בש"פ 929/15 נתנאל ביטון נ. מדינת ישראל

1.

לפניי שלושה עררים על החלטותיו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כב' השופט ד"ר ע' מודריק – סג"נ), במ"ת 84247-11-14. בהחלטתו מיום 28.1.2015, הורה בית המשפט המחוזי על מעצרם של העורר בבש"פ 929/15 (להלן: נתנאל ), העורר 1 בבש"פ 1029/15 (להלן: אליאסף ) והעורר 2 בבש"פ 1029/15 (להלן: איתמר ; שלושתם יחד יכונו להלן: העוררים ), עד לתום ההליכים המשפטיים בעניינם. כמו כן, הוחלט לבחון חלופת מעצר נוספת בעניינו של המשיב בבש"פ 1063/15 (להלן: יונתן ), ובהחלטה מיום 10.2.2015, שוחרר יונתן ממעצר בתנאים מגבילים. נוכח התשתית העובדתית המשותפת לעררים, החלטתי לדון בהם במאוחר.

2.

ענייננו הוא בפרשה אשר במסגרתה הואשמו מספר נאשמים, בכך שפעלו יחדיו לייצר ולהפיץ כמות גדולה של סמים סינתטיים, אשר מכונים גם " סמי פיצוציות ". בכתב אישום שהוגש נגדם, נטען כי העוררים קשרו קשר, יחד עם נאשמים נוספים, לייצר, להפיק ולסחור בכמות גדולה של סמים מסוכנים. יונתן מואשם כי הוא קשר קֵשֵר לסחור בסמים מסוכנים, והחזיק בסמים ובכלים המשמשים להכנת סם, שלא לצריכה עצמית.

כתב האישום

3.

על פי האמור בכתב האישום, נתנאל שכר, על דעתם של אליאסף ואיתמר, שני מחסנים, שבהם אוחסנו והופקו סמים מסוכנים. במחסנים נשמרו כמויות גדולות של עלי דמיאנה וחוטמית (להלן: " חומרי הערבוב" ), יחד עם גלוני אציטון וכלים להכנת סם בכמויות מסחריות. העוררים העבירו למחסנים סמים מסוכנים מסוג קנבואידים סינתטיים (" חומרים פעילים "). החומרים הפעילים הומסו באמצעות אציטון ונוצקו על חומרי הערבוב. כך נוצר " סם פיצוציות " זמין למכירה, ואת המוצר המוגמר, ארזו הנאשמים בשקים ובשקיות, אותם העבירו הלאה בשרשרת הפצת הסם. העוררים החזיקו בתקופה הרלוונטית, בצוותא חדא, חומרי ערבוב במשקל של למעלה מ-580 ק"ג, וכן כמויות גדולות של סמים מסוכנים וחומר מסכן. בנוסף, החזיקו העוררים 225 שקים המכילים חומר תרופתי (פאראצטמול), במשקל כולל של כ-1.8 טון, ללא היתר כדין.

4.

בכתב האישום תוארו פעולות קונקרטיות של העוררים, כדלהלן: ביום 19.6.2014, נכנס איתמר לאחד המחסנים, כדי לערבב חומרים שהיו מצויים בו, במטרה לייצר סמים מסוכנים. ביום 31.7.2014, הוביל נתנאל, או מי מטעמו, משאית ובה 50 שקים של חומרי ערבוב, לאחד המחסנים. ביום 19.8.2014, קיבל איתמר מידיו של נאשם אחר שק המכיל סם מסוכן ( F-amb 5), במשקל כ-10 ק"ג. איתמר הוביל את השק בקטנוע, והשליך את השק בנקודה מסויימת בשולי כביש 4. באותה שעה, הגיע יונתן למקום, ואסף את השק לרכבו. ביום 7.9.2014, הגיע איתמר לאחד המחסנים, עסק בפעילות ייצור סמים, ולמחרת, ביום 8.9.2014, העביר איתמר לנאשם אחר בפרשה (טל), חומרי ערבוב וסמים מסוכנים. ביום 16.9.2014, הגיע איתמר למחסן, כשהוא נושא עימו סם מסוכן בצורת אבקה ( AB-FUBINACA ), ופעל להכין סמים מסוכנים בכך שערבב את החומר הפעיל עם חומרי ערבוב. זאת, על דעתם של נתנאל, אליאסף, ונאשמים נוספים. נתנאל ואליאסף קיבלו תשלום של 30,000 ש"ח עבור אספקת סמים. ביום 7.10.2014, הגיעו נתנאל ואליאסף, יחד עם נאשם נוסף (קותי), למחסן, כשבידם סם מסוכן בצורת אבקה. השלושה מוססו את הסם באמצעות אציטון וערבבו אותו בחומרי הערבוב. למחרת, הוביל נתנאל מן המחסן שק שהכיל סם מסוכן ( F-amb 5), במשקל של כ-10 ק"ג, לביתו של נאשם אחר (צביקה). ביום 21.10.2014, העביר איתמר, יחד עם נאשם נוסף (גרובר), שקים שמכילים חומרי ערבוב במשקל כולל של 128 ק"ג לאדם אחר (יפרח). ביום 9.11.2014, הגיע נתנאל למחסן, ויצא ממנו כשבידו שקיות המכילות חומר אסור להפצה ( THJ-2001 ) במשקל כ-5 ק"ג, אותן העביר לידיו של אדם אחר.

5.

בגין המעשים המתוארים, יוחסו לעוררים בכתב האישום העבירות הבאות: קשירת קשר לביצוע פשע, לפי סעיף 499(א)(1) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין ); ייצור, הכנה והפקת סמים (ריבוי עבירות), לפי סעיף 6 לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל"ג-1973 (להלן: פקודת הסמים המסוכנים ), יחד עם סעיף 29 לחוק העונשין; סחר בסמים (ריבוי עבירות), לפי סעיף 13 לפקודת הסמים המסוכנים, יחד עם סעיף 29 לחוק העונשין; ניסיון לייצר סמים (ריבוי עבירות), לפי סעיף 6 לפקודת הסמים המסוכנים, יחד עם סעיף 25 לחוק העונשין;

החזקת סמים שלא לצריכה עצמית (ריבוי עבירות), לפי סעיף 7(א) וסעיף 7(ג) רישא לפקודת הסמים המסוכנים; החזקת כלים המשמשים להכנת סם שלא לשימוש בצריכה עצמית, לפי סעיף 10 לפקודת הסמים המסוכנים; ייצור וסחר בחומר האסור בהפצה, לפי סעיף 7 לחוק המאבק בתופעת השימוש בחומרים מסכנים, התשע"ג-2013 (להלן: חוק המאבק ); החזקת והספקת חומר מסוכן, לפי סעיף 338(א)(8) וסעיף 338(א)(9) לחוק העונשין יחד עם סעיף 29 לחוק העונשין.

6.

בכתב האישום נכלל אישום נוסף, לפיו ביום 10.11.2014, נתפסו בביתו של יונתן 783 גרם של סם מסוכן מסוג F-amb 5, וכן כלים להכנת סם. בשני האישומים יחדיו, ייוחסו ליונתן העבירות הבאות: קשירת קשר לביצוע פשע, לפי סעיף 499(א)(1) לחוק העונשין;

סחר בסמים (ריבוי עבירות), לפי סעיף 13 לפקודת הסמים המסוכנים, יחד עם סעיף 29 לחוק העונשין;

החזקת סמים שלא לצריכה עצמית (ריבוי עבירות), לפי סעיף 7(א) וסעיף 7(ג) רישא לפקודת הסמים המסוכנים; והחזקת כלים המשמשים להכנת סם שלא לשימוש בצריכה עצמית, לפי סעיף 10 לפקודת הסמים המסוכנים.

7.

בד בבד עם הגשת כתב האישום, הוגשה בקשה לעצור את כל שמונת הנאשמים בכתב האישום עד לתום ההליכים המשפטיים נגדם.

החלטתו של בית משפט קמא

8.

בית משפט קמא קבע, בהחלטתו מיום 28.1.2015, כי קיימות ראיות לכאורה להוכחת כתב האישום. נקבע, כי התנהלותם של העוררים מלמדת על קשירת קשר לביצוע עבירה, והודגש, כי הפעולות ה" נקודתיות " שמיוחסות לעוררים, אינן עומדות בפני עצמן, וברור שהן נעשו כחלק מפעילות קבוצתית מתוכננת ומתואמת. עוד קבע בית המשפט, כי אמנם ראשיתו של הקשר בין העוררים קדם להכרזה על החומרים הפעילים ( AB-FUBINACA ו- F-amb 5 ) כסמים לפי פקודת הסמים המסוכנים, אלא שהדרך הנכונה לבחון את הקשר שקשרו העוררים היא כרצף של פעולות שמטרתן היא פעילות בסמים אסורים, והעוררים לא חדלו ממעשיהם כאשר הוכרזו החומרים כסמים מסוכנים. בנוסף, דחה בית המשפט את טענותיהם של העוררים לעניין מודעותם לאי-החוקיות של החומרים, כן נדחה הניסיון לשוות לסמי הפיצוציות תדמית שמפחיתה מן הסכנה הגלומה בהם.

9.

בהחלטתו של בית משפט קמא הודגש, כי ככלל, נשקפת מסוכנות ניכרת מצידם של נאשמים בעבירות סמים חמורות, ולפיכך המדיניות המקובלת היא להורות על מעצרם עד תום ההליכים. נוכח שותפותם המלאה של נתנאל, אליאסף ואיתמר, ב" מיזם " לייצור והפצת סמים, הגיע בית המשפט למסקנה, כי אין מקום להורות על שחרורם לחלופת מעצר. זאת, גם בשים לב לנסיבותיהם האישיות ולאמור בתסקירי שירות המבחן שהוגשו בעניינם.

10.

לעומת זאת, צויין כי ליונתן לא מיוחסת שותפות לייצור הסם, והוא ככל הנראה היה קַניין של הסמים, בהיקף סיטונאי. חרף עברו הפלילי של יונתן, ולמרות ששירות המבחן לא המליץ על שחרורו לחלופה המוצעת, הורה בית משפט קמא כי תינתן ליונתן אפשרות להציע חלופת מעצר נוספת, וככל שהיא תימצא מתאימה, הוא ישוחרר בתנאים מגבילים. כאמור, בהחלטה מיום 10.2.2015, שוחרר יונתן לחלופת מעצר.

נאשמים נוספים בפרשה

11.

לשלמות התמונה, יצויין, כי הנאשם 2 בכתב האישום שהוגש נגד העוררים, דוד ביטון, שוחרר לחלופת מעצר. עררו של הנאשם 6 (צביקה), על ההחלטה לעצור אותו עד לתום ההליכים במשפטו, התקבל, במובן זה שהתיק הוחזר לבית משפט קמא על מנת לבחון חלופת מעצר נוספת (בש"פ 6 12/15 מידברג נ' מדינת ישראל (5.2.2015) (להלן: עניין מידברג )). לעומת זאת, עררו של הנאשם 8 נדחה, ונקבע שהוא יישאר במעצר עד לתום ההליכים בעניינו ( בש"פ 898/15 עזיז נ' מדינת ישראל , בפסקה 35 (19.2.2015); להלן: עניין עזיז ).

12.

בפרשה הוגש כתב אישום נוסף, נגד שישה נאשמים אחרים. בהחלטתו של בית משפט זה (כב' השופטת ד' ברק-ארז ), בעניינו של אחד מן הנאשמים בכתב אישום זה (יזהר), נקבע כי יש מקום להורות על שחרור לחלופת מעצר הדוקה, והתיק הוחזר לבית משפט קמא לקביעת תנאיה המדוייקים של החלופה (בש"פ 760/15 כהן נ' מדינת ישראל (15.2.2015) (להלן: עניין כהן )).

העררים בבש"פ 929/15 ובבש"פ 1029/15

13.

הערר בבש"פ 929/15 הוגש מטעמו של נתנאל, והערר בבש"פ 1029/15 הוגש מטעמם של אליאסף ואיתמר. בשני העררים נטענו טענות דומות, נגד ההחלטה לעצור את העוררים עד לתום ההליכים במשפטם. הודגש בעררים, כי החומרים הפעילים בהם עסקו העוררים ( F-amb 5 ו- AB-FUBINACA ) , הוכרזו כסמים מסוכנים רק ביום 7.8.2014; ולטענת העוררים, שגה בית משפט קמא כאשר קבע, כי מעשים שקדמו למועד זה עשויים לגבש את יסודות העבירה של קשירת קשר לעשות פשע. לשיטתם של העוררים, לא נקשר קשר לביצוע פשע, ולפיכך יש לבחון את חלקו של כל אחד מהם בפרשה, ועל פי חומר הראיות, כך נטען, מדובר במעורבות שולית. עוד נטען בבש"פ 929/15, כי נתנאל מסוכסך עם אחיו, איתמר, ועובדה זו מחלישה את ההנחה כי השניים היו שותפים לקשר.

14.

טענה נוספת בעררים היא, כי נוכח המועד שבו הוכרזו החומרים הפעילים כסמים מסוכנים, לא ניתן לייחס לעוררים מודעות לכך שהם עסקו בחומרים אסורים. עוד נטען, כי מספר פעמים חדרו חוקרי המשטרה למחסנים שבהם בוצעה פעילות ייצור הסם, ולקחו עימם דגימות של חומרים שהיו במחסנים. בדיקת דגימות אלה העלתה, כי לא מדובר בסם מסוכן או בחומר מסַכֵּן (לפי חוק המאבק). בהקשר זה נטען גם, כי מדובר בעילת מעצר מוחלשת, שכן לכל היותר עסקו העוררים בחומר מסוכן, שבמהלך הזמן הוגדר כסם מסוכן. כמו כן, נטען בעררים, כי ההתייחסות לסם " חדש " צריכה להיות מחמירה פחות.

15.

נטען בנוסף, כי העוררים זכאים ל" הגנה מן הצדק " בשלב המעצר, נוכח התנהגותן של רשויות החוק, בכך שבמהלך תקופת המעקב אחרי העוררים, תוקנה פקודת הסמים המסוכנים באופן שמגדיר את החומרים שבהם עסקו העוררים כסמים מסוכנים. טענות נוספות שנטענו על-ידי העוררים, נוגעות לקיומם של פגמים בתסקיר; ציפייה לשחרור לחלופת מעצר נוכח ההפנייה לקבלת תסקיר מטעם שירות המבחן; התמשכות ההליכים עד כה, והצפי להליך משפטי ממושך.

הערר בבש"פ 1063/15

16.

בגדרו של הערר בבש"פ 1063/15, טענה המדינה, כי המסוכנות הנשקפת מיונתן היא ברמה גבוהה, שאיננה ניתנת להפגה בחלופת מעצר. הודגש, כי יונתן מואשם בסחר בסמים ובהחזקת סם מסוכן במשקל 10 ק"ג. צויין, כי מעצרו של יונתן ביום 19.8.2014, לא הרתיע אותו מעיסוק בלתי חוקי בסמים, וביום 10.11.2014, נמצא בביתו סם מסוכן במשקל של כ-800 גרם וכן כלים להפקת סם. לטענת המדינה, פעילותו של יונתן אינה מתמצה רק בהיותו " קַניין " של סמים, והלכה למעשה, הוא הפעיל בביתו מעבדה להפקת סמים מסוכנים. אישומים אלה מלמדים על מעורבותו העמוקה של יונתן " בעולם הסם ", וכי לא ניתן לתת בו את האמון הדרוש לשם שחרורו לחלופת מעצר. כמו כן טענה המדינה, כי חלופת המעצר הקונקרטית, אשר עומדת על הפרק בעניינו של יונתן, איננה חלופה הולמת.

תמצית טענות הצדדים בדיון

17.

בא-כוחו של נתנאל, עו"ד עדי קידר, הדגיש בדיון כי טענתו מתמקדת בכך שעילת המעצר היא מוחלשת, מכיוון שהאישומים נוגעים לחומרים שהוכרזו כסמים מסוכנים רק בחודש אוגוסט 2014. עוד נטען, כי שותף אחר בפרשה, צביקה, שוחרר לחלופת מעצר, ובשיחת הטלפון שהוא ניהל עם נתנאל, צביקה הבהיר שהוא לא מעוניין להיות מעורב בפעילות בלתי חוקית, ונתנאל ענה שהוא מתעסק רק בדברים חוקיים.

18.

לטענתו של עו"ד קידר, לא ניתן לייחס לנתנאל גם פעילות בחומר מסכן לפי חוק המאבק, מכיוון שאין בחומר הראיות אינדיקציה אשר קושרת בינו לבין חומר כזה. בנוסף, הפנה עו"ד קידר טענות כלפי תסקיר שירות המבחן, וטען כי ישנן חלופות מעצר נוספות שניתן להציע בעניינו של נתנאל.

19.

עו"ד חי הבר, טען בשמם של אליאסף ואיתמר, וביקש להצטרף לטענותיו של עו"ד קידר. נטען בנוסף על-ידי עו"ד הבר, כי חומר הראיות טרם הועבר במלואו לידי ההגנה. צויין, כי בעניינם של אליאסף ואיתמר, שירות המבחן מצא כי קיימת חלופת מעצר הולמת, ועו"ד הבר טען, כי שגה בית משפט קמא כאשר נמנע מלייחס חשיבות לנסיבותיהם הפרטניות ולא הורה על שחרורם לחלופת מעצר, כפי שנעשה בעניינם של מעורבים אחרים בפרשה. הודגש, בהקשר זה, כי לאליאסף ייוחס בכתב האישום אירוע אחד, שקשור לשיחת הטלפון עם צביקה; ואירוע נוסף, שבמסגרתו הוא רק העביר לאיתמר את האופנוע שלו. לגבי מעורבותו של איתמר, נטען כי מדובר באירועים בודדים, וחל כרסום ראייתי בעבירות שמיוחסות לו. בין היתר, טען עו"ד הבר, כי השק שנאסף על-ידי יונתן משולי כביש 4, איננו השק שנצפה בידי איתמר קודם לכן. עוד נטען, כי קיימת אי-ודאות לגבי טיב החומרים שנתפסו.

20.

מן העבר השני, טענה בשם המדינה עו"ד פנינה לוי, כי העוררים לקחו חלק מרכזי בפרשה מושא כתב האישום, והיו שותפים מלאים לייצור הסמים באופן מקצועי. עו"ד לוי הוסיפה וטענה, כי החומרים שבהם עסקו העוררים, הוגדרו בחודש אוגוסט 2014 כסמים מסוכנים, אך כבר כשנה קודם לכן, הם הוגדרו כחומרים מסכנים לפי חוק המאבק. לדבריה, העוררים היו מודעים גם להגדרתם של החומרים כסמים מסוכנים, אך המשיכו במעשיהם. עו"ד לוי הוסיפה עוד, כי עניינם של העוררים שונה מעניינו של צביקה, ולא מתקיימת אותה חולשה ראייתית אשר הובילה לשחרורו של צביקה לחלופת מעצר. כמו כן נטען, כי גם עניינו של דוד, ששוחרר לחלופת מעצר, שונה מעניינם של העוררים, בשל חולשתה של התשתית הראייתית בעניינו.

21.

בנוגע לאפשרות לשחרר את העוררים לחלופת מעצר, טענה עו"ד לוי, כי בית משפט קמא הדגיש בפני העוררים, כי אל להם לפתח ציפיות מכך ששירות המבחן התבקש להגיש תסקיר בעניינם. הודגש, כי לאליאסף יש עבר פלילי; החלופה שהוצעה בעניינו איננה הולמת; ובשיחות רבות שהוקלטו, הוא מציג את עצמו כדמות מרכזית בתחום הסחר בסמים. לגבי איתמר נטען, כי הוא היה ראש מערך הייצור והסחר בתיק, " ידו בכל ויד כל בו ", ולא ניתן להורות על שחרורו לחלופת מעצר בבית הוריו, אשר ידעו על הפעילות האסורה שהוא מבצע.

22.

בעניינו של יונתן, טענה מטעם המדינה עו"ד קרן רוט. לדבריה, מדובר בפרשה של הפצת סם מסוכן בהיקף נרחב, ומדיניות הפסיקה בכגון דא היא ברורה – מעצר עד תום ההליכים. עו"ד רוט טענה, כי חלקו של יונתן בפרשה איננו שולי, ובביתו נמצאה כמות גדולה של סם מסוכן. עוד נטען, כי גם השוואה בין עניינו של יונתן לעניינם של יתר המעורבים, מובילה למסקנה כי אין מקום לשחרר אותו לחלופת מעצר. עוד טענה עו"ד רוט, כי בהחלטתו של בית משפט קמא מיום 18.12.2014, נקבע שאין מקום לשחרר את יונתן לחלופת מעצר, ויש בכך משום סתירה מסויימת להחלטה מיום 28.1.2015, אשר בגדרה הוחלט לבחון חלופת מעצר נוספת. עוד צויין, כי בהחלטה מיום 28.1.2015, לא הוזכר האישום השני אשר מייוחס ליונתן.

23.

מנגד, טען עו"ד עופר קופרמן, כי במסגרת האירוע שבו אסף יונתן את השק מכביש 4, הוא לא חצה את כל נתיבי הכביש ברגל, כפי שנטען בכתב האישום, אלא ביצע לשם כך פניית פרסה ברכבו. עו"ד קופרמן הדגיש בטיעונו, כי לא הוכח קיומה של תקשורת כלשהי בין יונתן לבין יתר המעורבים בפרשה. עוד נטען, כי עניינו של יונתן דומה לעניינו של דוד, ששוחרר לחלופת מעצר, כיוון שלשניהם מיוחסת מכירה של הסם בלבד, ללא מעורבות בייצור, ועניינם שונה מזה של יתר המעורבים בפרשה. אשר להימצאות הסמים וכלי הייצור בביתו של יונתן, נטען כי מדובר בכמות לא גדולה של סם, שלא הוחזקה למטרת סחר. לטענתו של עו"ד קופרמן, חלופת המעצר שהוצעה היא חלופה ראויה, אשר מרוחקת ממקום מגוריו של יונתן, והמפקחים נמצאו מתאימים.

דיון והכרעה

24.

החלטה על מעצרו של נאשם עד לתום ההליכים נגדו, מותנית בהתקיימם של שלושה תנאים מצטברים: ראיות לכאורה; עילת מעצר; והיעדר חלופה שתשיג את מטרת המעצר תוך פגיעה פחותה בחירותו של הנאשם (סעיף 21 ל חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996 (להלן: חוק המעצרים )). להלן יידונו תנאים אלה, כסדרם, אך כבר כעת ייאמר, כי לאחר שעיינתי במכלול החומר שהונח לפניי ושמעתי את טענות הצדדים, הגעתי למסקנה כי דינם של העוררים ושל יונתן להיעצר עד לתום ההליכים במשפטם.

ראיות לכאורה

25.

העוררים מסכימים לקיומן של ראיות לכאורה להוכחת כתב האישום, אך טוענים לקיומה של חולשה ראייתית, אשר משפיעה גם על עוצמתה של עילת המעצר. יש לציין, כי טענותיהם של העוררים אינן מכוונות נגד העובדות המתוארות בכתב האישום, ובעיקר הועלו על-ידם השגות משפטיות שונות, כלפי האפשרות להרשיע אותם בעבירות המיוחסות להם.

26.

טענותיהם המרכזיות של העוררים נסובות סביב העובדה שהחומרים הפעילים, הוגדרו כסמים מסוכנים רק ביום 7.8.2014. אינני סבור כי יש בעובדה זו כדי להחליש את חומר הראיות נגד העוררים, באופן שיש לכך השלכה על עילת המעצר (השוו לעניין כהן , בפסקה 27). ראשית, העוררים לא חדלו ממעשיהם העברייניים כאשר תוקנה פקודת הסמים המסוכנים. שנית, ניתן לראות בנקל, כי העוררים היו מודעים לכך שהם עוסקים בפעילות אסורה. מדובר בקשר שנקשר במחתרת, תוך שימוש במערכת ארגונית מורכבת ומתוחכמת, שנועדה להסוות את הפעילות הבלתי-חוקית. יצויין, כי מחומר הראיות עולה לכאורה שהעוררים, ולכל הפחות איתמר, ידעו גם על המועד שבו תוקנה פקודת הסמים המסוכנים (שיחה 6108). בנוסף, החומרים הפעילים הוגדרו כחומרים מסכנים לפי חוק המאבק, מאז שנת 2013. הטענה שחומרים אלה לא נמצאו בדגימות שנלקחו מן המחסנים עובר למעצרם של העוררים, תוכל להיבחן במסגרת ההליך העיקרי, אך בשלב בו אנו מצויים, שבו נבחנות הראיות במישור הלכאורי, אין בכך כדי להפחית מערכה של התשתית הראייתית. זאת, מכיוון שפעילות ייצור הסם במחסנים מתוארת בכתב האישום באופן רציף, וקשה להעלות על הדעת תרחיש סביר, שלפיו החומרים הפעילים הגיעו לידיהם של העוררים רק בשלב מאוחר יותר.

27.

להסרת ספק יובהר, כי העוררים לא הרימו את הנטל המוטל עליהם להראות כי הם זכאים להגנה מן הצדק, בשלב זה, וטענה זו רחוקה מרחק רב מן המקום בו אנו עומדים. לא מצאתי כל פגם בעובדה שהתנהלה חקירה משטרתית נגד העוררים, בהיותם שותפים לפעילות רחבת היקף בחומרים אסורים. כמו כן, תיקון פקודת הסמים המסוכנים, באופן שנכללו בה חומרים מסכנים, כהגדרתם בחוק המאבק, כשלעצמו איננו מלמד על פגם כלשהו בפעילותן של הרשויות. אחת מתכליותיו של חוק המאבק היא לתת מענה לפער הזמנים הקיים בין יצירת הרכבים כימיים חדשים ומסוכנים, לבין ההכרזה על חומרים אלה כ" סמים מסוכנים ". חוק המאבק מאפשר להגביל את השימוש בחומרים מסכנים במהלך תקופת הביניים הזו, ומטבע הדברים, לאחר הגדרתו של חומר מסויים כ" חומר מסכן ", הוא עשוי למצוא את מקומו בתוספת הראשונה לפקודת הסמים המסוכנים (ראו דברי הסבר להצעת חוק המאבק בתופעת השימוש בחומרים מסכנים, התשע"ג-2013, ה"ח הממשלה 783, 1020 ;

עניין עזיז , בפסקה 35 ).

28.

גם בעניינו של יונתן, קיימת תשתית ראייתית לכאורית מבוססת. טענותיו של יונתן, לפיהן הוא מצא באקראי את השק בכביש 4, והסמים ואמצעי הייצור שנתפסו בביתו שימשו לצריכה עצמית, הן טענות קלושות, שאין בידי לקבל אותן. גם אם נניח, כדבריו של יונתן, שהוא ביצע פניית פרסה כדי לקחת את השק מצידי הכביש, עדיין לא עלה בידו להסביר כיצד ראה את השק תוך כדי נסיעה ומדוע הוא בחר לעצור ולאסוף אותו, וקשה להעלות על הדעת אפשרות שלפיה לא מדובר בהעברת סמים מתואמת. אשר לסמים שנמצאו בביתו של יונתן, מדובר בכמות של כמעט 800 גרם של סם מסוג F-amb 5 ; וכן כלים להכנסת סם, כגון: גיגיות, משפכים, בקבוקי אציטון ריקים, שני משקלים אלקטרוניים ועוד. בשלב הנוכחי, יש בכך משום ראיות לכאורה להוכחת האישומים נגדו.

עילת מעצר

29.

העבירות אשר מיוחסות לעוררים מקימות עילת מעצר סטטוטורית (סעיף 21(א)(1)(ג)(3) לחוק המעצרים). הכלל הוא, כי בעבירות חמורות של סחר בסמים, רק במקרים חריגים ניתן יהיה להורות על שחרור לחלופת מעצר ( בש"פ 7940/12 מדינת ישראל נ' ביומי , בפסקה 14 (6.11.2012); בש"פ 7999/12 ג'רבי נ' מדינת ישראל , בפסקה 14 (2.12.2012); בש"פ 1970/08 וייספיש נ' מדינת ישראל , בפסקה 8 (9.3.2008)) . הטעם לכך, הוא כי " ניסיון החיים מלמד על הקושי ליתן אמון בסוחרי סמים שלא ישובו לעיסוקם הטומן בחובו אפשרות ל'כסף קל' מצד אחד וסיכון לעצמם, לאחרים ולחברה בכללותה מן הצד השני " ( בש"פ 6985/10 עזרא נ' מדינת ישראל, בפסקה 5 (6.10.2010)).

30.

בענייננו, עסקינן בפרשה של ייצור והפצת סמים המכונים " סמי פיצוציות ", שפגיעתם רעה. פעמים רבות, הצרכנים של סמים אלה הם בני נוער וצעירים אשר אינם מודעים לסכנות הגלומות בכך. זמינותם של סמים אלה, קלות ההפצה שלהם, והחזות החוקית למחצה אשר מייוחסת להם, מגבירה את הצורך בהוקעת השימוש בסמים אלה. בנוסף, תנאי הייצור ה" פיראטיים " של הסם, מעצימים את הסכנה הבריאותית הנשקפת ממנו ל "צרכן" . לחומרה זו, מצטרפת בענייננו הכמות הגדולה של הסמים שהופקו והופצו ( ראו, בהקשר זה, בש"פ 3899/95 מדינת ישראל

נ' ג'מאל , פ"ד מט(3) 164 , 169 (1995)) , שכן על פי כתב האישום, הנאשמים הקימו מפעל של ממש וייצרו בו סמים מסוכנים בכמויות מסחריות.

31.

כתב האישום מצייר תמונה של מערכת עבריינית מאורגנת אשר פועלת בתיאום וביעילות לשם הפקת והפצת סם. בכך לא די, ויש לבחון גם את מידת מעורבותו של כל אחד מן העוררים, על מנת לעמוד על מידת המסוכנות הנשקפת ממנו ( בש"פ 7147/14 גולדשטיין נ' מדינת ישראל (13.11.2014); בש"פ 8281/12 גז נ' מדינת ישראל (26.11.2012) ).

32.

על פי האמור בכתב האישום, נתנאל שכר את המחסנים שבהם הופקו ונשמרו כמויות גדולות ביותר של סם. כמו כן, נתנאל פעל להעביר למחסן כמות גדולה מאד של חומרי ערבוב. נתנאל ואליאסף הביאו למחסן סם מסוכן בצורה אבקתית ופעלו לערבב אותו בחומרי ערבוב על מנת לייצר כמות גדולה של סם מוכן למכירה, שעבורו קיבלו תמורה מצביקה. נתנאל היה זה שהעביר את השק לצביקה. בנוסף,

ביום 8.9.2014, העביר אליאסף קטנוע לאיתמר על מנת להעביר סמים ממקום למקום. על מעורבותו של אליאסף בפרשה ניתן ללמוד, בין היתר, גם משיחות שניהל עם איתמר, ובהן אליאסף טוען שיש לו " קליינטים ", חומרי ערבוב וחומרים פעילים משלו (שיחות 8410 ו-8429). אשר למעורבותו המרכזית של איתמר בפרשה, אין צורך להרחיב. כתב האישום גדוש בתיאור פעולות שנעשו על-ידו לייצור והפצה של סם מסוכן, במסגרת הקשר שקשרו הנאשמים, וחומר הראיות שהונח בפניי מציג אותו כדמות מרכזית בפרשה.

33.

עניינו של יונתן שונה מעט מעניינם של יתר המעורבים בפרשה, מכיוון שלא מיוחסת לו מעורבות בייצור הסם במחסנים. יחד עם זאת, על פי כתב האישום, הוא אסף כמות גדולה של סמים (כ-10 ק"ג) שהועברו לו על-ידי איתמר. כפי שעמד על כך בית משפט קמא, ככל הנראה יונתן שימש " 'קניין' בהיקף של 'סיטונאי' של הסמים שהקבוצה הכינה ". הדגש, לטעמי, הוא על ההיקף הסיטונאי, אשר מציב את יונתן בתפקיד מרכזי בשרשרת הפצת הסם, ואיננו מאפשר לראות בו לקוח " מן השורה ". האישום השני אשר מיוחס ליונתן, הוא החזקת כמות סמים גדולה, ומכשירים להפקת סם, בביתו. לטעמי, בית משפט קמא לא נתן את המשקל הראוי לחומרתו של אישום זה, אשר בהצטרפותו לאישום הראשון, מגביר את המסוכנות אשר נשקפת מיונתן, ומקשה על שחרורו לחלופת מעצר (השוו: בש"פ 8253/14 ניסן נ' מדינת ישראל (16.12.2014); בש"פ 1061/14 שחר נ' מדינת ישראל (18. 2.2014); בש"פ 1636/13

קאניאוונג נ' מדינת ישראל (24.3.2013)).

חלופת מעצר

34.

כאמור לעיל, בהינתן חומרת העבירות אשר מיוחסות לעוררים וליונתן, הכלל הוא מעצר עד תום ההליכים, ורק במקרים חריגים ניתן להפיג את המסוכנות באמצעות שחרור לחלופת מעצר. בשים לב למאפייני העבירות וחומרתן, כמו גם לנסיבותיהם האישיות של העוררים ושל יונתן, עניינם אינו נמנה על מקרים חריגים אלה.

35.

בקצרה ייאמר, כי בעניינם של שלושת העוררים, התרשם שירות המבחן כי קיים סיכון להישנותה של התנהגות עבריינית מצידם.

לנתנאל אין עבר פלילי, אבל שירות המבחן התרשם ממנו באופן שלילי, ולא המליץ על שחרור לחלופת מעצר. זאת, בין היתר, נוכח ההערכה כי קיים סיכון להישנות התנהגות בעייתית ועוברת חוק מצידו, ונוכח עמדותיו וקשייו של נתנאל להכיר בבעייתיות שבבחירותיו.

תסקיר שירות המבחן שנערך בעניינו של אליאסף, מלמד על קיומו של עבר פלילי בעבירות רכוש ואלימות, וכן בעבירות הקשורות לסמי פיצוציות, ובנוסף לכך, תיקי מב"ד פתוחים בחשד לביצוע עבירות סחר והחזקת סמים. שירות המבחן המליץ על שחרורו של אליאסף לחלופת מעצר, אך לצד זאת נאמר בתסקיר, כי במצבי מצוקה אליאסף " בוחר לפנות למענים שוליים ופתרונות מהירים, עם מאפיינים בעלי צורכי ריגוש, שייכות שולית ורווח כספי קל ", ולפיכך קיים " סיכון להישנות התנהלות בעייתית ".

גם בעניינו של איתמר המליץ שירות המבחן על שחרור לחלופת מעצר, חרף קיומו של סיכון עתידי מצידו. שירות המבחן התרשם כי איתמר מתקשה לעמוד בגבולות ולהכיר בבחירותיו הבעייתיות, אשר הובילו אותו להידרדרות לפעילות עבריינית.

אשר ליונתן, בתסקיר המעצר הראשון, נמנע שירות המבחן מלהמליץ על שחרורו לחלופת המעצר שנבחנה. בתסקיר משלים, מיום 9.2.2015, מצא שירות המבחן, כי בכוחה של החלופה המוצעת להפחית את הסיכון אשר נשקף מיונתן. לצד זאת, בית משפט קמא עמד על כך, בהחלטתו מיום 10.2.2015, כי חלופת המעצר עליה הוחלט איננה נקייה מקשיים. כמו כן, לחובתו של יונתן עומדים עבר פלילי מסויים ותיקי מב"ד פתוחים, גם בגין מעורבות בעבירות סמים. שיקול נוסף אשר ראוי שייזקף לחובתו של יונתן, הוא כי יונתן המשיך לעסוק בסמים לאחר שנעצר ושוחרר במסגרת חקירת הפרשה דנן. לפיכך, מתגבר הקושי ליתן בו את האמון הנדרש, המהווה תנאי הכרחי לשחרור לחלופת מעצר (בש"פ 5129/14 פילוס נ' מדינת ישראל , בפסקה 16 (4.11.2014)). צירופם של הדברים מוביל למסקנה, כי גם דינו של יונתן להיעצר עד לתום ההליכים נגדו.

36.

חלק מן המעורבים בפרשה שוחררו, אמנם, לחלופת מעצר, אך עניינם הוא שונה מזה של העוררים ושל יונתן.

חלקו של דוד (הנאשם 2) בפרשה, הוא מכירת הסמים בקיוסק, וניכרו בעניינו קשיים ראייתיים מסויימים, כך שאין ללמוד ממנו לעניינם של העוררים ושל יונתן (ראו גם: עניין מידברג , בפסקה 19; עניין עזיז , בפסקה 36).

צביקה (הנאשם 6) שילם לנתנאל ואליאסף עבור סמים, ובהמשך הובא לחצרו שק המכיל סמים במשקל של כ-10 ק"ג. יחד עם זאת, בשיחת טלפון עם נתנאל (שיחה 426), צביקה דרש " אישור חוקיות " לחומר שמסופק לו, וסירב לקבל מנתנאל " סחורה " ללא קבלת " אישור חוקיות ". בכך ניכרת חולשה מסויימת של עוצמת הראיות נגד צביקה (עניין מידברג , בפסקאות 15 ו-17), וזו הסיבה העיקרית שבגינה הורה בית משפט זה על בחינה חוזרת של האפשרות לשחרר את צביקה לחלופת מעצר. לעומת זאת, נתנאל אמנם אמר בשיחה שהוא " יודע בוודאות " שה" סחורה " היא חוקית, אך סירב למסור לצביקה את שם החומר הפעיל, על מנת לאמת את חוקיותו, והתעקש להמשיך ולהעביר לצביקה " סחורה ", במקום השק שנתפס על-ידי השוטרים.

נאשם נוסף שנמצא כי ניתן להורות על שחרורו לחלופת מעצר, הוא יזהר, אחד הנאשמים בכתב האישום השני שהוגש בפרשה, שעיקר מעורבותו נוגעת לאספקת חומרי הערבוב. ההחלטה על בחינת האפשרות לשחרר את יזהר לחלופת מעצר הדוקה, התבססה בעיקרה על עברו הנורמטיבי של יזהר; על הפחתת המסוכנות אשר נשקפת ממנו, נוכח הפסקת פעילותו כרוקח; גילו ומצבו הבריאותי; וכן התרשמות חיובית של שירות המבחן (עניין כהן ). נסיבות אלה לא מתקיימות בעניינם של העוררים או של יונתן.

37.

סיכומם של דברים הוא, כי קיימות ראיות לכאורה להוכחת כתב האישום, וכן קיימת עילה למעצרם של העוררים ושל יונתן. בנסיבות העניין, המסוכנות אשר נשקפת מן העוררים ומיונתן, איננה מאפשרת את שחרורם לחלופת מעצר. לפיכך, העררים בבש"פ 929/15 ובבש"פ 1029/15 נדחים, והערר בבש"פ 1063/15 מתקבל, באופן שהעוררים ויונתן יהיו נתונים במעצר עד לתום ההליכים נגדם.