בש"פ 9834/07 מדינת ישראל נ. מוחמד שורפי

בפני בקשה להארכת מעצרם של המשיבים בתשעים ימים נוספים לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996 (להלן: חוק המעצרים), החל מיום 5.12.07 או עד למתן פסק-דין בתפ"ח 1226/04 בבית-המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו, לפי המוקדם מבין המועדים.

עניינה של בקשה זו הוא בפרשייה רחבת היקף, במסגרתה הוגשו כתבי אישום כנגד חברים בשני ארגוני פשיעה. האחד, עיקר פעילותו באזור יפו; והשני, פעל בעיקר באזור לוד. שני ארגוני הפשיעה עסקו באופן שיטתי ומתמשך בייצור, סחר, רכישה, מכירה, החזקה והפצה של סמים מסוכנים מסוג קוקאין והרואין.

כנגד המשיבים ואחרים הוגש, ביום 21.12.2004, לבית-המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו כתב אישום (תפ"ח 1226/04), המייחס להם עבירות כדלקמן:

א.

למשיבים 1-6 מיוחסת פעילות בארגון פשיעה, וכן עבירות מרובות של סחר בסם מסוכן במסגרת ארגון פשיעה (אישום ראשון).

ב.

למשיב 10 (סרסור) מיוחסות עבירות מרובות של סחר בסם מסוכן במסגרת ארגון פשיעה (אישום ראשון).

ג.

בנוסף, יוחסו למשיבים הבאים באישום השני עבירות כדלקמן:

1.

למשיבים 1-2 ולמשיבים 6-8: עבירות מרובות של סחר בסם מסוכן ועבירות מרובות של החזקת סם שלא לצריכה עצמית, הכל במסגרת ארגון פשיעה.

2.

למשיב 1: הדחת קטין לסם מסוכן; החזקת חצרים לשם הכנת סם מסוכן והחזקת כלים להכנת סם מסוכן – הכל במסגרת ארגון פשיעה.

3.

למשיב 2: הדחת קטין לסם מסוכן; החזקת חצרים לשם הכנת סם מסוכן; החזקת כלים להכנת סם מסוכן; מעשה פזיזות ורשלנות; הפרעה לשוטר במילוי תפקידו וניסיון להשמדת ראיה – הכל במסגרת ארגון פשיעה.

4.

למשיב 6: החזקת חצרים לשם הכנת סם מסוכן; החזקת כלים להכנת סם מסוכן וניסיון להשמדת ראיה – הכל במסגרת ארגון פשיעה.

5.

למשיב 7: החזקת חצרים לשם הכנת סם מסוכן והחזקת כלים להכנת סם מסוכן – הכל במסגרת ארגון פשיעה.

6.

למשיב 8: החזקת חצרים לשם הכנת סם מסוכן; החזקת כלים להכנת סם מסוכן; ניסיון להשמדת ראיה והפרעה לשוטר בעת מילוי תפקידו – הכל במסגרת ארגון פשיעה.

ד.

למשיבים 3-5, 9-10 ונאשם נוסף: החזקת סם שלא לצריכה עצמית; ייצור, הכנה והפקה של סם מסוכן וחסר בסם מסוכן – הכל במסגרת ארגון פשיעה.

ה.

למשיב 4 יוחסו באישום הרביעי: הלבנת הון; עשיית פעולה ברכוש אסור; עיסוק במתן שירותי מטבע בלא רישום וקבלת דבר במרמה – הכל במסגרת פעילות של ארגון פשיעה.

ו.

למשיב 5 יוחסו באישום הרביעי: עשיית פעולה ברכוש אסור – במסגרת פעילות של ארגון פשיעה.

לפי הנטען בכתב האישום (בתפ"ח 1226/04), החל מתחילת שנת 2004, פעלו המשיבים 1-2 ביחד עם המשיבים 6-8 ואחרים בתבנית מאורגנת, שיטתית ומתמשכת לרכוש, להחזיק ולהפיץ סמים מסוכנים מסוג הרואין וקוקאין באזור יפו ומחוצה לו (להלן: ארגון הפשיעה מיפו או הארגון).

בראש ארגון הפשיעה מיפו עמדו המשיבים 1-2. ליתר חברי הארגון, וביניהם המשיבים 6-8 היו תפקידים שונים בארגון, החל מרכישת הסם, העברתו ותשלום עבורו וכן חלוקתו למנות, החזקת הסם, שקילתו והפצתו במנות, ועד הפצת הסם המסוכן באזור יפו.

באותה תקופה, פעלו המשיבים 3-5 ביחד עם המשיבים 9-10 ואחרים בתבנית מאורגנת, שיטתית ומתמשכת לרכוש, לייצר, להחזיק, לספק ולמכור סמים מסוכנים באזור לוד ומחוצה לו (להלן: ארגון הפשיעה מלוד או הארגון).

בראש ארגון הפשיעה מלוד עמדו המשיבים 3-4. ליתר חברי הארגון, וביניהם המשיבים 5 ו- 9-10, היו תפקידים שונים בארגון, החל מהחזקת סמים וסחר בהם, הובלת הסם, אספקת סמים מסוכנים לארגון ו"בישול" הסם, משמע עיבודו לצורה זולה יותר.

שני ארגוני הפשע חברו זה לזה לשם סחר מאורגן ושיטתי בסמים מסוכנים. לפי הנטען בכתב האישום, בין החודשים מאי לאוקטובר 2004 סוכמו ונערכו עשרות רבות של עסקאות סמים מסוכנים בין שני הארגונים ובהיקף של קילוגרמים רבים של סם מסוג קוקאין (האישום הראשון). כמו-כן נטען בכתב האישום, כי המשיבים 1-2 ו- 6-8 פעלו, ביחד עם אחרים, להפצת הסם המסוכן באזור יפו, בהיקף של מאות מנות סם מדי יום (האישום השני). בנוסף, פעלו המשיבים כדלקמן:

המשיב 1, בנוסף למעשים ולעבירות המיוחסות לו באישום הראשון, גייס מפיצים לסם המסוכן וניהל את שיטת ההפצה תוך שהוא מנחה ומתאם פעילותם של חברים שונים בארגון, לרבות איסוף התמורה ממכירת הסמים ותשלום שכרם של חברי ארגון הפשיעה מיפו.

המשיב 2, בנוסף למעשים ולעבירות המיוחסות לו באישום הראשון, היה שותף לניהול שיטת ההפצה ובנוסף גייס מפיצים של הסם המסוכן, שילם את שכרם של חברי ארגון הפשיעה מיפו ואסף את התמורה ממכירת הסמים.

המשיב 6, בנוסף למעשים ולעבירות המיוחסות לו באישום הראשון, היה שותף לניהול ולפיקוח על שיטת ההפצה של הסמים המסוכנים.

המשיב 7, בנוסף למעשים ולעבירות המיוחסים לו באישום הראשון, פעל לגיוס חברים לארגון הפשיעה מיפו, ואף עסק באספקת הסם המסוכן למפיצים, ניהול ופיקוח על עבודתם, וכן נהג לאסוף מהמפיצים את כספי מכירת הסם המסוכן והעביר את הכספים, בין היתר, למשיב 2.

המשיב 8, בנוסף למעשים ולעבירות המיוחסים לו באישום הראשון, נהג לכוון מפיצי סמים של הארגון למקומות היעד בהם ביקשו צרכני סמים לרכוש סם מסוכן, וכן נהג למכור סמים מסוכנים עבור הארגון מיפו.

לפי הנטען בכתב האישום (באישום השלישי), פעלו המשיבים 3-5 וכן המשיבים 9-10, ביחד עם אחרים, לביצוע עבירות סחר בסמים מסוכנים באזור לוד. כן נטען, כי הארגון מלוד עסק, בראשות המשיבים 3-4, בין החודשים מאי לדצמבר 2004, בביצוע עשרות רבות של עסקאות למכירת סמים מסוכנים, מסוגים שונים.

עוד נטען בכתב האישום (באישום הרביעי), כי הכספים שהתקבלו כרווחים מעסקאות הסמים של ארגון הפשע בלוד, הועברו לידיו של המשיב 4, וזה פעל, גם עם אחרים, על-מנת להסוות ולהסתיר את רווחי הארגון. בין היתר פעל המשיב 4 באמצעות חברה למתן שירותי מטבע. בנוסף, רכש המשיב 4 חנות ב"מגדל הקיסר" בלוד, באמצעות חברה הרשומה על שם בנו של המשיב 4. עוד רכש המשיב 4 קרקעות שונות, במאות אלפי דולרים, הכל באמצעות "אנשי חזית" ובמטרה להסתיר את הזהות הלאומית של רוכש הקרקעות. כן הזמין המשיב 4 רכבים שונים, במאות אלפי שקלים חדשים, ושילם עבורם מקדמות במזומן, בין בעצמו ובין באמצעות המשיב 5.

במקביל לכתב האישום בתפ"ח 1226/04 (להלן: התיק המרכזי) הוגש כתב אישום נוסף, תפ"ח 1227/04 (להלן: התיק הנוסף). כתב אישום זה הוגש כנגד נשותיהם של המשיב 1 והמשיב 6 וכנגד שותפים נוספים לארגון הפשע, שהינם עדי התביעה בתפ"ח 1226/04. תיק זה הסתיים בהסדרי טיעון עם כל הנאשמים, ניתנו גזרי-דין והללו אף העידו כנגד שותפיהם בתיק 1226/04 במהלך ההארכה הקודמת.

כנגד המשיב 1 ואשתו, איבון שורפי, הוגש, ביום 4.7.05, לבית-המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו כתב אישום (ת.פ. 40201/05), המייחס להם עבירות של הדחה בעדות בנסיבות מחמירות ושיבוש מהלכי משפט. במסגרת הסדר הטיעון עם איבון שורפי צורף תיק זה לתפ"ח 1227/04. בעניינו של המשיב 1, התיק קבוע להוכחות ליום 24.2.08.

כנגד המשיבים 1, 7-8 הוגש, ביום 2.4.06, לבית-המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו כתב אישום (ת.פ. 40101/06), המייחס להם עבירות הדחה בעדות בנסיבות מחמירות ושיבוש מהלכי משפט בשל תקיפה ואיום על עד תביעה שזוהה על ידם בבית המעצר.

בדיון שהתקיים ביום 2.5.06 בפני בית-המשפט המחוזי (כבוד השופט צ' גורפינקל), למשיבים לא היו סנגורים לדיון והם סרבו להשיב לשאלת בית-המשפט אם הם מבינים את כתב האישום שהוקרא בפניהם. לבסוף, כפרו המשיבים 1, 7-8, ביום 28.6.06, באישומים נגדם והתיק נקבע להוכחות.

בית-המשפט המחוזי זיכה, ביום 14.1.07, את המשיבים 1, 7-8 מהעבירות שיוחסו להם בכתב האישום בת.פ. 40101/06.

בד-בבד עם הגשת כתב האישום בתפ"ח 1226/04 הגישה המבקשת לבית-המשפט המחוזי בקשה להאריך את מעצרם של המשיבים עד תום ההליכים המשפטיים המתנהלים נגדם (ב"ש 94095/04).

בהסכמת באי-כוח המשיבים, הורה בית-המשפט המחוזי, ביום 21.12.04, על הארכת מעצרם של המשיבים עד למתן החלטה אחרת. הסכמת המשיבים ניתנה, תוך שהם שומרים על זכותם לטעון בעתיד להיעדר קיומן של ראיות לכאורה.

לאור מורכבות התיק וריבוי הנאשמים, קבע בית-המשפט המחוזי (כבוד השופטת נ' אהד), ביום 28.12.04, כי עד ליום 23.1.05 ישיב כל אחד מהסנגורים בתיק אם בדעת מי מהמשיבים לטעון לקיומן של ראיות לכאורה.

בישיבה שהתקיימה בבית-המשפט המחוזי, ביום 2.2.05, נטען על-ידי חלק מבאי-כוח המשיבים, כי אינם מוכנים לטעון עדיין לעניין קיומן של ראיות לכאורה, ונתבקשו דחיות שבין ימים ספורים לחודשים.

בית-המשפט המחוזי (כבוד השופטת נ' אהד) החליט, ביום 20.4.05, על קיומן של ראיות לכאורה בבקשה להארכת מעצרם של המשיבים עד תום ההליכים (ב"ש 94095/04). ההחלטה ניתנה, בין היתר, בעניינם של המשיבים 7-9. בית-המשפט המחוזי קבע, כי קיימות ראיות לכאורה לאשמתם של כל אחד ואחד מהמשיבים וכן כי קיימת עילת מעצר סטטוטורית בעניינם. לפיכך, הורה בית-המשפט המחוזי לעצור את המשיבים עד תום ההליכים המשפטיים המתנהלים נגדם.

ביום 22.5.05 הורה בית-המשפט המחוזי על מעצר המשיבים שהסכימו, וביניהם המשיבים 3-6, תוך קביעה, כי שמורה להם הזכות לפנות בבקשה לעיון חוזר בלא שינוי נסיבות.

ביום 31.5.05 התקיימה ישיבה נוספת בעניינם של המשיבים 1-2 וניתנה החלטה, לפיה יגיש בא-כוחם טענותיו לעניין קיומן של ראיות לכאורה עד ליום 15.6.05.

ביום 16.6.05 ועל יסוד הסכמתו של בא-כוח המשיב 1, הורה בית-המשפט המחוזי לעצור את המשיב 1 עד תום ההליכים המשפטיים המתנהלים נגדו, תוך שקבע בית-המשפט, כי למשיב 1 שמורה הזכות להגיש בקשה לעיון חוזר.

ביום 20.6.05 ועל יסוד הסכמתו של בא-כוח המשיב 2, הורה בית-המשפט המחוזי לעצור את המשיב 2 עד תום ההליכים המשפטיים המתנהלים נגדו, תוך שקבע בית-המשפט, כי למשיב 2 שמורה הזכות להגיש בקשה לעיון חוזר בלא שינוי נסיבות.

ביום 12.7.05 הורה בית-המשפט המחוזי לעצור את המשיב 10 עד תום ההליכים המשפטיים המתנהלים נגדו.

על החלטת בית-המשפט המחוזי לעצור את המשיב 10 עד תום ההליכים הוגש לבית-משפט זה ערר. בית-משפט זה (כבוד השופטת א' חיות) בהסכמת הצדדים, הורה על החזרת הדיון לבית-המשפט המחוזי, על-מנת שידון במכלול טענות הצדדים. ביום 28.11.05 הורה בית-המשפט המחוזי (כבוד השופטת נ' אהד) על מעצרו של המשיב 10 עד תום ההליכים המשפטיים המתנהלים נגדו.

לקראת תום תשעת חודשי המעצר הראשונים, ביום 22.9.04, הגישה המבקשת לבית-משפט זה בקשה להארכת מעצר בתשעים ימים נוספים (בש"פ 8765/05).

בדיון שהתקיים בפני בית-משפט זה הוצע לצדדים, כי בטרם תינתן החלטה, תתקבל עמדת בית-המשפט המחוזי בדבר קביעת הרכב לתפ"ח 1226/04. להצעה זו נענה רק בא-כוח המשיב 6 וההחלטה בעניינו נדחתה ב- 45 יום. ביחס לשאר המשיבים – ולאחר שהתקבלה עמדת בית-המשפט המחוזי, לפיה יוקם הרכב מיוחד שיתחיל לדון בתיק מחודש דצמבר 2005 – נעתר בית-משפט זה (כבוד השופטת א' חיות) לבקשה והורה על חידוש המעצר בתשעים ימים נוספים נוכח חומרת העבירות המיוחסות להם והיקף הפרשה.

לאחר 45 יום במסגרת בקשה להארכה, שב המשיב 6 לבית-משפט זה (כבוד השופטת ע' ארבל) והסכים למעצר משלים של 45 יום (בש"פ 10295/05).

בתום תקופת ההארכה הראשונה, הגישה המבקשת לבית-משפט זה בקשה להאריך פעם נוספת את מעצרם של המשיבים (בש"פ 11590/05). בית-משפט זה (כבוד השופטת (כתוארה דאז) ד' ביניש) החליט, ביום 20.12.05, להאריך את מעצרם של כל המשיבים בתשעים ימים, החל מיום 20.12.05, למעט שלושה נאשמים נוספים.

בתום הארכת המעצר השנייה, הגישה המבקשת לבית-משפט זה בקשה להאריך פעם נוספת את מעצרם של המשיבים (בש"פ 2182/06). בית-משפט זה (כבוד השופטת מ' נאור) הורה, ביום 21.3.06, על מעצרם של המשיבים בתשעים יום נוספים.

בתום תקופת המעצר השלישית, הגישה המבקשת לבית-משפט זה בקשה נוספת להארכת מעצרם של המשיבים (בש"פ 4593/06). בית-משפט זה (כבוד השופטת א' חיות) החליט, ביום 20.6.06, להאריך את מעצרם של המשיבים בתשעים ימים נוספים, החל מיום 17.6.06.

בתום תקופת המעצר הרביעית, הגישה המבקשת לבית-משפט זה בקשה נוספת להארכת מעצרם של המשיבים (בש"פ 7173/06). בית-משפט זה (כבוד השופטת ד' ברלינר) החליט, ביום 11.9.06, להאריך את מעצרם של המשיבים בתשעים ימים נוספים החל מיום 15.9.06.

או-אז, ביום 6.12.06 הגישה המבקשת לבית-משפט זה בקשה שישית להארכת מעצרם של המשיבים (בש"פ 10083/06). המשיבים 3, 4 ו- 9 הסכימו להארכת המעצר ומעצרם הוארך בתשעים ימים: המשיבים 3 ו- 9 בהחלטה מיום 10.12.06 והמשיב 4 בהחלטה מיום 12.12.06. בית-משפט זה (כבוד השופט א' חיות) האריך, ביום 24.12.06, את מעצרם של יתר המשיבים בתשעים ימים נוספים, החל מיום 14.12.06.

משלא נסתיים משפטם של המשיבים בתקופת הארכת המעצר השישית, הגישה המבקשת לבית-משפט זה בקשה שביעית להארכת מעצרם (בש"פ 2076/07). המשיב 9 הסכים להארכת המעצר ומעצרו הוארך בתשעים ימים, בהחלטה מיום 7.3.07. בית-משפט זה (כבוד השופטת מ' נאור) החליט, ביום 9.3.07, להאריך את מעצרם של יתר המשיבים בתשעים ימים נוספים, החל מיום 13.3.07.

בטרם חלפו תשעים ימים ממועד הארכת המעצר הקודמת, הגישה המבקשת בקשה, שמינית במספר, להארכת מעצרם של המשיבים (בש"פ 4819/07). בית-משפט זה (כבוד השופט י' אלון) האריך, ביום 10.6.07, את מעצרם של המשיבים בתשעים ימים נוספים, החל מיום 10.6.07.

כך, משלא נסתיים משפטם של המשיבים בתקופת הארכת המעצר השמינית, הגישה המבקשת לבית-משפט זה בקשה תשיעית להארכת מעצרם (בש"פ 7432/07).

בית-משפט זה (כבוד השופט י' אלון) הורה, ביום 6.9.07, על הארכת מעצרם של המשיבים בתשעים ימים נוספים, החל מיום 6.9.07. בית-משפט זה ציין, כי מאז ההחלטה האחרונה התקדמו ההליכים במשפטם של המשיבים בצורה משביעת רצון וכי סופם של ההליכים נראה עתה באופק.

משלא הסתיים משפטם של המשיבים, חוזרת המבקשת ועותרת בבקשתה זו, עשירית במספר, להארכת מעצרם של המשיבים בתשעים ימים נוספים.

באי-כוח המבקשת שבים וטוענים, כי המעשים המיוחסים למשיבים ומעורבותם הנמשכת בסחר בסמים מסוכנים, הכנתם והפצתם וכן הלבנת ההון המיוחסת להם מלמדים על מסוכנות רבה הנשקפת מהם לביטחון הציבור, במיוחד כשמדובר בחוברים בצוותא לביצוע עבירה והדבר מתעצם כאשר מדובר בארגון פשיעה ועל אחת כמה וכמה כאשר מדובר בשני ארגוני פשיעה. באי-כוח המבקשת מוסיפים וטוענים, כי עד להארכת המעצר התשיעית, נסתיימה פרשת התביעה והחלה להישמע פרשת ההגנה. פרשת התביעה התנהלה על פני למעלה מ- 70 מועדי הוכחות ובמהלכה נשמעו למעלה מ- 200 עדים. שמיעת פרשת ההגנה אמורה הייתה להתחיל ביום 7.12.06, ברם בשל סירובם של המשיבים 1 ו-2 להעיד ולאור בקשת המשיבים 3-5 לעיין בחומר חקירה, החלה פרשת ההגנה להישמע אך ביום 28.12.06. כמו-כן, מציינים באי-כוח המבקשת, כי בהחלטת בית-המשפט המחוזי מיום 9.10.07 הביע בית-המשפט את מורת רוחו באשר להתנהלותה של ההגנה וקבע, כי לפנים משורת הדין יאשר את העדתם של שני עדי הגנה נוספים, זאת על-מנת שלא תיווצר בקרב המשיבים התחושה, כי נמנע מהם למצות את הגנתם כראוי. לבסוף טוענים באי-כוח המבקשת, כי העובדה שכנגד חלק מהמשיבים הוגשו כתבי אישום בעבירות שעניינן שיבוש מהלכי משפט מצביעה על הצורך בהמשך מעצרם.

מנגד, טוענים באי-כוח המשיבים, כי אין עוד מקום להאריך את מעצרם של המשיבים. לטענתם, התשתית הארגונית במסגרתה בוצעו על-פי הנטען העבירות המיוחסות למשיבים ממילא אינה קיימת עוד וכי ככל שחולף הזמן נדרשים נימוקים כבדי משקל להמשך מעצרם. עוד מוסיפים וטוענים באי-כוח המשיבים, כי כתבי האישום בעבירות של שיבוש מהלכי משפט הוגשו כנגד חלק מן המשיבים בלבד וכי מכל מקום, אין חשש לשיבוש מהלכי משפט הואיל והעדים העיקריים כבר העידו.

לעניין הארכת מעצר לאחר תום תשעה חודשים לפי סעיף 62 לחוק המעצרים, כבר קבע בית-משפט זה, כי "חזקה עלינו מצוות המחוקק שבסעיף 61 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996, כי נאשם שהיה נתון במעצר תשעה חודשים ומשפטו לא נגמר בהכרעת דין ישוחרר מן המעצר, אלא אם קיימות נסיבות מיוחדות המצדיקות את הארכת המעצר" (ראו בש"פ 9921/02 מדינת ישראל נ' סבג (לא פורסם); בש"פ 7833/99 מדינת ישראל נ' אלפקיר (לא פורסם); בש"פ 5068/02 מדינת ישראל נ' כילאני (לא פורסם); בש"פ 9944/02 מדינת ישראל נ' דאעס (לא פורסם)).

הסמכות להארכת מעצר בתשעים יום, בכל פעם, ניתנה לשופט בית-המשפט העליון לצורך הפעלתה במקרים חריגים ויוצאי-דופן, כאמור לעיל, ואולם יש ומידת המסוכנות היא כה גבוהה עד שאין מנוס אלא להיעתר לבקשה. במקרה שבפנינו, שוכנעתי, כי לאור המסוכנות הרבה הנשקפת מהמשיבים, בהיותם בעלי מעורבות עמוקה, מתמשכת ומקיפה בעבירות של סחר בסמים מסוכנים, הכנתם והפצתם, כל זאת בהיקפים גדולים ובשני ארגוני פשיעה, וכן לאור עבירות הלבנת ההון המיוחסות לארגון, המלמדות על בסיסו הכלכלי האיתן של הארגון, אשר שם לו מטרה לעסוק בפשע, כשלכך יש להוסיף את עברם הפלילי העשיר של המשיבים, הכולל הרשעות בעבירות סמים ובמיוחד בהתחשב בשלב המתקדם בו מצוי הדיון, קרי כאשר הסתיימה שמיעת הראיות בתיק וכי עד היום התקיימו למעלה מ- 75 ישיבות הוכחות, אשר במהלכן נשמעו יותר מ- 200 עדים, ולאחר שסיכומי המבקשת הוגשו לתיק בית-המשפט ובשלב זה נראה, כי התיק עומד על סף סיום, אין מנוס מהארכת מעצרם של המשיבים בתשעים ימים נוספים.

בית-משפט זה עמד על הקושי הטמון בניהול תיקים מורכבים מסוג זה ב"מיטת הסדום" של תקופת המעצר הקבועה בחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996 בבש"פ 7173/06 מדינת ישראל נ' מוחמד שורפי (לא פורסם):

"כשלעצמי - איני מוציאה מכלל אפשרות, כי יתכן שהמחוקק יאלץ לעשות צעד אחד נוסף שיאפשר גם למערכת המשפט להתמודד עם המיוחדות המובנית שבתיקים אלה במסגרת החוק וללא נקיטה באמצעי החריג של שימוש בסעיף 62. במילים אחרות - יתכן שיש מקום לאבחן מלכתחילה, לעניין תקופת המעצר בין נאשמים בתיקים פליליים "רגילים" לבין נאשמים בתיקי ארגון פשיעה.

המציאות מוכיחה, כי תקופה של 9 חודשים היא "מיטת סדום", שלא ניתן להתאים אליה את הדיון בתיקים אלה."

כמו-כן מההארכות הקודמות שניתנו על-ידי בית-משפט זה, נראה, כי בית-משפט זה לקח בחשבון את הנתון של התארכות המשפט. כך, למשל, בהחלטתו להאריך את מעצרם של המשיבים בחמישית, הניח בית-משפט זה, כי לצורך סיום ההליכים בתיק בפני בית-המשפט המחוזי, תידרשנה לפחות עוד שתי הארכות מעצר נוספות (בש"פ 7173/06). וכך נקבע:

" וחזרנו לנקודת המוצא - התמשכותם של ההליכים והצפי באשר למועד סיומם: אינני יכולה להכריע בין "האופטימים" ל"פסימים" בהקשר זה. לצורך הדיון כרגע אני יוצאת מנקודת ההנחה כי תידרשנה לפחות שתי הארכות נוספות. עדיין- המאזן הכולל מצביע על הצורך בהארכת המעצר. התביעה הגישה לעיוני אוסף החלטות בהן ניתנו הארכות מעצר בפעם השביעית והשמינית. כפי שציינתי- המציאות אומרת את שלה, ומסוכנות שאינה נעלמת - מביאה גם להארכות רבות."

בדומה לכך קבע בית-משפט זה בהחלטתו להאריך את מעצרם של המשיבים בפעם השמינית (בש"פ 4819/07):

" ההליכים מתנהלים ביעילות ובאינטנסיביות והתקיימו עד כה כשבעים ישיבות הוכחות. אכן, לא נראה כי ההליכים יסתיימו עד תום במהלך תשעים הימים הבאים, אולם מצויים אנו בשלבים מתקדמים ביותר של פרשת ההגנה ולקראת שלב הסיכומים."

וכך, שוב, קבע בית-משפט זה בהחלטתו להאריך את מעצרם של המשיבים בפעם התשיעית (בש"פ 7432/07):

"בהחלטות הקודמות בעניין בקשות הארכת המעצר בפרשה דנן עמדו שופטי בית משפט זה על עילות המעצר השרירות ועומדות בתוקפן בעניין המשיבים. עילות אלה לא הועמו ולא נס ליחן גם עתה.

מאז ההחלטה האחרונה (מיום 10.6.07) התקדמו ההליכים במשפטם של המשיבים בצורה משביעת רצון. פרשת הראיות הסתיימה למעשה ונקבעו המועדים להגשת סיכומי הצדדים בכתב ועל פה. סופם של ההליכים נראה עתה באופק הלא כל כך רחוק, ובטווחי הזמן הסבירים הצריכים לעניין פרשה מורכבת ומסועפת זו."

בנסיבות המיוחדות של המקרה דנן שוכנעתי, כי הכף נוטה בשלב זה – גם הפעם - לזכות האינטרס הציבורי, המחייב הגנה על שלום הציבור, וטרם הגיעה השעה להעדיף על פניו את אינטרס המשיבים ואת זכותם להתהלך חופשי. לאור מורכבות התיק והיקפו ולאור המסוכנות הרבה הנשקפת מהמשיבים, להם מיוחסות עבירות סמים חמורות ביותר המתבצעות, כנטען, במסגרת שני ארגוני פשיעה ואף בשים-לב להתקדמות בניהול התיק, אני נעתר לבקשה ומורה על הארכת מעצרם של המשיבים בתשעים ימים נוספים.

כולי תקווה ואמונה, כי בית-המשפט המחוזי יעשה כל אשר בידו כדי להביא לסיום את משפטם של המשיבים וליתן הכרעת דין בתקופת המעצר הניתנת בזו.

לפיכך, אני מאריך בזה את מעצרם של המשיבים בתשעים ימים נוספים, החל מיום 5.12.07 או עד למתן פסק-דין בתפ"ח 1226/04 המתנהל בבית-המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו, לפי המוקדם מבין המועדים.