בש"פ 4341/08 מדינת ישראל נ. מוחמד שורפי

בפני בקשה להארכת מעצרם של המשיבים בתשעים ימים נוספים לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996 (להלן: חוק המעצרים ), החל מיום 2.6.08 או עד למתן פסק דין בתפ"ח 1226/04 בבית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו, לפי המוקדם מבין המועדים.

עניינה של בקשה זו הוא בפרשייה רחבת היקף, במסגרתה הוגשו כתבי אישום כנגד חברים בשני ארגוני פשיעה. האחד, עיקר פעילותו באזור יפו; והשני, פעל בעיקר באזור לוד. שני ארגוני הפשיעה עסקו באופן שיטתי ומתמשך בייצור, סחר, רכישה, מכירה, החזקה והפצה של סמים מסוכנים מסוג קוקאין והרואין. העובדות הנוגעות לעניין פורטו בהרחבה בהחלטתי מיום 4.12.2007. לפיכך, איני רואה צורך לחזור ולפרט את הדברים. הבקשה שבפני היא בקשתה השתיים עשרה של העותרת להארכת מעצרם של המשיבים.

בתום תקופת ההארכה הראשונה, הגישה המבקשת לבית משפט זה בקשה להאריך פעם נוספת את מעצרם של המשיבים (בש"פ 11590/05). בית משפט זה (כבוד השופטת (כתוארה דאז) ד' ביניש ) החליט, ביום 20.12.05, להאריך את מעצרם של כל המשיבים בתשעים ימים, החל מיום 20.12.05, למעט שלושה נאשמים נוספים.

בתום הארכת המעצר השנייה, הגישה המבקשת לבית משפט זה בקשה להאריך פעם נוספת את מעצרם של המשיבים (בש"פ 2182/06). בית משפט זה (כבוד השופטת מ' נאור ) הורה, ביום 21.3.06, על מעצרם של המשיבים בתשעים יום נוספים.

בתום תקופת המעצר השלישית, הגישה המבקשת לבית משפט זה בקשה נוספת להארכת מעצרם של המשיבים (בש"פ 4593/06). בית משפט זה (כבוד השופטת א' חיות ) החליט, ביום 20.6.06, להאריך את מעצרם של המשיבים בתשעים ימים נוספים, החל מיום 17.6.06.

בתום תקופת המעצר הרביעית, הגישה המבקשת לבית משפט זה בקשה נוספת להארכת מעצרם של המשיבים (בש"פ 7173/06). בית משפט זה (כבוד השופטת ד' ברלינר ) החליט, ביום 11.9.06, להאריך את מעצרם של המשיבים בתשעים ימים נוספים החל מיום 15.9.06.

או אז, ביום 6.12.06 הגישה המבקשת לבית משפט זה בקשה שישית להארכת מעצרם של המשיבים (בש"פ 10083/06). המשיבים 3, 4 ו- 9 הסכימו להארכת המעצר ומעצרם הוארך בתשעים ימים: המשיבים 3 ו- 9 בהחלטה מיום 10.12.06 והמשיב 4 בהחלטה מיום 12.12.06. בית משפט זה (כבוד השופט א' חיות ) האריך, ביום 24.12.06, את מעצרם של יתר המשיבים בתשעים ימים נוספים, החל מיום 14.12.06.

משלא נסתיים משפטם של המשיבים בתקופת הארכת המעצר השישית, הגישה המבקשת לבית משפט זה בקשה שביעית להארכת מעצרם (בש"פ 2076/07). המשיב 9 הסכים להארכת המעצר ומעצרו הוארך בתשעים ימים, בהחלטה מיום 7.3.07. בית משפט זה (כבוד השופטת מ' נאור ) החליט, ביום 9.3.07, להאריך את מעצרם של יתר המשיבים בתשעים ימים נוספים, החל מיום 13.3.07.

בטרם חלפו תשעים ימים ממועד הארכת המעצר הקודמת, הגישה המבקשת בקשה, שמינית במספר, להארכת מעצרם של המשיבים (בש"פ 4819/07). בית משפט זה (כבוד השופט י' אלון ) האריך, ביום 10.6.07, את מעצרם של המשיבים בתשעים ימים נוספים, החל מיום 10.6.07.

כך, משלא נסתיים משפטם של המשיבים בתקופת הארכת המעצר השמינית, הגישה המבקשת לבית משפט זה בקשה תשיעית להארכת מעצרם (בש"פ 7432/07).

בית משפט זה (כבוד השופט י' אלון ) הורה, ביום 6.9.07, על הארכת מעצרם של המשיבים בתשעים ימים נוספים, החל מיום 6.9.07. בית משפט זה ציין, כי מאז ההחלטה האחרונה התקדמו ההליכים במשפטם של המשיבים בצורה משביעת רצון וכי סופם של ההליכים נראה עתה באופק.

משלא הסתיים משפטם של המשיבים בתקופת הארכת המעצר התשיעית, הגישה המבקשת לבית משפט זה בקשה עשירית להארכת מעצרם (בש"פ 9834/07).

ביום 4.12.2007 הוריתי על הארכת מעצרם של המשיבים בתשעים ימים נוספים, החל מיום 5.12.2007 וציינתי כי לאחר שסיכומי המבקשת הוגשו לבית המשפט, נראה כי התיק עומד על סף סיום.

משפטם של המשיבים לא הסתיים גם בתקופת הארכת המעצר העשירית, והמבקשת הגישה לבית משפט זה בקשה אחת עשרה להארכת מעצרם (בש"פ 1791/08). המשיב 3 הסכים להארכת המעצר ומעצרו הוארך בתשעים ימים. בית משפט זה (כבוד השופט א' גרוניס ) החליט, ביום 2.3.08, להאריך את מעצרם של יתר המשיבים בתשעים ימים נוספים, החל מיום 4.3.2008. בית המשפט ציין כי מאז החלטתי מיום 4.12.2007, נסתיימה שמיעת משפטם של המשיבים, ועתה כל שנותר הוא לחכות למתן פסק הדין.

כיום

חוזרת המבקשת ועותרת בבקשתה זו, שתיים עשרה במספר, להארכת מעצרם של המשיבים בתשעים ימים נוספים.

באי כוח המבקשת שבים וטוענים, כי המעשים המיוחסים למשיבים ומעורבותם הנמשכת בסחר בסמים מסוכנים, הכנתם והפצתם וכן הלבנת ההון המיוחסת להם מלמדים על מסוכנות רבה הנשקפת מהם לביטחון הציבור, במיוחד כשמדובר בחוברים בצוותא לביצוע עבירה והדבר מתעצם כאשר מדובר בארגון פשיעה ועל אחת כמה וכמה כאשר מדובר בשני ארגוני פשיעה. לבסוף טוענים באי כוח המבקשת, כי בנסיבות העניין לא ניתן להפיג את מסוכנתם של המשיבים בחלופת מעצר כלשהי.

מנגד, טוענים באי כוח המשיבים, כי אין עוד מקום להאריך את מעצרם של המשיבים. לטענתם, התשתית הארגונית במסגרתה בוצעו על פי הנטען העבירות המיוחסות למשיבים ממילא אינה קיימת עוד וכי ככל שחולף הזמן נדרשים נימוקים כבדי משקל להמשך מעצרם.

לעניין הארכת מעצר לאחר תום תשעה חודשים לפי סעיף 62 לחוק המעצרים, כבר קבע בית משפט זה, כי "חזקה עלינו מצוות המחוקק שבסעיף 61 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996, כי נאשם שהיה נתון במעצר תשעה חודשים ומשפטו לא נגמר בהכרעת דין ישוחרר מן המעצר, אלא אם קיימות נסיבות מיוחדות המצדיקות את הארכת המעצר" (ראו בש"פ 9921/02 מדינת ישראל נ' סבג (לא פורסם, 1.12.2002); בש"פ 7833/99 מדינת ישראל נ' אלפקיר (לא פורסם, 25.11.1999); בש"פ 5068/02 מדינת ישראל נ' כילאני (לא פורסם, 1.7.2002); בש"פ 9944/02 מדינת ישראל נ' דאעס (לא פורסם, 1.1.2003)).

הסמכות להארכת מעצר בתשעים יום, בכל פעם, ניתנה לשופט בית המשפט העליון לצורך הפעלתה במקרים חריגים ויוצאי דופן. על פרשנותם של סעיפים 61 ו-62 לחוק המעצרים נשפכה דיו רבה, ונקודת המוצא נותרה כי משפטו של אדם העצור עד תום ההליכים צריך להסתיים לא יאוחר מתום תשעה חודשים. לאחר סיום תקופה זו, ובאם המשפט טרם הסתיים, יש לקחת טעם חדש כנגד שיקולי המעצר והוא התמשכות ההליכים. ראו בית המשפט בבש"פ 3270/00 מדינת ישראל נ' אדורם הר שפי ואחרים (לא פורסם, 11.5.2000).

"אין צריך לומר, כי טעם התמשכות ההליכים הפועל לטובת שחרורו של הנאשם הולך ומקבל משנה תוקף ככל שמ דובר

בבקשות הארכה נוספות, וכל שלב הארכה מחייב מצדו מלאכת איזון חדשה בהתחשב בגורם זה שמשקלו הולך וגובר ביחס לערך המוגן הסותר המבקש להבטיח את בטחון הציבור ואת סיומו התקין של המשפט בלא שיבוש ובלא חשש להימלטות הנאשם מן הדין".

בעניינו המשיבים עצורים למעלה משלוש וחצי שנים. חירותם נפגעה כאשר משפטם התמשך, וכל הארכת מעצר שניתנה החמירה את הפגיעה בחירותם. יש לזכור כי מול האינטרס הציבורי להיות מוגן מפני הסכנה הנשקפת מהמשיבים, ניצב עניינם של המשיבים שכידוע כל עוד לא הוכחה אשמתם עומדת להם חזקת החפות. זכותם של המשיבים כי דינם יוכרע תוך פרק זמן סביר (ראו בש"פ 22/07 ז'אנו נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 24.1.2007)

כעת אנו נמצאים בישורת האחרונה בה הסתיים שלב הסיכומים והמשיבים ממתינים להכרעת הדין של בית המשפט המחוזי. באיזון בין טובת הציבור ובין חירותם האישית של המשיבים בנסיבות המיוחדות של המקרה דנן, סבורני כי טרם הגיעה השעה להכריע את הכף לטובת חירותם האישית של המשיבים, במיוחד כאשר משפטם עומד בפני סיום. העבירות המיוחסות למשיבים מעידות על מסוכנותם הרבה, מסוכנות הנגזרת מן המעשים הקשים המיוחסים להם. עם זאת בהתחשב במשך הזמן הארוך בו שוהים המשיבים במעצר, ולאחר עריכת האיזון הנדרש, ובחינת מכלול השיקולים הצריכים לעניין איני סבור כי יש להיעתר לבקשת המבקשת במלואה אלא בחלקה בלבד, ועל כן אני מחליט בזה להאריך את מעצרם של המשיבים בשלושים ימים נוספים. כולי תקווה ואמונה, כי בית המשפט המחוזי יעשה כל אשר בידו כדי ליתן הכרעת דין בתקופת המעצר הנוכחית.

לפיכך, וכאמור אני מאריך בזה את מעצרם של המשיבים בשלושים ימים נוספים, החל מיום 2.6.08 או עד למתן פסק דין בתפ"ח 1226/04 המתנהל בבית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו, לפי המוקדם מבין המועדים.