בש"פ 7423/15 מדינת ישראל נ. אביב ירמיהו

1.

לפניי בקשה להארכת מעצרם של המשיבים ב-90 ימים נוספים, לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996 (להלן: חוק המעצרים ), מיום 15.11.2015, או עד למתן פסק דין בת"פ 33346-02-15, בבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו, לפי המוקדם.

כתב האישום

1.

נגד המשיבים הוגש כתב אישום, המחזיק עשרה אישומים, ממנו עולה כי במהלך שנת 2014 או בסמוך לכך, הם קשרו קשר לשם הונאת חברות צרפתיות באופן מתוחכם ושיטתי, באמצעות איסוף מידע פיננסי על אודות החברות, זיוף מסמכים, ופנייה מהארץ אל החברות בצרפת, בדרישה להעברת כספים בהיקפים של מאות אלפי אירו. בגדרי מעשיהם אלה, אספו המשיבים מידע רב לגבי החברות, ובין היתר: מידע פיננסי; מידע אודות בעלי התפקידים בחברות אלה; ומידע בנוגע לדרכי ההתקשרות עם החברות. עוד נטען, כי המשיבים יצרו עשרות מסמכים הכוללים מצגי שווא של פעילות פיננסית חשאית, תוך שימוש בשמות של משרדי עורכי דין. כמו-כן, עולה מכתב האישום כי המשיבים החזיקו במספר רב של חשבונות בנק בצ'כיה, סלובקיה, קפריסין ופולין, הרשומים על שמות של אחרים.

בין יתר מעשי המרמה הנטענים בכתב האישום, התחזו המשיבים, בעצמם או באמצעות אחרים, לעורך דין העוסק ברכישה סודית של מניות, ופנו לממונַה על מנהלה וכספים בחברה צרפתית. המשיבים יצרו כלפי הממונה מצג שווא, לפיו רכישת המניות מבוצעת בידיעתו ובאישורו של מנהל החברה. בעקבות מצג השווא, העבירה הממונה סכום כספי בהיקף של כ-1,005,191 אירו לחשבון בנק בצ'כיה, אשר בבעלותם. עוד עולה מכתב האישום, כי באחד ממעשי המרמה, התחזו המשיבים לסוכן שחקני כדורגל. בדרך זו, כך נטען, פנו המשיבים להנהלת החשבונות של קבוצת הכדורגל Olympique de Marseille , וביקשו כי יועבר לחשבונם סכום של 756,000 אירו, כתשלום עבור רכישת שחקן כדורגל. בהסתמך על מצג השווא כאמור, העבירה קבוצת הכדורגל את הסכום המבוקש לחשבונם של המשיבים. בנוסף לשני המקרים המתוארים לעיל, ביצעו המשיבים או ניסו לבצע, בדרך דומה, חמישה מעשים נוספים של הונאות כספיות, בסכומים של מאות אלפי יורו. נוסף על הדברים האלה, נטען בכתב האישום כי לאור חשדם של המשיבים מפני חקירה משטרתית המתנהלת נגדם, הם השליכו מסמכים ומחקו תכנים ממוחשבים, בכוונה למנוע את השימוש בהם כראיה בהליך משפטי.

כתב האישום ייחס, אפוא, למשיבים את העבירות הבאות: קשירת קשר לביצוע פשע, לפי סעיף 499(א)(1) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין ); קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות (ריבוי עבירות), לפי סעיף 415 סיפא לחוק העונשין; ניסיון לקבלת דבר במרמה (ארבע עבירות), לפי סעיף 415 סיפא בצירוף סעיף 25 לחוק העונשין; עשיית פעולה ברכוש אסור (ריבוי עבירות), לפי סעיף 4 לחוק איסור הלבנת הון, התש"ס-2000 (להלן: חוק איסור הלבנת הון ); התחזות כאדם אחר (ארבע עבירות), לפי סעיף 441 לחוק העונשין; השמדת ראיות, לפי סעיף 242 לחוק העונשין; ושיבוש מהלכי משפט, לפי סעיף 244 לחוק העונשין.

נוסף על אלה, הואשם המשיב 1 גם בעבירה של הלבנת הון, לפי סעיף 3(ב) לחוק איסור הלבנת הון.

הליכי המעצר

2.

בד בבד עם הגשת כתב האישום נגד המשיבים, הוגשה בקשה להורות על מעצרם, עד לתום ההליכים המשפטיים נגדם. בהחלטה, מיום 1.6.2015, קבע בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כב' השופטת ד' שריזלי ), כי המבקשת הניחה תשתית ראייתית לכאורית להוכחת אשמתם של המשיבים. עוד נקבע, כי קמה בעניינם של המשיבים עילת מעצר, על רקע היקף ההונאה שביצעו. לצד זאת, הורה בית המשפט המחוזי על עריכת תסקירי מעצר בעניינם של המשיבים. ביום 29.6.2015, לאחר שהוגשו תסקירי המעצר, החליט בית המשפט המחוזי להורות על מעצרם של המשיבים, עד לתום ההליכים המשפטיים נגדם. עררים שהגישו המשיבים, נגד החלטתו של בית המשפט המחוזי, נדחו, ביום 28.7.2015 (בש"פ 4720/15, מפי השופט י' עמית ) (להלן: ההחלטה בערר ) . השופט עמית ציין בהחלטתו, כי:

"לא אכחד כי הוטרדתי מכך שההליך העיקרי יתחיל, למעשה, לאחר [שהמשיבים] יבלו שנה במעצר. עם זאת, יש לציין כי כבר נקבעו שבעה מועדים לשמיעת ראיות, ויש לקוות כי אם המשפט ישמע בתכיפות, מיום ליום, הוא לא יתארך יתר על המידה על אף מורכבותו".

הבקשה להארכת מעצרם של המשיבים

3.

ביום 2.11.2015, הגישה המבקשת בקשה להארכת מעצרם של המשיבים ב-90 ימים נוספים. בגדרי בקשתה, טענה המבקשת כי מן המשיבים נשקפת מסוכנות רבה, על רקע התנהלותם המתוחכמת והמתוכננת. עוד נטען, כי קיים בעניינם של המשיבים חשש ממשי מפני הימלטות מאימת הדין, אשר נתמך בכך שהם בעלי חשבונות בנק ברחבי אירופה, " ובהם עשרות מיליוני דולרים " , ובעובדה שנתפס בעבר דרכון בריטי שנגנב או אבד, ברשותו של המשיב 1. עוד נאמר בבקשה, כי לחובת המשיב 1 הרשעה בצרפת, בגין ניהול עסקים באופן מטעה, במסגרתו הושת עליו עונש מאסר על תנאי. כמו-כן, נטען, כי נגד המשיב 2 תלוי ועומד צו מעצר בינלאומי מטעם בית המשפט בצרפת, בגין עבירות של מרמה והלבנת הון. בהמשך, ציינה המבקשת את התרשמות שירות המבחן מן המשיבים, לפיה קיים חשש ממשי להישנות עבירות מרמה על-ידם. אשר להתמשכות ההליכים, טענה המבקשת כי, נכון להיום, קבועים 7 מועדי הוכחות, במהלך חודשי דצמבר, ינואר ופברואר, ומכאן שמשפטם של המשיבים צפוי להתקדם באופן משמעותי, בתקופה הקרובה.

בדיון שנערך בפניי, ביום 12.11.2015, טען בא-כוחה של המבקשת, עו"ד חיים שווייצר, כי יתכן שפרשת התביעה תסתיים בתוך שבעת ימי ההוכחות שנקבעו לחודשים הקרובים. בהמשך, הצביע עו"ד שווייצר על דברי השופט עמית בהחלטה בערר, אשר הדגיש את מידת התחכום במעשיהם של המשיבים, וקבע כי לא ניתן לאיין את מסוכנותם ואת החשש להימלטותם מאימת הדין, באמצעות מעצר בתנאי פיקוח אלקטרוני. על רקע זה, טען עו"ד שוויצר כי, נכון לעת הזו, " הכף עומדת באופן מובהק להמשך מעצרם של השניים ".

4.

לטענת המשיב 1, אין מקום להיעתר לבקשה להאריך את מעצרו פעם נוספת. המשיב 1 טען, באמצעות בא-כוחו, עו"ד אבי חימי, כי חלקו במעשים העברייניים המיוחסים למשיבים, כלל אינו ברור. נטען, בהקשר זה, כי המשיב 1 שימש, לכל היותר, כאיש מחשבים, אשר עצם את עיניו לביצוע העבירות, ולא נטל בהן חלק מהותי. מסקנה זו, תמך עו"ד חימי, בדברים שנקבעו בהחלטה בערר, ובפראפרזות הרבות אשר הוכנו במסגרת עניינם של המשיבים, בהן " לא הוזכר שמו של המשיב 1 ". לשיטתו של עו"ד חימי, אין כל חשש כי המשיב 1 יצליח למלט עצמו מאימת הדין, באשר, עם מעצרו, עוּקל כלל רכושו, על-ידי המדינה.

5.

בא-כוחו של המשיב 2, עו"ד גד זילברשלג, טען כי חל שינוי נסיבות בעניינו של המשיב 2, מאז שניתנה ההחלטה בערר, המצדיק את שחרורו ממעצר. לטענת עו"ד זילברשלג, חומרי חקירה רבים המצויים בידי המבקשת, כלל לא הוּבאו לעיונו, ובין היתר, מדובר על תמלול בשפת המקור של הודעות המשיבים בחקירתם (להבדיל מתרגום ההודעות). עוד נטען, בהקשר זה, כי המבקשת העבירה לידי המשיבים חומרים רבים בשפות זרות, ללא כל תרגום לעברית. לכך יש להוסיף, כך נטען, את העובדה שהמבקשת לא העבירה לידי המשיב 2 את חקירתו במשטרה של העד נדב יעיש, וזאת חרף החלטת בית המשפט המחוזי, המורה עליה לעשות כאמור. עו"ד זילברשלג הוסיף וטען, כי מצבו הרפואי של המשיב 2, מצדיק, אף הוא, את שחרורו ממעצר. המשיב 2, כך נטען, סובל מבעיות רפואיות רבות, ומצבו הרפואי עלול להוסיף ולהתדרדר, באם לא ישוחרר למעצר בית.

דיון והכרעה

6.

כידוע, בהתאם לסעיף 62 לחוק המעצרים, הארכת מעצרו של נאשם מעבר לתשעה חודשים, נעשית על יסוד איזון בין הפגיעה המתמשכת בחירותו של הנאשם, מחד גיסא; לבין עוצמתו של האינטרס הציבורי המצדיק את הארכת המעצר, באותן הנסיבות, מאידך גיסא (בש"פ 5038/15 שבתייב נ' מדינת ישראל ( 27.7.2015); בש"פ 8432/14 מדינת ישראל נ' זוננשוילי

(26.1.2015); בש"פ 6581/14 מדינת ישראל נ' מונדר (2.11.2014)). בגדרי האיזון הנדרש, על בית המשפט לבחון את מידת מסוכנותו של הנאשם, ובין השאר עליו ליתן את הדעת לנסיבות הבאות: חומרת העבירות המיוחסות לנאשם; עברו הפלילי; גילו של הנאשם; וקיומו של חשש, לפיו הנאשם ישאף למלט עצמו מאימת הדין או כי ישבש הליכי משפט. בהינתן שהותו הממושכת של הנאשם במעצר, יש לבחון, לצד הדברים האמורים לעיל, את מידת התקדמותו של ההליך בתיק העיקרי המתנהל נגד הנאשם. נקבע, בהקשר זה, כי: " ככל שיתמשכו הליכי משפטו של הנאשם כך ייטה האיזון לעבר שחרורו של הנאשם לחלופת מעצר " (בש"פ 5113/14 מדינת ישראל נ' אדינייב (3.8.2014); ראו גם: בש"פ 2105/14

מדינת ישראל נ' אגדה (1.4.2014)).

לאחר שבחנתי את הבקשה שלפניי על צרופותיה, ונתתי דעתי לטיעוני הצדדים בדיון שנערך לפניי, הגעתי לכלל מסקנה כי יש להיעתר לבקשה ולהאריך את מעצרם של המשיבים. זאת שכן, לטעמי, טרם נוטה הכף, לעת הזו, אל עבר שחרורם של המשיבים ממעצר, והאינטרס הציבורי מצדיק את המשך מעצרם.

7.

בית משפט זה נתן, לא אחת, את דעתו בנוגע למסוכנותם של נאשמים, אשר מיוחסות להן עבירות כלכליות. נקבע, כי:

"עילת המסוכנות עשויה להתקיים גם כאשר מיוחסות למשיבים עבירות רכוש בלבד, וזאת כאשר המסוכנות נלמדת מנסיבות ביצוע העבירות הללו, כך כאשר העבירות מבוצעות באורח שיטתי או בהיקף ניכר, או תוך התארגנות של מספר עבריינים [...]" ( בש"פ 11136/03

מדינת ישראל נ' איטח

(25.12.2003); ראו גם: בש"פ 8082/12 אברהם נ' מדינת ישראל (23.12.2012) ).

דברים אלה יפים, ביתר שאת, בענייננו. למשיבים מיוחסות עבירות כלכליות חמורות ביותר, הכוללות התחזות, מרמה והונאה בהיקף כספי בלתי מבוטל. עבירות אלו בוצעו, לכאורה, על-ידי המשיבים, בשיטתיות, בתחכום, ובתעוזה רבה. העבירות כוּונו, לכאורה, נגד חברות צרפתיות, ומטבע הדברים נלווית להן גם פגיעה קשה בתדמיתה של מדינת ישראל. לפיכך, חומרתן היתרה של העבירות הכלכליות, ובוודאי חומרתן של העבירות שבוצעו, לכאורה, על-ידי המשיבים שלפנינו, מלמדת על המסוכנות הרבה הנשקפת מן המשיבים. בשל כך, ולאור העובדה שנקבעו בעניינם של המשיבים כ-7 ימי דיונים " מלאים " , ונראה כי משפטם צפוי להסתיים בטווח הזמן הקרוב, מן הראוי להאריך את מעצרם, בנסיבות אלה.

8.

בנוגע לטענת המשיב 1, לפיה הוא לא נטל חלק מהותי בביצוע המעשים, אין בידי לקבלה. לא מצאתי בהחלטה בערר, משום אמירה קונקלוסיבית, לפיה מעמדו בהיררכיה העבריינית היה נמוך ממעמדו של המשיב 2. מעבר לכך, עיון בכתב האישום שהוגש נגד המשיבים מלמד, לכאורה, כי המשיבים ביצעו את כלל מעשי ההונאה בצוותא חדא, במסגרת קשירת קשר, ולמעשה לא נערכת כל הבחנה בין השניים, באשר לביצוע העבירות. לכך יש להוסיף, כי למשיב 1 מיוחסת גם עבירה נוספת של הלבנת הון.

9.

אשר לחשש שהביע עו"ד זילברשלג, מפני עיכוב תחילת המשפט, לאור העובדה שטרם הוּבאו לידיו כלל חומרי החקירה, כמו גם החשש מפני הידרדרות אפשרית במצבו הרפואי של המשיב 2, למותר לציין כי פתוחה בפני המשיב 2 הדלת, לפנות לבית המשפט המחוזי בבקשה לעיין מחדש בהחלטת המעצר, בהתקיים אותו שינוי נסיבות מפניו הוא מתריע.

10.

על יסוד הנימוקים המפורטים לעיל, דין הבקשה להתקבל.

הנני מורה על הארכת מעצרם של המשיבים בתשעים ימים, החל מיום 15.11.2015, או עד למתן פסק דין בעניינם בת"פ 33346-02-15, בבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו, לפי המוקדם .