בש"פ 8702/15 מדינת ישראל נ. אמחמד אבו קטיש

לפניי ערר על החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים (כב' השופט כ' מוסק ) שדחה את בקשת העוררת לעצור את המשיב עד לתום ההליכים המשפטיים נגדו והורה על שחרורו בתנאים.

1.

נגד המשיב הוגש ביום 8.12.2015 כתב אישום המייחס לו עבירות של סחר ועסקה אחרת בנשק לפי סעיף 144(ב2) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין ) (שלוש עבירות); וניסיון לסחר ועסקה אחרת בנשק לפי סעיף 144(ב2) בצירוף סעיף 25 לחוק העונשין (שתי עבירות). לפי הנטען בכתב האישום, במועד שאינו ידוע לעוררת החליט המשיב לסחור בכלי נשק וברימונים ולשם כך יצר קשר עם אחד, נאדר דעאג'לה (להלן: נאדר ), שאותו הכיר כאדם העוסק בסחר בכלי נשק. במסגרת זו התקשר המשיב אל נאדר ביום 9.9.2015 והשניים שוחחו על מצבם של כלי נשק שונים ועל מחירם, תוך שהמשיב מציין כי הוא שוקל לרכוש אקדח. השניים סיכמו כי ידברו פעם נוספת בערב ועד אז יברר נאדר את המחיר הסופי עבור כלי הנשק (להלן: העסקה הראשונה ). בהמשך, בתאריך 16.9.2015 התקשר המשיב לנאדר ומסר לו כי יש לו 24 רימונים בשני קרטונים עבורו ונאדר שאל למחירם. בשיחה שהתקיימה כדקה ומחצה לאחר מכן שוחחו השניים והמשיב מסר כי מחירו של כל רימון הוא 300 ש"ח. בשיחה נוספת כמה דקות לאחר מכן אמר נאדר כי הוא מעוניין לרכוש את כל הרימונים והשניים סיכמו כי המשיב יביא את הרימונים לנאדר באותו יום. נטען כי המשיב אכן הביא את הרימונים באותו יום לביתו של נאדר במחנה הפליטים שועפאט וזאת כדי שהאחרון יוכל למכור אותם לאחרים (להלן: העסקה השנייה ). למחרת, ביום 17.9.2015, התקשר המשיב פעם נוספת לנאדר ואמר לו כי יש לו שלושה קרטונים נוספים של רימונים. נאדר מסר לו שישמור אותם להמשך כדי שאחרים יוכלו לראותם לצורך רכישתם (להלן: העסקה השלישית ). כמה ימים לאחר מכן, ביום 21.9.2015, התקשר המשיב לנאדר ושאל אותו אם הוא מעוניין לרכוש אקדחים מסוג גלוק, בלגי ויריחו ונאדר השיב לו בחיוב. בהמשך אותה שיחה הגיעו השניים להסכמה בעניין המחיר והמשיב אמר לנאדר כי יביא לו למחרת 30 אקדחים (להלן: העסקה הרביעית ). לבסוף, ביום 30.9.2015 התקשר המשיב לנאדר ומסר לו כי יש לו עוד אקדחים שהוא מעוניין למכור לו, אך נאדר השיב כי טרם הספיק למכור את האקדחים מהעסקה הרביעית בשל מחירם. בהמשך השיחה הסכים נאדר להצעתו של המשיב לרכוש אקדחים נוספים במחיר מוזל, בכפוף לכך שנאדר יקבל מהמשיב אקדח "חדש ויפה". המשיב מסר לנאדר כי יבדוק את העניין וכמה דקות מאוחר יותר, בשיחת טלפון נוספת, אמר המשיב לנאדר כי העסקה לא תצא לפועל. נאדר ענה כי אם ישמע על אחרים שמעוניינים לקנות את האקדחים ידבר על כך עם המשיב (להלן: העסקה החמישית ). נטען כי במעשים המתוארים לעיל בעסקה הראשונה, השנייה והרביעית סחר המשיב בנשק ועשה בו כל עסקה אחרת שיש בה מסירת החזקה בנשק לזולתו בלא רשות על פי דין לכך. כמו כן, במעשים המתוארים לעיל בעסקה השלישית והחמישית ניסה המשיב לסחור בנשק ולעשות בו כל עסקה כאמור לעיל.

2.

להשלמת התמונה יצוין כי נגד אחיו של המשיב (להלן: האח ) הוגש כתב אישום המייחס לו עבירה של ניסיון סחר ועסקה אחרת בנשק, לפי סעיף 144(ב2) בצירוף סעיף 25 לחוק העונשין, בנסיבות קרובות לאלו המיוחסות למשיב. מעובדות כתב האישום נגדו עולה כי האח התקשר לנאדר ושאל אותו האם ביכולתו להשיג עבורו רובה מסוג M-16 . נאדר ענה כי קיים בידיו רובה כאמור וכי מחירו יקר. בהמשך ביקש פלוני לוודא כי הרובה זמין לרכישה. עם הגשת כתב האישום נגד האח הוגשה בקשה למעצרו עד תום ההליכים. בקשה זו נדחתה בהחלטת בית המשפט המחוזי בירושלים (כב' השופט ב' צ' גרינברגר ) וערר על כך נדחה בהחלטת השופט ס' ג'ובראן בבית משפט זה (בש"פ 8459/15 מדינת ישראל נ' פלוני (11.12.2015) (להלן: עניין פלוני )).

3.

בד בבד עם הגשת כתב האישום נגד המשיב הגישה העוררת בקשה למעצרו עד לתום ההליכים המשפטיים נגדו. בית המשפט המחוזי בירושלים (כב' השופט כ' מוסק ) דחה את הבקשה בהחלטתו מיום 15.12.2015. בית המשפט סקר את התשתית הראייתית העולה מתיק החקירה, ובעיקרה את תקצירי השיחות שערך המשיב עם נאדר ואת הודעתו של נאדר במשטרה. בית המשפט קבע כי לא שוכנע כי קיימת בידי העוררת תשתית ראייתית שיש בכוחה כדי להביא להרשעת המשיב בעבירות של ניסיון לסחר ועסקה אחרת בנשק. צוין כי "באשר לעבירה של סחר ועסקה אחרת בנשק, וודאי שאין בידי המבקשת תשתית ראייתית שיכולה להביא להרשעה בעבירה שכזו, ובאשר לעבירה של ניסיון לסחר ועסקה אחרת בנשק על המבקשת לשכנע את בית המשפט כי הדברים יצאו משלב ההכנה לידי תחילת ביצוע העבירה". בית המשפט התייחס גם לעניין פלוני וציין כי המקרה דנן שונה מהמקרה שם, שכן בענייננו "קיים המשיב מספר לא מבוטל של שיחות טלפון עם אותו נאדר, כאשר בחלקן הוזכרו מונחים שקשורים באופן מפורש לכלי נשק". אשר למסוכנות הנשקפת מן המשיב, בית המשפט ציין כי לחובת המשיב הרשעות קודמות בעבירות אלימות אך לא בעבירות נשק. סופו של דבר – ומבלי להורות על עריכת תסקיר מעצר – הורה בית המשפט על שחרור המשיב בתנאים תוך חיובו בהפקדה כספית של 20,000 ש"ח; חתימה על ערבות עצמית בסך של 20,000 ש"ח והמצאת שני ערבים שיחתמו על ערבויות בסכום זה; והפקדת דרכונו בבית המשפט ואיסור על יציאתו מן הארץ.

על החלטה זו הוגש הערר שלפניי.

תמצית טענות הצדדים

4.

טענתה העיקרית של העוררת היא כי שגה בית המשפט קמא שהורה על שחרור המשיב בתנאים. כך, שכן לדבריה התשתית הראייתית בתיק מצביעה על מעורבותו בעבירות של נשק; ועל כך שלפחות חלק מהעסקאות נושא כתב האישום יצאו לפועל. העוררת מפנה לשיחות בין המשיב לבין נאדר – שהוקלטו במסגרת האזנת סתר שערכה המשטרה לטלפון של נאדר – שמהן היא למדה כי המשיב החזיק בכמות מסחרית של כלי נשק; כי המשיב ונאדר סיכמו על מחיריהם של כלי נשק שונים שבהם יסחרו; כי הם תיאמו מועד להעברת חלק מכלי הנשק ביניהם; וכי בשיחות מאוחרות הם מתייחסים לכלי נשק שהועברו ביניהם במועדים מוקדמים. העוררת מוסיפה כי שגה בית המשפט קמא עת ערך השוואה בין עניינו של האח לבין עניינו של העורר, שכן עניינם שונה הן בהיבט הראייתי, הן בהיבט עילת המעצר. עניינו של המשיב, סבורה העוררת, מצדיק את מעצרו עד תום ההליכים אף אם אחיו שוחרר.

5.

העוררת ממשיכה וטוענת – לחלופין – כי אף אם אין די ראיות בתיק כדי להצביע על מימוש חלק מעסקאות הנשק שנרקמו בין המשיב לבין נאדר, הרי שיש בתשתית הראייתית כדי להראות שהמשיב ביצע עבירה אחרת בנשק – החזקה – ודי בכך כדי להקים עילת מעצר מסוג מסוכנות. לעמדת העוררת, אמרותיו של המשיב עצמו בשיחותיו עם נאדר מעידות על כך שהייתה לו שליטה בכלי נשק בכמות מסחרית. במצב זה, זו הטענה, ישנן ראיות להחזקה קונסטרוקטיבית של המשיב בכלי הנשק שעליהם שוחח עם נאדר, אף אם לא החזיק בהם בפועל. בדיון שהתקיים לפניי הוסיפה העוררת כי המשיב נמנע מלהתייצב במשטרה לאחר שנדרש לחקירה וכי כאשר הגיעו שוטרים לביתו כדי לעוצרו הוא ניסה לברוח ונתפס לאחר מרדף. עובדות נוספות אלו – כך העוררת – מעידות שלא ניתן ליתן אמון במשיב ולשחררו לחלופת מעצר.

6.

המשיב מצדו סומך ידיו על החלטת בית המשפט קמא. לטענתו אין בתיק תשתית ראייתית לכאורית להוכחת סחר בנשק בשים לב ליסודותיה של העבירה, ואף אין בו תשתית ראייתית לכאורית להוכחת החזקת נשק. לשיטת המשיב, לא ניתן להסתמך על השיחות בלבד, כאשר לא נערך איכון למכשיר הטלפון הנייד שלו; ושעה שלא נמצאו בחזקתו – לרבות בחיפוש שנערך בביתו – כלי נשק או ראיות פורנזיות שיכולות לקשור אותו ישירות להחזקה בכלי נשק.

דיון והכרעה

7.

כידוע, בשלב בחינה בקשת המעצר עד תום ההליכים בוחן בית המשפט אם קיימת תשתית ראייתית לכאורית להוכחת אשמתו של הנאשם בעבירות המיוחסות לו. בית המשפט נדרש לבחון אם חומר הראיות המצוי בידי התביעה מקים סיכוי סביר להרשעת הנאשם בעבירות שבהן הואשם לאחר שראיות אלו יעובדו במהלך המשפט ויועברו בכור ההיתוך של מבחני הקבילות והמשקל. בשלב בקשת המעצר בית המשפט אינו נדרש לבחון את מהימנות העדים או את משקל העדויות, וזאת כל עוד לא ניכרות פרכות מהותיות וגלויות לעין המצביעות בפני עצמן על כרסום ממשי בקיומן של ראיות לכאורה (בש"פ 8087/95 זאדה נ' מדינת ישראל , פ"ד נ(2) 133, 149-148 (1996); בש"פ 6056/14 נחמן נ' מדינת ישראל , פסקה 14 (23.9.2014)).

8.

לדעתי הראיות העולות מתיק החקירה מוכיחות ברמה לכאורית שהמשיב ביצע עבירות של סחר בנשק וניסיון לביצוע עבירות אלו, כפי שיורחב להלן (על עבירת הסחר בנשק ראו ע"פ 1142/11 סדיר נ' מדינת ישראל , פסקאות 23 ו-31-30 (8.2.2012); יעקב קדמי על הדין בפלילים כרך רביעי 1975 (2006)). תיק החקירה שלפנינו סב סביב האזנות סתר שערכה המשטרה למכשיר הטלפון הנייד של נאדר, שבהן הוקלטו שיחות שערך עם המשיב; וסביב הודעות שמסר נאדר במשטרה שבהן – בין היתר – פירש "מילות קוד" הנשמעות בשיחות האמורות. מהראיות שהונחו לפניי עולה – ברמה הלכאורית – כי המשיב סחר עם נאדר בכלי נשק מסוגים שונים, בכמה הזדמנויות, כך שהעביר אליו את החזקה בכלי הנשק בעבור תמורה שסוכמה ביניהם מראש. מסקנה זו עולה, כפי שיורחב להלן, מהאזנות סתר שבהן נשמעים השניים משוחחים על כלי נשק שונים; על מחירם וזמינותם; על קונים פוטנציאלים; ובהזדמנות אחת לפחות – על מועד קרוב שבו יגיע המשיב לביתו של נאדר ויעביר אליו כלי נשק. עוד יוער כי בשיחות מאוחרות בין השניים קיימות אינדיקציות נוספות לכך שכלי נשק הועברו מידי המשיב לידי נאדר במועדים שקדמו לכך. נפנה עתה לבחינת הראיות.

הודעות נאדר במשטרה

9.

נאדר נעצר בחשד לעבירות נשק במהלך חודש נובמבר 2015. יוער כי החשדות נגדו קשורים לפרשת נשק רחבת היקף שבמסגרתה מיוחסות לנאדר פעולות של תיווך בעסקאות למכירת נשק בין עשרות אנשים, ביניהם המשיב ואחיו. בחיפוש שנערך בביתו של נאדר ביום 19.11.2015 נתפסו שני תיקים שהכילו – בין היתר – רובה מסוג קלצ'ניקוב; חלק אחורי של נשק מסוג M-16 ; אקדח "בלגי"; אקדחים נוספים; ותחמושת מסוגים שונים. בהודעותיו במשטרה קשר עצמו נאדר לתיקים ולכלי הנשק שנמצאו בהם (הודעה מיום 19.11.2015, שורות 71-58 ו-173-165 (מסומנת 1); הודעה מיום 22.11.2015, שורות 87-86 (מסומנת 1א); הודעה מיום 26.11.2015, שורות 18-14 ו-30-29 (מסומנת 1ה)). חוקרי המשטרה השמיעו לנאדר הקלטות מהאזנת הסתר שנערכה לטלפון שלו, לרבות הקלטות של שיחותיו עם המשיב ועם אחיו. כשנשאל אם הוא מכיר את המשיב ואת אחיו ענה בחיוב, אך ציין שאינו זוכר את השיחות איתם. בתחילה ציין נאדר כי השיחות בינו לבין המשיב לא היו קשורות לכלי נשק (הודעת נאדר מיום 23.11.2015, שורות 65-61, 75-69, 82-81 (מסומנת 1ג)), ובהמשך, כאשר שאל החוקר את נאדר אם הם מדברים על נשק, נאדר ענה כי "אנחנו גם אם דיברנו לא יצא לפועל"; וכי "לא דיברנו על דבר. אין מכירה, אמרתי לו תיקח משהו לבן, הכוונה למשהו אצלי בבית" (שם, שורות 105-100). כשנשאל למשמעותם של מונחים שעלו בשיחות אלו, נאדר טען כי הכוונה במונח "בלגי" שעלה באחת השיחות היא לכלב בלגי (שם, שורות 127-126) והכוונה ב"מטאטא" היא כמשמעותו המילולית הרגילה (שורות 144-40). כאשר נשאל לפשר המונחים יריחו, גלוק ו-30 (שנשמעו מפיו של המשיב בשיחה מספר 1887) השיב נאדר כי "הוא [המשיב – ע' פ'] יסביר לך על מה הוא מדבר" (שורות 97-96).

10.

ברם, ביום 19.11.2015 ערכו חוקרי המשטרה "תרגיל חקירה" לנאדר. אחד החוקרים שוחח עמו באופן בלתי פורמאלי, תוך שהוא מקליט את שיחתם. בשיחה זו מסר נאדר כי הוא "רק מתווך בעסקאות נשקים ולא נוגע בהם בידו ופונים אליו אנשים ומבקשים רובים ואקדחים ורימונים והוא ראק [כך במקור – ע' פ'] עושה את התיווך ולוקח כסף עבור התיווך" (מזכר מיום 19.11.2015 (מסומן ט)). בהמשך פירש נאדר חלק מ"מילות הקוד" שבהן הוא משתמש בשיחותיו הטלפוניות. כך, נאדר מסר כי "מטאטא" הוא נשק ארוך; "רכב ארוך" גם הוא נשק ארוך; ו"רכב קטן" הוא אקדח ( שם ).

11.

כאמור, נאדר אמנם טען בתחילה כי הוא אינו זוכר את השיחות שקיים עם המשיב, אך בהמשך הודעותיו התייחס לתוכן השיחות באופן פרטני וקשר עצמו לדברים שנאמרו ושסוכמו בהן. ב"תרגיל החקירה" הודה נאדר כי הוא מתווך בעסקאות נשק בין אנשים שונים ואף פירש את "שמות הקוד" הרלוונטיים. על רקע זה, אינני סבור כי יש לייחס משקל רב להכחשותיו של נאדר בהודעותיו הראשונות, שהרי הלה הודה, במסגרת "תרגיל החקירה" כי הוא סוחר ומתווך בנשק.

האזנות הסתר

12.

המשיב אינו חולק על כך שמספר הטלפון שנקלט בשיחות עם נאדר (שיחות שמספרן 1145; 1467; 1468; 1469; 1474; 1564; 1798; 1749; 1885; 1886; 1887; 1894; 2191; 2193; 2194; ו-3419) רשום על שמו ומצוי בשימושו (ראו פרוטוקול הדיון בבית המשפט המחוזי מיום 13.12.2015). נזכיר כי העוררת טוענת שבשיחות האמורות שוחחו המשיב ונאדר על כלי נשק, והמשיב הביע את כוונתו למכור לנאדר כלי נשק מסוגים שונים. עוד נטען כי מהשיחות עולה כי לפחות שתי עסקאות יצאו אל הפועל, האחת של מכירת רימונים, השנייה של מכירת אקדחים. העוררת מפנה הן ל"מילות קוד" (בהתאם ל"פיצוח" שהציג נאדר) ולשמות מפורשים של כלי נשק שציינו המשיב ונאדר, הן לבירורים ולתיאומים בין השניים לגבי טיב הסחורות, מחירן, קונים פוטנציאלים ומועדים שבהם יועברו כלי הנשק. המשיב, מן העבר השני, טוען שאין בשיחות כדי ללמוד על החזקה בנשק מצדו, קל וחומר סחר בנשק או ניסיון לכך. זאת, שכן יסודות העבירות דנן מחייבים שהנשק נושא האישום יהיה מצוי בחזקתו של הנאשם. המשיב נבנה מכך שבחלק מן השיחות מתייחסים הוא ונאדר לאחרים שבחזקתם מצויים כלי נשק או שהם אלה המתעניינים ברכישה. לצורך הידרשות לטענות אלו נביא להלן קטעים מתקצירי השיחות כפי שתומללו על ידי חוקרי המשטרה, תחילה בנוגע לעסקאות הנוגעות לאקדחים ולאחר מכן בעסקאות הנוגעות לרימונים.

עסקאות באקדחים

13.

בשיחה מספר 1145 מיום 9.9.2015 נשמעים הדברים הבאים (הדגשות כאן ולהלן הוספו – ע' פ'):

"מחמד מתקשר ואומר לנאדר שיש לו חבר שצריך לתקן את השן הטוחנת שלו החבר צריך מילוי הוא צריך ללכת ' לגליל ' שואל אם יש לנאדר משהו?

נאדר שואל 'הוא רוצה לעשות עם זה עבודה יעני?'

מחמד עונה שהוא רוצה לעשות סתימה בשן ' של הגליל אתה יודע'

נאדר שואל אם החבר של מחמד רוצה אחד שלם? [...]

מחמד שואל כמה זה שווה?

נאדר עונה לא יודע זה תלוי בניקיון ואם זה חדש או ישן [...]

מחמד אומר שיברר לו כי אולי הבן אדם רוצה למכור אותו , נאדר שואל מה רוצה קצר ארוך

או לא משנה?"

14.

הנה כי כן, המשיב ונאדר משוחחים במפורש על "גליל" שהוא – בין היתר – שמו של רובה סער מתוצרת ישראלית. המשיב מציין כי אולי אדם אחר רוצה למכור " אותו " ונאדר משיב בשאלה אם הוא רוצה " קצר ארוך או לא משנה ?". מהקשרם של הדברים נראה כי המשיב מנסה לתווך במכירת נשק מסוג "גליל" בין אותו אדם אחר לבין נאדר. במענה לשאלת המשיב "כמה זה שווה" אומר נאדר כי "זה תלוי בניקיון ואם זה חדש או ישן". בהמשך שואל נאדר לאורכו הספציפי של הנשק (לרובה ה"גליל" כמה דגמים באורכים שונים).

15.

בהמשך, בשיחה מספר 1749 מיום 19.9.2015 אומרים השניים כך:

"מחמד מספר שיש אצלו 5 מספריים לשיער (לא ברור) של ' הגליל ' [...]

נאדר חוזר ואומר כי לא יודע מה המחיר שלהם. ושואל אם אלה כמו של הרגילים [...]

מחמד אומר ש' הוא ' מבקש 400 על אחד חדש בקרטון

נאדר שואל אם זה ארוך ועגול

מחמד משיב שזה לא עגול. (לא ברור) כמו של הקלאצ' .

מחמד מציין שיש 5 [...] ומבקש מנאדר שיחזיר לו תשובה אם רוצה ' אותם ' [...]

נאדר מציין כי רוצה לקחת אותם אבל קודם רוצה לברר על המחיר שלהם".

16.

בשיחה זו קושר עצמו המשיב לרובים מסוג גליל וקלצ'ניקוב. חרף חוסר הבהירות בשיחה והשימוש במונחים סתומים למאזין החיצוני ("5 מספריים לשיער"; "ארוך ועגול"), הקשרם של הדברים מלמד לטעמי על כך שהמשיב מנסה לסחור ברובים האמורים עם נאדר. ראשית משוחחים השניים על מחירן של סחורות שונות (תוך שימוש במילים "גליל"; "קלאצ'" – כינוי שגור לרובה מסוג קלצ'ניקוב – ו"ארוך"), ולאחר מכן שואל המשיב ישירות אם נאדר רוצה "אותם". השימוש החוזר במילה "אותם", לפי הקשרה של השיחה, מצביע לטעמי על שלביה הראשונים של עסקה בזיקה לכלי נשק.

17.

בהמשך, ביום 21.9.2015, קיימו השניים 4 שיחות קצרות כלהלן: המשיב אמר לנאדר "שיש 10 חדשים מהבלגי

אם נאדר רוצה" והשניים דנו במחיר (שיחה מספר 1885); בשיחה הבאה המשיב מסר שהוא דיבר עם אדם אחר ו" הוא מוכן ב-300 אם נאדר רוצה מחר יביא לו את זה הם חדשים" (שיחה מספר 1886); בשיחה שאחריה, כמה דקות מאוחר יותר, מסר המשיב כי "יש גלוק ויריחו

אם זה הולך אצל נאדר", נאדר ענה שהולך, והמשיב אמר שיביא לנאדר "מחר 10 10 10 זאת אומרת 30" (שיחה מספר 1887); ובשיחה האחרונה באותו ערב, כשעתיים לאחר מכן, המשיב אמר "כמו שאמרתי לך 30 אחדים של תפוזים " (שיחה מספר 1894).

18.

בדומה לשיחות הקודמות, גם כאן עושה המשיב שימוש בשמות ובכינויים של כלי נשק: "בלגי" (כינוי לאקדח ה- FN HP

מתוצרת בלגיה ); "גלוק" (חברת נשק המייצרת אקדחים הנושאים את שמה); ו"יריחו" (אקדח מתוצרת ישראלית). הקשרם של הדברים מלמד, לכאורה, כי השיחה סובבת סביב כלי נשק. בנוסף, ניכר כי המשיב מציע את כלי הנשק האמורים למכירה לנאדר, וכי הצעה זו משתכללת לכדי עסקה כשהשניים מסכימים שהמשיב יביא למחר לנאדר "10 10 10 זאת אומרת 30" ולאחר מכן הוא חוזר על כך ואומר "30 אחדים של תפוזים". ניתן להסיק כי המילה "תפוזים" משמשת כאן כמילת קוד, זאת נוכח העולה מהשיחות הקודמות לה. מסקנתי היא, כאמור, כי רצף שיחות זה עשוי לתמוך בטענה כי השניים מסכמים על כמות, מחיר ומועד להעברת כלי הנשק. בשיחות נוספות, שיובאו להלן, קיימות לטעמי אינדיקציות לכך שהעברת החזקה בכלי הנשק האמורים אכן התרחשה.

19.

ביום 30.9.2015 נאמרו הדברים הבאים:

"מחמד שואל אם נאדר מכר ' אותם '

נאדר משיב בשלילה, ואומר שיש אנשים שמוכרים כמוהם בזול יותר ואומר כי בפעם הבאה שמחמד לא ימכור לנאדר אם כבר מכר לאנשים אחרים [...]

מחמד אומר שאם יצליח להשיג כמוהם במחיר זול יותר יעדכן את נאדר [...]

נאדר שואל מה עם ' המטאטא ' [...]" (שיחה מספר 2191).

וכמחצית השעה לאחר מכן:

"מחמד אומר שיש אצלו 48 יחידות כמו שהביא לנאדר בפעם שעברה

נאדר אומר שזה זרוק אצלו וגם יקר

מחמד מספר כי הבן אדם מוכ[ן] למכור את האחד ב-270 שקל וגם יביא אותם עד הבית של נאדר

נאדר אומר שהמחיר הזה יקר

מחמד אומר המחיר הזה כולל הסכנה שהם לוקחים כדי להביא אותם לנאדר [...]" (שיחה מספר 2193).

20.

בשיחות אלו, כשהן נקראות על רקע תמלילי השיחות הקודמות שהובאו לעיל, כמה אינדיקציות לכך שכלי נשק הועברו מידי המשיב לידי נאדר עובר למועד השיחות. ראשית, נראה כי השניים משוחחים על סחורות שהיה צריך נאדר למכור, סחורות שהועברו אליו לכאורה מידי המשיב ("אותם"). על רקע השיחות הקודמות ועל רקע הודעות נאדר במשטרה, ניתן להניח לכאורה כי מדובר בכלי נשק. זאת עקב השימוש במילה "מטאטא" (המשמשת כזכור כמילת קוד לנשק ארוך, כעולה מ"תרגיל החקירה" שנערך לנאדר), ועקב התייחסות המשיב לכך שהמחיר כולל את "הסכנה שהם לוקחים" כדי להביאם לנאדר (ומכאן שאפשר שמדובר בסחורות בלתי חוקיות). שנית, המשיב מתייחס בעצמו לסחורות שהועברו מידיו לידי נאדר בעבר (כמו שהביא לו "בפעם שעברה") ולסחורות שמצויות בידיו בזמן קיום השיחות (יש אצלו "48 יחידות"). שלישית, אמרתו של נאדר כי " בפעם הבאה

שמחמד [המשיב – ע' פ'] לא ימכור לנאדר אם כבר מכר לאנשים אחרים" מחזקת את הטענה כי כבר התקיים בין השניים סחר בעבר, ואף מתקיים סחר בין המשיב לבין אחרים.

עסקאות ברימונים

21.

ביום 16.9.2015 התקיימו כמה שיחות בין המשיב לבין נאדר, כדלקמן: תחילה התקשר המשיב אל נאדר ומסר לו שיש לו קרטונים של " רימונים כפריים " עבור נאדר, וציין שיש 24 אחדים ושהוא לא יודע כמה אחיו מבקש לגבות עליהם. נאדר ביקש ממנו שישאל את אחיו וישוב אליו (שיחה מספר 1467). כדקה ומחצה לאחר מכן התקשר המשיב אל נאדר בשנית ואמר " הוא אמר לי שזה 300 לאחד". המשיב מציין בנוסף כי "אין בעיה יכול לקחת אותם" ובנוסף כי הוא נמצא במערב ו זה מסוכן (שיחה מספר 1468). כמה דקות לאחר זאת התקשר שוב המשיב לנאדר ואמר לו שדיבר עם "הבן אדם" שאמר "שיבדוק ממי שמוכר אותו אבל אמר שזה נמכר 10 ב-300 והוא מוכן לתת לו ארגז של 12 [...]". לכך השיב נאדר שאם כך "ייקח את כולם", ובסיום השיחה סיכמו השניים כי המשיב יעבור אצל נאדר בהמשך היום (שיחה מספר 1469). כשעה לאחר מכן התקשר המשיב פעם נוספת לנאדר ושאל אם הוא בביתו, ומשנענה בחיוב אמר כי " עוד שתי דקות " יהיה אצל נאדר (שיחה מספר 1474). למחרת, ביום 17.9.2015 התקשר המשיב אל נאדר (השם המופיע בתקציר השיחה הוא "אבו עודאי" – כינויו של נאדר). המשיב אמר שיש עמו " עוד שלושה " ושאל אם למכור אותם. נאדר אמר למשיב ש"ישאיר לו אותם להמשך" ומוסיף כי עקב החג יחכה כמה ימים כדי שאנשים יוכלו לראותם, ועל המשיב להשאיר " אותם " בינתיים אצלו (שיחה מספר 1564). יומיים לאחר מכן, ביום 19.9.2015 התקשר שוב המשיב אל נאדר ושאל אותו מה עשה " איתם ". נאדר השיב כי לא מכר " מהם " דבר וציין כי מדובר בתקופת חגים וכי בהמשך הם יימכרו ו"לא יישאר שום דבר" (שיחה מספר 1708).

22.

גם בשיחות אלו, בדומה לשיחות בעניין עסקאות האקדחים, קיימות אינדיקציות המלמדות כי המשיב מחזיק בכלי נשק (רימונים); כי בין השניים השתכללה עסקה לסחור ברימונים; וכי המשיב העביר את החזקה ברימונים מידיו לידי נאדר. ראשית, המשיב קושר עצמו לכלי הנשק ומציין כי יש לו כמה קרטונים של "רימונים כפריים" עבור נאדר, אמירה המעידה לכאורה על החזקה בהם. בהמשך השיחות משוחחים המשיב ונאדר על כלי נשק, תוך התייחסות לאנשים אחרים (למשל אמרת המשיב כי הוא אינו יודע כמה אחיו רוצה עליהם; אמרתו כי דיבר עם "הבן אדם" שיבדוק "ממי שמוכר אותו"). מחד גיסא, ניתן להסיק מכך – כטענת המשיב – כי הרימונים מצויים בחזקתם של אותם אחרים ולא בחזקתו של המשיב. מאידך גיסא, אפשר שהכוונה היא לכלי נשק אחרים ונפרדים מאותם רימונים המופיעים בראשית השיחות שהם שמוחזקים בידי אחרים, בעוד שהרימונים מוחזקים בידי המשיב. שתי האפשרויות אפשריות מבחינה לשונית ומבחינת הגיונם של הדברים, ובשלב זה אין צורך להכריע ביניהן בשל כך שברמה הלכאורית די בכך כדי לקבוע כי קיימת החזקה קונסטרוקטיבית של המשיב בכלי הנשק (ראו ע"פ

2400/94 סמאדג'ה נ' מדינת ישראל , פסקה 10 (12.3.1995)). משכך, שוכנעתי כי קיימות ראיות לכאוריות לכך שהרימונים היו לכל הפחות בשליטתו של המשיב ושהלה התקשר בעסקה למכירתם עם נאדר. שנית, בשיחות מיום 17.9.2015 ומיום 19.9.2015 קיימות אינדיקציות לכך שהרימונים אכן הועברו מהמשיב לנאדר לשם מכירתם לאחרים. כך, המשיב מציין כי יש לו "עוד שלושה" (אינדיקציה לכך שסחורות דומות הועברו קודם לכן, ולכך שברשותו של המשיב כלי נשק נוספים); ונאדר אומר בשיחה אחרת למשיב כי לא מכר מהם דבר עקב תקופת החגים (אינדיקציה נוספת לכך ש"משלוח" קודם של אותם כלי נשק הועברו מהמשיב לנאדר).

24.

האם התמונה הראייתית המתגבשת מן האמור לעיל מספיקה כדי לקבוע כי קיימת תשתית ראייתית לכאורית להרשעת המשיב בעבירות המיוחסות לו בכתב האישום? תשובתי לכך היא בחיוב. מהמקובץ ניתן ללמוד, בתמצית, כי למשיב הייתה גישה ושליטה על כמות ניכרת של כלי נשק וכי הוא הביע עניין למכור כלי נשק אלה (אקדחים ורימונים) לנאדר לשם מכירתם לקונים אחרים. מהשיחות מיום 17.9.2015 ומיום 19.9.2015 (ביחס לרימונים) ומיום 30.9.2015 (ביחס לאקדחים) ניתן ללמוד, ברמה הלכאורית הנדרשת לשלב זה, כי כלי נשק הועברו מהמשיב לנאדר עובר למועדי שיחות אלו, כמפורט לעיל (ראו פסקאות 20 ו-22 לעיל). עוד קיימות אינדיקציות לכך שהמשיב החזיק בעצמו בכלי נשק (רימונים) עובר להעברתם לחזקתו של נאדר (פסקה 22 לעיל).

26.

סיכומם של דברים: שוכנעתי כי נגד המשיב קיימות ראיות לכאורה להוכחת עבירות של סחר בנשק וניסיון לעבירות אלו. הגם שכפי שציין המשיב אין בנמצא ראיות פורנזיות ואיכון סלולרי, די בנמצא כדי להקים תשתית ראייתית למעצר המשיב עד לתום ההליכים המשפטיים.

עילת מעצר וחלופת מעצר

27.

עבירה בנשק לפי סעיף 144 לחוק העונשין היא "עבירת ביטחון" כהגדרתה בסעיף 35(ב) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996 (להלן: חוק המעצרים ), והיא מקימה לפיכך עילת מעצר סטטוטורית לפי סעיף 21(א)(1)(ג)(2) לחוק זה. כמו כן סבורני כי בעניינו של המשיב קיימת עילת מעצר נוספת בגין המסוכנות הנשקפת ממנו לציבור (לפי סעיף 21(א)(1)(ב) לחוק המעצרים). בפסיקתנו עמדנו לא אחת על כך שהמסוכנות הנובעת מעבירות נשק היא כזו אשר – בדרך כלל – לא ניתן לאיינה בדרך של חלופת מעצר. בית המשפט ייעתר לפיכך לשחרור לחלופת מעצר בעבירות אלו במקרים חריגים (בש"פ 6837/13 חרבוש נ' מדינת ישראל , פסקה 9 (28.10.2013); בש"פ 1084/12 בדרה נ' מדינת ישראל , פסקה 5 (9.2.2012)). אינני סבור כי המקרה דנן נמנה על אותם מקרים חריגים. המסוכנות הנשקפת מהמשיב נלמדת בעיקר מהמעשים המיוחסים לו בכתב האישום – ונזכיר כי לפנינו אדם הסוחר לכאורה, בכמה הזדמנויות שונות, בכלי נשק מסוגים שונים, בהיקפים ניכרים. נציין בנוסף כי למשיב עבר פלילי, אך זה אינו מכביד. אף מבלי להידרש לטענות העוררת בדבר ניסיון המשיב להימלט משוטרים בעת מעצרו, נוכח עצמת המסוכנות הגבוהה וההלכה הפסוקה שעליה עמדנו בנושא עבירות הנשק, לא מצאתי כי המסוכנות ניתנת לאיון בחלופת מעצר. משכך ראיתי לקבל את הערר.

הערר מתקבל אפוא. המשיב ייעצר עד תום ההליכים המשפטיים נגדו.