בש"פ 6890/11 מדינת ישראל נ. גבריאל אלמקייס

לפניי ערר על החלטת בית המשפט המחוזי בבאר-שבע (כב' השופטת י' רז-לוי ) שהורתה על שחרורו של המשיב לחלופת מעצר.

1.

נגד המשיב ואדם נוסף (להלן: הנאשם הנוסף ) הוגש כתב אישום שבו מיוחסות להם עבירות של חבלה בכוונה מחמירה, תקיפת שוטר בנסיבות מחמירות ונשיאת נשק. על פי כתב האישום, המשיב נהג ברכב כשלצידו הנאשם הנוסף ובהגיעם למחסום משטרתי, משנתבקשו לצאת מהרכב על-ידי שני שוטרים, האיץ המשיב תוך הסטת ההגה בחדות לעברו של אחד השוטרים. השוטר קפץ לכיוון הנגדי ובכך ניצל מפגיעה, בעוד שהמשיב המשיך לנהוג את הרכב בפראות תוך שהוא עולה על המדרכה בצד הדרך. בהמשך הנסיעה, השליכו המשיב והנאשם הנוסף אקדח שהיה ברשותם אל מחוץ לרכב. מול הרכב הדוהר נעמדו שני שוטרים נוספים כשהם חובשים כובעי זיהוי משטרתיים ולבושים באפודים זוהרים והורו למשיב ולנאשם הנוסף לעצור, אולם אלו המשיכו בנסיעה מהירה לכיוונם. השוטרים השליכו על הרכב את האלות שהחזיקו וקפצו הצידה בכדי לא להיפגע מהרכב השועט. בשלב זה, הרכב נעצר, והשוטרים הורו למשיב ולנאשם לצאת. גם אז, סירבו השניים, התנגדו למעצרם ותקפו את השוטרים בבעיטות ודחיפות.

2.

בד בבד עם הגשת כתב האישום, הגישה המדינה בקשה למעצר עד תום ההליכים המשפטים בעניינם של המשיב וחברו. ביום 25.8.2011 קבע בית המשפט המחוזי בבאר שבע (כב' השופטת י' רז-לוי) כי קיימות ראיות לכאורה להוכחת העבירות המיוחסות לשניים, והורה על עריכת תסקיר מעצר בעניינו של המשיב. שירות המבחן המליץ במסגרת התסקיר שנערך על שחרור של המשיב לחלופת מעצר בביתו, בפיקוח אשתו, אחותו ושכנו, בתוספת איזוק אלקטרוני. נוכח מצוקת משאבים במערך הפיקוח האלקטרוני, לא היתה קיימת באותה עת אפשרות לקלוט את המשיב כמפוקח ועל כן הורה בית המשפט המחוזי על הגשת תסקיר משלים שיידרש לסוגיית החלופה, על רקע היעדר אפשרות של איזוק אלקטרוני. התסקיר המשלים הדגיש את חשיבות האיזוק האלקטרוני מבחינת עיבוי הפיקוח בחלופה, וחזר על המלצתו המקורית בתסקיר הראשון.

3.

בית המשפט המחוזי הורה על שחרורו של המשיב לחלופת מעצר בביתו, וזאת ללא פיקוח אלקטרוני מפאת העדר האפשרות לקליטתו במערך הפיקוח. בכדי להתגבר על קושי זה, הוסף פיקוחו של ערב נוסף, רביעי במספר, שנבחן על ידי בית המשפט וכן נקבעו ערבויות כספיות גבוהות יותר. בית המשפט נימק את החלטתו בהתרשמותו האישית מהמפקחים שהוצעו, והמלצת שירות המבחן בעניינם, וכן בגובה ההפקדה המשמעותית שנקבעה. עוד ציין בית המשפט, שעל אף שהכרעתו זו אינה נטולת היסוס, יש משקל לעובדה שמדובר במשיב אשר נעדר עבר פלילי וניתן להפיג את מסוכנותו בחלופה האמורה, גם בלא פיקוח אלקטרוני.

להחלטה זו מכוון הערר שלפניי.

טענות הצדדים

4.

לטענת המדינה, בית המשפט קמא שגה כאשר הורה על שחרורו של המשיב לחלופת מעצר, על רקע רמת המסוכנות הגבוהה הנשקפת ממנו לציבור. לטענתה, מסוכנות זו עולה ממכלול המעשים החמורים המיוחסים לו בכתב האישום ומתסקיר המעצר. לדבריה, המשיב לא היסס לפגוע ולסכן חיי אדם בכלל, וגורמי אכיפת חוק בפרט, גם בכלי הרכב וגם בכוח הזרוע כשהתנגד למעצר. כל זאת בתוספת לנשיאת נשק ללא רישיון. לשיטת המדינה, תסקיר המעצר שהוגש מחזק את ההערכה ביחס למסוכנות של המשיב, שכן נקבע בו כי התנהגות המשיב מאופיינת בסממנים אלימים, וכי קיימת רמת סיכון גבוהה להישנות התנהגות עבריינית. נוכח האמור, המדינה סבורה כי אין לתת אמון במשיב, הגם שאין לו עבר פלילי. בנוסף, המדינה מלינה על כך שעיקר מלאכת הפיקוח על המשיב הופקדה בידי בת-זוגו ואחותו, התלויות בו לפרנסתן. לשיטתה, אין בפיקוח שכזה כדי לתת מענה למסוכנות הברורה הנשקפת ממנו.

5.

המשיב, מצידו, סומך את ידיו על החלטת בית המשפט קמא. בא-כוחו מדגיש כי מדובר באדם בוגר, נעדר עבר פלילי, ואין סיבה שלא ליתן בו את האמון הדרוש לשם שחרורו לחלופה. המשיב מדגיש את ההמלצה החיובית שבאה בסופו של תסקיר המעצר, המעיד על כך שמדובר בחלופת מעצר הולמת. המשיב טוען כי העובדה שלא ניתן, מסיבות טכניות, להוסיף את הנאשם למערך הפיקוח האלקטרוני, לא מנעה במקרים דומים בעבר שחרור עצירים לחלופה של מעצר בית מלא בפיקוח. לשיטתו, ראוי שזה יהיה הדין גם במקרה דנן, על רקע ההתרשמות החיובית והבלתי אמצעית של בית המשפט קמא מהמפקחים, היעדר עבר פלילי וקיומו של אמצעי הרתעה משמעותי בדמות ערבות כספית גבוהה.

דיון

6.

ביום 26.9.2011, נמסרה לבית משפט זה הודעה בדבר חידוש האפשרות לשחרר נאשמים בפיקוח אלקטרוני. המשיב מבקש על כן להורות על שחרורו בתנאים שנקבעו על ידי בית המשפט קמא בנוסף לפיקוח האלקטרוני. המדינה מצידה מתנגדת לשחרורו של המשיב לחלופת מעצר כלשהיא, אפילו בהינתן פיקוח אלקטרוני, וחוזרת על עמדתה לעניין מסוכנותו וחוסר היכולת ליתן בו אמון. לאחר שבחנתי את טיעוני הצדדים ותגובתם לעניין החזרת אפשרות האיזוק האלקטרוני, באתי לידי מסקנה כי דין הערר להדחות, בכפוף להוספת פיקוח אלקטרוני.

7.

המסוכנות הנשקפת מהמעשים המיוחסים למשיב ברורה. התנהגות המשיב, ש נהג ברכב תוך שהוא מסכן חיי אחרים בניסיונו להימלט מגורמי אכיפת החוק, מעידה על כך שנשקף ממנו סיכון לשלום הציבור ולביטחונו (השוו: בש"פ 7701/10 בילאל שתיווי נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 27.10.2010)). מסוכנות המשיב נלמדת גם מקביעות תסקיר המעצר ביחס למאפייניו האישיותיים. אמנם, ה המלצה הסופית בתסקיר המעצר בעניינו של המשיב, הייתה לשחררו לחלופת מעצר, אך בקריאה של התסקיר כולו עולה תמונה בעייתית בכל הקשור למאפייני התנהגותו של המשיב וכנגזרת מכך – מידת האמון שניתן לתת בו.

8.

בנסיבות אלו החלטת בית המשפט לשחרר את המשיב בחלופה אף מקלה יותר מזו שעליה המליץ שירות המבחן בתסקיר המעצר (ללא פיקוח אלקטרוני כאמור), אכן עוררה קושי. זאת בפרט בנסיבות שלפנינו, שהן גבוליות גם בהינתן קיומו של פיקוח אלקטרוני. מטעם זה החלטתי, לאחר דיון במעמד הצדדים, לעכב את ביצועה. עם זאת, חידוש האפשרות לשחרור הנאשם לחלופת מעצר בפיקוח אלקטרוני מאפשרת עמידה במתווה שעליו המליץ שירות המבחן בתסקירו. בהקשר זה יש ליתן משקל לכך שמדובר באדם הנעדר עבר פלילי (ראו: בש"פ 3442/98 מדינת ישראל נ' מלכא (לא פורסם, 5.6.1998); בש"פ 8121/06 אביסדריס נגד מדינת ישראל (לא פורסם, 21.11.2006)). כמו כן, יש לזכור כי בית המשפט קמא התרשם לחיוב ממסוגלותם ונכונותם של המפקחים המוצעים למלא את תפקידם. בית המשפט אף הוסיף מפקח נוסף, רביעי במספר, שיש בו כדי להפיג את הקושי האינהרנטי בכך שהמפקחות העיקריות בחלופה המוצעת, הן בנות משפחתו של המשיב (על הבעייתיות בהשמת אדם במעצר בית בפיקוח בלעדי של בני משפחתו, ראו גם: בש"פ 2663/09 מדינת ישראל נ' פלוני פסקה י (לא פורסם, 29.3.2009)).

בנסיבות אלה, מצאתי כי יש להותיר את התנאים שנקבעו בהחלטת בית המשפט קמא על כנם, ולהוסיף עליהם תנאי של

פיקוח אלקטרוני . אשר על כן, המשיב יוכל להשתחרר לחלופה שנקבעה לאחר שיקיים את התנאים שנקבעו בהחלטת בית המשפט המחוזי ולאחר שתושלם התקנת הפיקוח האלקטרוני. הרשויות יפעלו להתקנת פיקוח אלקטרוני בהקדם האפשרי וככל שניתן לפני ערב ראש השנה החל ביום 28.9.2011.