בש"פ 4593/06 מדינת ישראל נ. מוחמד שורפי

זוהי בקשה להארכת מעצרם של המשיבים, בפעם הרביעית, לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), התשנ"ו-1996, למשך תשעים ימים. המשיב 10 והמשיב 13 הסכימו להארכת המעצר ועל כן, הוריתי ביום 7.6.2006 וביום 12.6.2006 על הארכת מעצרם בתשעים ימים כאמור.

הדיון בבקשה להארכת המעצר בכל הנוגע ליתר המשיבים, אוחד עם הדיון בערר שהגיש המשיב 5 על החלטת בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו מיום 7.6.2006 (כב' השופט ד' רוזן), לפיה נדחתה בקשתו לעיון חוזר בהחלטה לעצרו עד תום ההליכים. ההחלטה דנן תעסוק, אפוא, בבקשה להארכת מעצרם של משיבים 9-1, 12-11 (להלן: המשיבים ) וכן בערר המשיב 5 על דחיית בקשתו לעיון חוזר.

1.המשיבים עומדים לדין, יחד עם אחרים, בבית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו (תפ"ח 1226/04). כתב האישום, אשר הוגש ביום 21.12.2004, נוגע לפרשה רחבת היקף, סבוכה ומסועפת אשר במרכזה פעילות עבריינית במסגרת של ארגוני פשיעה באזור יפו ובאזור לוד. פעילות זו, המיוחסת למשיבים ולאחרים, עניינה בייצור, רכישה, מכירה, החזקה והפצה של סמים מסוכנים. מכתב האישום עולה כי המשיבים 4-1 תיפקדו כראשי ארגונים אלה ואילו יתר המשיבים היו בעלי תפקידים בכירים בהם. על פי הנטען עסקו שני ארגוני הפשע בסחר מאורגן ושיטתי בסמים מסוכנים ואף חברו ביניהם לשם עריכת עסקאות בסמים. פרט לכתב האישום בתפ"ח 1226/04 הוגש באותה פרשה כתב אישום בתפ"ח 1227/04 נגד נשותיהם של המשיב 1 והמשיב 6 וכן נגד שותפים נוספים, אשר צוינו כעדי תביעה בתפ"ח 1226/04. כמו כן הוגש ביום 4.7.2005 כתב אישום המייחס למשיב 1 ולאשתו עבירות של שיבוש מהלכי משפט, הדחה בעדות והפרת הוראה חוקית, וביום 2.4.2006 הוגש נגד המשיבים 1, 8 ו-9 כתב אישום המייחס להם עבירות של הדחה בעדות תוך איומים והפחדה בנסיבות מחמירות, הטרדת עד בנסיבות מחמירות, תקיפה בנסיבות מחמירות ושיבוש מהלכי משפט. המשיב 9 מואשם באותו כתב-אישום גם באיומים ובהעלבת עובד ציבור.

2.עם הגשת כתב האישום בתפ"ח 1226/04, עתרה המבקשת למעצרם של המשיבים, ובית המשפט המחוזי נענה לבקשה. בחלוף תשעה חודשי מעצר הגישה המבקשת לבית משפט זה בקשה להארכת מעצרם של המשיבים ושל נאשמים נוספים בתשעים ימים (בש"פ 8765/05). בעת הדיון באותה בקשה, שהוגשה ביום 14.9.2005, התברר כי טרם נקבע מותב שידון בעניינם של המשיבים וממילא לא נקבעו מועדי הוכחות לשמיעת ההליך. בעקבות כך נתבקשה התייחסותו של בית המשפט המחוזי ללוח הזמנים הצפוי לשמיעת התיק וזה הודיע כי בדעתו להקים הרכב ייעודי אשר יחל לדון בתיק החל מחודש דצמבר 2005. לאחר קבלת הודעה זו נדונה והוכרעה בקשת ההארכה לגופה ובהחלטה מיום 19.10.2005 נקבע מדרג בין המשיבים ואחרים שהיו אף הם משיבים באותה בקשה, על פי מעמדם בארגונים ועל פי מידת המעורבות המיוחסת להם בעבירות נשוא כתב האישום. חלק מן המשיבים באותה בקשה שוחררו ומעצרם של היתר, ובהם המשיבים שבכאן, הוארך פעם אחת וכן פעמיים נוספות (בש"פ 11590/05 ובש"פ 2182/06). בהחלטות ההארכה עמד בית משפט זה על התמשכות ההליכים המשפטיים בעניינם של המשיבים ועל הזמן הרב שיידרש לשמיעת המשפט נוכח היקפה הרחב של הפרשה ונוכח מורכבותה ועוד צוין כי נקבעו מועדים רבים לשמיעת ההוכחות וכי מאז מינוי ההרכב המיוחד הדן בתיק, נעשים מאמצים רבים לקידום ההליך. בהחלטה האחרונה בבקשה להארכת מעצר (מיום 21.3.2006) ציין בית המשפט (כב' השופטת מ' נאור) בהקשר זה כי "המשפט בהחלט מתקדם בקצב משביע רצון בשים לב להיקפו, וניתן רק לשבח את ההרכב על כך". יחד עם זאת ובשל התמשכות ההליכים הוסיף והורה בית המשפט באותה החלטה על בחינת אפשרות של חלופת מעצר לגבי מספר משיבים נוספים, אשר השתייכו למדרג נמוך בהיררכיה הארגונית.

3.בבקשה הנוכחית להארכת המעצר, שבה המבקשת וטוענת כי המעשים המיוחסים למשיבים ומעורבותם הנמשכת בסחר בסמים מסוכנים, הכנתם והפצתם וכן הלבנת ההון המיוחסת לארגון מלוד מלמדים כולם על המסוכנות הרבה הנשקפת מהם לביטחון הציבור. המבקשת מדגישה כי העובדה שהמעשים המיוחסים למשיבים בוצעו במסגרת ארגוני פשיעה שאף סחרו בסמים בינם לבין עצמם מעצימה את מסוכנותם, וזאת במיוחד נוכח עברם הפלילי של המשיבים. המבקשת מוסיפה וטוענת כי על פי האבחנה שערך בית משפט זה בין הדרג הבכיר של החברים בארגוני הפשיעה ובין הדרג הזוטר, המשיבים נמנים עם בכירי הארגונים ואין מקום לחלופת מעצר בעניינם. עוד טוענת המבקשת כי העובדה שנגד חלק מן המשיבים הוגשו כתבי אישום בעבירות שעניינן שיבוש מהלכי משפט מצביעה אף היא על הצורך בהמשך מעצרם. לבסוף מציינת המבקשת כי בתקופה האחרונה חלה התקדמות מרשימה בהליכים הפליליים המתנהלים נגד המשיבים וכי כיום נמצא המשפט בעיצומה של פרשת התביעה. עד עתה התקיימו למעלה מ-33 ישיבות של הוכחות ונשמעו כ-114 עדים. 109 עדים נוספים צפויים להעיד מטעם התביעה ועד סוף חודש יולי הקרוב קבועים 13 מועדי ישיבות. על פי הערכתה הזהירה של המבקשת ניתן לסיים את שמיעת פרשת התביעה בתוך מועדים אלה והמבקשת מדגישה בטיעוניה כי עדים רבים נמחקו מרשימת עדי התביעה במטרה לייעל את ההליכים ולהגיע לסיום פרשת התביעה במסגרת הארכת המעצר הנוכחית. המשיבים מצידם טוענים כי פרשת התביעה צפויה להימשך עוד זמן רב וכי גם פרשת ההגנה תהא ארוכה, במיוחד בהתחשב בכך שפגרת הקיץ של בתי המשפט בפתח. המשיבים מוסיפים וטוענים כי התשתית הארגונית במסגרתה בוצעו על פי הנטען העבירות המיוחסות להם ממילא אינה קיימת עוד וכי ככל שחולף הזמן נדרשים נימוקים כבדי משקל להמשך מעצרם. לבסוף טוענים המשיבים כי כתבי האישום בעבירות של שיבוש מהלכי משפט הוגשו נגד חלק מן המשיבים בלבד וכי מכל מקום, אין חשש לשיבוש מהלכי משפט הואיל והעדים העיקריים כבר העידו.

4.משנדרש בית משפט זה להכריע בבקשה להארכת מעצר על פי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996, עליו לאזן בין הפגיעה הנמשכת בחירותו של הנאשם שאשמתו טרם הוכרעה ובין הצורך להגן על שלום הציבור ולהבטיח את ניהולם התקין של ההליכים. נקודת האיזון בין אינטרסים אלה אינה סטטית והיא עשויה להשתנות ככל שתקופת המעצר הולכת ומתארכת. השיקולים שהצדיקו את מעצרו של הנאשם מלכתחילה לא תמיד די בהם כדי להצדיק את המשך המעצר לאחר שנקפו תשעה חודשים והמשפט טרם הסתיים. אכן, ככל שתקופת המעצר מתארכת מועתק מרכז הכובד אל עבר האינטרס של הנאשם שחירותו לא תיפגע בלא שאשמתו הוכרעה (ראו: בש"פ 3270/00 מדינת ישראל נ' הר שפי , תק-על 2000(2) 580 (2000)); בש"פ 7707/04 מדינת ישראל נ' פלוני , תק-על 2004(3) 2380 (2004); בש"פ 10295/05 מדינת ישראל נ' סקא , תק-על 2005(4) 1179 (2005)). מדרג המסוכנות שנקבע בהחלטות ההארכה הקודמות שנדונו בפרשה זו, ושחרורם של חלק מן הנאשמים בהתאם לכך, מיישמים גישה זו ומשקפים את השינוי שחל בנקודת האיזון מאז ההחלטה הראשונה למעצר הנאשמים בפרשה זו עד תום ההליכים ועד היום. יחד עם זאת, יש לזכור כי אין מדובר בשיקול יחיד ועל בית המשפט ליתן משקל מתאים לשיקולים נוספים ובהם "העילות שהובילו למעצרו של הנאשם לכתחילה, משך הזמן שיידרש לניהול המשפט עד שיסתיים, עברו הפלילי של הנאשם והאפשרות להשיג את מטרת המעצר בדרך של חלופה מתאימה" (בש"פ 8639/05 מדינת ישראל נ' אלמרבוע , תק-על 2005(3) 4163 (2005)).

5.בענייננו, ניתן לומר כי חלה התקדמות משמעותית בשמיעת משפטם של המשיבים עם מינוי ההרכב הייעודי, אך גם על פי ההערכה האופטימית של המבקשת, אין ספק ששמיעת התיק כולו לא תסתיים במסגרת הארכת המעצר הרביעית שנתבקשה. אף על פי כן, וגם לאחר שהנחיתי עצמי בצורך לשוב ולבחון את מיקומה של נקודת האיזון לעת הזו, אני סבורה כי מכלול הנסיבות במקרה הנדון מצדיק להיעתר לבקשת ההארכה הרביעית שבפניי וזאת מן הטעמים שאבאר להלן.

6.משיבים 2-1 (מוחמד וחאפז שורפי) עמדו, על פי הנטען בכתב האישום, בראש ארגון הפשע מיפו. במסגרת תפקידם גייסו משיבים אלה את שאר הנאשמים לארגון, שילמו את שכרם, רכשו את הסם המסוכן והיו אחראים על חלוקתו, הפצתו ומכירתו ביפו וסביבותיה. משיבים אלה אף ניהלו את הקשר עם ראשי ארגון הפשע מלוד במימון רכישות הסם המסוכן והסדרת הברחתו ליפו לשם מכירתו. כמו כן, נגד המשיב 1 הוגשו שני כתבי אישום בעבירות שעניינן שיבוש מהלכי משפט. בנוסף לכך, בעברו של כל אחד ממשיבים אלה הרשעות רבות, בין היתר בגין עבירות סמים. המשיבים 4-3 (מוסא ועומר אבו שחאדה) שימשו, על פי הנטען בכתב האישום, כראשי ארגון הפשע מלוד. השניים ניהלו, אירגנו וניווטו את פעילותו של הארגון ואף היו אחראים כלפי רוכשי הסם לאיכותו ולאספקתו, תוך ניהול הקשר עם ראשי ארגון הפשע מיפו וחבריו, לשם מכירת הסם והעברתו לידיהם. המשיב 4 אף מואשם בכך שפעל באופן שיטתי למען הלבנת כספי הארגון מלוד. בנוסף לכך, למשיבים 4-3 עבר פלילי מכביד הכולל הרשעות בעבירות סמים. אין ספק כי מכלול נסיבות אלה מעיד על מסוכנותם הרבה של המשיבים 4-1 כמי שעמדו בראש ארגוני הפשיעה ומסוכנות זו וכן מורכבותם של ההליכים, יש בה כדי להצדיק את המשך מעצרם על אף התמשכות ההליכים בעניינם.

7.אשר למשיבים 6 ו-7 (סמי סקא וסמי אבו חצירא). על פי כתב האישום, תפקדו משיבים אלה כפעילים מרכזיים בארגון הפשע מיפו. המשיב 6 היה פעיל בניהול הסחר בסם מול נציגי ארגון הפשע מלוד והוא נטל חלק ברכישת הסם, העברתו, החזקתו, שקילתו וחלוקתו למכירה וכן היה שותף בניהול ובפיקוח על שיטת ההפצה של הסם. כמו כן פעל המשיב 6 לגיוס חברים לארגון וגייס אליו, בין היתר, את אשתו. גם למשיב זה הרשעות קודמות רבות ובהן לא מעט הרשעות בעבירות סמים. המשיב 7 היה אף הוא על פי הנטען חבר בארגון הפשע מיפו ובמסגרת זו היה שותף לרכישות הסם המסוכן, הברחתו מלוד ליפו והתשלום עבורו. המשיב 7 חילק את הסם למנות שקולות תוך שהוא מנהל את מסגרת ההפצה והמכירה ביפו וסביבותיה והיה אחראי להספקת הסם המסוכן על פי דרישה למפיצים. על פי כתב האישום, לאחר מעצרם של שאר פעילי ארגון הפשע מיפו ועד מעצרו שלו, אף נטל המשיב 7 במשך כשבעה ימים את מושכות הניהול של כלל מערך הפצת הסם המסוכן של הארגון ובכך יש כדי ללמד לכאורה על מעמדו הבכיר בארגון זה. עברו הפלילי של משיב 7, בהשוואה לעברם של שאר הנאשמים, אינו עבר מכביד במיוחד אך מן הטעמים שפורטו ונוכח המעורבות הגבוהה והשיטתית המיוחסת לו ולמשיב 6 בעבירות נשוא כתב האישום, אני סבורה כי יש מקום להורות גם על המשך מעצרם כמבוקש.

8.הוא הדין באשר למשיבים 8 ו-9 (סמיר ועטאף שורפי). על פי המתואר בכתב האישום ניהלו שני אלה את מסגרת ההפצה והמכירה של הסם ביפו ובסביבותיה, ולשם כך נהגו להחזיק, לשקול ולחלק את הסם המסוכן להפצה במנות שנמסרו למכירה. משיבים אלה הואשמו גם בהדחת עד, בשיבוש הליכי משפט ובתקיפה ובעברם הרשעות קודמות, בין היתר בעבירות סמים. אשר למשיבים 11 ו-12 (אחמד דבור ומחמוד סרסור), על פי הנטען בכתב האישום פעלו משיבים אלה כספקי סמים קבועים של הארגון מלוד. במסגרת פעילותם זו הובילו המשיבים 11 ו-12 את הסמים או ששלחו מי מטעמם לנקודות מפגש שנקבעו עם הרוכשים, ונהגו למסור דיווח על מסירת הסם לרוכש וכן לקבל הוראות בהקשר זה. בעברם של המשיבים 11 ו-12 הרשעות קודמות, לרבות הרשעות בעבירות סמים. טענתם המרכזית היא כי החלק המיוחס להם בעבירות נשוא כתב האישום איננו משמעותי וכי נוכח המיקום הנמוך המיוחס להם בהיררכיה של הארגון, מן הראוי להורות על חלופת מעצר בעניינם. אין לקבל טענה זו. המשיב 11 היה מעורב בעסקאות סמים רבות, כמפורט באישום הראשון ובאישום השלישי וכמוהו גם המשיב 12 אשר על פי המפורט באישום השלישי היה מעורב ב-36 עסקאות סמים, מסוגים שונים (חשיש, קוקאין ואקסטזי). מעורבות פעילה זו המיוחסת למשיבים 11 ו-12 בעסקאות סמים ועברם הפלילי המכביד מעידים על מסוכנות רבה ועל כן אין מנוס מהארכת מעצרם גם זו הפעם.

9.אשר למשיב 5. בפני בית המשפט המחוזי הביע משיב זה את הסכמתו למעצר עד תום ההליכים, תוך שמירת זכותו להגיש בקשה לעיון חוזר בלא צורך בשינוי נסיבות. מעצרו של המשיב 5 אף הוארך שלוש פעמים (תשעים יום בכל פעם), עד שביום 9.4.2006 ולאחר שנשמעה, בין היתר, עדותה של סינה מוגרבי, עתר בבית המשפט המחוזי לעיון חוזר בהחלטה לעצרו. המשיב 5 טען כי לאחר שנשמע חלק הארי של פרשת התביעה חל כרסום בעוצמת הראיות לכאורה שהוצגו לביסוס אשמתו והדבר מצדיק את שחרורו לחלופת מעצר. ביום 7.6.2006 דחה בית המשפט המחוזי את הבקשה לעיון חוזר בקובעו כי חזרתה של עדת התביעה סינה מוגרבי (להלן: סינה ) מן העדות שמסרה במשטרה והסתירות השונות עליהן הצביע המשיב 5 בעדותה, אין בהם כדי לערער את כוחן של הראיות לכאורה המבססות סיכוי סביר להרשעתו של המשיב 5 בעבירות המיוחסות לו. בית המשפט הוסיף וקבע כי אף אם יש בסתירות אלה כדי להשליך על אמינותה ומהימנותה של העדה, אין לבחון את הדבר בשלב המעצר. בית המשפט אף דחה את טענות המשיב 5 לעניין קשיים ראייתיים העולים מהאזנות הסתר והוסיף כי שתיקת המשיב 5 לאורך חקירותיו במשטרה מחזקת את התשתית הראייתית הלכאורית נגדו. לבסוף דחה בית המשפט את טענת המשיב 5 לאפליה בינו לבין נאשמים אחרים אשר שוחררו לחלופת מעצר בשל ההבדלים בינו לבינם.

10.מכאן הערר שהגיש המשיב 5 בעניין זה, שהדיון בו אוחד, כאמור, עם בקשת ההארכה שהגישה המבקשת. בערר שב המשיב 5 וטוען כי לאחר שנשמעו למעלה ממאה עדי תביעה ובהם עדת התביעה המרכזית סינה, וכן חלק מן המתמללים, נראה כי חל כרסום של ממש בעוצמת הראיות לכאורה נגדו. לפי הטענה, סינה כלל אינה מזהה את המשיב 5, אינה יודעת היכן הוא מתגורר והיא הצביעה על ביתו רק לאחר שנמסרה לה כתובתו המדויקת על ידי החוקרים. המשיב 5 מוסיף וטוען כי תיאוריה המפלילים של סינה, ככל שהדבר נוגע אליו, אינם מעוגנים במקום או בזמן וכי לטענתה מעולם לא ראתה את המשיב 5 מחזיק בסם והוא מעולם לא סיפק לה סם. כמו כן, טוען המשיב 5 כי מבין אלפי שיחות להן האזינו החוקרים במסגרת הפרשה, נשמע קולו לכאורה בשתי שיחות בלבד ועוד הוא טוען כי זיהויו כדובר בשיחות אלה לוקה אף היא בחסר ולא עולה מהן דבר העשוי לחזק את החשדות כנגדו. המשיב 5 מוסיף וטוען כי אף לא אחד מן התצפיתנים שהעידו תיארו אותו כמי שנצפה בפעילות מחשידה, כי לא נצפה סם כלשהו שניתן לקשר אליו וכי ביום מעצרו נערך חיפוש בביתו אך לא נתפס בו שריד של סם כלשהו. לבסוף טוען המשיב 5 כי יש מקום ליתן משקל לכך שמאז הגשת כתב האישום הורה בית משפט זה על שחרורם של נאשמים המואשמים במעשים חמורים מאלה המיוחסים לו.

11.טענותיו של המשיב 5 בערר בדבר חולשת הראיות לכאורה נגדו, דינן להידחות. בעדותה של סינה קיימות אומנם סתירות, אך נראה כי בשלב זה של הדיון וככל שבעיון חוזר בהחלטת המעצר עסקינן, אין בסתירות אלה כדי לאיין את עוצמת דבריה של העדה אשר קשרה את המשיב 5 לעבירות המיוחסות לו (כך, למשל, דברים שאמרה לשוטרת שירלי דוד כבר במתקן המעצר וכן דבריה על פי תמליל 3920, תמליל 4263/04, הודעתה מיום 8.12.04 והודעתה מיום 10.12.04). המשיב 5 הדגיש בטיעוניו כי במסדר הזיהוי בתמונות לא זיהתה אותו העדה וכי בתחילת העימות שנערך בין סינה לבינו קראו לו החוקרים בשמו ובכך "סייעו" לה בזיהויו, אך גם אם כך הדבר יש לזכור כי סינה ציינה את שמותיהם של אחיו וכן ציינה כי פגשה במשיב 5 במספר הזדמנויות כאשר סיפק לה סם. כמו כן הובילה סינה את החוקרים אל ביתו של המשיב 5 ואף שייתכן כי קיימים קשיים ראייתיים בכל הקשור להצבעתה על הבית, קשיים אלה ראוי להם כי ייבחנו במהלך המשפט. אשר להאזנות הסתר, לגביהן נטען כי נפלו טעויות בייחוס השיחות וקישורן למשיב 5, יש לזכור כי שמו של המשיב 5 מוזכר בשיחות אלה לכאורה בהקשר של אספקת סם (כך למשל שיחה 999, שיחה 15433).

12.הכלל לעניין בקשות לעיון חוזר המבוססות על טענה בדבר כירסום בתשתית הראייתית הלכאורית הוא כי אף אם במהלך שמיעת המשפט מתגלים קשיים מסוימים לגבי חומר הראיות הלכאורי שהוצג בשלב החלטת המעצר, אין די בכך כדי לשנות מהחלטת המעצר אלא אם כן הקשיים או הסתירות שנתגלו יש בהם כדי לחולל מפנה דרמטי במערכת ראיות התביעה והם מצביעים על כרסום מהותי ומשמעותי בה (ראו: בש"פ 4794/95 שאבי נ' מדינת ישראל , תק-על 95(3) 263 (1995); בש"פ 2159/03 חזיזה נ' מדינת ישראל , תק-על 2003(1) 558 (2003)). אין זה המקרה שבפנינו. הסתירות בעדויותיה של סינה עליהן מצביע המשיב 5 ואף חזרתה מן העדות שמסרה במשטרה אינם עולים כדי כרסום ממשי כזה בראיות לכאורה. לכל אלה יש להוסיף את העובדה שהמשיב 5 בחר לשתוק בחקירתו ולא שיתף פעולה עם חוקריו (ראו הודעותיו של המשיב 5 מיום 22.11.04, 25.11.04, 7.12.04; השוו בש"פ 1250/99 גבאי נ' מדינת ישראל , תק-על 99(1) 480 (1999)). בעימות שנערך בינו ובין סינה שאל אומנם המשיב 5 את סינה שאלות שונות, אך הוא לא הסכים להשיב לשאלותיה ולשאלות החוקרים ובהן השאלה האם הוא מכיר את סינה והאם נפגש עימה. אשר לטענת האפליה שהעלה המשיב 5. בהחלטתי מיום 19.10.2005 בבש"פ 8765/05, עמדתי על כך שהמשיב 5 נמנה עם הבכירים בארגון הפשע. למשיב זה מיוחסות עבירות של סחר בסמים בין הארגונים וכן ייצור הכנה והפקה של סם מסוכן במסגרת הארגון מלוד והחזקת סם שלא לשימוש עצמי. כמו כן, במסגרת האישום שעניינו הלבנת ההון על ידי הארגון מלוד, מיוחסת למשיב 5 עשיית פעולה ברכוש אסור. כל אלה מלמדים כי בניגוד למה שנטען על ידו, המשיב 5 איננו דמות משנית בארגון. לכך יש להוסיף את עברו הפלילי הכולל הרשעות בעבירות סמים. אשר על כן, דין הערר להידחות וכן יש מקום להאריך את מעצרו של המשיב 5.

סיכומו של דבר, אני מורה על דחיית הערר שהגיש המשיב 5 ועל מעצרם של המשיבים כולם בתשעים ימים נוספים, כמבוקש.