בש"פ 8166-22 בש"פ 8166-22

1.בהחלטתו מהיום, 29.11.2022, הורה בית משפט השלום בחדרה (כב' השופט א' קפלן), במ"י 56471-11-22, על שחרורו של המבקש; אולם, לבקשת המשיבה עיכב בית משפט השלום את השחרור עד היום, 29.11.2022, בשעה 20:00, ובלבד שהמשיבה תגיש ערר לבית המשפט המחוזי עד היום בשעה 16:00. ואכן, המשיבה הגישה ערר לבית המשפט המחוזי טרם השעה 16:00.

2.בהחלטתו בערר (עמ"י 66180-11-22), הורה בית המשפט המחוזי בחיפה (כב' השופטת א' אלון) על עיכוב ביצוע שחרורו של המבקש "עד תום הדיון בערר", וקבע דיון בערר בפני שופט תורן, למחר, 30.11.2022, בשעה 10:30.

3.על החלטה זו הוגשה הבקשה שלפני, בגדרה טוען המבקש כי בית המשפט המחוזי לא היה מוסמך להאריך את עיכוב ביצוע החלטת השחרור ללא שקיים דיון במעמד הצדדים בנדון, וכי הסמכות לעיכוב השחרור נתונה אך לבית משפט השלום אשר הורה על השחרור.

4.המשיבה טוענת בתגובתה, כי יש לדחות את הבקשה ואת הערר, וכי בית משפט זה נתן שורה של החלטות אשר דחו רשות ערעור לאור סד זמנים בלתי אפשרי לדון בו, כבענייננו.

5.ככלל, הסמכות לעכב ביצוע שחרור ממעצר נתונה לבית המשפט אשר הורה על השחרור, וזאת כאמור בסעיף 55(א) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996. עמד על כך בית משפט זה לא אחת, וראו לדוגמה החלטת השופט ע' פוגלמן:

"סבורני כי יש טעם רב בטענות העורר שלפיהן הסמכות הקבועה בסעיף 55(א) לחוק המעצרים – הוא ההסדר הפרטני הרלוונטי לענייננו – נתונה בידי הערכאה הדיונית. עמדה זו מעוגנת בראש ובראשונה בלשונו של הסעיף, והיא עולה בקנה אחד עם החלטותיו של בית משפט זה (וראו בש"פ 1673/02 אפללו נ' מדינת ישראל (22.2.2002); בש"פ 11109/03 שקארנה נ' מדינת ישראל, פסקה 4 (6.1.200); בש"פ 3806/14 כהן נ' מדינת ישראל, פסקאות 9-7 (28.5.2014). ואולם השוו בש"פ 6142/07 כהן נ' מדינת ישראל, פסקאות 10-8 (12.7.2007)). בצד האמור, ברי כי בתוך פרק הזמן של עיכוב הביצוע של החלטת השחרור מוסמכת ערכאת הערעור לדון בערר בנוכחות העצור ולקבל החלטת ביניים בדבר הארכת המעצר, בהתאם להוראת סעיף 57 לחוק המעצרים המחייבת את בית המשפט שדן בערר לפי סעיף 53 לחוק זה (בין היתר) לדון בו במעמד הצדדים. כפי שנפסק לא פעם הוראה אחרונה זו "מבטאת עיקרון יסוד בשיטתנו המשפטית לפיו זכאי נאשם וכמוהו חשוד, להליך הוגן שיאפשר לו, בכפוף לסייגים הקבועים בחוק, להשמיע את דברו ולהתגונן כראוי נגד הטענות המועלות נגדו" (בש"פ 4586/06 חלידו נ' מדינת ישראל, פסקה 7 (22.8.2006))" (בש"פ 4652/20 אבו רואע נ' מדינת ישראל (6.7.2020))

6.הנה כי כן, ברגיל, היה על בית המשפט המחוזי לקיים דיון במעמד הצדדים ובנוכחות המבקש עוד היום, זאת במיוחד בשים לב לכך שהערר הוגש בשעות אחר הצהרים המוקדמות, ולא הייתה מניעה לקיים את הדיון עוד היום.

יחד עם זאת, תגובת המשיבה הוגשה רק עתה (השעה 20:40), וספק אם יש אפשרות טכנית לקיים את הדיון עוד היום ולהביא את המבקש לדיון.

7.אשר על כן, אני מורה לבית המשפט המחוזי לעשות כל מאמץ לקיים את הדיון עוד היום. רק אם הדבר לא יסתייע, יתקיים הדיון מחר מוקדם ככל האפשר.