בש"פ 7884/19 לורי שם טוב נ. מדינת ישראל

לפנַי ערעור על החלטת כב' הרשם ר' גולדשטיין בבש"פ 7821/19 מיום 25.11.2019, במסגרתה נדחתה השגה על החלטת מזכירות בית המשפט שלא לקבל לרישום הליך ערעורי על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (ת"פ 1415-04-17, כב' השופט

ב' שגיא ) מיום 21.11.2019.

בהחלטתו מיום 21.11.2019, דחה בית המשפט המחוזי את בקשתה של המערערת לחרוג מהמסגרת התקציבית שנקבעה עבור מינוי סנגור פרטי במימון ציבורי לייצוגה בסך של 500,000 ש"ח. כמו כן נדחתה בקשתה להפנות את הסוגיה ללשכת עורכי הדין שתעריך מהו שכר הטרחה הראוי בעניינה.

ביום 25.11.2019 מזכירות בית משפט זה סירבה לרשום הליך ערעורי שביקשה להגיש המערערת על החלטה זו, בנימוק כי לא ניתן לפתוח הליך מעין זה על החלטת ביניים בהליך פלילי בהיעדר הוראה ברורה בחוק. המערערת הגישה השגה על החלטת המזכירות. הרשם דחה את ההשגה באותו היום, תוך קביעה כי למבקשת לא עומדת זכות ערעור על החלטת ביניים של בית המשפט המחוזי. מכאן הערעור שלפנַי.

המערערת טוענת כי היא מופלית לרעה לעומת מתדיינים אחרים שעניינם נדון לפני ערכאה זו, חרף העובדה שלא היה מקום לדון בעניינם. כמו כן, נטען כי עניינה מעלה סוגיה חריגה מאוד ועלול להיגרם לה נזק בלתי הפיך, באופן שהיא עלולה למצוא עצמה ללא ייצוג הולם.

דין הערעור להידחות. לא נפל כל פגם בהחלטת הרשם המצדיק התערבות בה. כפי שהובהר היטב למערערת בהליכים קודמים (בין היתר בהחלטת הרשם בע"פ 6907/19 מיום 11.11.2019 ובפסק הדין בבש"פ 7553/19 מיום 19.11.2019), לא עומדת לה זכות ערעור על החלטות ביניים מסוג זה של בית המשפט המחוזי בהליך פלילי, גם אם מדובר בהחלטה בעלת משמעות רבה. על כן גם החלטת מזכירות בית המשפט שלא לקבל את ההליך לרישום ניתנה בדין (ראו למשל: בש"פ 8528/13 ארזון נ' מזכירות בית המשפט העליון (31.12.2013); רע"פ 1506/15 בן יששכר נ' משטרת ישראל (23.03.2015)). בעניין זה אומר כי הדין האמור חל על כולי עלמא ואיש לא מופלה לא לטובה ולא לרעה בעניין יישומו.

הערעור נדחה אפוא.