בש"פ 9783/06 איליה קרצב נ. מדינת ישראל

כתב האישום בתיק זה מייחס לעורר עבירה של תקיפה הגורמת חבלה של ממש ועבירת איומים. על-פי הנטען על רקע חילופי דברים של מה בכך תקף העורר את המתלונן וגרם לו לחבלות גופניות. החומרה המיוחדת בתיק זה מצויה בעובדה שהמתלונן הינו אדם קשיש, האירוע כולו התרחש במועדון קשישים, כאשר העורר מבצע עבודות שירות שהוטלו עליו בתיק אחר. לאלימות הפיזית נלוותה גם אלימות מילולית שהתבטאה באיומים.

בית משפט קמא הורה על מעצרו של העורר עד תום ההליכים מבלי לקבל תסקיר מעצר של שירות המבחן. על כך הוגש ערר לבית המשפט המחוזי אשר נדחה. החלטתו של בית המשפט המחוזי היא נושא הערר הנוכחי.

בית המשפט המחוזי סקר את העובדות המצביעות על מסוכנותו של העורר ובשורה התחתונה סבר כי "החלטת בית משפט השלום נכוחה ומעוגנת כדבעי". עוד אמר בית המשפט המחוזי, כי מדובר בתיק שיכול להסתיים בזמן הקרוב ואם לא יסתיים תוכל הסנגוריה לעתור פעם נוספת לבחון חלופות מעצר שיוצעו על ידה.

בפני שבה הסנגורית וטוענת, כי היה מקום לקבל תסקיר מעצר ולו גם בשל גילו הצעיר של העורר. אינני סבורה כי יש מקום להתערב בהחלטותיהם של בתי המשפט קמא שדנו בעניינו של העורר. חרף גילו הצעיר צבר העורר לחובתו הרשעות קודמות רבות בהן עבירות אלימות, שעל כן נראה, כי האירוע הנוכחי איננו אפיזודה חד פעמית. לכך מצטרפים כתבי האישום הנוספים שהוגשו ממש בימים אלה נגדו, אף הם בעבירות אלימות. כאשר לדרך חייו של העורר כפי שהיא באה לידי ביטוי בהרשעותיו ובאישומים הנוספים, מצטרפת העובדה שבעודו מבצע עבודות שירות תקף העורר קשיש – מסוכנותו שוב אינה בסימן שאלה.

החובה לשקול את האפשרות לחלופת מעצר קבועה בחוק ואין ספק כי בית המשפט אמור לשוות חובה זו אל מול עיניו – בכל תיק נתון. יחד עם זאת, הבחינה העקרונית איננה בהכרח מביאה למסקנה שיש מקום לבחינה הקונקרטית על-ידי שירות המבחן. מקרים שבהם האפשרות לחלופת מעצר נשללת על פניה אין מקום להפנות לשירות המבחן ולהעמיס עליו עבודה נוספת. ראה לעניין זה בש"פ 9198/04 דן אבדולייב נ' מדינת ישראל, תק-על 2004(4), 1063. כן בש"פ 1092/05 זוהיר תראבין נ' מדינת ישראל , תק-על 2005(1), 2360.

בנסיבות התיק הנוכחי אינני רואה מקום בשלב זה להורות על תסקיר מעצר. אם יימשכו ההליכים תוכל הסנגורית לפעול בדרך שהותוותה בהחלטתו של בית המשפט המחוזי.