בש"פ 9652/09 פלוני נ. מדינת ישראל

1.

לפניי שתי עתירות לגילוי ראיה לפי סעיף 44(א) לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971 (להלן: פקודת הראיות). העתירות מתייחסות לשני עותרים נפרדים, שנגדם הוגשו כתבי אישום נפרדים. אולם, נוכח כך שתעודת החיסיון שעליה נסבו שתי העתירות מתייחסת לשני העותרים גם יחד ולאותו חומר חסוי החלטתי לדון בהן במשותף. אלה הן עובדות הרקע הדרושות לענייננו. כתב אישום שהוגש לבית המשפט המחוזי בבאר-שבע נגד העותר בבש"פ 9652/09, סלאמה אבו גרדוד (להלן: סלאמה), מחזיק שישה-עשר אישומים המייחסים לסלאמה מעורבות בהברחות שבוצעו בגבול ישראל מצרים. בין היתר נטען, כי יחד עם העותר בבש"פ 9501/09, זאיד אבו גרדוד (להלן: זאיד) הוא נטל חלק בהברחת נשים ממצרים לתחומי מדינת ישראל תמורת תשלום, בהברחות של מסתננים ובהברחות של סיגריות וסמים. עוד נטען, כי בעשר הזדמנויות שונות שימש סלאמה כסבל במהלך הברחות של חשיש ממצרים לשטחי ישראל וכי באחת הפעמים הוא אף סחר בסמים. בגין מעשיו אלה יוחסו לסלאמה עבירות רבות וביניהן עבירות של קשירת קשר לפשע וסחר בבני אדם לשם עיסוק בזנות לפי סעיפים 499(א)(1) ו-377א(א)(5) לחוק העונשין, התשל"ז-1977; עבירות רבות של מתן סעד למסתנן וסחר עם מסתנן לפי סעיפים 5 ו-7 לחוק ההסתננות (עבירות ושיפוט), תשי"ד-1954; ועבירות של החזקת סמים וייבוא סמים לפי סעיפים 7(א) ו-13 לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח משולב], התשל"ג-1972.

כתב אישום נוסף שהוגש לבית המשפט המחוזי בבאר שבע מייחס לזאיד שמונה אישומים שונים, בהם נטען כי הוא נטל חלק בהברחת נשים ממדינות חבר העמים, סמים מסוכנים, טבק וסיגריות ממצרים לישראל. באישומים השלישי, החמישי, השישי והשביעי נטען כי העותר ביצע את ההברחות האמורות יחד עם סלאמה ואחרים. בגין מעשים אלה, יוחסה לעותר עבירות של קשירת קשר לעוון ולפשע וסחר בבני אדם לשם עיסוק בזנות לפי סעיפים 499(א)(2), 499(א)(1) ו-377א(א)(5) לחוק העונשין, תשל"ז-1977; מתן סעד למסתנן וסחר עם מסתנן לפי סעיפים 5,7 ו-8 לחוק ההסתננות (עבירות ושיפוט), תשי"ד-1954; ייבוא סמים והחזקת סמים שלא לצריכה עצמית לפי סעיפים 13, 7(א) ו-7(ג) לפקודת הסמים המסוכנים (נוסח משולב), התשל"ג-1972; והברחה לפי סעיף 215א(2( לפקודת המכס.

2.

ביום 28.10.2009 חתם שר הביטחון על תעודת חיסיון לפי סעיף 44(א) לפקודת הראיות (נוסח חדש), התשל"א-1971 המחסה את פרטי המידע הבאים:

1.

מקורות המידע של שירות הביטחון הכללי לרבות כל פרט ו/או תוכן המידע שיש בו כדי לחושפם.

2.

א.שיטות ודרכי פעולה, פעילות מבצעית, נהלי עבודה, ודרכי השגת מידע של שירות הביטחון הכללי, ככל שהם מתייחסים לאיסוף מידע מחוץ ובמסגרת החקירה, לרבות תוכן מידע העלול להביא לחשיפת שיטות ונהלים אלה.

ב.אמצעים טכניים של שירות הביטחון הכללי להשגת חומר מודיעיני וחומר חקירה, לרבות החומר אשר נאסף באמצעים אלה.

3.

תפקידים, שמות ומשימות של עובדי שירות הביטחון הכללי לרבות כל פרט אחר

שיש בו כדי לגלות או לחשוף בדרך כלשהי את זהותם.

בתעודה צוין, כי "החיסיון חל על רשימת החומר והמידע החוסים תחת תעודה זו, לרבות כל פרט מזהה לגביהם ו/או אשר יש בו כדי להעיד על מהותו, היקפו וכמותו של החומר החסוי ולמעט העובדה כי מדובר במידע מודיעיני וחומר חקירה חסוי". עוד צוין, כי החיסיון "אינו חל על מידע מחקירת הנאשם ועדי התביעה, המגלם פוטנציאל לטענת פסול".

3.

בעתירה שלפניי ובדיון על-פה טען בא-כוחו של סלאמה, כי לתעודת החיסיון שהוצאה תחולה רחבה במידה שאיננה מאפשרת לו לנהל את הגנתו של סלאמה כראוי, כי חומר החקירה לא הועבר אליו במלואו וכן לא הועברו לו פראפרזות כלשהן מתוך החומר החסוי. עוד נטען, כי תעודת החיסיון הקיימת בעניינו של סלאמה מתאימה לתיקים בטחוניים ולא לתיקים פליליים כזה המונח לפנינו, וכי יש להעביר לידי ההגנה רשימה של החומר החסוי. בא-כוחו של זאיד טען, כי בחומר החסוי קיים מידע באשר לאופן בו התעוררו החשדות נגד שולחו ובכך יש חשיבות להגנתו. זוהי גם עמדתו של זאיד באשר לפעולות חקירה שונות, לרבות עימותים והפגשות שלטענתו בוצעו במהלך חקירתו. בדיון על-פה הוסיף וטען בא-כוחו של זאיד כי תעודת החיסיון שהוצאה היא גורפת וביקש לחשוף את פרטיהם של מי שמסרו מידע מפליל הקשור לשולחו. בהקשר זה נטען כי מדובר במי שנעצרו יחד עם זאיד והפלילו אותו מתוך אינטרס אישי שלהם. יצוין, כי במהלך הדיון חזר בו בא-כוחו של זאיד מבקשתו לקבל רשימה של החומר החסוי.

4.

בדיון במעמד שני הצדדים הבהיר בא-כוח המדינה כי חומר החקירה עומד במלואו לעיונם של הסניגורים, במשרדי הפרקליטות. בנוסף, הובהר כי מן החומר החסוי אכן הוצאו פראפרזות גלויות וכי הן הועברו לידי ההגנה. בעקבות הגשת העתירות אף הועברו להגנה חומרים נוספים ופראפרזות נוספות. בדיון שהתנהל בהמשך במעמד צד אחד, קיבלתי הבהרות נוספות מנציג המדינה ומנציגי שירות הביטחון הכללי באשר לתוכנו ומאפייניו של החומר החסוי. בעקבות שאלות שהתעוררו לאחר העיון בחומר החסוי נערך דיון נוסף במעמד צד אחד ביום 14.2.2010.

5.

סעיף 44(א) לפקודת הראיות קובע, כי "אין אדם חייב למסור, ובית המשפט לא יקבל, ראיה אם ראש הממשלה או שר הבטחון הביע דעתו, בתעודה חתומה בידו, כי מסירתה עלולה לפגוע בבטחון המדינה, או אם ראש הממשלה או שר החוץ הביע דעתו, בתעודה חתומה בידו, כי מסירתה עלולה לפגוע ביחסי החוץ של המדינה, אלא אם מצא שופט של בית המשפט העליון, על פי עתירת בעל דין המבקש גילוי הראיה, כי הצורך לגלותה לשם עשיית צדק עדיף מן הענין שיש לא לגלותה". סעיף זה מאפשר לחרוג, מטעמים של בטחון המדינה, מן הכלל הרגיל בדבר מסירת חומר החקירה במלואו לידי ההגנה. אולם, בד בבד מורה אותנו הסעיף, כי חריגה כזו תתאפשר רק מקום בו מדובר בראיות שאינן נדרשות לשם עשיית צדק ולשם ניהול הגנתו של הנאשם. אכן, הכרעה בעתירה לגילוי ראיה חסויה מבוססת על איזון בין אינטרסים נוגדים העומדים על הפרק, והם חשיפת האמת והבטחת הגינותו של ההליך המשפטי מחד, ואינטרסים בטחוניים מאידך. מקום בו מתברר כי ראיה שעליה הוטל חיסיון היא חיונית

לניהול ההגנה תינתן הבכורה לאינטרסים בדבר חשיפת האמת וההגנה על הגינותו של ההליך המשפטי, והראיה החסויה תיחשף. באשר ליתר הראיות עליהן חל החיסיון, ייערך איזון בין מידת התועלת הצפויה לנאשם מחשיפת הראיה לבין הפגיעה שעלולה חשיפה זו לגרום לביטחון המדינה. במסגרת איזון זה תיבחן, בין היתר, האפשרות לבודד מרכיבי ראיות מסוימים מתוך החומר החסוי ולחשוף אותם, בין במישרין ובין על דרך של מסירת פראפרזה ( בש"פ 5312/09

פלוני נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 10.9.2009); ( בש"פ 4055/09

פלוני נ' מדינת ישראל ( לא פורסם , 27.7.09)).

6.

בחנתי את החומר החסוי שהוגש לי ולאחר שעשיתי כן – ואף קיבלתי הבהרות במעמד צד אחד בדיון נוסף שנערך במעמד צד אחד – הגעתי למסקנה כי פרט למידעים שלגביהם הוצאו פראפרזות ולאלה שאליהם אתייחס להלן, אין בו מידע החיוני להגנתם של סלאמה וזאיד. בנוסף, איני סבור כי היקפה של תעודת החיסיון חורג, בנסיבות המקרה שלפנינו, מן הדרוש ובהקשר זה אעיר כי השאלה המרכזית איננה אופיין של העבירות המיוחסות לעותרים – אם בטחוניות או פליליות – אלא

שאלת ההשלכות הצפויות מחשיפתו של המידע החסוי. בצד האמור, בהסכמת המשיבה, תועבר לידי ההגנה פראפרזה נוספת מחומר החקירה של חסין סלאמה סוארכה שזו תהיה לשונה:

"עם הגעתו למתקן החקירות, התברר כי הנדון סובל מלסת נפוחה ולדבריו הוא הוכה על-ידי החיילים. הנדון הופנה לבדיקות מקיפות בבית החולים, שם אובחנה נפיחות באזור הלסת, ככל הנראה בשל דלקת חריפה. בהמשך, אובחנה הנפיחות וניתן לנדון טיפול אנטיביוטי. הנדון הועבר למר"ש שב"ס"

7.

ומכאן, לבקשתו של סלאמה למסור פירוט מלא יותר של החומר החוסה תחת התעודה. כפי שצוין לא אחת בהחלטותיו של בית משפט זה, הגם שמסירת פירוט מלא של החומר החוסה תחת כנפי התעודה עלול לחתור תחת החיסיון ומטרותיו, על המשיבה למסור פירוט מלא ככל הניתן (וראו, למשל: בש"פ 6908/09 יאסין נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 11.11.2009) פסקה ח' להחלטתו של השופט א' רובינשטיין; בש"פ 3419/09 סלימאן נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 27.6.07) פסקה 5 להחלטתי). בנסיבות המקרה שלפנינו ו בהסכמת המשיבה, תועבר לבאי-כוח העותרים פראפזה המתייחסת לרשימת

החומר החסוי שזו תהיה לשונה:

"חומר החקירה כולל פעולות חקירה סמויות שנערכו לעותרים ולאחרים וכן מידע מודיעיני".

אין בידי להיענות לבקשתו של סלאמה להעביר לידיו רשימה מלאה של החומר החסוי, שכן חשיפת הרשימה תביא בהכרח גם לחשיפת נתונים המצויים בגדרה של תעודת החיסיון. חשיפה זו עלולה, אפוא, לפגוע באינטרסים ביטחוניים מחד, ומאידך, לא מצאתי כי מגולמת בה תועלת להגנתו של עותר זה.

בכפוף לאמור בסעיפים 7-6, העתירות נדחות.