בש"פ 8432/14 מדינת ישראל נ. יחזקאל גבריאל זוננשוילי

1.

לפניי בקשה רביעית להארכת מעצרו של המשיב ב-90 ימים נוספים, לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996 (להלן: חוק המעצרים ), מיום 22.12.2014, או עד למתן פסק דין בת"פ 56235-06-13 בבית המשפט המחוזי מרכז-לוד, לפי המוקדם.

כתב האישום

2.

נגד המשיב הוגש כתב אישום, אשר מחזיק חמישה אישומים, במסגרתם ייוחסו למשיב עבירות שעיקרן סחר וניסיון לייבוא סם מסוכן מסוג MDMA . להלן יתוארו עיקרי הדברים בלבד. באישום הראשון , מסופר כי המשיב נפגש מספר פעמים עם שני סוכנים משטרתיים, על מנת לתאם ייבוא כמות גדולה של MDMA , שממנה ניתן יהיה לייצר בארץ אלפי כדורי אקסטזי. בין היתר, נפגש המשיב עם אחד הסוכנים בבלגיה, ומכר לו 3 ק"ג של MDMA . על פי האישום השני , המשיב נפגש עם הסוכנים בישראל, והנחה אותם כיצד לייצר את כדורי הסם. כמו כן, המשיב ואדם נוסף מסרו לידי הסוכנים מכונה המשמשת להפקת כדורי סם. האישום השלישי מתאר מפגשים נוספים של המשיב והסוכנים, חלקם בישראל וחלקם בבלגיה, במטרה לארגן ייבוא נוסף של MDMA . ניסיון הייבוא לא צלח, ותחת זאת מכר המשיב לסוכן המשטרתי כחצי ק"ג של MDMA . באישום הרביעי נטען, כי המשיב נענה לבקשתו של אחד הסוכנים, ומכר לו סמים מסוג הירואין וקוקאין במשקל כולל של 40 גרם. יצויין, כי במסגרת המפגשים העבירו הסוכנים למשיב סכומי כסף גדולים, בסדר גודל של עשרות אלפי שקלים. בגין אישומים אלה, יוחסו למבקש העבירות הבאות: סחר בסם מסוכן, לפי סעיף 13 ביחד עם סעיף 19א לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל"ג-1973 (להלן: פקודת הסמים המסוכנים ); ניסיון ליבוא סם מסוכן, לפי סעיף 13 ביחד עם סעיף 19א לפקודת הסמים המסוכנים וסעיף 25 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין );

החזקת כלים המשמים להכנת סם מסוכן, לפי סעיף 10 לפקודת הסמים המסוכנים.

3.

במסגרתו של אישום נוסף, חמישי במספר , ייוחסו למבקש ולרעייתו עבירות של מרמה ומתן שירותי מטבע בלא רישום, כדלהלן: קשר לבצע עוון, לפי סעיף 499(א)(2) לחוק העונשין; קבלת דבר במרמה, לפי סעיף 415 רישא בצירוף סעיף 29 לחוק העונשין; ומתן שירותי מטבע בלא רישום, לפי סעיף 11יב(א)(1) לחוק איסור הלבנת הון, התש"ס-2000.

הליכי המעצר

4.

במקביל להגשת כתב האישום, הוגשה בקשה להורות על מעצרו של המשיב עד לתום ההליכים המשפטיים נגדו. בהחלטה מיום 5.8.2013, ובהסכמתו של המשיב, נעתר בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (כב' השופט י' קינר ) לבקשה זו. לאחר זאת, הגיש המשיב בקשה לעיון חוזר בהחלטת המעצר, ובמסגרת הדיון בבקשה, הוגש תסקיר מעצר מטעם שירות המבחן. התסקיר נשא אופי שלילי, ולפיכך חזר בו המשיב מן הבקשה, והיא נמחקה, בהחלטה מיום 15.1.2014.

5.

לאחר שחלפו תשעה חודשים מיום מעצרו של המשיב, הגישה המבקשת בקשה להארכת המעצר בתשעים ימים נוספים. בהחלטה מיום 24.3.2014, הורה בית משפט זה (השופט

י' דנציגר ), על הארכת המעצר, נוכח המסוכנות הגבוהה הנשקפת מן המשיב והחשש להימלטותו מן הדין, וחרף העובדה שקצב ההתקדמות של ההליך העיקרי " אינו מהיר במיוחד " (בש"פ 1924/14). ביום 17.6.2014, הוחלט (השופטת א' חיות ) להאריך את מעצרו של המשיב בתשעים ימים נוספים. גם בהחלטה זו, הודגשה המסוכנות אשר נשקפת מן המשיב, וגם הפעם צויין, כי קצב התקדמותו של ההליך העיקרי אינו משביע רצון, ולפיכך נדרש " מאמץ מיוחד, ובקרוב, לעיבוי משמעותי של לוח הדיונים בתיק זה על מנת להאיץ את שמיעת ההליך " (בש"פ 4106/14). ביום 16.9.2014, הורה השופט נ' סולברג , בהסכמתו של המשיב, על הארכת מעצרו בתשעים ימים נוספים (בש"פ 6216/14).

הבקשה להארכת מעצרו של המשיב

6.

הבקשה שלפניי היא בקשה רביעית להארכת מעצרו של המשיב. לטענתה של המבקשת, המעשים המיוחסים למשיב מלמדים על מסוכנותו. נטען, כי גם עברו הפלילי של המבקש, אשר כולל שבע הרשעות קודמות, לרבות ניסיון לרצח, מעיד על המסוכנות הנשקפת ממנו; ולכך מצטרפת עמדתו של שירות המבחן, אשר העריך כי רמת המסוכנות היא גבוהה, והסיכוי שהמשיב יעמוד בתנאי השחרור המגבילים, ככל שייקבעו כאלה, הוא נמוך מאד. עוד נטען, כי לאחר עיכובים מסויימים, כיום שמיעת ההוכחות במשפטו של המשיב " נמצאת בעיצומה ". לפיכך, התבקשתי להורות על הארכת מעצרו של המשיב בתשעים ימים נוספים.

טענות הצדדים בדיון והודעות העדכון מטעמם

7.

בדיון שנערך בפניי, ביום 28.12.2014, עידכנה באת-כוח המבקשת, עו"ד מורן פולמן, כי במסגרת ההליך העיקרי בעניינו של המשיב, נקבעו 4 מועדים נוספים לישיבות הוכחות. צויין, כי חלק מן העיכובים בהליך, נגרמו בעטיה של ההגנה. לטענתה של עו"ד פולמן, פרשת התביעה נמצאת בעיצומה וצפויה בה התקדמות, ועל כן אין הצדקה להורות על שחרורו של המבקש.

8.

בא-כוחו של המשיב, עו"ד מנחם רובינשטיין, ציין, כי בכוונתו להעלות במסגרת ההליך העיקרי טענה, אשר לפיה דין האישומים 3-1 להתבטל, מאחר שהם מתארים עבירות אשר בוצעו לכאורה מחוץ לגבולות מדינת ישראל, והיועץ המשפטי לממשלה לא אישר להעמיד את המשיב לדין בגין מעשים אלה. עו"ד רובינשטיין הזכיר בדיון גם את גילו המבוגר של המשיב; וטען, כי עילת המעצר היחידה הרלוונטית כיום היא המסוכנות הנשקפת מן המשיב, ועניין זה דורש בחינה מחודשת.

9.

לאחר שמיעת טענות הצדדים, הוריתי לצדדים להגיש הודעה מעדכנת, ובמסגרתה הם התבקשו להודיע מה עלה בגורל טענתו של המשיב לעניין הצורך בקבלת הסכמתו של היועץ המשפטי לממשלה להגשת כתב האישום. כמו כן, ביקשתי כי המותב שדן בהליך העיקרי, יבחן את האפשרות להוסיף מועדי דיונים נוספים, וזאת בפרט בשים לב למעצרו המתמשך של המשיב.

10.

ביום 5.1.2015, הוגשה הודעת עדכון מטעם המשיב, לפיה נקבעו שני מועדים נוספים לקיום ישיבות הוכחות, במסגרת ההליך העיקרי. ביום 25.1.2015, הגישה המבקשת הודעה מעדכנת, ובה נאמר, כי בית המשפט המחוזי דחה את טענתו של המשיב בדבר החובה לקבל את אישורו של היועץ המשפטי לממשלה, נוכח היותן של העבירות " עבירות פנים ", לפי סעיף 7 לחוק העונשין. המבקשת חזרה על בקשתה להאריך את מעצרו של המשיב בתשעים ימים.

דיון והכרעה

11.

סעיף 62 לחוק המעצרים מקנה לבית משפט זה את הסמכות להאריך את מעצרו של נאשם מעבר לתשעה חודשים. החלטה על הארכת מעצר, מתקבלת בהתאם לתוצאתו של איזון בין הפגיעה המתמשכת בחירותו של הנאשם, אשר עומדת לו חזקת החפות, מחד גיסא; לבין עוצמתו של האינטרס הציבורי התומך בהארכת מעצרו של הנאשם, מאידך גיסא ( בש"פ 6581/14 מדינת ישראל נ' מונדר (2.11.2014);

בש"פ 6462/14 מדינת ישראל נ' עמר

(20.10.2014); בש"פ 5113/14 מדינת ישראל נ' אדינייב (3.8.2014)). לצורך עריכתו של איזון זה, יש ליתן את הדעת למספר שיקולים, ובהם: מידת המסוכנות אשר מיוחסת לנאשם, בהתאם לעבירות המיוחסות לו בנסיבות המקרה, ולנוכח עברו הפלילי; גילו של הנאשם; וכן קיומו של חשש מפני הימלטות מאימת הדין או חשש לשיבוש הליכי המשפט. בנוסף, בהינתן השהות הממושכת של הנאשם במעצר, יש לבחון את מידת התקדמותו של ההליך בתיק העיקרי ואת קצב התקדמותו. הכלל הוא, כי ככל שמשפטו של הנאשם נמשך לאורך זמן רב יותר – כך נוטות כפות המאזניים אל עבר שחרורו של הנאשם לחלופת מעצר, אך בהקשר זה, יש להתחשב גם בטיבם של הנסיבות והגורמים שהובילו להתמשכותו של ההליך (בש"פ 2105/14 מדינת ישראל נ' אגדה

(1.4.2014); בש"פ 7876/12 מדינת ישראל נ' רוני (29.11.2012)).

12.

בנידון דידן, העבירות אשר מיוחסות למשיב, מלמדות על מסוכנות לא מבוטלת, והן מקימות עילת מסוכנות סטטוטורית (סעיף 23(א)(5)(ג) לחוק המעצרים). נסיבותיהן של העבירות, חמורות אף הן. בין היתר, פעל המשיב, לכאורה, לייבא לישראל כמות גדולה ביותר של סם מסוכן, על מנת לייצר ממנו אלפי כדורי אקסטזי, למטרת רווח כספי נכבד. המסוכנות אשר נשקפת מן המשיב, מתעצמת נוכח עברו הפלילי המכביד, לרבות הרשעה בעבירות סמים ובעבירה של ניסיון לרצח, אשר בגינן ריצה המשיב תקופות מאסר ממושכות מאחורי סורג ובריח. תסקיר המעצר שנערך בעניינו של המשיב, אשר בחן גם את נסיבות חייו ועמדותיו של המשיב, מצייר תמונה שאיננה חיובית. שירות המבחן העריך, כי המסוכנות אשר נשקפת מן המשיב, היא ברמה גבוהה, ולפיכך נמנע שירות המבחן מלהמליץ על שחרורו של המשיב לחלופת מעצר.

13.

מן העבר השני, יש לשקול את התמשכות ההליכים במשפטו של המשיב. מדובר, אמנם, בתיק לא פשוט, אך מיום מעצרו של המשיב חלפה כשנה וחצי. בנוסף לכך, וכפי שנזכר לעיל, כבר בהחלטתו של השופט י' דנציגר , מיום 24.3.2014, נאמר כי " קצב התקדמות ההליכים בתיק העיקרי אינו מהיר במיוחד "; ובהחלטתה של השופטת א' חיות , מיום 17.6.2014, הודגש פעם נוספת הצורך להחיש את קצת ההתקדמות של ההליך במשפטו של המשיב. דברים אלה עודם רלוונטיים גם כיום, והם אף זוכים למשנה תוקף, כאשר הבקשה דנן היא בקשה להארכה רביעית של תקופת המעצר. אכן, נוכח האמור בהחלטתי מיום 28.12.2014, נקבעו שני מועדים נוספים לישיבות, במהלך חודש מרץ 2015, אך אני מסופק אם די בכך. יצויין, כי הגורמים להתמשכות ההליך לא הובהרו עד תום, במסגרת הדיון בבקשה להארכת מעצר.

14.

לאחר שנתתי את דעתי למכלול השיקולים הרלוונטיים, הגעתי לכלל מסקנה, כי חרף התמשכות ההליכים, לעת הזו טרם נעה המטוטלת אל עבר שחרורו של המשיב לחלופת מעצר. זאת, בפרט נוכח המסוכנות הגבוהה אשר נשקפת מן המשיב, בנסיבות העניין, כמפורט לעיל (והשוו, בהקשר זה: בש"פ 6551/13 מדינת ישראל נ' אלקרינאווי (30.10.2013); בש"פ 3343/13 מדינת ישראל נ' אוחיון

(3.6.2013) ). לא למותר הוא לציין, כי חלפה תקופה לא קצרה מאז הוגש תסקיר המעצר בעניינו של המשיב, אך בשלב זה, לא ראיתי מקום לבקש כי יוגש תסקיר נוסף בעניינו של המשיב. יחד עם זאת, הנני רואה לשוב ולבקש מבית המשפט שדן בהליך העיקרי, לעשות מאמץ מיוחד, על מנת לקבוע מועדי דיון נוספים ולהביא להתקדמות ניכרת של ההליך העיקרי, אם לא לסיומו, בתוך תקופת ההארכה הנוכחית.

15.

אשר על כן, דין הבקשה להתקבל. מעצרו של המשיב מוארך בזאת בתשעים ימים נוספים, החל מיום 22.12.2014, או עד למתן פסק-דין בת"פ 56235-06-13 בבית המשפט המחוזי מרכז-לוד, לפי המוקדם.