בש"פ 1150/12 מדינת ישראל נ. ולדיסלב דוידוב

לפניי בקשה שלישית להארכת מעצר של המשיבים בתשעים ימים מעבר לתשעה חודשים החל מיום 10.2.2012.

1.

עניינם של המשיבים וחבריהם פורט בהרחבה בהחלטות בית משפט זה בהארכות המעצר הקודמות (החלטת השופט ח' מלצר בבש"פ 6311/11 מיום 13.9.2011; החלטת השופטת ע' ארבל בבש"פ 8986/11 מיום 28.12.2011). אשר על כן, יובאו הדברים בתמצית בלבד.

2.

בכתב האישום המונה 22 אישומים, שהוגש לבית המשפט המחוזי בבאר שבע, מתוארת מסכת אירועים שהתרחשה החל מסוף שנת 2009 ועד למעצרם של עשרת הנאשמים בחודש נובמבר 2010, שבמסגרתה קשרו הנאשמים קשר, ביחד עם אחרים, לביצוע עבירות רבות של מעשי שוד אלימים והתפרצויות ביעדים רבים ושונים ברחבי הארץ. המשיבים שלפנינו נטלו חלק במעשים מתוארים בחלק מהאישומים, כמפורט להלן, אך אינם נמנים עם הנאשמים המרכזיים בפרשה.

המשיב 1

הואשם כי היה שותף לשוד חנות תכשיטים (האישום העשירי), במהלכו הופעלה אלימות כלפי בעל החנות ונגנב רכוש, בכך שהמתין ליתר החבורה ברכבו ומילט אותם מהמקום לאחר השוד. עוד מואשם המשיב 1 כי במסגרת קשר לשדוד דירת מגורים פרץ לדירה על ידי שבירת דלת העץ של המטבח (האישום השבעה-עשר). כמו-כן, הואשם המשיב 1 כי היה חלק מחבורה שתכננה לשדוד בית מגורים של קשישה וכן שוד חנות תכשיטים, שלא יצאו אל הפועל (האישום השמונה-עשר).

המשיב 2 הואשם כי היה שותף בתכנונים לשדוד חנויות תכשיטים שלא יצאו אל הפועל (האישום השישי והשביעי). עוד הואשם המשיב 2 בניסיון שוד בחבורה של תכשיטן, שנכשל לאחר שאופנוע שהיה אמור לשמש את חבריו ש ל המשיב 2 – נתגלה כבלתי תקין (האישום הארבעה עשר).

בבש"פ 8986/11 הורה בית משפט זה (השופטת ע' ארבל) על הארכת מעצרם של המשיבים בפרק זמן של שישים ימים בלבד, במהלכו יתקיים דיון באפשרות לשחררם לחלופה על סמך תסקיר מעצר שיוגש לבית המשפט המחוזי. זאת, על רקע התארכות ההליכים בתיק העיקרי, חומרתן הפחותה של העבירות המיוחסות להם והיעדר עבר פלילי מכביד.

3.

משנסתיימה תקופת הארכת המעצר שעליה הורתה השופטת ע' ארבל , הוגשה הבקשה דנן שבה מבקשת המדינה להאריך את מעצרם של המשיבים בתשעים ימים נוספים. הצדדים עדכנו כי דיון בעניין האפשרות לשחרר את המשיב 1 לחלופת מעצר עתיד להתקיים מחר לפני בית המשפט המחוזי בבאר שבע. בדיון שהתקיים לפניי, הסכימו ב"כ הצדדים כי הם ימסרו עדכון בכתב באשר להחלטת בית המשפט המחוזי בנדון. ככל שהדבר יידרש יוזמנו הצדדים להשלמת טיעון בעל-פה בעניינו של המשיב 1. ההחלטה בדבר הארכת מעצרו, תעמוד אפוא בעינה עד להחלטה אחרת במסגרת ההליך הנוכחי או עד להחלטה אחרת במסגרת הדיון שיתקיים מחר בבית המשפט המחוזי.

4.

אשר למשיב 2 – הצדדים עדכנו כי בית המשפט המחוזי בבאר שבע (כב' השופט נ' אבו טהה ) דחה אתמול (13.2.2012) בקשה לעיון חוזר שהוגשה מטעמו. עובר לדיון, הוצגו לשרות המבחן שתי חלופות מעצר אפשריות – האחת, בביתו של מעסיקו של המשיב 2, והשנייה, בביתה של אחותו. שרות המבחן העיר אמנם כי למפקחים המוצעים יש נטייה לגונן על המשיב 2, והם מתקשים לבחון את מידת קיומם של חלקים מכשילים בהתנהגותו, וכן כי יש למשיב 2 עבר פלילי ורקע של התמכרות לסמים, אך מצא להמליץ על שחרורו לחלופת מעצר בתנאי מעצר בית מלא באיזוק אלקטרוני, עם פיקוח מעצר. עם זאת, בית המשפט המחוזי לא אימץ המלצת שירות המבחן, בקובעו כי אין בחלופה המוצעת כדי להשיג את מטרת המעצר, מה גם שהחלופה המוצעת נדחתה בעבר על-ידי בית המשפט המחוזי ובית משפט זה (החלטת השופט א' רובינשטיין בבש"פ 955/11 מיום 16.2.2011). לגופם של דברים, קבע בית המשפט המחוזי כי אין ביכולתם של הערבים להציב גבולות להתנהגותו של המבקש, בשים לב לדפוסי התנהגותו, על רקע סוג העבירות המיוחסות לו ועברו הפלילי.

5.

בבקשה שלפניי מבקשת המדינה להאריך את מעצרו של המשיב 2 בתשעים ימים נוספים. בא כוח המשיב 2 טוען כי על רקע החלטת השופטת ע' ארבל בעניינו, הגיעה השעה לשחררו לחלופת מעצר. לדבריו, המשיב 2 נתון במעצר למעלה מ-15 חודשים, ושלב ההוכחות בתיק העיקרי טרם החל. המשיב 2 עומד על כך שאין בנמצא חלופות אחרות, נוסף על אלה שהועלו ונדחו בהחלטות קודמות של בית המשפט המחוזי ובית משפט זה, אלא שנוכח התמשכות ההליכים, יש לשחררו בתנאים מגבילים.

דיון והכרעה (בעניינו של המשיב 2 בלבד)

6.

כידוע, ככל שמתארכים ההליכים המשפטיים בעניינו של נאשם השוהה במעצר, כך נעה המטוטלת באיזון שבין חירותו של הנאשם לבין האינטרס בדבר שלום הציבור וביטחונו, לעבר זה הראשון, וגובר משקלה של חזקת החפות שממנה נהנה הנאשם בטרם הורשע (ראו: בש"פ 6687/10 מדינת ישראל נ' מוראידי (לא פורסם, 20.9.2010)). כדי להכריע אם בשל חלוף הזמן נוטה נקודת האיזון לעבר העדפת זכות הנאשם לחירות, יש לבחון, בין היתר, את המסוכנות הנשקפת מהנאשם, הנובעת מהמעשים המיוחסים לו ומעברו הפלילי; את משך הזמן אשר צפוי להידרש להשלמת ההליך המשפטי העיקרי ואת קצב התקדמות הדיונים בתיק (ראו בש"פ 3784/07 מדינת ישראל נ' אלטורי (לא פורסם, 20.5.2007)).

7.

בנסיבות העניין, מצאתי כי אין בידי להיעתר לבקשה זו, השלישית במספר, להארכת מעצרו של המשיב 2. אין להקל ראש במעשים המיוחסים למשיב 2, אשר נטל לכאורה חלק פעיל בתכנון ובניסיון הוצאה לפועל של מעשי שוד בחבורה. גם עברו הפלילי של המשיב איננו נקי, שכן הוא הורשע במספר מעשי גניבה והחזקת כלי פריצה לרכב. עם זאת, חלקו במעשים נושא כתב האישום הוא פחות באופן יחסי לנאשמים אחרים בפרשה, ועברו הפלילי איננו מכביד. החלופה שהוצעה אינה אופטימלית, כפי שעולה מהחלטת בית המשפט המחוזי מאתמול, כמו גם מהחלטתו של השופט א' רובינשטיין , אלא שהחלטה אחרונה זו ניתנה לפני שנה תמימה. המשיב 2 נתון במעצר כבר למעלה מ-15 חודשים, ופרק ההוכחות במשפטו טרם החל. בנסיבות אלה, השתנתה נקודת האיזון לטובת זכות הנאשם לחירות ושוכנעתי כי יש לשחררו לחלופה שעליה המליץ שירות המבחן בתסקיריו, בהתאם למפורט להלן:

א.

מעצר בית מלא בבית אחותו – גב' אנג'לינה פבלוצקי – בפיקוח 24 שעות של אחד המפקחים הבאים: גב' אנג'לינה פבלוצקי, מר ליאוניד שצ'פילוב, גב' איליאדי לולה, מר מרק שטול, מר ולדיסלב זביאילוב.

ב.

התקנת איזוק אלקטרוני.

ג.

צו עיכוב יציאה מהארץ והפקדת דרכון, ככל שקיים, במזכירות בית המשפט המחוזי בבאר שבע.

ד.

פיקוח מעצר של שירות המבחן לתקופה של שישה חודשים, ושילוב בקבוצה טיפולית בהתאם להמלצת שירות המבחן בתסקיר מיום 30.1.2012. יציאה מהבית לצורך השתתפות בטיפול תהיה בליווי אחד מהמפקחים המנויים בסעיף א' לעיל.

ה.

ערבות צד ג' של כל אחד מהערבים המנויים בסעיף א' על סך 10,000 ש"ח, וכן התחייבות עצמית בסכום זהה של המשיב 2 בעצמו, במזכירות בית המשפט המחוזי בבאר שבע.

ו.

הפקדה כספית של 10,000 ש"ח במזכירות בית המשפט המחוזי בבאר שבע.