בש"פ 8320/11 מדינת ישראל נ. מהרי ברוק

לפניי בקשה לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996 (להלן: חוק המעצרים ), להארכת מעצרו של המשיב בתשעים ימים, החל מיום 21.11.2011 או עד למתן פסק דין בת"פ 38044-02-11 בבית המשפט המחוזי בחיפה, לפי המוקדם.

כנגד המשיב ונאשם נוסף הוגש לבית המשפט המחוזי כתב אישום במסגרתו יוחסו להם עבירות של חבלה בנסיבות מחמירות והחזקת סכין. כמו כן מייחס כתב האישום למשיב בלבד עבירות של תקיפת שוטר בנסיבות מחמירות ואיומים.

בד בבד עם הגשת כתב האישום, הוגשה לבית המשפט המחוזי בקשה למעצרם של המשיב והנאשם הנוסף עד תום ההליכים המשפטיים המתנהלים כנגדם. ביום 9.2.2011 ניתנה החלטתו של בית המשפט המחוזי על פיה, הנאשם הנוסף בהליך ישוחרר לחלופת מעצר. ביום 28.3.2011 ניתנה ההחלטה בעניינו של המשיב, הקובעת כי הוא יוותר במעצרם עד תום ההליכים. בית המשפט התייחס בהחלטתו זו לכך שלמשיב, בניגוד לנאשם הנוסף, עבר פלילי, וכן לכך שהוא מואשם בעבירות רבות יותר מהנאשם הנוסף.

משפטם של הנאשמים לא הסתיים, ולכן בחלוף תשעת החודשים, בהתאם לסעיפים 61 ו-62 לחוק המעצרים, הוגשה בקשה זו שבפניי.

לאחר שעיינתי בבקשה ושמעתי את טיעוני הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להתקבל.

הלכה היא, כי נאשם שהיה נתון במעצר תשעה חודשים ומשפטו לא נגמר בהכרעת דין ישוחרר מן המעצר, אלא אם קיימות נסיבות מיוחדות המצדיקות את הארכת המעצר (בש"פ 9921/02 מדינת ישראל נ' סבג (לא פורסם, 1.12.2002)). עוד נקבע בפסיקה כי עם חלוף הזמן והתמשכות ההליך, הולכות וגוברות משקלן של חזקת חפותו של נאשם וזכותו לחירות, על פני שיקולים אחרים (ראו למשל בש"פ 2970/03 מדינת ישראל נ' נסראלדין (לא פורסם, 2.4.2003); בש"פ 1875/06 מדינת ישראל נ' גבועה (לא פורסם, 14.3.2006)).

עם זאת, ישנם מקרים, שבהם חובה על בית משפט זה לעשות שימוש בסמכותו לפי סעיף 62 לחוק המעצרים, ולהאריך את המעצר בתשעים ימים נוספים. השיקולים העיקריים אותם יש לשקול על מנת להכריע בשאלה זו הם קצב התקדמות שמיעת הראיות בתיק ואופייה של העבירה ומידת המסוכנות הנשקפת מן המשיב (ראו למשל בש"פ 926/06 מדינת ישראל נ' מחמיר (לא פורסם, 6.3.2006); בש"פ 1461/07 מדינת ישראל נ' חכמיגרי (לא פורסם, 21.2.2007)).

במקרה שלפניי קצב התקדמות שמיעת הראיות בתיק טוב, עדי התביעה נשמעו כולם, ועתה נותרה רק העדתם של עדי ההגנה, ולצורך כך בית המשפט המחוזי קבע את המועד 21.12.11. אף שהיו עיכובים מסויימים בניהול ההליך בשל נסיבות שאינן בשליטת המשיב, ניכר כי הצדדים ובית המשפט פועלים לניהולו היעיל והמהיר של התיק. משכך, ומתוך הנחה כי קצב התנהלות התיק בשלב זה תלויה בעיקר במשיב וביכולתו להביא את כל עדיו ביום 21.12.11 כאמור לעיל, מצאתי לנכון לקבל את הבקשה. זאת, תוך שאני מביע את תקוותי שבית המשפט המחוזי יעשה ככל שביכולתו להביא לסיום ההליך וליתן את הכרעת דינו עוד בטרם חלוף תקופת המעצר המבוקשת בבקשה שבפניי.

נוכח האמור לעיל, אני מאריך בזה את מעצרו של המשיב בתשעים ימים, מיום ,21.11.2011 או עד למתן פסק דין בת"פ 38044-02-11 בבית המשפט המחוזי בחיפה, לפי המוקדם.