככולה מהתנהלות המשיבים ובאי כוחם.

באי-כוחם של המשיבים 1 ו-5 הודיעו כי הם מסכימים להארכת מעצרם.

בא-כוחם של המשיבים 2-4 התנגד לבקשה, וטען לפני כי בנקודת הזמן הנוכחית, קרי – בקשה שלישית להארכת מעצרם של המשיבים מעבר לתשעה חודשים, גוברת זכותם של המשיבים לחירות, על כל אינטרס אחר. עוד נטען, כי האחריות להתמשכות ההליכים רובצת לפתחה של המדינה, אשר פרשת התביעה שניהלה ארכה לא פחות משנה תמימה, בעוד שההגנה עשתה כל שביכולתה לקצר את הבאת הראיות מטעמה, ואכן הצליחה לנהל את פרשת ההגנה במשך חודשיים בלבד. בנוסף נטען, כי סביר להניח שלא יהא די בהארכה של שלושה חודשים, נוכח רוחב היריעה של התיק והעובדה שפרט לסיום שמיעתו, יידרש זמן נכבד גם לכתיבת פסק הדין בו. עוד נטען, כי בשלב זה, בו תמה כבר שמיעת העדים, אין כל חשש לשיבוש מהלכי משפט, וכי חלוף הזמן מוביל לחשש ממשי כי המשיבים יוחזקו במעצר זמן ארוך יותר מן העונש שעתיד להיגזר עליהם אם יורשעו. עוד הוסיף וטען הסנגור, כי הראיות בתיק זה הינן נסיבתיות גרידא, וכי, למצער, יש להורות על הגשת תסקיר מעצר בעניין המשיבים.

בא-כוח המשיבים 6 ו-7 הצטרף לטענות חברו, וטען בנוסף כי את התיק בעניינם של המשיבים ניתן היה לחלק לשניים, בהתאם לסיווג החבורה, ומשלא נעשה כן נפגעים המשיבים עקב התארכות ההליכים שלא באשמתם. בנוסף נטען, כי הארכת מעצר מעבר לתשעה חודשים הינה החריג, ואין הצדקה ללכת בדרך זו במקרה דנן. עוד הדגיש בא-כוחם של המשיבים 6 ו-7 כי מרשיו נעדרי כל עבר פלילי. באשר למשיב 6 נטען, כי משהודה באישום אחד וניתן פסק הדין בעניינו, ניתן ביחס לאישום השני לשחררו לחלופת מעצר. לגבי משיב 7 נטען עוד, כי בנסיבות הקיימות כיום, אין שום מניעה לשחררו לחלופת מעצר, תוך שהוזכר כי בעבר ניתן תסקיר בעניינו אשר המליץ על שחרורו לחלופת מעצר בתנאי פיקוח אלקטרוני, אולם בית המשפט בזמנו בחר שלא לשחררו.

4.

לאחר שעיינתי בבקשת המדינה ובנספחים ושקלתי את טיעוני הצדדים בדיון לפניי הגעתי למסקנה כי יש מקום להיעתר לבקשה.

על בית המשפט לבחון את נקודת האיזון הראויה בין אינטרס הנאשם לחירות מזה, לבין האינטרס להבטיח את שלום הציבור, ואת ניהולו התקין של ההליך מזה. אכן, ככל שתקופת המעצר מתארכת, מועתק מרכז הכובד אל עבר האינטרס של הנאשם שחירותו לא תיפגע בלא שאשמתו הוכרעה (ראו: בש"פ 4593/06 מדינת ישראל נ' שורפי

(לא פורסם, 20.6.07); בש"פ 3270/00 מדינת ישראל נ' הר שפי

(לא פורסם, 11.5.00); בש"פ 7707/04 מדינת ישראל נ' פלוני

(לא פורסם, 19.9.04); בש"פ 10295/05 מדינת ישראל נ' סקא

(לא פורסם, 21.2.05). שיקול זה יש לאזן מול שיקולים נוספים, וביניהם, משך הזמן שיידרש לניהול המשפט עד שיסתיים, וגורמי התארכות ההליכים ואופייה.

5.

העבירות המיוחסות למשיבים 2-4, 6-7 חמורות ומלמדות על המסוכנות הנשקפת מהם. מצטרף אני בהסכמה לדברי כב' השופטת ארבל בהחלטתה בבקשה הראשונה להארכת מעצרם של המשיבים מעבר לתשעה חודשים:

"מעבר למסוכנות הטבועה בעבירות נשק מעצם טיבן, הרי שאופי כלי הנשק, אביזרי הנשק ואמצעי הלחימה, ובפרט משתיקי הקול לנשק, משקפים למצער אדישות לנוכח האפשרות של פגיעה בחיי אדם כפי שאירע לא אחת בשנים האחרונות כאשר חייהם של עוברי אורח קופדו ב"פיגועים פליליים" ומחזקים את המסקנה בדבר מסוכנותם של משיבים אלה שהיתה ועודנה גבוהה" (בש"פ 1119/07 מדינת ישראל נ' אליהו אריש ואח' (לא פורסם, 11.2.07))

גם עברם הפלילי של המשיבים 2-3, כפי שפורט בבקשת המדינה מחזק את המסקנה ביחס למסוכנות הנשקפת מהם. יצוין כי מן החומרים שהוגשו עולה כי גם למשיב 4 עבר פלילי עשיר בעבירות סמים, רכוש, אלימות ואף בריחה ממעצר.

על המסוכנות הנשקפת מן המשיב 6, שאין לו עבר פלילי מכביד ומן המשיב 7 שעברו נקי, עמד כב' השופט א' א' לוי, בהחלטתו בעניינם מיום 24.5.07 (בש"פ 3923/07 מדינת ישראל נ' אליהו אריש ואח' (לא פורסם, 24.5.07)). בהחלטה הודגשו הנסיבות החמורות של עבירת הסחר בנשק שיוחסה להם, טיבם של אמצעי הלחימה: חומרי נפץ, רימון יד, רובים, אקדח ותחמושת, משתיקי קול וכוונת טלסקופית, אשר הוחזקו בלבו של יישוב עירוני. כן הודגש האפיון של פעילות פלילית בקבוצה.

נוכח המסוכנות הנשקפת מן המשיבים, ניהולו התקין של המשפט, על אף עיכובים שחלו בעטיים של המשיבים בשלבים קודמים, סיום שמיעת הראיות בתיק וקביעת מועד מוקדם לסיכומים, לא מצאתי כי הוסטה נקודת האיזון בין הערכים המתמודדים. משכך, דין הבקשה להתקבל.

בשולי הדברים אעיר כי במסגרת הליך זה אין להיזקק לטענות בא-כוח המשיבים המכוונות לראיות ועוצמתן ( השוו: בש"פ 825/98 מדינת ישראל נ' דחלה , פ"ד נב(1) 625, 628; בש"פ 1150/01 מדינת ישראל נ' נמרודי , פ"ד נה(3) 232, 239) מה גם שהוגשה בקשה לעיון חוזר בעניין זה ממש, אשר נדחתה לאחרונה על ידי בית המשפט המחוזי (כב' השופט י' צבן, ב"ש 9540/07 אריש ואח' נ' מ"י , מיום 14.7.2007), ולא הוגש ערר על החלטת בית המשפט המחוזי.

סוף דבר, הבקשה מתקבלת. מעצרם של המשיבים 2-4, 6 ו-7 יוארך בתשעים ימים מיום 27.8.07 או עד למתן פסק דין בת"פ 2077/06, לפי המוקדם.