בש"פ 7679/97 מדינת ישראל נ. אחמד נבואני

1.בתאריך 9.4.97 הוגש נגד המשיב כתב אישום בת"פ 45/97 בבית המשפט המחוזי בנצרת, בו יוחסו לו עבירות של סחר בסם מסוכן, יבוא סם מסוכן, החזקת סם מסוכן שלא לשימוש עצמי בלבד, וקשירת קשר לביצוע פשע. על פי הנטען בכתב האישום, המשיב היה שותף לייבוא סם מסוג חשיש במשקל של 8.572 ק"ג מלבנון לארץ. הסם יובא בעקבות הזמנתו של הנאשם ולאחר שסוכם עמו כי הוא ירכוש את הסם. הסם נתפס בידי משטרת ישראל לפני שהועבר לנאשם.

2.לאחר הגשת כתב האישום הורה הנשיא אברמוביץ על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים, לאחר שנחה דעתו כי בידי התביעה ראיות לכאורה נגדו, וכי "כל תחליף מעצר לא יהיה בו כדי למנוע המשך סחר בסם, מה גם ויש חשש של השפעה על עדים". עררו של המשיב לבית משפט זה נדחה בידי השופט חשין.

עברו תשעה חודשים מאז מעצרו של המשיב ומשפטו טרם הסתיים. לפני מונחת בקשתה של המדינה להארכת המעצר.

3.בבקשה להארכת המעצר פרטה המדינה את כל הפרטים הקשורים באופן ניהול התיק, מהם עולה, כי בתיק התקיימו עד היום שתי ישיבות הוכחות, הראשונה בהם ביום 14.10.97. בישיבות אלה העידו רוב עדי התביעה ועדותם של עדים נוספים התייתרה לאחר שמסמכים הנוגעים אליהם הוגשו בהסכמה. המועד הבא נקבע ליום 9.2.98, ובו מתכוונת המבקשת להעיד את העד האחרון מטעמה. לא עלה בידי התביעה להעיד עד זה קודם לכן, בשל הצורך לסיים את משפטו שלו וכן את עדותו במשפטו של שותף נוסף, בטרם ניתן היה להעידו.

בטיעוניו בפני עמד בא-כוחו המלומד של המשיב על כך שחקירתו של עד התביעה האחרון עשויה להתמשך מעבר לישיבה אחת. כמו כן, ציין כי בכוונתו לזמן מספר עדים להגנתו של המשיב. בין היתר, הודיע בא-כוחו של המשיב כי הוא שוקל לזמן לעדות את מצטפא נאצר, אחד משותפיו של המשיב, אשר מתנהל כנגדו משפט בנפרד, שלא ברור מתי יסתיים. נוכח התמשכותם הצפויה של ההליכים ובהתחשב בעברו הנקי של המשיב, ביקש בא-כוחו של המשיב כי הבקשה תידחה, ומרשו ישוחרר בחלופת מעצר.

4.מעיון בפירוט הנוגע לאופן השתלשלות העניינים בתיק ומטענות הצדדים בפני, עולה כי אין לתלות את האשם בהתמשכות ההליך במי מהצדדים. אמנם, המועד שנקבע לתחילת המשפט נדחה לאחר שהוחלף הסניגור, והסניגור הנוכחי נקרא לשירות מילואים. אולם, התרשמתי, כי הישיבות המעטות שהתקיימו התנהלו ביעילות, כאשר חלק ניכר מן העדויות נחסך לנוכח הסכמת הסניגור להגשת מוצגי התביעה.

הקושי בניהול יעיל של משפטים מסוג זה, בהם מעורבים מספר שותפים לעבירה, נעוץ בצורך לסיים תחילה את משפטם של השותפים האמורים להעיד בו מטעם התביעה. צורך זה גורם לעתים מניעה אובייקטיבית לזירוז ההליכים, ונראה כי גם קצב ניהול משפטו של המשיב נפגע עקב כך. אך כאמור, עתה הוסרה המניעה להעדתו של עד התביעה האחרון.

חששותיו של הסניגור שמא לא ניתן יהיה לסיים את שמיעת המשפט תוך התקופה המבוקשת להארכת המעצר מובנים הם ומכבידים על ההחלטה בשאלת המשך מעצרו של המשיב.

עם זאת, דומה, כי אם ייעשה מאמץ לקבוע תאריכים לשמיעת פרשת ההגנה, על אף יומנו העמוס של בית המשפט, ניתן יהיה לסיים את השמיעה תוך תקופת המעצר המבוקשת.

5.בגדר השיקולים הנבחנים בשלב זה של הארכת מעצר מעבר לתקופה של תשעה חודשים ייתן בית המשפט דעתו לתקופה הממושכת שהעצור נתון במעצר, וכן לאופן בו התנהל משפטו, ולמגמת המחוקק לקיצור תקופות בהן נתון נאשם במעצר. אך גם השיקול הנוגע לסכנה הצפויה משחרורו של נאשם הוא שיקול נכבד וראוי, אשר בית המשפט מצווה להביאו בגדר שיקוליו ולשקלו אל מול היתר.

העבירה של סחר בסמים מסוכנים היא בגדר העבירות שפגיעתן בציבור רבה והסכנה הנשקפת ממנה חמורה. המחוקק ראה לכלול אותה במשפחת העבירות החמורות המקימות חזקה לפיה נשקף סיכון לציבור מאלה הנאשמים בביצועה, אם הונחה תשתית ראייתית מוצקה לאישום (סעיף 21(ב) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), התשנ"ו1996-, כפי שתוקן בתשנ"ז1997-). בשורה ארוכה של החלטות נתן בית משפט זה ביטוי להשקפה לפיה יש בשחרורם של עבריינים המואשמים בסחר בסמים מסוכנים משום סכנה לציבור (ראו, למשל, דבריו של השופט זמיר בבש"פ 4039/95 מדינת ישראל נ' בן שטרית ואח' (טרם פורסם)).

אמנם, לא בכל מקרה של אישום בסחר בסם מסוכן יוארך מעצרו של המשיב מעבר לתשעה חודשים, אף אם מעצר זה היה מוצדק מלכתחילה. אולם, במקרים בהם עבירות הסמים הן יוצאות דופן בחומרתן בשל כמות הסם שנסחרה, היקף הסחר ונסיבות ביצוע העבירה, הסכנה הנשקפת לציבור כתוצאה משחרורו של הנאשם ממעצר היא רבה, ובית המשפט ייתן משקל רב לסיכון זה לצורך הכרעה בשאלת הארכת המעצר מעבר לתקופה של תשעה חודשים (ראו דבריי בבש"פ 2630/97 מדינת ישראל נ' אבו-חג'ג' סמיר ואח' (טרם פורסם)).

המקרה שלפנינו נמנה עם אותם מקרים שהארכת המעצר מוצדקת בהם. העבירות המיוחסות למשיב הנן חמורות ביותר. הן בוצעו תוך תכנון משותף של מספר נאשמים. מדובר בכמות גדולה של סם מסוכן, שהמשיב היווה לכאורה חוליה מרכזית בשרשרת הפצתו, בהיותו מזמין הסחורה. לכאורה, מדובר באדם אשר שחרורו ממעצר עלול לסכן את בטחון הציבור. מטעם זה, ובהתחשב בכך שניתן לסיים את משפטו של המשיב תוך תקופת המעצר המבוקשת, הנני סבורה כי ראוי להאריך את מעצרו של המשיב.

עם זאת, אני רואה לשוב ולהפנות לדברים שנאמרו כבר על-ידי חברי השופט חשין בדחותו את עררו של המשיב על החלטת המעצר. על בית המשפט לעשות כל מאמץ כדי להביא לסיום שמיעת משפטו של המשיב בהקדם האפשרי. אני מורה כי העתק החלטתי זו יועבר לידי כבוד הנשיא אברמוביץ' בצירוף העתק מההחלטה הקודמת מיום 23.5.97 אשר ניתנה על-ידי השופט חשין.

אשר על כן, ראיתי להיעתר לבקשת המדינה ולצוות על הארכת מעצרו של המשיב בתשעים ימים נוספים החל מיום 9.1.98 או עד למתן הכרעת דין בת"פ 45/97 בבית המשפט המחוזי בנצרת, הכל לפי המוקדם יותר.