בש"פ 683/09 מדינת ישראל נ. סאמר דיסי

1.

זהו ערר המדינה על החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים (כב' השופט ע' חבש) בה הורה על שחרורו של המשיב לחלופת מעצר בתנאים שונים. המדינה מבקשת כי החלטת השחרור תבוטל, וכי המשיב יוחזק במעצר עד לתום משפטו.

2.

כנגד המשיב הוגש כתב אישום המייחס לו שישה אישומים שונים, בהם 2 עבירות של רכישת נשק, 2 עבירות של סחר בנשק, 3 עבירות של החזקת נשק, עבירה של רכישת תחמושת, ועבירה של ניסיון לרכישת נשק. על-פי האישום הראשון, המשיב רכש מאחר בחודש ינואר 2008 רובה M-16 בתמורה לסך של 55,000 ש"ח. על-פי האישום השני, המשיב רכש בחודש פברואר 2008 ביחד עם אחר רובה M-16 אותו מכר מאוחר יותר לאדם המשרת במודיעין הפלשתיני. על-פי האישום השלישי, הוצע למשיב בחודש מרץ 2008 לרכוש רובה מסוג "נטו" ומחסנית תואמת ובה 15 כדורים. לאחר שהמשיב בחן את הנשק החליט שלא לרכוש אותו מאחר שהתחמושת לנשק מסוג זה אינה זמינה בשוק הסחר הבלתי חוקי. על-פי האישום הרביעי, המשיב קיבל למשמורתו בחודש אפריל 2008 שני אקדחים, האחד מסוג זיגזוור והשני מסוג 14, משני אנשים שונים. על-פי האישום החמישי, המשיב מכר בחודש ספטמבר 2008 באמצעות אחר אקדח מסוג "7 קצר" תמורת סך של 4,500 ₪, וכן קופסא ובה 50 כדורים. על-פי האישום השישי, המשיב החזיק בשנת 2006 אקדח מסוג "זיגזוור".

3.

המדינה ביקשה את מעצרו של המשיב עד תום ההליכים. בית המשפט המחוזי קבע כי ישנן ראיות לכאורה כנגדו. הוא הורה על הגשת תסקיר מעצר. מתסקיר המעצר עולה כי שירות המבחן התרשם באופן שלילי מהמשיב, הצביע על המניפולטיביות באישיותו, ולא שלל רמת מסוכנות גבוהה מפניו על רקע הפער בין חומרת העבירות המיוחסות לו לבין התייחסותו אליהן בתגובותיו לקצין המבחן. התסקיר בחן את החלופה המוצעת בבית דודותיו של המשיב בעיר העתיקה, ולא שלל את התאמתן של נשים אלה לשמש כמפקחות למשיב. בסופו של יום, נמנע השירות מהמלצה על שחרור המשיב על רקע ההתרשמות הכוללת ממסוכנותו.

4.

בית המשפט המחוזי הורה על שחרורו של המשיב לחלופת מעצר. בהחלטתו, נתן דגש לעובדה כי המשיב נעדר עבר פלילי, וכי זה לו מעצרו הראשון, וכן להיותה של דודתו של המשיב שהוצעה כמפקחת עליו דמות סמכותית לגביו.

5.

המדינה טוענת בערר כי בית המשפט קמא לא נתן משקל מספיק לסכנה המוחשית הנשקפת לציבור מהעבירות המיוחסות למשיב, ולחשש הכבד כי שחרורו עלול להביא להישנותן. לדבריה, המשיב מעורב עד צוואר בעסקאות נשק בלתי חוקיות ועובדה זו אוצרת בתוכה סיכון רב לציבור. כן נטען, כי שגה בית המשפט קמא כאשר לא ייחס משקל ראוי להתרשמותו השלילית של שירות המבחן מאישיותו של המשיב שהתסקיר הצביע עליה. מנגד, נטען כי בית המשפט קמא ייחס משקל רב מדי לעברו הנקי של המשיב, המתקהה על רקע עבריינותו המתמשכת בעבירות הנשק כפי שבאה לידי ביטוי בכתב האישום בהליך זה.

6.

ב"כ המשיב מבקש שלא להתערב בהחלטת בית משפט קמא. הוא ציין כי בית המשפט המחוזי בצדק התרשם מכך שלמשיב אין עבר פלילי, וכי דודותיו, שהוצעו כמפקחות, עשו עליו רושם חיובי כמי שמסוגלות לעמוד במטלה. עוד טען כי הנשק נשוא כתב האישום לא נתפס, ואין הוכחה כי הועבר לגורמים עוינים, וגם נתון זה הינו בעל משקל.

7.

דין הערר להתקבל.

לפנינו משיב שמיוחסת לו שורה של עבירות חמורות בנשק, המתפרשות על פני תקופה ארוכה. המ דובר

בעסקאות סחר בנשק בסדרי גודל רציניים, ובמספר רב של עסקאות שבוצעו ברובן בשנת 2008, ובעבירה אחת המיוחסת לשנת 2006.

אין צריך להכביר מילים על הסיכון הכבד לציבור הנובע מעסקאות בלתי חוקיות בנשק אשר אין יודעים לאלו ידיים הוא מתגלגל, והסכנה היא כי הוא עלול להגיע גם לגורמי טרור או לגורמים פליליים. הסיכון הטבוע לשלום הציבור בעסקאות סחר בלתי חוקיות בנשק מצדיק נקיטת אמצעי זהירות קפדניים שיחסמו במידת האפשר את המשך ביצוען של עבירות אלה, שאין קושי רב להתמיד בהן גם ממקום מאסר בית. בעידן שבו הציבור בישראל נחשף למלחמת טרור קשה, ובהינתן התפשטותה של העבריינות המאורגנת שפגיעתה קשה, על בית המשפט לנקוט באמצעי זהירות מיוחדים המתחייבים להגנת הציבור. היקפן של העבירות המיוחסות למשיב וריבוין, ואורך התקופה בה הן בוצעו, לכאורה, מצביעים על כך שאין מ דובר בתופעה נקודתית מבחינת המשיב אלא בשרשרת רצופה ומתמשכת של עבריינות בנשק, על ההשלכות המסוכנות הנובעות מכך. בית משפט זה כבר עמד לא אחת על הסיכונים החמורים הטמונים לציבור מעבירות בנשק, במיוחד כאשר מ דובר בשיטה (בש"פ 933/07 איסמעיל נ' מדינת ישראל

(לא פורסמה, 8.3.2007)),

ובמיוחד כך כאשר יש לנאשם היכרות עם גורמים שונים המעורבים בסחר (בש"פ 11163/05 כבאג'ה נ' מדינת ישראל (לא פורסמה, 21.12.2005); בש"פ 606/07 מדינת ישראל נ' מחאג'נה (לא פורסמה, 20.2.2007); בש"פ 10388/05 אל קדר נ' מדינת ישראל (לא פורסמה, 17.11.2005)).

8.

שירות המבחן לא תמך בשחרורו של המשיב לאור מסוכנותו והמניפולטיביות שנתגלתה באישיותו. ההערכה שניתנה לדודותיו של המשיב שהוצעו כמפקחות בחלופת מעצר בית אינה יכולה לחפות על הבעייתיות שבעצם שחרורו של המשיב. העדר עבר פלילי גם הוא מתקהה לאור ריבוין של העבירות בנשק נשוא האישום.

9.

לאור כל האמור, יש לקבל את ערר המדינה ולהורות על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים נגדו.