בש"פ 8986/11 מדינת ישראל נ. רוסלאן אלקינינייב

בקשה להארכת מעצרם של המשיבים בתשעים ימים מעבר לתשעה חודשים החל מיום 12.12.11, לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996.

1.

כנגד המשיבים ושניים נוספים הוגש כתב אישום המייחס להם סדרה של מעשי שוד, ניסיונות לשוד והתפרצויות בכל רחבי הארץ. אציין כבר כעת כי המשיבים 1, 2 ו-5 הסכימו להארכת מעצרם ולכן תתמקד החלטה זו ביתר המשיבים. כתב האישום מכיל 22 אישומים, מתוכם מיוחסים 7 אישומים למשיב 3; 5 אישומים למשיב 4; 3 אישומים למשיבים 6 ו-8; ו-2 אישומים למשיב 7.

כתב האישום

2.

כתב האישום שהוגש כנגד עשרה נאשמים מתאר סדרה של אירועים החל מסוף שנת 2009 ועד למעצרם של הנאשמים, במהלכם קשרו הנאשמים קשר, ביחד עם אחרים, לביצוע עבירות רבות של מעשי שוד אלימים והתפרצויות ביעדים רבים ושונים ברחבי הארץ. הנאשמים 1 ו-2 מתוארים כמתכננים המרכזיים, והם אלו שגייסו את מבצעי השוד וההתפרצות מקרב הנאשמים האחרים וקושרים נוספים.

3.

המשיב 3 הואשם באישום השני כי יחד עם אחרים שדדו אדם מבוגר בביתו לאחר שכבלו אותו והיכו אותו. המשיב 3 הגיע למקום ביצוע השוד כשהוא מצויד באקדח צעצוע והיה מעורב ישירות באלימות שהופעלה כלפי הדייר. באישום השלישי הואשם המשיב 3 כי היה מעורב בשוד בבית מגורים, במהלכו נכנסו המשיב 3 ונאשם 5 לבית בעורמה, קשרו את ידיה של הבחורה ששמרה על תינוק בבית, סתמו את פיה וגנבו רכוש מתיקה ומהבית. באישום הרביעי הואשם המשיב 3 כי יחד עם עד המדינה טיפסו לבית מגורים בו נכח קשיש במטרה לשדוד אותו. עד המדינה הפעיל כלפי הקשיש אלימות קשה. החבורה כולה ברחה מהמקום לאחר שבתו של הקשיש התעוררה והחלה לצעוק. לפי האישום החמישי , לאחר כישלון השוד נשוא האישום הרביעי התכנסה שוב החבורה לתכנן שוד בבית מגורים נוסף. המשיב 3 יחד עם עד המדינה פרצו את דלת הדירה והחלו לחפש בה רכוש, אך לאחר שהבחינו בגבר ישן בדירה עזבו את המקום. באישום התשיעי הואשם המשיב 3 כי נכנס יחד עם שניים נוספים לבית מגורים, הכה קשיש שנכח בדירה, וקשר את ידיו ורגליו. עד המדינה שהשתתף אף הוא באירוע איים על הקשיש בסכין. החבורה נטלה כסף ורכוש ועזבה את המקום. באישום האחד עשר הואשם המשיב 3 כי ערך תצפית ועדכן את יתר החבורה לצורך ביצוע שוד בבית מגורים. השוד לא יצא אל הפועל לאחר שהחבורה הבחינה בכלי רכב משטרתיים. לבסוף הואשם המשיב 3 במסגרת האישום החמישה עשר כי פרץ לדירת מגורים באמצעות הזזת חלון המרפסת ושבירת התריס. המשיב 3 גנב מהדירה תכשיטי זהב רבים וחלק את השלל עם נאשם 2.

4.

המשיב 4 הואשם אף הוא באישום השני , שהוזכר לעיל. הוא סיפק את דירתו לבני החבורה לצורך תכנון השוד ולצרכי לינה; הוא וידא כי האישה המתגוררת בבית אותו תכננה החבורה לשדוד יצאה לעבודה, והוא אף צייד את המשיב 3 באקדח צעצוע. החבורה חזרה לביתו של המשיב 4 לאחר השוד, שם חולק השלל בין כל המעורבים. המשיב 4 אף הואשם במעורבות בפרשה המתוארת באישום הרביעי שהוזכר לעיל. החבורה הקושרת נפגשה בביתו של המשיב 4, הוא אף סיפק כלי פריצה ותדרך את הקושרים כיצד לבצע את הפריצה לדירה. באישום החמישי , שאף הוא הוזכר לעיל, היה מעורב המשיב 4 בספקו את דירתו למפגש החבורה, בציידו את בני החבורה בכלי פריצה ובתדרוך שנתן להם כיצד לפרוץ את הדירה. המשיב 4 הוא זה שסיפק את כתובת הדירה. כמו כן הואשם המשיב 4 כי היה מעורב בניסיון השוד המתואר לעיל במסגרת האישום

האחד עשר . עוד הואשם המשיב 4 במסגרת האישום השנים עשר כי תכנן יחד עם עד המדינה לשדוד חלפן כספים, אך התכנון לא יצא בסוף אל הפועל.

5.

המשיב 6 הואשם במסגרת האישום העשירי כי היה שותף לשוד חנות תכשיטים. במהלך השוד הופעלה אלימות כלפי בעל החנות ונגנבו שרשראות בשווי 7,000 ₪. המשיב 6 המתין ליתר החבורה ברכבו ומילט את החבורה מהמקום לאחר השוד. עוד מואשם המשיב 6 באישום השבעה עשר כי במסגרת קשר לשדוד דירת מגורים פרץ לדירה על ידי שבירת דלת העץ של המטבח. לאחר שלא מצא דבר בדירה עזב ביחד עם שני חבריו לקשר את המקום. באישום השמונה עשר הואשם המשיב 6 כי היה חלק מחבורה שתכננה לשדוד בית מגורים של קשישה וכן חנות תכשיטים. אחד מאנשי החבורה הביא אקדח, אך התכנונים לא יצאו בסוף אל הפועל.

6.

המשיב 7 הואשם באישום הראשון כי היה שותף לניסיון שוד בדירת מגורים במהלכו הופעלה אלימות כלפי בעלת הדירה. החבורה נמלטה מהמקום לאחר שגילתה שבדירה נמצאת אישה נוספת, בניגוד לתכנון. באישום השישי הואשם המשיב 7 בשותפות לניסיון שוד בחנות תכשיטים, במסגרתו תכננו לקשור את בעל החנות ולגנוב תכשיטים. במהלך ההתארגנות לביצוע מעשה השוד הגיעו צוותי משטרה למקום ובשל כך לא יצא התכנון אל הפועל.

7.

המשיב 8 הואשם יחד עם המשיב 7 במסגרת האישום השישי שתואר לעיל. עוד הואשם המשיב 8 במסגרת האישום השביעי כי היה שותף לניסיון שוד של חנות

תכשיטים. התכנון לא יצא אל הפועל לאחר שהחבורה נעצרה על ידי המשטרה עוד בטרם החלה להוציא את התכנון לפועל. האישום הארבעה עשר מייחס למשיב 8 ניסיון שוד בחבורה של תכשיטן. על פי התכנון היו אמורים שניים מבני החבורה לנסוע על אופנוע, לחטוף את התיק שישא התכשיטן, ולהעבירו לשני נאשמים ולמשיב 8 אשר ימתינו בקרבת מקום ברכבו של המשיב 8. התכנון לא יצא אל הפועל לאחר שהתברר כי האופנוע אינו תקין.

הליכי המעצר

8.

יחד עם הגשת כתב האישום הוגשה בקשה למעצרם של המשיבים עד לתום ההליכים נגדם. ביום 23.2.11 הורה בית המשפט המחוזי על מעצרו של המשיב 6 עד תום ההליכים בהסכמתו, אשר ניתנה מאחר שממילא ריצה המשיב 6 מאסר בתיק אחר.

9.

ביום 13.1.11 הורה בית המשפט המחוזי בבאר שבע על מעצרו של המשיב 8 עד לתום ההליכים. בית המשפט קבע כי קיימות ראיות לכאורה כנגד המשיב 8. כמו כן צוין כי המשיב 8 מואשם בשלושה אישומים הכוללים עבירות של ניסיון שוד בחבורה. נסיבות ביצוע העבירות מצביעות על תכנון, תחכום, נועזות, העדר מורא מפני החוק ונכונות של המשיב כמו גם חבריו ליטול סיכונים גדולים. ההתארגנות בחבורה מוסיפה מימד של מסוכנות למעשיו. בית המשפט הוסיף וציין כי המשיב היה מכור בעברו לסמים ויש לו הרשעה בעבירת רכוש. לאור הדברים האלו ובשל חולשת חלופת המעצר שהוצעה קיבל בית

של המשיב כמו גם חבריו המשפט את בקשת המדינה לעצור את המשיב 8 עד לתום ההליכים נגדו. ערר שהגיש המשיב 8 נדחה על ידי בית משפט זה (כב' השופט רובינשטיין, בש"פ 955/11). עם זאת ציין בית המשפט כי אם תוצע חלופה אחרת מרוחקת בפיקוח ערבים מתאימים, איזוק אלקטרוני וערבויות גבוהות יבחן אותה בית המשפט המחוזי. בקשה לעיון חוזר, בה הוצעה חלופה נוספת על ידי המשיב 8, נדחתה על ידי בית המשפט המחוזי ביום 10.3.11 בהנמקה שהחלופה אינה עומדת בתנאי שנקבע על ידי בית המשפט העליון לפיו על החלופה להיות מרוחקת ממקום מגוריו של המשיב 8.

10.

ביום 9.3.11 קבע בית המשפט המחוזי כי קיימות ראיות לכאורה ועילת מעצר בעניינם של המשיבים 3, 4 ו-7. צוין כי למשיב 3 שלוש הרשעות קודמות בעבירות רכוש וסמים ולחובתו מאסר מותנה בן 10 חודשים בגין עבירות רכוש. למשיב 4 שש עשרה הרשעות קודמות, רובן בעבירות רכוש והוא ריצה בעבר מאסרים ממושכים. לחובתו אף מאסר מותנה בן 10 חודשים. למשיב 7 שלוש הרשעות קודמות מבית המשפט לנוער בגין שורה ארוכה של עבירות רכוש. אף הוא ריצה עונשי מאסר בפועל.

11.

בעקבות החלטה זו הסכים בא-כוח המשיב 4 למעצרו של המשיב 4 עד לתום ההליכים, תוך שהוא שומר על זכותו לבקש עיון חוזר אם תימצא חלופת מעצר מתאימה.

חלופה שהוצעה על ידי המשיב 3 נדחתה. בית המשפט קבע כי המסוכנות הנשקפת מהמשיב 3 רבה ואין בחלופת המעצר המוצעת כדי לאיינה. כן נדחתה בקשה להורות על קבלת תסקיר מעצר. ערר על ההחלטות האמורות בנוגע למשיב 3 נדחה אף הוא על ידי בית משפט זה ביום 13.4.11 (כב' השופטת חיות, בש"פ 2571/11). בית המשפט אישר את הקביעה כי קיימת תשתית ראיות לכאורה כנגד המשיב 3. כן נקבע שלאור המסוכנות הנשקפת מהעבירות המיוחסות למשיב 3 ומעברו הפלילי אין מקום להתערב בהחלטה שלא לשחרר את המשיב 3 לחלופת מעצר.

ביום 10.4.11 הסכים אף המשיב 7 למעצרו וזאת לאור העובדה שהוא ריצה באותה העת מאסר בתיק אחר. ביום 13.6.11 הגיש המשיב 7 בקשה לעיון חוזר בהחלטה על מעצרו אך בקשה זו נדחתה. בית המשפט המחוזי הדגיש את חומרת העבירות, את התחכום, התכנון המוקדם, והביצוע בחבורה, כאשר באחד המקרים נעשה שימוש באלימות. כן צוין כי למשיב 7, על אף גילו הצעיר, חמש הרשעות קודמות בעבירות אלימות, רכוש, סמים, שוד מזוין ו-12 עבירות של הפרת הוראה חוקית המצביעות כי לא ניתן ליתן אמון בו. הוא ריצה עונשי מאסר בפועל ואף שהה בחלופת מעצר הדומה לזו המוצעת אותה הפר בעבר. כך גם נקבע כי הערבים שהוצעו אינם מתאימים בנסיבות העניין.

12.

לאחר חלוף תשעה חודשי מעצר הגישה המבקשת בקשה להארכת מעצרם של המשיבים בתשעים ימים. בית משפט זה (כב' השופט מלצר, בש"פ 6311/11) הורה ביום 13.9.11 על הארכת המעצר המבוקשת. בית המשפט קבע כי בבחינת קצב התקדמות ההליך יש להביא בחשבון את מורכבותו וגודלו של התיק. כן הודגש שיש לבחון את עניינו של כל נאשם בנפרד על בסיס נסיבותיו האישיות. בית המשפט ביקר את התנהלות המבקשת, אשר באותה העת טרם מסרה למשיבים את תיק המוצגים עליו הורה בית המשפט המחוזי. מנגד ביקר בית המשפט את התנהלות חלק מהמשיבים שעיכבו את ההליך אף הם. בבחינת מכלול הנסיבות קבע בית המשפט כי טרם עברה נקודת האיזון לזכותם של המשיבים. בית המשפט עמד על מסוכנותם של המשיבים הנשקפת מכתב האישום. עניינו של כל משיב נבחן אף בנפרד, אך בית המשפט לא מצא כי טענותיהם מצדיקות בשלב זה שחרורם לחלופת מעצר.

13.

לאחר הארכת המעצר הגיש המשיב 6 בקשה לעיון חוזר במעצרו. בית המשפט המחוזי דחה את הבקשה ביום 17.11.11 בעיקר מהטעם שטענותיו של המשיב 6 נשמעו והוכרעו זה מכבר על ידי בית המשפט העליון במסגרת הארכת המעצר. בקשה נוספת שהגיש המשיב 8 לעיון חוזר במעצרו נדחתה אף היא ביום 11.11.11 כאשר נקבע כי החלופה שהוצעה אינה מתאימה והולמת.

כעת, משחלפה תקופת הארכת המעצר הראשונה שבה המדינה ומבקשת את הארכת מעצרם של המשיבים בתשעים ימים. כאמור, מעצרם של המשיבים 1, 2 ו-5 הוארך בהסכמתם.

טענות הצדדים

14.

באת-כוח המדינה טענה כי מדובר בכתב אישום מסועף ומורכב המונה 22 אישומים, 100 עדי תביעה ו-10 נאשמים. שניים מהנאשמים שוחררו, אך לטענת הפרקליטה אין בסיס להשוואה בין המשיבים לבין השניים ששוחררו אשר יוחס להם אישום אחד בלבד כאשר הם ללא עבר פלילי. מדובר בכנופיה של המשיבים שחברה לה יחדיו לבצע מעשים של פגיעה ברכוש ובביטחון הציבור. המעשים נעשו תוך תכנון מוקדם, ביצוע תצפיות ואיסוף מידע. בחלק מהמקרים מסלימים האירועים לכדי אלימות ואף לפגיעה בקשישים חסרי ישע.

באופן ספציפי טענה הפרקליטה כי למשיב 3 מיוחסים 7 אישומים. נקבע על ידי בית משפט זה כי חלקו משמעותי ביחס לאחרים וכי הוא הפעיל אלימות. למשיב 3 עבר פלילי של שלוש הרשעות קודמות ועומד נגדו מאסר על תנאי בר הפעלה.

למשיב 4, נטען, מיוחסים חמישה אישומים. הוא המוציא והמביא בחבורה ולקח חלק מרכזי בתכנון העבירות. לפיכך אין מקום לטענה כי יש לזקוף לזכותו את אי נוכחותו הפיזית באירועי השוד. הוא בעל עבר פלילי מכביד, וריצה תקופות מאסר ארוכות.

למשיב 6 מיוחסים שלושה אישומים. בקשתו של המשיב 6 לעיון חוזר במעצרו נדחתה זה מכבר ביום 16.11. לטענת הפרקליטה אין שום בסיס חדש לשוב ולדון בשאלת שחרורו. כן צוין כי באחד האישומים המיוחסים לו הופעלה אלימות שתיוחס גם לו מכוח היותו מבצע בצוותא.

למשיב 7 מיוחסים שני אישומים. מדובר באדם צעיר, בן 21 שנים בלבד, בעל עבר פלילי של חמש הרשעות בשלל תיקים. בית המשפט המחוזי קבע שאין לתת במשיב זה אמון, וכך גם קבע בית משפט זה בהארכת המעצר הקודמת. לטענת הפרקליטה, תוך ניהול משפטו נידון המשיב 7 למאסר נוסף ונראה כי זו דרך החיים בה בחר.

למשיב 8 מיוחסים שלושה אישומים. בית משפט זה דחה את עררו של המשיב 8. שתי בקשות לעיון חוזר נדחו אף הן, שכן החלופות שהוצעו לא תאמו את הנחיותיו של השופט רובינשטיין בערר. החלופה שהוצעה על ידי המשיב 8 לא הייתה מרוחקת כהנחיית בית משפט זה, ואף הערבים לא הניחו את דעתו של בית המשפט.

15.

באשר להתנהלות המשפט טענה באת-כוח המדינה כי התביעה עשתה כל שניתן על מנת לייעל את הדיון בהליך. לעומת זאת, חלק מהמשיבים טרם הגישו תשובה מפורטת לכתב האישום. כעת, בשל הרצון לקיים ישיבת גישור, הקבועה ליום 23.1, ובשל אילוצי היומן של בא-כוח המשיב 1 קבוע מועד ההוכחות הראשון ליום 6.2. עם זאת, קבועים מועדי הוכחות פעמיים בשבוע עד למועד פגרת הפסח. לטענתה, מדובר בתיק מורכב ולפיכך אין צפי כי יסתיים בהארכה הקרובה. עם זאת, המסוכנות העולה מהמעשים בשילוב עם עברם הפלילי של המשיבים היא גבוהה, ולצד התקדמותו הצפויה של המשפט יש הצדקה בנסיבות להאריך את מעצרם של המשיבים.

16.

בא-כוח המשיב 3 טען כי מדובר בבקשה שנייה להארכת מעצר כאשר המשפט טרם החל ונראה כי לא יתחיל בקרוב. לטענתו, המשיב 3 אינו נמנה על המתכננים בכתב האישום אלא על "קבלני הביצוע" וחלקו מסתכם בפחות משליש כתב האישום. לטענת הסנגור משחלפה שנה מאז מעצרו הגיעה העת להפנות את המשיב 3 לקבלת תסקיר. המשיב 3, כך נטען, הוא היחיד שפעל לקידום המשפט, ואף בית משפט זה ציין זאת בהחלטה הקודמת בהארכת המעצר. לטענתו, התיק אינו חף מקשיים, ויהיה צורך לדון האם נדרש סיוע לעדות עד המדינה בהתייחס לכל אישום בנפרד. התיק לא צפוי להסתיים בשנה הקרובה, ולטענת הסנגור צירופם של הרבה נאשמים וממילא אישומים יחד, בלי קשר ממשי ביניהם, גרם לכך. לטענתו, אמנם הצירוף הוא לגיטימי אך יש לכך מחיר של התמשכות ההליכים שאינה צריכה לבוא על גב מרשו.

17.

בא-כוח המשיב 4 טען כי מדובר באדם מבוגר, בן 67, אשר לא מיוחסים לו מעשי אלימות. התכנון בו היה מעורב הוא רק לגבי הפריצה, וכאשר הייתה אינדיקציה לנוכחות אנשים בדירה הוא ביקש שלא יבצעו את הפריצה. שני אישומים המיוחסים לו לא יצאו אל הפועל ונותרו בגדר תכנון בלבד. הסנגור טען לאפליה מול נאשם 9 בכתב האישום ששוחרר למרות שהוא היחיד שהביא אקדח לאחד מהאירועים. המסוכנות של המשיב 4, כך נטען, היא כלפי רכוש ולא כלפי הגוף, ולפיכך יש מקום להגשת תסקיר בעניינו על אף עברו הפלילי.

18.

בא-כוח המשיב 6 טען כי בתיק זה לא נעשתה כמקובל הבחנה בין הדרג המתכנן והמכווין לבין הדרג הזוטר. לטענתו, המשיב 6 שימש באחד האישומים כנהג מילוט בלבד, באישום אחר נכנס ויצא ולא לקח כלום, ובאישום שלישי מדובר בניסיון בלבד. המשיב 6 אינו מתכנן ואינו יוזם. הוא אף לא היה מעורב בשום תקרית שקשורה לאלימות.

19.

בא-כוח המשיב 7 ביקש לאבחן את עניינו מיתר המשיבים. עומדים כנגדו שני אישומים בלבד ושניהם בעבירות ניסיון. אחד האירועים אמנם חמור אך המשיב 7 לא עשה כלום באותו אירוע. משקלו של העבר פלילי, לטענתו, צריך לפחות כאשר מדובר במעצר של שנה וטרם החל המשפט. מדובר בבחור צעיר, בן 21, שאפילו לא הופנה לקבלת תסקיר. כן נטען שאימו של המשיב חולה מאוד. גם סנגור זה טען כי צירוף האישומים עומד לרועץ למרשו שחלקו בהם קטן.

20.

בא-כוח המשיב 8 טען כי אין מדובר בכנופיה, שכן חלק מהמעורבים הצטרפו באופן נקודתי ולא הכירו את יתר המעורבים. בשני אישומים טענת הסנגור היא כי העובדות אינן מגיעות לכדי ביסוס עבירת ניסיון. באישום נוסף אפילו לא התחילו לבצע את התכנון בגלל שהאופנוע התקלקל. החשש הוא, לטענתו, שגם אם המשיב 8 יורשע הוא כבר ריצה את עונשו כעת לאחר חלוף יותר משנת מעצר. תסקיר המבחן בעניינו חיובי. לטענתו, החלופה שהוצעה באשקלון מרוחקת ממקום ביצוע העבירות בתל-אביב ובנתיבות, ואין למשיב חלופות במקומות אחרים.

הכרעה

21.

מצויים אנו במסגרת בקשה שנייה להארכת מעצרם של המשיבים, דהיינו המשיבים שוהים למעלה משנה במעצר. כידוע, חלוף הזמן מטה את נקודת האיזון בין מכלול האינטרסים הרלבנטיים ובהם זכותו של הנאשם לחירות לבין האינטרס הציבורי כי ישהה במעצר. לעניין זה יש לבחון את המסוכנות הנשקפת מהעצור לצד קצב התקדמות ההליך והצפי לסיומו, כאשר יש להביא בחשבון את היקפו ומורכבותו של התיק. מובן כי יש לערוך בחינה פרטנית ונפרדת באשר לכל נאשם ונסיבותיו, כך שיתכן כי חלוף הזמן יצדיק שחרורו של אחד ממעצר, בעוד שחלוף אותה תקופת זמן לא יצדיק שחרורו של אחר.

22.

בטרם אדון בעניינו של כל אחד מהמשיבים באופן פרטני אומר באופן כללי כי מדובר בכתב אישום חמור, המתאר שורה ארוכה של מקרי שוד והתפרצות שחלקם כללו הפעלת אלימות חמורה. כל האישומים מאופיינים בתכנון מוקדם מראש, בתחכום ובביצוע בחבורה, נסיבות המוסיפות לחומרת המעשים ומסוכנות מבצעיהם. עם זאת, יש ליתן את הדעת לכך שחלק מהנאשמים שותפים למיעוטם של האישומים, כאשר כתב האישום עצמו מציין כי ישנם מקרים בהם לא הכירו הנאשמים האחד את השני וגויסו למשימות ספציפיות על ידי הנאשמים 1 ו-2.

23.

באשר לקצב התקדמות המשפט הרי שבשלב זה הוא בעייתי. המשפט טרם החל, והמועד הראשון לשמיעת הוכחות קבוע ליום 6.2. מדובר בתיק רחב היקף ומורכב, כנגד 10 נאשמים, המכיל 22 אישומים וצפוי להימשך זמן רב וודאי שאין סיכוי כי יסתיים בהארכת המעצר המבוקשת כעת. עניין זה צריך להילקח בחשבון בעת החלטה על הארכת מעצר נוספת (בש"פ 3638/08 מדינת ישראל נ' אבו ג'נאם (לא פורסמה, 7.5.08)). מנגד יש להדגיש כי בית המשפט המחוזי קבע דיוני הוכחות החל מחודש פברואר בקצב של פעמיים בשבוע עד לפגרת הפסח, כך שיש בסיס לצפי שההליך יתקדם באופן ניכר בתקופת זמן זו.

עד כאן באופן כללי, ומכאן אדון בעניינו של כל אחד מהמשיבים שלא הסכימו להארכת המעצר בנפרד.

24.

באשר למשיב 3. המשיב 3 מעורב בשבעה אישומים בכתב האישום, אך העיקר הוא כי הוא היה מעורב בארבעה אישומים הכוללים אלימות, כאשר חלקו לעיתים היה בין מפעילי האלימות באופן ישיר. כך למשל נטען באישום השני כי המשיב 3 השתתף בהכאתו של הדייר שפתח להם את הדלת בראשו, בגבו, בבטנו ובשאר חלקי גופו. כתוצאה מהמכות נשברו שתיים מצלעותיו של אותו אדם. באישום נוסף הופעלה אלימות קשה כלפי קשיש על ידי עד המדינה. המשיב 3 היה נוכח באותה העת בדירה. באישום נוסף המשיב 3 עצמו היכה באגרוף בפניו של קשיש שהחבורה פרצה לדירתו, שעה שעד המדינה איים עליו בסכין. אלימות זו לה היה שותף המשיב 3 מוציאה את הסיכון הנשקף ממנו מגדר סיכון לרכוש לעבר סיכון לשלום הגוף והחיים. מעורבותו במספר אישומים רב יחסית לצד עברו הפלילי הכולל עבירות רכוש מחמירים את המסוכנות הנשקפת ממנו. כנגדו אף תלוי ועומד מאסר מותנה בן 10 חודשים. בנסיבות אלו אני סבורה כי על אף חלוף הזמן טרם הגיעה העת לבחינת חלופת מעצר בנוגע למשיב 3, שכן נקודת האיזון הראויה בין האינטרסים והזכויות הנוגעים לעניין מוליכה למסקנה כי יש להאריך את המעצר. אני מורה אפוא על הארכת מעצרו בתשעים ימים נוספים.

25.

באשר למשיב 4. המשיב 4 מעורב בחמישה אישומים. המשיב 4 הוא מהמתכננים בחבורה. לפי הנטען בחלק הכללי בכתב האישום המשיב 4 היה אחראי על איסוף מידע ובחירת יעדים לביצוע העבירות. גם מהאישומים הפרטניים עולה כי המשיב 4 היה בכיר בחבורה, חילק הוראות, נתן כתובות ויעדים, הנחה את המעורבים, וסיפק להם מקום התכנסות וכלי פריצה. העובדה שהמשיב 4 לא השתתף בפועל באירועים אינה מעלה ואינה מורידה, אם כן, וטעם זה אף אינו יכול לשמש לזכותו באירועים בהם הופעלה אלימות כלפי הדיירים. בשניים מהאישומים המיוחסים למשיב 4 הופעלה אלימות קשה כלפי קשישים ששהו בדירותיהם, והמשיב 4 אחראי אף הוא לכאורה לאלימות זו, ואינו יכול להיתלות בעובדה שהוא לא היה נוכח באירוע עצמו. משכך איני מקבלת את הטענה כי מסוכנותו של המשיב 4 נוגעת לרכוש בלבד אלא גם לנפש. לכך יש להוסיף את עברו הפלילי המכביד ביותר של המשיב 4 הכולל בעיקר עבירות רכוש רבות. איני מקבלת את טענת האפליה מול משיב 9 שאמנם הביא אקדח לאחד האירועים, אך היה שותף לאישום אחד בלבד, הוא נעדר עבר פלילי, וסובל מבעיות בריאות. משכך, גם בעניין המשיב 4 לא מצאתי שנקודת האיזון הוסטה בין מכלול האינטרסים והיא מחייבת בחינת שחרורו לחלופת מעצר. לפיכך אני מורה על הארכת מעצרו בתשעים ימים נוספים.

26.

באשר למשיב 6. לאחר התלבטות באתי לכלל מסקנה כי הגיעה העת לבחון חלופות מעצר בנוגע למשיב זה. למשיב 6 מיוחסים שלושה אישומים. באחד האישומים נטען כי המשיב 6 פרץ לדירה כשלא היה בה איש, אך משלא מצא בה רכוש עזב את המקום. באישום נוסף נטען כי המשיב 6 היה שותף לתכנון שוד בדירה ובחנות תכשיטים שלא יצאו אל הפועל. באישום החמור ביותר המיוחס למשיב 6 נטען כי הוא שימש כנהג מילוט בשוד בו הופעלה אלימות כלפי בעל חנות תכשיטים. אמנם המשיב 6 לא הפעיל בעצמו אלימות ואף לא נכח במקום, אך כאמור יש לו אחריות לאירוע כמבצע בצוותא וכחלק מהחבורה שביצעה את השוד. אכן, חומרה זו הצדיקה את מעצרו של המשיב 6 עד עתה. עם זאת סבורני כי בחלוף שנה, כאשר המשפט טרם החל וצפוי להימשך עוד זמן רב, ובהתחשב במעורבותו הקטנה יחסית של המשיב 6 בכתב האישום, נקודת האיזון נעה לכוון של המשיב במכלול האינטרסים, ויש מקום איפוא לשקול את שחרורו לחלופת מעצר. עברו הפלילי של המשיב 6 לא הוגש לי על ידי המדינה, ככל הנראה בטעות. עם זאת, מִבַּקשת המדינה למעצרו של המשיב 6 עד לתום ההליכים עולה כי אמנם למשיב 6 עבר פלילי אך הוא אינו מכביד. בית משפט זה, במסגרת הארכת המעצר הראשונה, זקף לחובתו של המשיב 6 את העובדה שלא הציע חלופת מעצר קונקרטית. בינתיים טען סנגורו כי נמצאה חלופה כזו. משכך אני מורה שמעצרו של המשיב 6 יוארך בשישים יום. במקביל, יוגש לבית המשפט המחוזי בבאר שבע תוך 30 יום תסקיר מבחן באשר למשיב 6 בו תיבחנה חלופות מעצר אפשריות. בית המשפט המחוזי בפניו יובא התסקיר ידון בשחרורו של המשיב 6 בתנאים מגבילים על פי שיקול דעתו.

27.

באשר למשיב 7. למשיב 7 מיוחסים שני אישומים. האחד עוסק בניסיון שוד שלא יצא אל הפועל. השני, שהוא החמור מבין השניים, עניינו בניסיון שוד בחבורה במהלכו הופעלה אלימות כלפי אישה שנכחה במקום. המשיב 7 אמנם לא הפעיל בעצמו את האלימות אך היה נוכח במקום, ואף בטרם השוד תודרך, לפי הנטען, כי התכנון כולל הפעלת אלימות כלפי האישה הצפויה להיות נוכחת בדירה. עם זאת, שיקול מרכזי המצדיק בנוסף לאמור את הותרתו של המשיב 7 במעצר בשלב זה הוא עברו הפלילי. על אף גילו הצעיר למשיב 7 עבר פלילי מכביד יחסית הכולל עבירות רבות של הפרת הוראה חוקית ושיבוש מהלכי משפט. עבר זה מלמד על הקושי ליתן אמון במשיב 7 באופן שישמור על תנאי שחרור כלשהם. מסכימה אני עם סנגורו של המשיב 4 שטען כי משקלו של העבר הפלילי של המשיב 7 צריך לפחות ככל שחולף הזמן. עם זאת, לטעמי, נקודת האיזון הראויה לגביו בין האינטרסים הנוגעים לעניין מוליכה למסקנה כי יש להאריך את המעצר. לגבי המשיב 7 טרם הגיע השלב בו עברה נקודת האיזון כך שתגבור זכותו לחירות. מעצרו של המשיב 7 יוארך, אם כן, בתשעים ימים נוספים.

28.

באשר למשיב 8. המשיב 8 מואשם בשלוש עבירות של ניסיון שוד במסגרת שלושה אישומים. שלושת הניסיונות לא יצאו אל הפועל ולא הופעלה בהם אלימות. אף עברו הפלילי של המשיב 8 אינו מכביד. ואכן, השופט רובינשטיין בהחלטתו מיום 16.2.11, קבע כי "אם תוצג חלופה מרוחקת "נקיה", בפיקוח ערבים מתאימים ואיזוק אלקטרוני וערבויות גבוהות, תוכל להיבדק בבית המשפט המחוזי". אף אני סבורה כי נקודת האיזון בין האינטרסים והזכויות הנוגעים לעניין הוסטה לכיוון המשיב 8 וראוי לאתר חלופת מעצר ולשחררו בתנאים מגבילים. עם זאת, הסנגור טוען כי לא נמצאה למשיב חלופה מחוץ לעיר אשקלון, עיר מגוריו. במצב דברים זה, ולאחר שחלפו למעלה מעשרה חודשים מאז החלטתו של השופט רובינשטיין, סבורני כי חלוף הזמן מצדיק הקלה כלשהי בתנאים שנקבעו בעבר על ידי בית משפט זה. מאחר שהעבירות בהן מואשם המשיב 8 לא בוצעו בעיר אשקלון דומני כי ניתן להסתפק בחלופת מעצר בעיר זו. לפיכך אני מורה כי מעצרו של המשיב 8 יוארך בשישים יום. במקביל, יוגש לבית המשפט המחוזי בבאר שבע תסקיר מבחן משלים באשר לחלופות מעצר ראויות וערבים מתאימים תוך 30 יום, וכן תיבחן האפשרות לאיזוק אלקטרוני. בית המשפט המחוזי ידון בתנאי שחרורו של המשיב 8 על פי שיקול דעתו.

29.

התוצאה היא, אם כן, כי מעצרם של המשיבים 3, 4 ו-7 מוארך בתשעים ימים.

מעצרם של המשיבים 6 ו-8 מוארך בשישים יום. תסקיר שירות מבחן בעניינם יוגש לבית המשפט המחוזי תוך שלושים יום, והכל לשיקול דעת בית המשפט המחוזי.