בש"פ 7942/09 מדינת ישראל נ. וליד מחיסן

לפניי בקשה להארכת מעצר שנייה של המשיב לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), התשנ"ו-1996 (להלן: חוק המעצרים ) בתשעים ימים החל מיום 17.10.2009 או עד למתן פסק דין בת.פ. 273/08 בבית המשפט המחוזי בירושלים, לפי המוקדם ביניהם.

העובדות לפי כתב האישום

1.

ביום 2.12.2008 הוגש לבית המשפט המחוזי בירושלים כתב אישום נגד המשיב. ביום 17.12.2008 הוגש כתב אישום מתוקן המייחס למשיב, יחד עם שני נאשמים נוספים, עבירות של הצתה (לפי סעיף 448(א) סיפא לחוק העונשין, התשל"ז-1977) והפרעת בחירות [לפי סעיפים 86(א)(1),(4),(6) ו-(7) לחוק הרשויות המקומיות (בחירות), תשכ"ה-1965].

2.

לפי המתואר בכתב האישום המתוקן, ביום 11.11.2008, יום הבחירות לרשויות המקומיות, הגיע המשיב יחד עם מועתז אעביד (להלן: מועתז ) למוסך בו שהו באותו זמן עבדאללה אעביר (להלן: עבדאללה ) ואיאד עלי סנדל אעביד (להלן: איאד ). המשיב ומועתז הציעו לעבדאללה, בנוכחות איאד, להצטרף אליהם ולהצית את שלוש הקלפיות המוצבות בקומה הראשונה של 'חטיבת הביניים לבנים' בעיסוויה (להלן: בית הספר ). עבדאללה סירב להצעה זו אך הסכים לשמש כתצפיתן בקרבת בית הספר ולהתריע במידה וכוחות משטרה יתקרבו לאזור.

לאחר שקיבלו שיחת טלפון מהמשיב הגיעו עבדאללה ואיאד לבית הספר והחלו לתצפת לעברו מנקודת תצפית הממוקמת כ- 50 מטרים

מבית הספר. סמוך לאחר מכן הגיעו מועתז ופאיז נאג'יב (להלן: נאג'יב ) אל נקודת התצפית והורו לשניים להישאר שם ולשמור על הרחוב על מנת שניתן יהיה להצית את הקלפיות. בעת שתצפתו על בית הספר הודיעו עבדאללה ואיאד למשיב כי אין כוחות משטרה באזור.

3.

סמוך לשעה 21:00 בערב הגיעו כעשרה צעירים אל בית הספר. הצעירים היו רעולי פנים, לבושים בגדים שחורים, על ידיהם כפפות, על נעליהם שקיות ניילון ובידיהם סכינים, מקלות, אגרופן, שוקרים חשמליים וכלי תקיפה אחרים. הצעירים התפצלו ונכנסו במקביל אל שלוש הקלפיות, תוך שהם מאיימים על חברי ועדות הקלפי באמצעות כלי התקיפה שבידיהם. לאחר מכן נטלו הצעירים מן הקלפיות את ארגזי ההצבעה על תכולתם, לרבות המעטפות הסגורות של המצביעים שהצביעו במהלך היום, עמדות ההצבעה ופתקי ההצבעה שבהן, ה"זהותון" (חוברת ובה שמות ומספרי זהות הבוחרים בקלפי) ופנקס רישום הבוחרים, הוציאו את התכולה למרכז חצר בית הספר, הציתו אותה ונמלטו בריצה מהמקום. כתוצאה מההצתה נשרפה תכולת הקלפיות כליל.

הליכים קודמים

4.

בד בבד עם הגשת כתב האישום הוגשה לבית המשפט המחוזי בירושלים בקשה למעצרו של המשיב עד תום ההליכים המשפטיים נגדו. בית המשפט המחוזי (כבוד השופט י' ענבר ) קבע ביום 4.12.2008 כי נסיבות ביצוע העבירה, כפי שאלו עולות מכתב האישום, מלמדות על מסוכנות לשלום הציבור ברמה גבוהה ביותר ומקימות עילת מעצר כנגד המשיב. בית המשפט המחוזי בחן את האפשרות לשחרר את המשיב לחלופת מעצר וקבע כי על אפשרות זו להיבחן בשיתוף שירות המבחן. אי לכך נדחה הדיון בבקשה ליום 18.12.2008 לצורך המצאת תסקיר מבחן בעניינו של המשיב. ביום 28.12.2008 הוגש לבית המשפט תסקיר מבחן חלקי בעניינו של המשיב ולכן הורה בית המשפט על המשך הדיון ביום 14.1.2009. ביום זה ביקש שירות המבחן דחייה נוספת והדיון נקבע ליום 22.1.2009.

ביום 22.1.2009, לאחר קבלת תסקיר שירות המבחן, החליט בית המשפט המחוזי בירושלים על מעצרו של המשיב עד לתום ההליכים נגדו. בית המשפט המחוזי חזר בהחלטתו על הקביעה שלפיה רמת מסוכנותו של המשיב לשלום הציבור הינה גבוהה ביותר. בנוסף מציין בית המשפט כי המשיב הורשע בשנת 2005 בעבירה של סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה ונדון לעונש מאסר בפועל בגין הרשעה זו. בית המשפט קבע כי ממכלול הנתונים שהובאו לפניו עולה כי לא ניתן להשיג את מטרת המעצר באמצעים חמורים פחות ויש לעצור את המשיב עד לתום ההליכים נגדו.

5.

משלא הסתיים משפטו של המשיב במהלך תשעת חודשי המעצר הראשונים הגישה המבקשת ביום 16.8.2009 בקשה להארכת מעצרו בתשעים ימים נוספים מכוח סעיף 62 לחוק המעצרים. ביום 19.8.2009 האריך בית משפט זה (השופט א' רובינשטיין ) את מעצרו של המשיב בארבעים וחמישה ימים נוספים עד ליום 16.10.2009 או עד למתן פסק דין בעניינו, לפי המוקדם. ביום 9.9.2009 הגיש המשיב לבית המשפט המחוזי בירושלים בקשה דחופה לעיון חוזר בעניין מעצרו עד תום ההליכים. ביום 10.9.2009 דחה בית המשפט בקשה זו בציינו כי לא שוכנע בקיומן של נסיבות חדשות המצדיקות עיון מחדש בבקשת המעצר. בית המשפט עמד על כך שביום 12.10.2009 נקבע מועד לשמיעת הוכחות ולא ניתן להוציא מכלל אפשרות כי במועד זה תתקדם שמיעת ההוכחות בתיקו של המשיב בצורה משמעותית, ואולי אף תבוא לסיומה.

טענות המבקשת

6.

המבקשת – באמצעות באת כוחה, עו"ד ירין שגב - טוענת כי מסוכנותו של המשיב נלמדת מהמעשים המיוחסים לו בכתב האישום ומנסיבות ביצועם. היא מדגישה כי שירות המבחן התרשם ממסוכנותו זו של המשיב וכן התייחס לעברו הפלילי ולכן לא המליץ על שחרורו לחלופת מעצר. לדברי המבקשת נכון שהיו עיכובים בפתיחת שמיעת משפטו של המשיב בשל הליכים להוצאת תעודת חיסיון ועתירה לגילוי ראייה חסויה אך לטענתה יש להתחשב במועד הקרוב הקבוע לסיום פרשת התביעה ולתחילת פרשת ההגנה ולהערכתה, במידה ולא יהיו התפתחויות בלתי צפויות, משפטו של המשיב יבוא לסיומו בתקופת ההארכה המבוקשת.

המבקשת מדגישה כי יש מקום להבחין בין המשיב לבין שני הנאשמים הנוספים שאינם נמצאים במעצר (אולם לפי דברי המבקשת שוחררו בתנאים מגבילים). לדבריה הבחנה זו נובעת מהעובדה שלמשיב, בניגוד לשני האחרים, יש עבר פלילי וכן מקביעת בית המשפט שלפיה נסיבות ביצוע העבירה מלמדות על כך שמדובר ב"מבצע" מאורגן לפרטי פרטים שבוצע לכאורה בניצוחו של המשיב.

טענות המשיב

7.

המשיב – באמצעות בא כוחו עו"ד חוסאם יונס – טוען כי אין כל הצדקה לבקשת המבקשת להאריך את מעצרו בתקופה המקסימלית אותה

מתיר החוק, על אחת כמה לאור החלטתו הקודמת של בית משפט זה להאריך את מעצרו בארבעים וחמישה ימים בלבד ולא בתשעים ימים כפי שהתבקש. לדברי המשיב אין זה נכון לומר שמשפטו עומד בפני סיום. לטענתו, מלבד שמיעת שני עדי התביעה שנותרו צפויה גם שמיעתם של שלושה עדי הגנה מטעמו וכן שמיעתם של עדי הגנה מטעם הנאשמים האחרים, הליך שעלול להימשך מספר חודשים. העדתם של עדים אלו מטרתה לתמוך בטענת האליבי אותה טוענים שלושת הנאשמים. מכאן שלדברי המשיב קיים בסיס טוב לחשוב שהשלושה יצאו זכאים בסופו של יום במשפטם, ולו רק מחמת הספק.

המשיב טוען כי תסקיר המבחן בעניינו לא היה חיובי מאחר והוא כופר באשמה המיוחסת לו, אך הוא מדגיש את גילו הצעיר ואת העובדה שהעבירה הקודמת שבגינה הורשע בוצעה בעת היותו קטין. בנוסף טוען המשיב כי העבירות המיוחסות לו, שכאמור אין הוא מודה בביצוען, אינן עבירות חמורות ומדובר בעבירות שבוצעו כנגד רכוש בלבד.

דיון והכרעה

8.

סעיף 61 לחוק המעצרים קובע את הכלל, לפיו יש לסיים את משפטו של נאשם הנתון במעצר תוך התקופה שקצב המחוקק - תשעה חודשים. סעיף 62 לחוק המעצרים נועד לתת מענה למקרה החריג, מקום שמתברר כי חרף המאמצים שנעשו, לא ניתן היה להביא את ההליך הפלילי לסיומו, מסיבה זו או אחרת. בית המשפט הדן בבקשה להארכת מעצר מעבר לתשעה חודשים בוחן את נקודת האיזון הראויה בין אינטרס הנאשם לחירות מזה, לבין האינטרס להבטיח את שלום הציבור ואת ניהולו התקין של ההליך מזה. חלוף הזמן וקצב ניהול המשפט הם גורמים משמעותיים, העשויים להביא להסטתה של נקודת האיזון בין האינטרסים הנזכרים [בש"פ 3328/05 מדינת ישראל נ' פינטו (לא פורסם, 20.4.05); בש"פ 6489/05 מדינת ישראל נ' ספיר (לא פורסם, 27.7.2005); בש"פ 10298/05 מדינת ישראל נ' בויארסקי (לא פורסם, 9.11.2005)].

9.

המעשים המיוחסים למשיב מלמדים על המסוכנות הנשקפת ממנו. אין בידי לקבל את טענתו כי העובדה שהמעשים המיוחסים לו בוצעו נגד רכוש ולא נגד בני אדם משפיעה גם על רמת המסוכנות הנשקפת ממנו וכי האיומים אותם השמיעו לכאורה הוא וחבריו כלפי חברי ועדת הקלפי נועדו בכדי להרחיקם מהמקום ולמנוע את פגיעתם מההצתה. הצתת רכוש בתוך שטחו של בית ספר עת מתקיימת בו הצבעה לרשות המקומית היא מעשה שאין להקל בו ראש. מדובר ביום בו המצביעים ובני משפחותיהם מגיעים אל הקלפיות הממוקמות בשטח בית הספר והעובדה שאיש לא נפגע לא יכולה להיזקף לזכותו של המשיב. בנוסף לא ניתן להתעלם מלבושם של המשיב והצעירים שנלוו אליו על פי כתב האישום ומהציוד שנשאו לכאורה בידיהם - אגרופנים, סכינים, מקלות ושוקרים. גם שירות המבחן התרשם ממסוכנותו של המשיב, ואיני חושב שהתקופה שעברה מיום מעצרו של המשיב איינה את המסוכנות הזו.

10.

אשר לקצב התקדמות המשפט, גם המבקשת מסכימה שהיה עיכוב רב בפתיחת משפטו של המשיב. גם לאחר פתיחת המשפט התארכו ההליכים ובין הדיונים נקבעו הפסקות של פרקי זמן ארוכים ביותר וזאת על אף קביעתו של בית המשפט המחוזי שלפיה יש צורך במועד דיון אחד או שניים לסיום התיק. כבר בהחלטתו מיום 19.8.2009 הביע חברי, השופט א' רובינשטיין, תקווה שדיונים אלו יקבעו למועדים קרובים ככל הניתן בכדי שההליך השיפוטי נגד המשיב יסתיים במהרה, דבר שלמרבית הצער לא הסתייע.

11.

סבורני כי באיזון הכולל בנסיבות העניין, נוכח הסיכון הנשקף מהמשיב שלא ניתן לאיון בחלופת מעצר, גובר אינטרס הציבור על הפגיעה בחירותו של המשיב עקב התמשכות ההליך . אף על פי כן, איני יכול להתעלם מהחלטתו הנ"ל של השופט רובינשטיין בעניינו של המשיב. בנוסף, יש להעניק משקל לכך שקבוע דיון קרוב, שצפוי להימשך עד לשעות הערב, לצורך סיום פרשת התביעה ותחילת פרשת ההגנה, כך שיש לקוות שעניינו של המשיב יגיע לכלל הכרעה בהקדם.

12.

אשר על כן הבקשה מתקבלת באופן חלקי. הריני מורה על הארכת מעצרו של המשיב בארבעים וחמישה ימים בלבד, החל מיום 17.10.2009, או עד למתן פסק דין בעניינו בת.פ. 273/08, לפי המוקדם מבין המועדים.