בש"פ 10083/06 מדינת ישראל נ. מוחמד שורפי

בפניי בקשה להארכת מעצרם של המשיבים, בפעם השישית, לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), התשנ"ו-1996 (להלן: חוק המעצרים ). המשיבים 3, 4 ו-10 הסכימו להארכת המעצר. החלטה זו מתייחסת, אפוא, ליתר המשיבים (שייקראו להלן: המשיבים ).

1.המשיבים עומדים לדין יחד עם אחרים בבית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו (תפ"ח 1226/04). כתב האישום הוגש ביום 21.12.2004 ובו מיוחסת למשיבים ולאחרים פעילות עבריינית שיטתית וענפה שהתבצעה במסגרת שני ארגוני פשיעה מיפו ומלוד וכללה, בין היתר, ייצור, רכישה, מכירה, החזקה והפצה של סמים מסוכנים. כתב אישום נוסף (תפ"ח 1227/04), שהסתיים בינתיים בהסדרי טיעון, הוגש נגד נשותיהם של המשיבים 1 ו- 6 ונגד שותפים נוספים לארגוני הפשע (עדי תביעה בתפ"ח 1226/04). בעוד כתבי האישום הנ"ל תלויים ועומדים, הוגש נגד המשיב 1 ונגד אשתו כתב אישום (ת"פ 40201/05) המייחס להם הדחה בעדות בנסיבות מחמירות ושיבוש מהלכי משפט בנוגע להליכים המתנהלים בתפ"ח 1226/04. כתב אישום בעבירות דומות הוגש גם נגד המשיבים 1, 8 ו-9 (ת"פ 40101/06) ובו יוחסו להם עבירות של הדחה בעדות תוך איומים והפחדה בנסיבות מחמירות, הטרדת עד בנסיבות מחמירות, תקיפה בנסיבות מחמירות ושיבוש מהלכי משפט. המשיב 9 מואשם גם באיומים ובהעלבת עובד ציבור.

2.עם הגשת כתב האישום הורה בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו על מעצרם של המשיבים עד תום ההליכים המשפטיים נגדם. משנקפו תשעה חודשים הגישה המבקשת בקשה להארכת המעצר בתשעים ימים (בש"פ 8765/05). במסגרת הדיון בבקשה הוברר כי טרם נקבע מותב שידון בתיק ועל כן נתבקשה התייחסותו של בית המשפט המחוזי לכך טרם שיוחלט בבקשת ההארכה. משהודיע בית המשפט המחוזי כי יוקם הרכב ייעודי אשר ידון בתיק החל מחודש דצמבר 2005, הוחלט על הארכת מעצרם של חלק מן הנאשמים וחלק אחר, המשתייך לכאורה למדרג נמוך יותר בהיררכיה הארגונית, שוחרר באותו שלב בתנאים מגבילים. נאשמים נוספים המשתייכים לכאורה למדרג הנמוך בהיררכיה הארגונית שוחררו בהמשך אף הם על פי החלטותיו של בית משפט זה בבקשת ההארכה השנייה ובבקשת ההארכה השלישית (בש"פ 11590/05, בש"פ 2182/06). מאז הוארך מעצרם של המשיבים שבכאן, שנותרו במעצר, פעמיים נוספות (בש"פ 4593/06; בש"פ 7173/06). בהחלטותיו עמד בית המשפט על הצורך לאזן בין ההגנה על שלום הציבור לבין זכותם של המשיבים, שאשמתם טרם הוכחה, לחירות תוך התחשבות במורכבותו ובהיקפו המיוחד של תיק רחב יריעה זה. כמו כן עמד בית המשפט בהחלטותיו הקודמות על כך שמאז הקמת ההרכב הייעודי מתנהל המשפט ביעילות והוא מתקדם בקצב משביע רצון.

3.הבקשה שבפניי היא, כאמור, הבקשה השישית להארכת מעצרם של המשיבים. לטענת המבקשת, המעשים המיוחסים למשיבים מלמדים כי הם מסכנים את ביטחון הציבור בשל מעורבותם העמוקה והמתמשכת בסחר בסמים מסוכנים, וכן בהכנתם ובהפצתם. המבקשת מדגישה את עברם הפלילי המכביד של המשיבים ואת מסוכנותם המוגברת נוכח העובדה שהפעילות המיוחסת להם בוצעה במסגרת ארגוני פשיעה אשר סחרו ביניהם בסמים מסוכנים וכן נוכח העבירות של הלבנת הון המיוחסות לארגון מלוד. לטענת המבקשת, ניצבים המשיבים בראש ההיררכיה של ארגוני הפשיעה ובנסיבות אלה לא ניתן להפיג את מסוכנותם באמצעות חלופת מעצר. כמו כן מדגישה המבקשת כי למשיבים 1, 8 ו-9 מיוחסות עבירות של איום והדחה המלמדות כי הם אינם נרתעים מלפעול תוך כדי מעצרם לשיבוש מהלכי המשפט וגם משום כך אין מקום להורות על שחרורם לחלופת מעצר. לבסוף מציינת המבקשת את מורכבותו של התיק ואת ההתקדמות המשמעותית שחלה בשמיעת המשפט. המבקשת מציינת בהקשר זה כי עד היום התקיימו 60 ישיבות של הוכחות, במהלכן נשמעו כ-200 עדים. ביום 7.12.2006 נסתיימה פרשת התביעה ונקבעו עשרה מועדי דיון נוספים עד לסוף חודש מארס 2007, אשר במהלכם צפויה להסתיים פרשת ההגנה על פי הערכתו של בית המשפט המחוזי. לטענת המבקשת, לא חל במהלך תקופת ההארכה החמישית כל שינוי מבחינת נקודת האיזון בין האינטרסים המתנגשים שעליהם עמד בית משפט זה בהחלטותיו הקודמות ולגישתה גם אם תידרשנה שתי הארכות מעצר נוספות (כפי שהעריך בית משפט זה בהחלטתו בבש"פ 7173/06), אין מקום לשחרר מי מן המשיבים שנותרו עתה במעצר בהיותם הגרעין הקשה של ארגוני הפשיעה. המשיבים מתנגדים לבקשה בהדגישם את פרק הזמן הארוך בו הם נתונים במעצר. להערכתם לא צפוי המשפט להסתיים במהלך תקופת ההארכה המבוקשת ואף לא במהלך תקופת הארכה נוספת אם תאושר ועל כן הגיעה, לטענתם, העת לשינוי נקודת האיזון ולמתן משקל יתר לזכותם לחירות משום חזקת החפות העומדת להם. כמו כן העלה כל אחד מן המשיבים טענות פרטניות אליהן אתייחס להלן.

4.בבואנו לבחון בקשה שישית להארכת מעצר על פי סעיף 62 לחוק המעצרים, נושאים חלוף הזמן והתארכות המשפט משקל מרכזי ונכבד במסגרת השיקולים שעלינו לשקול בהקשר זה. אכן, בחלוף פרק זמן כה ממושך נדרשים נימוקים כבדי משקל על מנת להצדיק את המשך המעצר ובהעדר נימוקים כאלה מן הראוי להסיט את נקודת האיזון אל עבר שחרורו של הנאשם לחלופת מעצר (ראו בש"פ 6889/04 מדינת ישראל נ' עואד , תק על 2004(3) 851 (2004)). אולם במקרה שלפנינו ולמרות חלוף הזמן לא קהתה עוצמת השיקולים המצדיקים את המשך מעצרם של המשיבים. כפי שציינה המבקשת בצדק, המשיבים שנותרו במעצר בשלב זה הינם על פי הנטען ראשי ארגוני הפשיעה והגורמים המובילים בפעילות העבריינית נשוא כתב האישום בתפ"ח 1226/04. מכאן מסוכנותם הרבה. היא נגזרת מן המעשים הקשים המיוחסים להם; מן העובדה שבוצעו במסגרת של ארגוני פשיעה; ומן המעמד הבכיר המיוחס להם בארגונים אלו (ראו: בש"פ 7669/06 מדינת ישראל נ' מוסלי (טרם פורסם, 27.9.06); בש"פ 3232/06 מדינת ישראל נ' גבאי , תק על 2006(2) 2333 (2006) ובש"פ 8765/05 מדינת ישראל נ' מוגרבי , תק על 2005(4) 582 (2005) והאסמכתאות המופיעות שם). עברם הפלילי המכביד של מרבית המשיבים מהווה אף הוא אינדיקציה למסוכנותם הרבה ויש חשש ממשי שאם ישוחררו לחלופת מעצר הם עלולים לשוב לפעילות עבריינית, שאינה זרה להם.

5.אשר לטענות הפרטניות שהועלו לגבי כל אחד מן המשיבים. כפי שציינתי בהחלטתי בבש"פ 4593/06, המשיבים 1 ו-2 (מוחמד וחאפז שורפי) הינם, על פי הנטען, ראשי ארגון הפשע מיפו וניהלו את מערכת הסחר בסם והפצתו. נגד המשיב 1 אף הוגשו שני כתבי אישום בעבירות שעניינן שיבוש מהלכי משפט ומשכך קמה בעניינו עילת מעצר נוספת שנוצרה תוך כדי ניהול המשפט בתפ"ח 1226/04. עילה זו נושאת משקל רב ביותר ומתווספת אל יתר הנימוקים שכבר צויינו לעיל המצדיקים את המשך המעצר. אשר למשיב 2, נטען כי הוא המבוגר מבין העצורים (יליד 1949), כי הוא סובל מבעיות בריאות וכי עליו לטפל באשתו החולה. שקלתי בכובד ראש האם נוכח חלוף הזמן ונוכח הנסיבות המיוחדות הנוגעות באופן פרטני למשיב זה, ניתן לשחררו בשלב זה בתנאים מגבילים. ברם מעמדו הרם בהיררכיה הארגונית - אחד מראשי ארגון הפשע מיפו - העבירות המרובות המיוחסות לו וכן עברו הפלילי העשיר נושאים משקל מכריע לחובתו והמסקנה המתבקשת היא כי גם בעניינו של המשיב 2 אין מקום להורות על חלופת מעצר.

6.אשר למשיב 5 (שחאדה אבו שחאדה). לטענתו, דירוגו כבכיר בהיררכיה הארגונית נובע אך ורק מן הקשר המשפחתי שלו למשיבים 3 ו-4 ולא מן החלק המיוחס לו בעבירות והוא אף טוען כי ההשוואה בינו לבין הנאשמים שכבר שוחררו לחלופת מעצר מלמדת על כך. בהחלטתי בבש"פ 4593/06 ציינתי כי משיב זה נמנה עם הבכירים בארגון הפשע מלוד וכי מיוחסת לו גם מעורבות בהלבנת ההון על ידי הארגון. המסקנה הייתה כי בשונה מן הנאשמים 15, 17 ו-19 (געסוס, אלולו ואל הוזייל) שאליהם ביקש להשתוות, אין מדובר בדמות משנית בארגון אלא במי שפעל, על פי הנטען, באופן קבוע בארגון ואשר נמצא בעמדה בכירה בו (ראו גם החלטתי בבש"פ 8765/05 וכן החלטת השופטת ברלינר בבש"פ 7173/06). לכך יש להוסיף את עברו הפלילי של המשיב 5 הכולל הרשעות בעבירות סמים. מטעמים אלה יש, אפוא, מקום להארכת מעצרו של המשיב 5 כמבוקש.

7.המשיב 6 (סמי סקא) טוען כי "שיני הזמן" מכרסמות במסוכנותו ולטענתו נוכח העובדה שסווג כמי שנמצא במדרג הביניים בהיררכיה הארגונית יש מקום לשחררו. כפי שכבר ציינתי, איני סבורה שנקודת האיזון השתנתה לעת הזו במידה המצדיקה שחרור נאשמים ברמת המעורבות של המשיב 6 לחלופת מעצר. המשיב 6 שימש על פי הנטען כפעיל מרכזי בארגון הפשע מיפו. הוא היה אחראי על ניהול הסחר בסם מול נציגי ארגון הפשע מלוד ועל גיוס חברים לארגון ובהם אשתו. כמו כן היה המשיב 6 שותף בניהול ובפיקוח על הפצת הסם המסוכן. על רקע זה ונוכח עברו הפלילי, אינני סבורה כי יש מקום לשחררו לחלופת מעצר. המשיב 7 (סמי אבו חסירא) הפנה בטיעוניו לדברים שציינה כב' השופטת ברלינר בעניין עברו שאיננו מכביד עת שקלה את עניינו (בש"פ 7173/06). לטענתו, הגיעה העת לשחררו ממעצר והוא מדגיש כי עדת המדינה מוגרבי כלל אינה מכירה אותו ולא העידה נגדו וכי כל שנטען נגדו הוא שהיה מעורב בשתי שיחות טלפון מתוך שיחות מוקלטות רבות שהוצגו. כמו כן אין הוא מואשם בהדחת עדים או בשיבוש מהלכי משפט והוא מדגיש כי הנאשמים ששוחררו עד עתה לחלופת מעצר לא הפרו את תנאי החלופה. טענות אלה דינן להידחות. עוצמת הנימוקים אשר בגינם החליטה כב' השופטת ברלינר להאריך את מעצרו של משיב 7 בפעם החמישית מצדיקים בעיני את הארכת מעצרו גם בפעם השישית. כמו המשיב 6 מילא גם משיב 7, על פי הנטען, תפקיד מרכזי בארגון הפשע מיפו והיה מעורב בניהול הסחר בקוקאין אל מול נציגי ארגון הפשע מלוד. משיב זה נטל חלק פעיל בהעברת הסמים, בהכנתם להפצה ואף היה אחראי על פי הנטען לאספקתו על פי דרישה למפיצים השונים. בהתחשב בכך ואף שעברו הפלילי אינו ומכביד אינני סבורה כי יש מקום להורות על שחרורו לחלופת מעצר בשלב זה.

8.אשר למשיבים 8 ו-9 (סמיר ועאטף שורפי). למשיב 8 מיוחס ניהול הסחר בסם וכן ניהול עבודת המפיצים ופיקוח עליה וכן מיוחס לו גיוס חברים לארגון. למשיב זה הרשעות קודמות רבות ובהן הרשעות בעבירות סמים ובנסיבות אלה אין מקום להורות על שחרורו לחלופת מעצר. המשיב 9 מפנה אף הוא להחלטתה של השופטת ברלינר בבש"פ 7173/06 שעמדה על כך שהוא מוגדר כחבר ארגון להבדיל מפעיל או ראש ארגון ולטענתו נאשמים נוספים באותו המדרג שוחררו ממעצר זה מכבר. אינני סבורה כי יש בכך כדי להוביל לשחרורו של המשיב 9, נוכח המעשים המיוחסים לו הכוללים השתתפות בהפצת הסם והפניית צרכני סמים לגורמים בארגון לשם קבלת הסם, וכן נוכח עברו הפלילי העשיר והעובדה שהוא מואשם בנוסף לכל אלה גם בשיבוש מהלכי משפט ובהדחת עד בנסיבות מחמירות.

9.המשיב 11 (מחמוד סרסור) טוען כי יש להורות על שחרורו לחלופת מעצר משום שנאשמים 15 ו-17 (געסוס ואלולו) שהואשמו בסחר בסם מסוכן בכמויות גדולות יותר שוחררו. עוד הוא טוען כי המעשים המיוחסים לו בוצעו לפי הנטען במהלך תקופת זמן קצרה יחסית וכי מרבית העסקאות עניינן בסחר בחשיש וכן בקוקאין בכמות לא מוגדרת. האישומים הנוגעים למשיב 11 אכן מתייחסים לתקופת זמן קצרה יחסית, אך אין להתעלם מכך שמשיב זה היה מעורב על פי הנטען בעשרות רבות של עסקאות סם ושימש כספק סמים קבוע של ארגון הפשע מלוד. הוא אף מואשם בכך שנטל חלק בהובלת הסמים ובמסירתם לרוכשים. זאת, לעומת נאשמים 15 ו-17 אשר סווגו במדרג נמוך יותר בהיררכיה הארגונית (בלדר ובשלן). לפיכך אין להקיש מעניינם לעניינו. במאמר מוסגר יצוין כי המשיב 11 הגיש לבית המשפט המחוזי בתל-אביב בקשה לעיון חוזר בהחלטה לעוצרו עד תום ההליכים בה טען כי חל כרסום משמעותי בראיות התביעה הנוגעות לו. בקשה זו נדחתה ביום 3.10.2006 וערר על כך שהגיש המשיב 11 לבית משפט זה (בש"פ 10333/06) טרם הוכרע, אך המשיב 11 ביקש כי ההחלטה בבקשת ההארכה ככל שהיא נוגעת אליו, תינתן בלא להמתין לתוצאות הערר.

10.סיכומו של דבר, בשל כל הטעמים המפורטים לעיל וכן נוכח העובדה שמאז הקמת ההרכב הייעודי מתנהל המשפט בפניו ביעילות ובקצב משביע רצון, אני נעתרת לבקשה ומורה על הארכת מעצרם של המשיבים בתשעים ימים נוספים החל מיום 14.12.2006 או עד למתן פסק דין בתפ"ח 1226/04, לפי המוקדם.