בש"פ 7250-22 בש"פ 7250-22

1.כעולה מהחלטתי מיום 6.11.2022, נגד המבקש הוגש כתב אישום המייחס לו עבירת איומים, ובהליך המתנהל נגדו (ת"פ (שלום אש') 4716-05-22 (להלן: ההליך)), עתידות להעיד שתי עדות מרכזיות שהן תובעות משטרתיות בכירות המועסקות באותו המחוז שבו מתנהל ההליך (להלן: העֵדוֹת או התובעות המשטרתיות).

2.בנסיבות אלו הגיש המבקש בקשה לפי סעיף 78(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב] התשמ"ד-1984 להעברת מקום הדיון בהליך, מבית משפט השלום באשקלון לבית משפט במחוז שיפוט אחר. בין יתר הטענות שהועלו בבקשה, נטען כי מעמדן הבכיר של העֵדוֹת מעלה חשש ממשי לכך שזכויות המבקש להליך הוגן יפגעו. בהקשר זה נטען, בין היתר, כי יש קושי שהמותב הדן בהליך יצטרך לקבוע מהימנות של עדות הנוהגות להופיע בפניו כתובעות; כי ייתכן שיש בין העֵדוֹת ובין התובע שינהל את התביעה יחסי כפיפות והדבר מעורר "חשש מפני משוא פנים"; וכי שיקולי מאזן הנוחות מצדיקים להעביר את ההליך למחוז שיפוט אחר. בהמשך להחלטתי מיום 6.11.2022 הודיע המבקש כי לעמדתו יש להעביר את הדיון בהליך למחוז תל-אביב או למחוז מרכז.

3.המשיבה, מצדה, סבורה כי אין הצדקה להורות על העברת מקום הדיון בהליך. בתגובתה, ציינה המשיבה כי מזה כשנתיים שהעֵדוֹת אינן מכהנות כתובעות ב"יחידת התביעות לכיש", אלא ב"לשכת נגב", ועל כן לשיטתה אין להן זיקה "חזקה" לבית המשפט באשקלון. עוד נטען כי עמדת המבקש לפיה קיים חשש למשוא פנים בקרב הגוף התובע עצמו נוכח קשרי העבודה שבין התובעות המשטרתיות והתובע בהליך, אינה צריכה לענייננו באשר שאלת קביעת מקום הדיון אינה נוגעת לשאלה מי התובע שרשאי לנהל את ההליך. לבסוף נטען כי המבקש לא הצביע על טעמים שיש בהם כדי להטות את מאזן הנוחות באופן מובהק לטובת בירור ההליך בבית משפט אחר, ומשכך סבורה המשיבה כי יש להותיר את ההליך בבית המשפט שבו הוא נפתח.

4.בנסיבות העניין, לאחר ששקלתי את עמדות הצדדים, לא מצאתי להורות על העברת ההליך למחוז שיפוט אחר. כפי שנפסק לא פעם, אין די בקיומה של זיקה בין עד למחוז שיפוט מסוים כדי להקים באופן אוטומטי עילת פסלות גורפת כלפי כלל השופטים המכהנים באותו מחוז שיפוט (בש"פ 4248/22 עלון נ' מדינת ישראל, פסקה 6 (20.7.2022)). זאת גם מקום שבו מדובר בעד הנוהג להופיע בפני שופטים המכהנים במחוז שבו נפתחו ההליכים (בש"פ 7675/21 אלקרעאן נ' מדינת ישראל, פסקה 4 (8.12.2021); בש"פ 588/17 דניסוב נ' מדינת ישראל (31.1.2017)). טענת המבקש לפיה יחסי כפיפות פוטנציאליים בין התובעות המשטרתיות ובין התובע שעשוי לנהל את ההליך מקימים עילה להעברת הדיון למחוז שיפוט אחר – אף היא דינה להידחות. מדובר בטענה ספקולטיבית וממילא אין היא רלבנטית למערך השיקולים הנוגעים לסעיף 78 לחוק אשר על בסיסם נבחנת בקשה להעברת מקום דיון.

5.אשר על כן, ההליך בת"פ (שלום אש') 4716-05-22 יוסיף להתברר בבית משפט השלום באשקלון.